סמל הכומתה, תג ודגל חיל התקשוב. | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | חי"ק |
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | חיל |
בסיס האם | מחנה גדעונים, צריפין |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1949–הווה (כ־75 שנים) |
מקים היחידה | יעקב ינאי |
מלחמות | כל מלחמות ישראל |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | מכשירי קשר ומחשבים |
פיקוד | |
יחידת אם | אגף התקשוב וההגנה בסב"ר |
דרגת המפקד | תת-אלוף |
מפקד נוכחי | עומר כהן |
מפקדים | מפקדי החיל |
חיל התקשוב (בעבר: חיל הקשר; בראשי תיבות: חי"ק) הוא חיל הקשר של צבא הגנה לישראל, חיל תחת פיקוד אגף התקשוב. החיל אחראי על כל תחום הקשר, המחשבים והתקשורת של כוחות היבשה בצה"ל. בראש החיל עומד "קצין הקשר והתקשוב הראשי" (קשר"ר) בדרגת תא"ל. מפקד החיל הנוכחי הוא תא"ל עומר כהן.
עם הקמת אגף התקשוב הוכפף אליו החיל, אך בשנת 2005, כחלק משינוי ארגוני נרחב במפקדת זרוע היבשה, הוכפפה אליה מפקדת החיל יחד עם חיל החימוש, חיל הלוגיסטיקה וחיל השלישות. במהלך שנת 2007 הוחלט להחזיר את החיל לאגף התקשוב, וההחלטה יושמה במהלך שנת 2008.
החיל איננו אחראי על תחום התקשוב בזרועות אחרות: חיל האוויר, חיל הים ואגף המודיעין, אך מכשיר מקצת מכוח האדם המשרת בתחומים המקבילים בזרועות אלו.
שירות הקשר ב"הגנה" הוקם ב־1937, וכבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון. אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב־1938 יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב־1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה על ידי האצ"ל, וב־1940, זו של "ההגנה". כך ההגנה יצרה קשר אלחוטי עם ספינות המעפילים שהגיעו לארץ. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב־1947, ובעת המצור על ירושלים הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר. באפריל 1948 הועבר בית הספר לקשר משפיים לשייח' מוניס (אזור אוניברסיטת תל אביב של ימינו). כמו כן פעלה במסגרת החיל יחידת היונאים של חיל הקשר.
לאחר הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל הוקם חיל הקשר ב־14 באוקטובר 1948[1] על בסיס שירות הקשר של ארגון "ההגנה", והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע חורב, כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מהפיקוד העליון.
עם פרוץ הקרבות הוכשרו סוגים שונים של אנשי קשר כקשרים חטיבתיים, קשרי שריון, עובדי כתב סתר, קציני קשר וכיוצא בזה. עד אפריל 1948 הוכשרו 720 אנשי קשר, הוקמו 25 תחנות מורס חדשות ו-136 תחנות קבועות של אלחוט דיבור. כמו כן סופקו 320 מכשירים ניידים למערך ההגנה. בסוף מלחמת העצמאות, ביולי 1949, היו לחיל הקשר 12 יחידות קשר חטיבתיות, 25 יחידות קשר גדודיות ו-4 יחידות קשר למפקדות ברמת חזית. בסוף ינואר 1948 נסע מפקד שירות הקשר לארצות הברית למסע רכש מזורז שמטרתו רכישת אלפי מכשירי קשר נייחים וניידים, טלפונים וחלקי חילוף, וכמויות גדולות של ציוד קשר מעודפי הצבא האמריקאי החלו להגיע.[2]
ב־1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל, על פיתוח הצפנה.
מאז מלחמת ששת הימים ולאורך מלחמת ההתשה חיל הקשר פרס את מערכותיו בגזרות שונות כך שיאפשרו שליטה בכל הרמות בצבא, החל מהמטכ"ל וכלה ברמות הנמוכות ביותר (גדודים, פלוגות, מחלקות). תחנות ממסר נבנו במרחבים השונים על פסגות ההרים במקומות שהייתה אליהם גישה מוגבלת. ביחידות הדרג המבצע נבנו מפקדות גדודים ופלוגות קשר (כמו גדוד קשר מטכ"ל). לפני המלחמה נערכו תרגילים שבהם נפרסו מערכות קשר חדשות. ברמת הגולן הוקמו שלושה בסיסי קשר קדמיים מרכזיים: בפסגת החרמון, בתל פארס בדרום, ובתל אביטל במרכז.
