פיליפ הרשקוביץ | |
לידה |
12 באוקטובר 1909 פיטסבורג, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
15 בפברואר 1997 (בגיל 87) שיקגו, ארצות הברית |
ענף מדעי | זואולוגיה |
מקום לימודים |
|
פרסים והוקרה | 12 סוגי בעלי חיים נקראו על שמו |
תרומות עיקריות | |
מיון משפחת המרמוסטיים, 1977 | |
פיליפ הרשקוביץ (באנגלית: Philip Hershkovitz 12 באוקטובר 1909 - 15 בפברואר 1997) היה ממולוג אמריקאי. נולד בפיטסבורג ולמד באוניברסיטאות של פיטסבורג ומישיגן, תקופות ארוכות חי בדרום אמריקה שם חקר יונקים. ב-1947 מונה לאוצר של מוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע (Field Museum of Natural History) בשיקגו שם עבד עד מותו[1]. הרשקוביץ התמחה ביונקים של האזור הנאוטרופי, בעיקר פרימטים ומכרסמים ותיאר מעל 70 סוגים ותתי סוגים של יונקים. כתריסר סוגים נקראו על שמו.
פיליפ הרשקוביץ נולד ב-12 באוקטובר 1909 בפיטסבורג, פנסילבניה לאבא וברטה הרשקוביץ, הילד השני והבן היחיד מבין 4 ילדים. לאחר סיום לימודיו בתיכון סנלי (Schenley) ב-1927, למד זואולוגיה באוניברסיטת פיטסבורג בין 1929 ל-1931 לפני שעבר לאוניברסיטת מישיגן שם היו יותר קורסים בזואולוגיה. במישיגן הועסק כאסיסטנט במחלקה לזואולוגיה ועסק בפחלוץ. ב-1932 במהלך מסע לטקסס כדי ללכוד סלמנדרת מערות טקסנית גילה עניין ביונקים קטנים יותר אולם לא היו לו מלכודות מתאימות ללכידתן. בביקור מקרי במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו פגש את האוצר קולין סנבורן שסיפק לו את הציוד הדרוש. אירוע זה הווה את תחילתו של קשר ארוך עם המוזיאון להיסטוריה של הטבע[1].
בשנות השפל הגדול, הרשקוביץ לא יכול היה להרשות לעצמו לחיות במישיגן והחליט לעבור ב-1933 לאקוודור משיקולים של יוקר המחיה. באקוודור המשיך לאסוף יונקים ובמקביל למד ספרדית. ב-1937 חזר לאוניברסיטת מישיגן שם סיים את התואר הראשון ב-1938 והמשיך ללמוד לקראת תואר שני (.M.Sc). לאחר קבלת התואר השני ב-1940, התחיל בתוכנית לדוקטורנטים אולם ב-1941 קיבל מלגת Walter Rathbone Bacon מטעם המוזאון הלאומי של וושינגטון כדי לעבוד בסנטה מרתה שבקולומביה שם נשאר עד 1943.
במהלך מלחמת העולם השנייה שירת במשרד לשירותים אסטרטגיים של ארצות הברית באירופה. ב-1946 התחתן עם אן מרי דוד שאותה פגש בצרפת, באותה שנה חזר לוושינגטון כדי להמשיך במימוש המלגה בה זכה, שם נולד לזוג ילדם הראשון מתוך שלושה[2] .
ב-1947 קיבל הצעה לעבוד כסגן אוצר ליונקים במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע אף על פי שההיענות להצעה לא אפשרה לו לסיים את הדוקטורט. מיד לאחר תחילת עבודתו בשיקגו נסע לקולומביה שם שהה עד 1952.
בעקבות יחסים טובים עם האוצר הראשי של המחלקה לזואולוגיה קארל שמידט ובעקבות פעילותו הטובה כסגן אוצר הוא מונה לאוצר שותף ב-1954 ולאוצר ראשי ליונקים ב-1956. ב-1957 פרש שמידט ולמחליפו אוסטין ראנד היו יחסים פחות טובים עם הרשקוביץ עד שבשנת 1962 הוא הוחלף כאוצר היונקים על ידי ג'וזף מור ומונה לאוצר מחקר. בעקבות זאת הוא עבד בסורינאם ב-1960–1961 ובבוליביה ב 1965-1966[2].
הרשקוביץ' פרש ב-1974 אך המשיך במחקרו כאוצר-עמית (Curator Emeritus) ובשנים 1980–1981 עבד בפרו. ב-1987 יצא לכבודו ספר יובל בשם Studies in Neotropical Mammalogy: Essays in Honor of Philip Hershkovitz. הוא המשיך במחקריו ואף נסע לברזיל מספר פעמים עד לשנת 1992 אז בריאותו החלה להתרופף. הוא מת כתוצאה מסיבוך מסרטן העצמות בבית חולים נורת'ווסטרן ממוריאל בשיקגו ב-15 בפברואר 1997 בגיל 87.
הרשקוביץ פרסם מאמרים רבים על כל אחת מ-12 הסדרות של יונקי האזור הנאוטרופי בדגש על טקסונומיה וביוגאוגרפיה של ההם. במאמרים אלו הוא תיאר 67 מינים חדשים ו-13 סוגים חדשים. הוא היה חוקר בודד שכתב את רוב עבודותיו לבד רקק שלושה מאמרים הוא כתב עם מדענים אחרים. הרשקוביץ ידוע בעיקר בעקבות מחקריו על הפרימטים, אולם מחקריו עסקו בכל סדרות היונקים של האזור הנאוטרופי, רק בשנות ה-60 הוא התחיל להקדיש לפרימטיים את רוב זמנו ומחקריו, תחילה הוא עסק במשפחת המרמוסטיים ולאחר מכן במשפחת הצבוסיים. ב-1977, הוא פרסם מחקר על המרמוסטיים בו המיון הטקסונומי שלהם אשר נחשב לפי הרבה ממולוגים כמחקר המקיף ביותר על משפחה זו בפרט ותת-סדרת קופי העולם החדש בכלל. לאחר פרסום מאמר זה, הוא המשיך לעסוק בעיקר בפרימטים אולם בעשור האחרון לחייו הוא עסק גם במשפחת המכרסמים ובתת-מחלקת חיות כיס. אחד ממאמריו הראשונים של הרשקוביץ עסק במכרסמים, בו הוא הגדיר שני מיני סנאיים אקוודורים ב-1938, והמשיך לפרסם מאמרים בנוגע לקבוצות שונות במשפחת האוגריים בין השנים 1944 לבין 1966. מחקריו היו חשובים בהגדרת שבטים של מכרסמים דרום אמריקאיים. ב-1966 הוא פרסם קטלוג של לווייתנאים כאשר הקטלוג עסק בעיקר בליוויתנים שבחופי דרום אמריקה אולם עסק בליוויתני כל העולם. בעקבות פרסום זה ואף על פי שהוא לא היה חוקר יונקים ימיים הוא זכה להזכור בספר המדע של יונקים ימיים (Marine Mammals Science) שפורסם ב-1988[3].
ב-1988, הוא היה נשיא הכבוד של הקונגרס ב-12 של ארגון הפרימטולוגים העולמי (International Primatological Society). ב-1991 הוא הוכרז כפרימטולוג נכבד של ארגון הפרימטולוגים האמריקאי וכן קיבל חברות כבוד בארגון הממולוגים האמריקאי. ישנם מינים וסוגים של בעלי חיים שנקראו על שמו כגון: