סטן מוסיאל
 | |
| לידה |
21 בנובמבר 1920 דונורה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 2013 (בגיל 92) Ladue, ארצות הברית |
| עמדה |
שמאל השדה |
| היכל התהילה | נבחר בשנת 1969 |
| קבוצות כשחקן | |
| 1941–1944, 1963-1946 | סנט לואיס קרדינלס |
| הישגים כשחקן | |
|
24 השתתפויות במשחק האולסטאר (1943, 1944, 1946–1963) 3 זכיות בוורלד סיריס (1942, 1944, 1946) 3 זכיות בתואר ה-MVP של העונה (1943, 1946, 1948) 7 זכיות בתואר מלך החבטות (1943, 1946, 1948, 1950-1952, 1957) | |
  | |
סטנלי פרנק מוסיאל (באנגלית: Stanley Frank Musial; 21 בנובמבר 1920 – 19 בינואר 2013), הידוע בכינויו "סטן דה מאן", היה שחקן בייסבול במייג'ור ליג האמריקאי בין השנים 1963-1941. נחשב לאחד החובטים הגדולים והעקביים ביותר בתולדות הבייסבול[1], ובכל 22 עונותיו בליגה שיחק עבור סנט לואיס קרדינלס. בפברואר 2011 העניק לו ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, אחד משני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר בארצות הברית.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוסיאל נולד בשם סטניסלב פרנצ'ישק מוסיאל בדונורה, פנסילבניה בשנת 1920 לזוג מהגרים ממוצא פולני ורוסיני, כאחד מתוך שישה ילדים. כשהיה בתיכון הצטרף לקבוצת בייסבול של בית ספרו, שם שיחק לצידו של באדי גריפי - סבו של קן גריפי ג'וניור. ב-1938 הוא חתם על חוזה מקצועני עם סנט לואיס קרדינלס כמגיש, אך עד הופעת הבכורה שלו בליגה ב-1941 הוא כבר הוסב לתפקיד של שחקן השדה החיצון. מוסיאל נודע בחבטות הייחודיות שלו, ועד מהרה ביסס את עצמו כחובט עקבי ויעיל. בעונתו המלאה הראשונה, ב-1942, הוא זכה עם הקרדינלס בוורלד סיריס לאחר ניצחון 1-4 על האלופה היוצאת ניו יורק יאנקיז. בשנה שלאחר מכן, הוא הוביל את הליגה הלאומית בשש קטגוריות התקפיות שונות וזכה בפרס ה-MVP הראשון שלו. הוא גם נבחר לסגל האולסטאר של הליגה בפעם הראשונה, והמשיך להופיע בכל משחקי האולסטאר בעונות הבאות של הקריירה שלו.
מוסיאל זכה בוורלד סיריס השני שלו ב-1944 (ניצחון 2-4 על סנט לואיס בראונס), ואז החמיץ את כל עונת 1945 מכיוון שגויס לשירות בצי. לאחר שסיים את שירותו הצבאי, חזר מוסיאל לשחק בייסבול ב-1946 והמשיך באותה יכולת גבוהה. באותה שנה הוא זכה בפרס ה-MVP השני שלו ובתואר הוורלד סיריס השלישי שלו, אחרי שהקרדינלס גברו 3-4 על בוסטון רד סוקס. פרס ה-MVP השלישי שלו הגיע בעונת 1948, כאשר פספס בהום ראן אחד את הזכייה בטריפל קראון של החובטים (הובלת הליגה בממוצע חבטות, הום ראנס ורצים שהובאו הביתה).
בתחילת שנות ה-50, המשיך מוסיאל להפגין את יכולת הבייסבול יוצאת הדופן שלו. בעונת 1950, הוא השיג את רצף החבטות הארוך ביותר שלו, שהשתרע על פני 30 משחקים, והוביל את הליגה הלאומית בקטגוריות שונות, כולל ממוצע חבטות, סך בסיסים, ריצות וטריפלים. למרות שהקרדינלס התקשו באותן שנים, מוסיאל המשיך לזכות בשבחים ואף קטף את פרס שחקן השנה של המגזין "The Sporting News" בשנת 1951. ההשפעה שלו התרחבה גם מעבר לגבולות המגרש, ודוגמה לכך היא שב-1953 שיכנע את בעלי הקבוצה לא להעביר את הקרדינלס מסנט לואיס.
ב-11 ביוני 1957, מוסיאל השווה את שיא הליגה הלאומית במשחקים רצופים עם המשחק ה-822 שלו ברציפות - רצף אותו החל ביום האחרון של עונת 1951. הרצף נעצר זמן קצר לאחר מכן בעקבות פציעה, אך מוסיאל זכה להוקרה רבה וקיבל את פרס ספורטאי השנה של ספורטס אילוסטרייטד. ב-1959, בעקבות ירידה ביכולת ההתקפית שלו, הוא החל להשתמש בשירותיו של מאמן אישי, והמשיך לשחק עד ספטמבר 1963 - אז פרש קצת לפני גיל 43.
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוסיאל מונה לסגן נשיא סנט לואיס קרדינלס בספטמבר 1963, והוא נשאר בתפקיד זה עד לאחר עונת 1966. מפברואר 1964 עד ינואר 1967, הוא שימש גם כיועץ הכושר הגופני של הנשיא לינדון ג'ונסון - משרה חלקית שנוצרה כדי לקדם כושר טוב יותר בקרב אזרחים אמריקאים. לפני שהחלה עונת 1967, הקרדינלס מינו את מוסיאל לג'נרל מנג'ר של הקבוצה, והיה לו חלק עיקרי בזכייה של הקבוצה בוורלד סיריס באותה שנה.
ב-25 במאי 1940 מוסיאל התחתן עם ליליאן סוזן לאבש, אותה הכיר בעיר הולדתו כשהיה בן 15. נולדו להם ארבעה ילדים: ריצ'רד, גרי, ג'נט וג'יני. ליליאן מתה בגיל 91, ב-3 במאי 2012; נישואיהם נמשכו כמעט 72 שנים. ב-19 בינואר 2013, מוקף במשפחתו, נפטר מוסיאל בגיל 92 מסיבות טבעיות בביתו בלדו, מיזורי.
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן פרישתו, מוסיאל החזיק ב-17 שיאי מייג'ור ליג, 29 שיאי ליגה לאומית ותשעה שיאי אולסטאר. אחד השיאים המרשימים מרשימה זו היה מספר הבסיסים הגבוה ביותר - 6,134, ומאז רק שני שחקנים עקפו אותו (האנק ארון ואלברט פוחולס). את הליגה הלאומית הוא הוביל בקטגוריות כמו חבטות (3,630), משחקים ששיחק (3,026), דאבלים (725) ורצים שהובאו הביתה (1,951). הוא סיים את הקריירה שלו עם 475 הום ראנים למרות שמעולם לא הוביל את הליגה בקטגוריה זו. הוא היה שחקן הליגה הראשון שהופיע ביותר מ-1,000 משחקים בשתי עמדות שונות, ורשם 1,896 משחקים בשדה החיצון ו-1,016 משחקים בבסיס הראשון.
ב-4 באוגוסט 1968, פסל של מוסיאל נחשף מחוץ לאצטדיון הישן של הקרדינלס. הפסל הועבר ממיקומו המקורי לצידו המערבי של אצטדיון בוש החדש בעונתו הראשונה ב-2006. בשנה שלאחר מכן, ב-1969, הוא נכנס להיכל התהילה של הבייסבול, לאחר שקיבל 93.2% מהקולות. ב-1973 היה מוסיאל לחבר הראשון בהיכל התהילה הפולני-אמריקאי, שנוסד במישיגן.
ב-1998, הוא דורג במקום העשירי ברשימת מאה שחקני הבייסבול הגדולים ביותר, שנערכה על ידי המגזין "Sporting News"[2]. שנה אחר כך, הוא גם נבחר לקבוצת המאה של ה-MLB, כאחד מתשעה שחקני השדה החיצון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סטן מוסיאל
- סטן מוסיאל, באתר Baseball-Reference.com MLB
- סטן מוסיאל, באתר Baseball-Reference.com ליגות אחרות
- סטן מוסיאל, באתר ESPN.com MLB
- סטן מוסיאל, באתר MLB.com
- סטן מוסיאל, באתר The Baseball Cube
- סטן מוסיאל, באתר היכל התהילה של הבייסבול
- סטן מוסיאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סטן מוסיאל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The 100 Greatest Hitters in MLB History, באתר Bleacher Report, 12 במרץ 2012
- ^ 100 Greatest Baseball Players, באתר Baseball Almanac, 22 במרץ 2012