לידה |
17 ביולי 1944 (בת 80) טרנוב, גנרלגוברנמן |
---|---|
ענף מדעי | טופולוגיה, מתמטיקה, dynamical systems |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | William Jaco, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | אלכסנדר דאגלס קלארק, רוברט פורד, Jan P. Boronski, קווין גאמון, Petra Šindelářová, Carl R Seaquist, Marcin Czeslaw Kulczycki, פול רוברטס סטולינגס, ג'פרי פורד |
פרסים והוקרה | עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013) |
כריסטינה מריה קופרברג (באנגלית: Krystyna Maria Kuperberg; נולדה ב-17 ביולי 1944) היא מתמטיקאית פולנייה-אמריקאית המתמחה בטופולוגיה ובגאומטריה. פרסומיה העיקריים הם בתחום המערכות הדינמיות, תחום בו מאמריה היו פורצי דרך והראו לראשונה פתרונות לבעיות אותן לא פתר איש לפניה. זכתה בפרסים כדוגמת פרס אלפרד יורזיקובסקי, שהוענק לה בשנת 1995. כיום קופרברג עובדת כפרופסורית למתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטת אובורן שבאלבמה[1], והיא עמיתת האגודה האמריקאית למתמטיקה[2].
קופרברג נולדה בעיר טרנוב שבפולין, בתם של יאן וו. טריבולק וברברה ה. קורלוס. הוריה היו רוקחים ובעלי בית מרקחת[3]. אחיה הגדול אנדז'יי טריבולק גדל גם הוא להיות מתמטיקאי, ונודע בשל הקמת פרויקט המיזאר, שכולל שפה רשמית לכתיבת הגדרות והוכחות מתמטיות ומכיל מאגר מידע של הוכחות מאומתות הנמצא בשימוש עד היום[4]. בשנת 1964 כריסטינה התחתנה עם ולודז'ימיירז קופרברג, גם הוא מתמטיקאי פולני-אמריקאי. פרסומיו ועיקר עבודתו של ולודז'ימיירז היו גם הם בנושאי הגאומטריה והטופולוגיה[5], והוא עבד במספר מקרים בשיתוף פעולה עם אשתו[6]. בימים אלו הוא עובד כפרופסור באוניברסיטת אובורן לצד כריסטינה[7]. לזוג יש שני ילדים: גרג, שהוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ופרסם גם הוא כמה מאמרים בשיתוף עם אמו[8], ובתם אנה, שעובדת כצלמת בסן פרנסיסקו[9].
כשהייתה בת 15, קופרברג ומשפחתה עברו לעיר גדנסק, שם למדה בתיכון. ב-1962 החלה ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת ורשה. המרצה שהשפיע הכי הרבה על חייה הוא קרול בורסוק. לא רק שהרצאות הטופולוגיה שלו עניינו מאוד אותה ואת אחיה שלמד גם הוא באוניברסיטת וורשה, בהרצאותיו גם הכירה את האיש איתו התחתנה. קופרברג המשיכה ללמוד באוניברסיטה, ותחת הנחייתו של בורסוק בשנת 1966 סיימה את לימודיה לתואר השני במתמטיקה. בנם הבכור גרג נולד בשנת 1967, ושנתיים לאחר מכן עברה המשפחה לשווייץ, שם נולדה בתה אנה. בשנת 1972 עברה המשפחה שוב, הפעם לארצות הברית. קופרברג המשיכה את לימודיה, בהנחייתו של ויליאם ג'אקו באוניברסיטת רייס שביוסטון, שם הוענק לה תואר דוקטור במתמטיקה בשנת 1974. עבודת הגמר של קופרברג הייתה בנושא תורת הצורות (Shape Theory), שהומצאה על ידי בורסוק, והיא חקרה גם את חבורות ההומולוגיה וההומוטופיה[10]. באותה השנה הצטרפה לאוניברסיטת אובורן, שם היא מלמדת עד היום. בזמן שהייתה בפקולטה באובורן מילאה מספר תפקידים אקדמיים כאורחת במוסדות אחרים: אוניברסיטת אוקלהומה סטייט (1982-1983); מכון קוראנט למדעי המתמטיקה (1987); מכון המחקר למדעי המתמטיקה בברקלי (1994-1995); ואוניברסיטת פריז באורסיי (קיץ 1995)[11][3].
טופולוגיה, אחד משדות המחקר העיקריים של קופרברג, היא ענף בגאומטריה העוסק בתכונות של עצמים ומרחבים שנשמרות לאורך שינויים רציפים שהם עוברים. אחת הדוגמאות הקלאסיות להגדרה זו היא הבדיחה שטופולוגים לא מסוגלים להבחין בין דונאט לבין כוס קפה, שכן השניים שקולים טופולוגיות, ובעזרת העיוותים הנכונים ניתן להפוך אחד לשני ללא שינוי התכונות הטופולוגיות שלהם[12]. מערכת דינמית מתמטית, שגם בה עוסק חלק ממחקרה של קופרברג, היא דרך לתאר שינוי העובר מרחב טופולוגי לאורך זמן[13]. לאורך חייה קופרברג פרסמה מאמרים מחקריים רבים ופתרה בעיות מתמטיות שונות ומסובכות. התוצאה המפורסמת והחשובה ביותר של קופרברג התגלתה בשנת 1993, ופורסמה על ידה ב"דוגמה נגדית חלקה להשערת סייפרט" בכתב העת Annals of Mathematics. השערת סייפרט (אנ'), אומרת שלכל שדה ווקטורי חלק, שנמצא על צורה הנקראת 3-sphere, יש לפחות מסלול אחד סגור. במאמר זה קופרברג הפריכה לגמרי לראשונה את ההשערה ארוכת השנים על ידי נתינת דוגמה נגדית שמפרה אותה[3][14]. מאז פרסום המאמר, קופרברג העבירה למעלה מ-50 הרצאות בנושא, כולל הרצאה במליאת האגודה האמריקאית למתמטיקה במרץ 1995, הרצאה במליאה של האיגוד המתמטי של אמריקה (MAA) בינואר 1996, והרצאה בקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים (ICM) ב-1998[11]. קופרברג פתרה גם את בעיית הבי-הומוגניות של קנסטר, ובשנת 1990 נתנה 7 דוגמאות המוכיחות שלא כל מרחב הומוגני הוא בי-הומוגני[15]. בנוסף, קופרברג פתרה, יחד עם קוק ריד את בעיה 110 בספר הסקוטי (אנ') שנכתבה על ידי סטניסלב אולם. בהתבססות על פתרון זה, ריד המציא סוג חדש של נתב אופטי לרשתות תקשורת (Data Vortex), ופתח חברה דרכה רשם פטנטים רבים המשמשים לאופטימיזציות של העברת נתונים ברשתות תקשורת אופטיות למחשבי על[16][17].
במהלך חייה, זכתה קופרברג במספר פרסים והוקרות על פועלה. הפרס הבולט ביותר מביניהם הוא פרס אלפרד יורזיקובסקי שהוענק לה בשנת 1995 על ידי קרן קוסיצ'ושקו,[3] שהיא קרן המקדמת את התרבות הפולנית, אקדמאים ואמנים פולנים בארצות הברית[18][19]. ב-1996, קיבלה קופרברג פרס הצטיינות מחקר מהמכללה למדעים ומתמטיקה של אוניברסיטת אובורן. באותה השנה, נבחרה קופרברג למועצה של האגודה האמריקאית למתמטיקה, זאת לאחר שהשתתפה בכמה ועדות של האגודה[3]. בשנים הבאות קופרברג זכתה גם בפרס המחקר היצירתי של אוניברסיטת אובורן (1999), הוזמנה להעביר את הרצאת אמי נתר בנושא מערכות דינמיות לא רציפות (1999)[11], וזכתה במדליית ואצלב שרפינסקי (2007)[1]. בנוסף, בשנת 2013 העניקה לה האגודה לנשים במתמטיקה פרס הוקרה על שירותה לארגון[20].