ריזן (גוף חדשות)

ריזן
Reason
מו"ל קרן ריזן עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד לני פרידלנדר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה מאי 1958 – הווה (כ־66 שנים)
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0048-6906
reason.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריזן הוא מגזין ליברטריאני המתפרסם מדי חודש בארצות הברית על ידי קרן ריזן.[1] למגזין יש תפוצה של כ-50,000 מנויים ובשנים 2003 ו-2004 בחר אותו השיקגו טריביון כאחד מ-50 המגזינים הטובים ביותר .[2][3]

נכון לינואר 2022, לערוץ היוטיוב של ריזן יש 731 אלף רשומים.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזין "ריזן" נוסד בשנת 1968 על ידי לני פרידלנדר (1947-2011), סטודנט באוניברסיטת בוסטון.[4] ב-1970 הוא נרכש על ידי רוברט וו. פול ג'וניור, מנואל ס. קלאוזנר וטיבור ר. מאצ'ן. המגזין מסקר פוליטיקה, תרבות ורעיונות עם שילוב של חדשות, ניתוחים, פרשנויות וביקורות.

במהלך שנות ה-70 וה-80, התורמים של המגזין כללו את מילטון פרידמן, מארי רות'בארד, תומאס סאס ותומס סואל.[5] בשנת 1978, פול, קלאוזנר ומאצ'ן יצרו את "קרן ריזן" במטרה להרחיב את רעיונות המגזין גם לחקר מדיניות.[6] מרטי זופאן הצטרף לריזן ב-1975, ושימש לאורך שנות ה-80 כעורך ועורך ראשי, ועזב ב-1989.[7]

וירג'יניה פוסטל הייתה העורכת הראשית של המגזין מיולי 1989 עד ינואר 2000. היא הקימה את אתר המגזין בשנת 1995.[8] ניק גילספי הפך לעורך הראשי בשנת 2000.[9]

ביוני 2004, המנויים למגזין ריזן קיבלו גיליון מותאם אישית עם שמם, ותמונת לוויין של הבית או מקום העבודה שלהם על השער. הרעיון היה להדגים את כוחם של מסדי נתונים ציבוריים, כמו גם את יכולות ההדפסה המותאמות אישית של המדפסת של Xeikon.[10] המהלך נתפס על ידי דייוויד קאר מהניו יורק טיימס כ"האולטימטיבי בפרסום מותאם אישית", כמו גם "הדגמה יוצאת דופן למספר ההולך וגדל של דרכים בהן ניתן לרתום מסדי נתונים".[10]

בשנת 2008, אתר האינטרנט של ריזן זכה בפרס ובי המכובד בקטגוריית המגזינים.[11] באותה שנה, מאט וולש הפך לעורך הראשי של המגזין, כשגילספי הפך לעורך הראשי של "reason.tv", מחלקת הווידאו של ריזן שיוצרת סרטונים קצרים ומפרסמת אותם באתר האינטרנט של המגזין וביוטיוב.[9]

קת'רין מנגו-וורד הפכה לעורכת הראשית של המגזין ביוני 2016, כאשר וולש עבר לתפקיד עורך-פובליציסט.[12]

בשנת 2017, מגזין ריזן החל לארח את "הקונספירציה של וולוך", בלוג שנכתב על ידי פרופסורים למשפטים בעלי השפקת עולם ליברטריאנית, שהיה בעבר תחת הפלטפורמה של ה"וושינגטון פוסט".[13] הבלוג מנוהל על ידי יוג'ין וולוך ומכאן שמו.

ריזן TV

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזין ריזן מפיק ומפרסם סרטונים בערוץ היוטיוב ReasonTV.[14] אלה כוללים הפקת סרטים דוקומנטריים קצרים ומאמרי מערכת וידאו, שניק גילספי מפקח עליהם מתפקידו כעורך הראשי. האתר הפיק סדרת סרטונים בשם "The Drew Carey Project" (הפרויקט של דרו קארי) בהנחיית הקומיקאי דרו קארי.[15] ריזן שיתף פעולה עם קארי שוב ב-2009 כדי להפיק את "Reason Saves Cleveland" (ריזן מצילים את קליבלנד), שבו קארי הציע פתרונות ברוח השוק החופשי לבעיות עיר הולדתו.[16]

מאז 2010, הקומיקאי רמי מונאסיפי הפיק במשותף עם ReasonTV עשרות סרטוני פרודיה מנקודת מבט ליברטריאנית.[17] מאז 2017, ג'ון סטוסל הפיק יותר מ-100 סרטוני פרשנות שפורסמו בערוץ היוטיוב של המגזין.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריזן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Reason Foundation – About". Reason.org. 2007-05-31. נבדק ב-15 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "The 50 Best Magazines". Chicago Tribune. 12 ביוני 2003. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "50 best magazines". Chicago Tribune. 17 ביוני 2004. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Gillespie, Nick (24 באפריל 2011). "Shine On, You Crazy Diamond". Reason.com. נבדק ב-8 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Williams, Walter E. (18 ביוני 1983). "Bringing Reason to the People". The Afro-American. p. 5. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Burns, Jennifer (2009). Goddess of the market: Ayn Rand and the American Right. Oxford: Oxford University Press. p. 328. ISBN 978-0-19-532487-7.
  7. ^ Doherty, Brian (בדצמבר 2008). "40 Years of Free Minds and Free Markets: An Oral History of Reason". Reason. נבדק ב-15 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Virginia Postrel: About". נבדק ב-15 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 "Reason Magazine and Reason.tv Announce New Editors" (הודעה לעיתונות). Reason Foundation. 27 בנובמבר 2007. {{cite press release}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Carr, David (5 באפריל 2004). "Putting 40,000 Readers, One by One, on a Cover". The New York Times. נבדק ב-20 באוקטובר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Webby Honorees". Webbyawards.com. נבדק ב-18 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Warren, James (17 ביוני 2016). "Reason's new editor on politics, intern life and leading the magazine into its next 50 years". Poynter. נבדק ב-13 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Opinion: Many thanks, and our move from The Post to Reason". 13 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "About". ReasonTV. YouTube. October 13, 2007. Retrieved October 4, 2019.
  15. ^ "About Reason TV". אורכב מ-המקור ב-20 במאי 2019. נבדק ב-4 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Reason Foundation on Reason Saves Cleveland". 2010-03-15. נבדק ב-20 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ McDonough, Megan (7 באוגוסט 2013). "Remy Munasifi: From 'Arlington Rap' to opening for Ron Paul". The Washington Post. נבדק ב-27 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)