במהלך יום הלחימה הראשון ברמת הגולן נפל בידי הצבא הסורי בסיס הקשר במוצב החרמון. יום לאחר מכן נכבש גם האתר בתל פארס. עקב כך עיקר נטל השליטה על הכוחות ברמת הגולן נפל על צומת הקשר בתל אביטל, שעשה זאת תוך כדי אש ארטילריה מסיבית שהונחתה עליו. בנוסף פעלו צומתי קשר שהפעיל גדוד הקשר בפיקוד מפקד קשר פיקודי סגן-אלוף אברהם קיים, ומתקנים שכנו ממערב לירדן. במלחמת יום הכיפורים נהרגו 47 אנשי חיל הקשר ונפצעו 311.
אתר ההנצחה הראשי של חיל הקשר והתקשוב שוכן במרכז העיר יהוד שמאמצת את החיל והוא הוקם ב־1989. אנדרטה נוספת נמצאת ביער חרובית מצפון לכביש 383.
החיל אחראי על קביעת מדיניות התקשוב בזרוע היבשה של צה"ל, וכן על מתן מענה מבצעי וטכנולוגי לצורכי התקשוב השונים.
תפקידים נוספים:
ביחידות של זרוע היבשה משולבים גדודי תקשוב.
ההכשרה בחיל מתבצעת בשני בתי ספר:
עם הקמת החיל בצה"ל, הוא נקרא חיל הקשר. לאחר התווספות מערכות אלקטרוניות שתפקידן לאו דווקא קשר, שונה שם החיל לחיל הקשר והאלקטרוניקה ב־1961. עם העברת מערך המחשבים בצה"ל לאחריות החיל ב־1982, שונה שמו לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. ב־18 במאי 2004 הוחלט לקצר את שם החיל ולקרוא לו "חיל התקשוב"[1].
שם | תקופת כהונה כקשר"ר | הערות |
סא"ל יעקב ינאי | נובמבר 1945 – נובמבר 1949 | |
אל"ם יצחק אלמוג | נובמבר 1949 – אוגוסט 1954 | |
אל"ם אריאל עמיעד | אוגוסט 1954 – ספטמבר 1957 | |
אל"ם ישעיהו לביא | ספטמבר 1957 – יוני 1962 | |
אל"ם זלמן שלו | יוני 1962 – אוגוסט 1966 | |
תא"ל משה גדרון | אוגוסט 1966 – אוגוסט 1972 | לימים אלוף, ראש אכ"א |
תא"ל שלמה ענבר | אוגוסט 1972 – אוקטובר 1975 | לימים אלוף, נספח צה"ל בארצות הברית |
תא"ל ישראל זמיר | אוקטובר 1975 – אוגוסט 1979 | |
תא"ל צבי אמיד | אוגוסט 1979 – ספטמבר 1982 | |
תא"ל מרדכי בר דגן | ספטמבר 1982 – ספטמבר 1986 | |
תא"ל בני מידן | ספטמבר 1986 – מאי 1990 | |
תא"ל שלמה וקס | מאי 1990 – ספטמבר 1993 | |
תא"ל אביהו דיסטלמן | ספטמבר 1993 – ספטמבר 1996 | |
תא"ל הרצל הלאלי | ספטמבר 1996 – יולי 1999 | |
תא"ל משה מרקוביץ | יולי 1999 – אוגוסט 2002 | |
תא"ל ארנון זו-ארץ | אוגוסט 2002 – ספטמבר 2005 | |
תא"ל שמוליק קינן[3] | ספטמבר 2005 – ספטמבר 2008 | |
תא"ל נחום בסלו | ספטמבר 2008 – ספטמבר 2011 | |
תא"ל אייל זלינגר | ספטמבר 2011 – יולי 2015 | |
תא"ל נתנאל (נתי) כהן[4] | יולי 2015 – 1 במאי 2018 | |
תא"ל יריב ניר | 1 במאי 2018 – 28 ביולי 2021 | |
תא"ל יוסי כראדי | 28 ביולי 2021 – 7 באוגוסט 2024 | |
תא"ל עומר כהן | 7 באוגוסט 2024 |