ויליאם וילקינס | |||||||
לידה |
20 בדצמבר 1779 קרלייל, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
23 ביוני 1865 (בגיל 85) הומווד, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות הומווד, פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ויליאם וילקינס (באנגלית: William Wilkins; 20 בדצמבר 1779 – 23 ביוני 1865) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית וחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת פנסילבניה, חבר שני בית המחוקקים של פנסילבניה, שופט בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית (אנ') במערב פנסילבניה, שגריר ארצות הברית ברוסיה ומזכיר המלחמה של ארצות הברית.
ויליאם וילקינס נולד בקרלייל (אנ'), פנסילבניה. הוא למד באקדמיה של פיטסבורג, קודמתה של אוניברסיטת פיטסבורג.[1] הוא למד משפטים וסיים את לימודיו בדיקינסון קולג' שבעיר הולדתו ב-1802. לאחר מכן הוא התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעבוד כעורך דין בלקסינגטון, קנטקי בין השנים 1806 – 1807. לאחר מכן ועד 1815 הוא המשיך בעבודתו בפיטסבורג. ב-1810 הוא סייע בהקמתה של חברה תעשייתית בפיטסבורג. הוא היה הנשיא הראשון של הבנק של פיטסבורג ונשיא מועצת העיר בין השנים 1816 – 1819. בין השנים 1819 – 1820 הוא היה חבר בית המחוקקים של פנסילבניה. בין השנים 1820 – 1824 הוא היה נשיא בית המשפט של המחוז החמישי של פנסילבניה.
ב-10 במאי 1824 מונה וילקינס על ידי נשיא ארצות הברית ג'יימס מונרו כשופט בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית (אנ') במערב פנסילבניה, לאחר שהתפקיד התפנה בעקבות מותו של ג'ונתן הוג' ווקר. ב-12 במאי אותה שנה אושר מינוי זה על ידי הסנאט. ב-14 באפריל 1831 הוא התפטר מתפקידו. במהלך כהונתו זו הוא התמודד על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית ב-1826. שנתיים לאחר מכן הוא התמודד שוב ונבחר, אך וויתר על תפקידו עוד לפני שהושבע.
וילקינס נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית כחבר בסנאט מטעם פנסילבניה וכיהן מ-4 במרץ 1831 ועד 30 ביוני 1834, כאשר הוא התפטר. בשנתיים הראשונות לכהונתו הוא שימש כיושב ראש ועדת המשפט של הסנאט ובשנתיים האחרונות כיושב ראש ועדת החוץ של הסנאט. לאחר שסיים את כהונתו שירת וילקינס כשגריר ארצות הברית ברוסיה בין השנים 1834 – 1836. לאחר סיום כהונתו ברוסיה ועד 1843 הוא שב לפיטסבורג והמשיך בעסקי עריכת הדין. ב-1840 הוא ניסה להיבחר ללא הצלחה לקונגרס.
ב-1843 נחבר וילקינס כנציג המפלגה הדמוקרטית מטעם פנסילבניה לבית הנבחרים וכיהן מ-4 בדצמבר 1843 ועד 14 בפברואר 1844, כאשר הוא התפטר. בתקופה זו הוא היה יושב ראש ועדת המשפט של בית הנבחרים.
ב-1844 מונה וילקינס כמזכיר המלחמה של ארצות הברית על ידי נשיא ארצות הברית ג'ון טיילר ובתפקיד זה הוא כיהן כשנה. לאחר סיום תפקידו הוא שב לעסקי עריכת הדין בפיטסבורג. בין השנים 1855 – 1857 הוא כיהן בסנאט של פנסילבניה ולאחר מכן שב שוב לעסקי עריכת הדין.
ויליאם וילקינס נפטר ב-23 ביוני 1865 בהומווד, כיום פרבר של פיטסבורג ונטמן בבית הקברות המקומי. אחיו, ג'ון וילקינס הבן, שירת כקצין בדרגת מייג'ור גנרל בצבא ארצות הברית. אחיינו, רוס וילקינס, היה שופט במישיגן. על שמו נקראה העיירה וילקינס במחוז אלגייני שבפנסילבניה שבו שוכנת פיטסבורג. העיירה וילקינסבורג השוכנת באותו מחוז נקראה על שם אחיו.