רחל כצנלסון-שזר

רחל כצנלסון-שזר
רחל כצנלסון-שזר, 1964
רחל כצנלסון-שזר, 1964
לידה 24 באוקטובר 1885
ט"ו בחשוון תרמ"ו
בוברויסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוגוסט 1975 (בגיל 89)
ד' באלול תשל"ה
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1912
מקום קבורה הר הרצל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג זלמן שזר עריכת הנתון בוויקינתונים
רעיית נשיא המדינה ה־3
21 במאי 196324 במאי 1973
(10 שנים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רחל כצנלסון-שז"ר (ט"ו בחשוון תרמ"ו, 24 באוקטובר 1885[1], בוברויסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית11 באוגוסט 1975, ד' באלול תשל"ה, ירושלים) הייתה אשת ציבור ישראלית. נמנתה עם מייסדות מועצת הפועלות ופעלה לקידום הנשים בישוב. רעייתו של נשיא מדינת ישראל זלמן שזר.

רחל כצנלסון-שזר בשנות ה-60

רחל כצנלסון נולדה בעיר בוברויסק שבפלך מינסק (רוסיה הלבנה; בתחום המושב של האימפריה הרוסית) למשפחה מסורתית. בגיל 18 סיימה את לימודיה בגימנסיה הרוסית בהצטיינות, ומשום כך התאפשרה קבלתה לאוניברסיטה, שהייתה פתוחה בפני אחוזים בודדים מהקהילה היהודית בשל הנומרוס קלאוזוס. על פי רצונה השתלמה בלימודי יהדות וספרות יידיש ועברית, ובשנת 1909 מימשה את אפשרות ההשכלה הרשמית והתקבלה לאוניברסיטה בפטרבורג כסטודנטית לספרות והיסטוריה. באותן שנים למדה גם באקדמיה ללימודי היהדות בעיר. במהלך לימודיה פגשה לראשונה את זלמן רובשוב (לימים שזר), שלו נישאה בירושלים בשנת 1920.

לזוג הייתה בת אחת - רודה שזר (19211983) שנולדה עם תסמונת דאון.

קודם לתחילת לימודיה האקדמאיים, בשנת 1905 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית בבוברויסק.

כצנלסון עלתה לארץ ישראל בשנת 1912, והצטרפה לקבוצות עבודה בתל עדשים ובכנרת. כעבור שלוש שנים היא נמנתה עם מייסדותיה של תנועת הפועלות בגליל, שהייתה הבסיס לייסודה של מועצת הפועלות בשנות ה-20. בשנת 1916 נבחרה כצנלסון לוועדת התרבות הראשונה של תנועת הפועלים, לצדם של ברל כצנלסון ויצחק טבנקין, ופעלה יחד עמם להגברת השכלתם של פועלים. לאחר מכן נבחרה לחברת ועדת התרבות של מפלגת אחדות העבודה, ומשנת 1924 הייתה חברת ועדת התרבות של הסתדרות העובדים הכללית.

פועלה בהסתדרות התרכז במועצת הפועלות, וכצנלסון ייסדה את ביטאון מועצת הפועלות "דבר הפועלת", שאותו ערכה במשך 25 שנים. מלבד זאת הייתה חברת הוועד הפועל של ההסתדרות, חברת נשיאות הוועד הפועל הציוני וחברת מרכז מפא"י. מטעם גופים אלו היא נבחרה לשמש כצירה לקונגרסים ציוניים, לאספת הנבחרים ולכינוסים בינלאומיים. בשנים 1938 ו-1947 נשלחה בשליחויות חינוכיות אל יהדות פולין. בעיתון "דבר הפועלת" התפרסמו על ידה מסות ומאמרים בנושאים חינוכיים וספרותיים. מבחר מרשימותיה התפרסמו בספרים "מסות ורשימות" (1946, זוכה פרס ברנר)[2] ו"על אדמת העברית" (1966)[3].

לצד תפקידיה הציבוריים, ובראשם כעורכת "דבר הפועלת", עמדה כצנלסון-שזר לצדו של בעלה בתפקידיו הציבוריים השונים כחבר הכנסת, כשר בממשלת ישראל, כבכיר בסוכנות היהודית וכנשיא המדינה השלישי. כרעיית הנשיא היא פעלה להדק את קשרי המדינה עם ארגוני הנשים בתפוצות וקידמה את מעמדם של ארגוני נזקקים ושל סופרים ואמנים.

בשנת 1958 זכתה כצנלסון-שזר בפרס ישראל למדעי החברה[4]. בשנת 1968 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".

רחל כצנלסון-שזר נפטרה בשנת 1975, והובאה לקבורה לצד בעלה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים. אחיה הם אברהם קצנלסון, יוסף כצנלסון, שמואל כצנלסון וראובן כצנלסון (אביהם של שולמית כצנלסון ושמואל תמיר).

קברם של בני הזוג שזר
  • תנועת הפועלות, מפעליה ושאיפותיה, תל אביב: מועצת הפועלות, תש"ב 1941.
  • על אדמת העברית: מסות ורשימות, תל אביב: עם עובד, תשכ"ו.[3]
  • שליווני ואינן, תל אביב: תרבות וחינוך בשיתוף עם מח' הפרסומים של המרכז לתרבות וחינוך, 1969.
שהתפרסמו לאחר מותה:
  • אדם כמו שהוא: פרקי יומנים ורשימות (בעריכת מיכל הגתי), תל אביב: עם עובד, תש"ן 1989.
  • רחל וזלמן שזר, החופים השנים: מכתבים, 1909–1963 (עריכה ודברי הסבר: מיכל הגתי), ירושלים: הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשנ"ט.
  • וואס אַרבעטאַרינס דערציילן: אַ- ארץ ישראל בוך / צוזאמענגעשטעלט פון רחל כצנעלסאן-רובאשאוו, תל אביב: דפוס אחדות; ניו יורק: Pioneer Women's Organization,‏1931. (ביידיש)
  • עם פעמי הדור: ילקוט מחצית היובל של דבר הפועלת / בעריכת רחל כצנלסון-שזר, ירושלים: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – מועצת הפועלות, תשכ"ד.

הספר הראשון המוזכר כאן (ביידיש) הוא תרגום של ספר בעריכתה: דברי פועלות, תל אביב, 1929. לספר זה היו עוד תרגומים מלבד האמור - לגרמנית, לאנגלית וכנראה גם לבולגרית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לנדסמן, נילי. הפועלות. חרגול הוצאה לאור, 2024

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיותיהם של נשיאי מדינת ישראל

ורה ויצמן רחל ינאית בן-צבי רחל כצנלסון נינה קציר אופירה נבון אורה הרצוג ראומה ויצמן גילה קצב סוניה פרס נחמה ריבלין מיכל הרצוג
19491952 19521963 19631973 19731978 19781983 19831993 19932000 20002007 20072011 20142019 2021 ואילך