ונדל בכנס אגודת האספרנטו העולמית, 2005 | |
לידה |
1954 (בן 70 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקצוע | אסטרופיזיקאי |
מעסיק | אוניברסיטת סטנפורד |
תפקיד |
|
תואר | פרופסור |
פרסים והוקרה | נשיא כבוד של ארגון נוער האספרנטו העולמי |
אתר אישי | |
עַמרִי ונדל (Amri Wandel; נולד ב-1954) הוא מדען בכיר במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מומחה לאסטרוביולוגיה ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה ותחילת החיים. כמו כן הוא נשיא האקדמיה הבינלאומית למדעים של סן מרינו. בנוסף, כיהן כיו"ר האגודה לאספרנטו בישראל, הוא עורך הביטאון שלה, "ישראלה אספרנטיסטו", וחבר הנהלת אגודת האספרנטו העולמית.
נושאי המחקר העיקריים שלו הם אסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות, חורים שחורים, גלקסיות פעילות, קוואזרים, ואסטרוביולוגיה. הוא פרסם למעלה מ-100 מאמרים מקצועיים בכתבי עת בתחום האסטרופיזיקה.
עמרי ונדל נולד בשנת 1954 בתל אביב.
בשנת 1974 סיים את התואר הראשון שלו בפיזיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה התגייס לצה"ל. לאחר מכן המשיך לתואר שני בפיזיקה, אותו סיים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1978. בשנת 1980 השתחרר משירותו הצבאי. המשיך לדוקטורט באסטרופיזיקה באוניברסיטת סטוני ברוק. בין השנים 1983–1988 השתלם באסטרופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון, באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת סטנפורד.
לאחר ששב לישראל, החל בשנת 1988 לעבוד כחוקר במכון ויצמן. הוא נשאר במכון עד שנת 1990, אז החל לעבוד באוניברסיטה העברית. באותה שנה יצר את הקורס "אסטרופיזיקה והחיים ביקום", אותו הוא גם מעביר[1]. משמש כפרופסור לאסטרופיזיקה במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת הלימודים 1998–1999 היה בשנת שבתון. אז החל בשיתוף פעולה עם המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). כפרופסור אורח, לימד שם ארבעה קורסים. באוניברסיטה עבד על מחקר יחד עם פרופסור מת'יו (מאט) מלקן (באנגלית: Math Malkan) אשר הניב שלושה מאמרים פורצי דרך בנושא של חורים שחורים מסיביים. אחד ממאמריהם[2], שהיה הראשון שהציג את הקשר בין המסה וההארה של חורים שחורים במרכזי גלקסיות, צוטט כ-600 פעמים. השניים אף זכו במענק מחקר מטעם קרן BSF (אנ'). מאז, ונדל מלמד שם קורסי קיץ אחת לכמה שנים, וכן עורך שיתוף פעולה במחקר.
החל משנת 2018 הוא מכהן כיו"ר האגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה ותחילת החיים[3].
ונדל הוא נשיא האקדמיה הבינלאומית למדעים של סן מרינו (אנ').
דגימה מתוך הרצאתו ״החיים בעולמות רחוקים״ חותמת את השיר "אין בינינו חלל" של הראפר טונה באלבומו "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי". ההקלטה סומפלה וכאילו מתוך מכשיר קשר ונדל אומר: ”למעשה כמה אנשים חושבים שזה על גבול המדע הבדיוני. אבל כמו שנראה, יש הרבה מאוד מדע לא בדיוני, שמכין אותנו לענות על השאלה שהאדם בעצם שאל את עצמו מאז ומתמיד – האם אנחנו לבד?”[4][5].
בשנת 1992 הצטרף כחבר באקדמיה הבינלאומית לאספרנטו (אנ'). החל משנת 1995 הוא חבר הנהלת אגודת האספרנטו העולמית, אם כי בהפסקות. בישראל שימש בשנים 2008–2019 כיו"ר האגודה הישראלית לאספרנטו ועורך הביטאון שלה, "ישראלה אספרנטיסטו". החל מ-2020 הוא חבר הנהלת האגודה[6]. בשנת 2015 פרסם מחקר על מספר דוברי האספרנטו ברשתות החברתיות בו הגיע להערכה של כשני מיליון דוברים[7]. מחקר זה הפך לאסמכתא המקובלת למספר דוברי האספרנטו בעולם ואף מצוטט על ידי Ethnologue[8].
בשנת 2012 הקליט גרסה מקוונת בת 33 שעורים של קורס האסטרופיזיקה אותם יזם, במסגרת "אוניברסיטת אספרנטו"[9][10].
לדעתו של ונדל, כל עוד יימשך המצב הנוכחי ויתקיים הסטטוס־קוו הלשוני, המבכר שפה לאומית אחת על פני האחרות, לא יהיה מקום להתפשטות נרחבת של אספרנטו כשפת תקשורת והיא תישאר נחלתו של ציבור משתמשים קטן יחסית. עם זאת, לשיטתו, מצב זה עשוי להשתנות אם וכאשר ישתנה מערך הכוחות הבין־לאומי, הכלכלי והמדיני בכיוון של איזון רב יותר בין השפות הגדולות, והצורך בשפת תקשורת אחת יגדל. במצב כזה, סביר כי תיבחר שפה נייטרלית וקלה ללימוד ולהוראה. לדעתו, אספרנטו היא השפה היחידה בעלת נתונים אלה, וכן היחידה שהיא גם שפה חיה ומדוברת, לכן היא תהיה המועמדת הטבעית לתפקיד זה[11].
מאמרו של עמרי ונדל "אספרנטו ובעיית התקשורת הבין–לאומית" הופיע בבחינת הבגרות בהבעה ולשון עברית לשנת 2009[12]. במקור, פורסם המאמר ב"כמעט 2000 — "כתב עת למדע וטכנולוגיה"[13].
ונדל תרגם לאספרנטו מספר ספרים, ביניהם:
ונדל נשוי ואב לשלושה. מתגורר במודיעין. הוא לימד גם את ילדיו אספרנטו; את "ויהי ערב" תרגם לאספרנטו עבור בתו הבכורה.
מעבר לעיסוקו המקצועי, ונדל מדריך לניווט ספורטיבי בתיכון מכבים רעות מור וחבר איגוד הניווט הישראלי. כמו כן הוא חבר "ועד הפעולה להצלת יער מכבים"[19]. ונדל הוא גם מורה דרך מוסמך[20].
בנוסף, הוא חובב צילום ומספר צילומים שלו הופיעו בתקשורת ובמקומונים[21].