איאן סטאנרד
_(cropped).JPG) | |
| סטאנרד ב-2015 | |
| לידה |
25 במאי 1987 (בן 37) צ'למספורד, אסקס |
|---|---|
| גובה |
189 ס״מ  |
| משקל |
80 ק"ג |
| תחום | כביש |
| התמחות | רב גוני |
| קבוצות עבר |
Landbouwkrediet - Tönissteiner (2008) ISD Cycling Team (2009) |
| הישגי שיא |
אומלופ הט ניוסבלד (2015, 2014)  אליפות בריטניה (2012) |
|
www | |
  | |
איאן דקסטר סטאנרד (באנגלית: Ian Dexter Stannard; נולד ב-25 במאי 1987) הוא רוכב אופני כביש ומסלול אנגלי שפרש בסוף 2020. עד פרישתו רכב סטאנרד בקבוצת אינאוס. סטאנרד ניצח פעמיים ברציפות את אומלופ הט ניוסבלד (2014–2015) והוא אלוף בריטניה בכביש בשנת 2012.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטאנרד נולד בצ'למספורד שבאסקס, הוא החל כרוכב אופני מסלול וזכה עם בריטניה במדליית זהב באליפות אירופה 2006 בדיפה קבוצתית עד גיל 23. הוא רכב עבור אנגליה במשחקי חבר העמים הבריטי לצעירים ב-2004 וזכה בשתי מדליות ארד, במרוץ הסקרץ' ורדיפה קבוצתית. באותה התחרות זכה סטאנרד במדליית זהב במקצה נגד השעון.
Landbouwkrediet - Tönissteiner (2008)
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטאנרד הפך למקצוען בתחום הכביש ב-2008 עם הצטרפותו לקבוצת Landbouwkrediet - Tönissteiner הבלגית בדרג הפרו קונטיננטל, השני בחשיבותו. ההישג הבולט שלו בעונה הגיע בטור של בריטניה, לאחר שסיים שלישי במרוץ. קבוצתו לא נטלה חלק במרוץ, לכן הוא ייצג את נבחרת בריטניה.
ISD (2009)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2009 הצטרף סטאנרד ל-ISD האיטלקית. באותה עונה ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כאשר נבחר לג'ירו ד'איטליה. סטאנרד סיים את המרוץ בין המקומות האחרונים, 160 מתוך 169 רוכבים שסיימו את המרוץ.
סקיי (2010–היום)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2010 חתם סטאנרד בשורות קבוצת סקיי הבריטית, בעונתה הראשונה של הקבוצה. ההישג הבולט שלו בעונה היה מקומו השלישי בקורנה–בריסל–קורנה, 2 שניות אחרי רובי טראקסל המנצח. בהמשך העונה סיים שלישי גם באליפות בריטניה. הוא נבחר שנית לוואלטה אספנייה ופרש מהמרוץ לאחר שלא זינק לקטע ה-8.
ב-2011 סיים סטאנרד רביעי באליפות בריטניה וניצח את הקטע החמישי בטור של אוסטריה. הוא נבחר שוב לוואלטה אספנייה והפעם הצליח לסיים את המרוץ, כשהוא מסיים במקום ה-128 וסייע לכריס פרום לנצח את המרוץ[1]. לקראת סוף העונה סיים רביעי בפריז–טור, 15 שניות אחרי גרג ואן אוורמאט המנצח.
2012: אלוף בריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2012 ערך סטאנרד את הופעת הבכורה שלו בג'ירו ד'איטליה, כשהתוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום 57 בקטע ה-9. בסופו של דבר סטאנרד סיים את הג'ירו במקום ה-132, כשהוא מסייע לריגוברטו אוראן לסיים שביעי את המרוץ. באפריל ניצח סטאנרד לראשונה את אליפות בריטניה, כשהוא מקדים את בן קבוצתו אלכס דאוסט ב-1:14 דקות ואת רוסל המפטון ב-1:24 דקות. בהמשך העונה נבחר בפעם השלישית ברצף לוואלטה אספניה. התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום 16 בקטע ה-18, והוא סיים את המרוץ בקטע ה-111 הכללי. לאחר מכן סיים עם סקיי במקום התשיעי באליפות העולם בנגד השעון לקבוצות. סטאנרד נכלל בסגל בריטניה לאולימפיאדת לונדון ושימש כפועל, שמטרתו הייתה להביא את מארק קוונדיש לספרינט הסיום, אך ללא הצלחה לאחר ניצחונו של אלכסנדר וינוקורוב.
ב-2013 בלט סטאנרד בכמה מקלאסיקות האביב, כשהוא רשם את התוצאה הטובה ביותר שלו עד כה במונומנט מילאנו – סן רמו, מקום שישי, הוא הוביל את המרוץ במהלך הטיפוס האחרון לפוג'יו, אך נתפס במהלכו על ידי קבוצה של חמישה רוכבים. בסופו של דבר נכנע סטאנרד כאמור לג'רלד צ'יולק המנצח, כשפטר סאגאן (שני), פביאן קנצ'לארה (שלישי) מקדימים אותו גם כן. במרוץ הבא שלו, דווארס דור פלנדרן, סיים סטאנרד תשיעי. בהמשך העונה סיים שמיני בטור באיירן–רונדפארט. הוא לא הצליח לשחזר את הישגו מ-2012 ובעונה זאת סיים במקום השני באליפות בריטניה, לאחר שהגיע אחרי מארק קוונדיש ב-2 שניות. לאחר מכן ערך סטאנרד את הופעת הבכורה שלו בטור דה פראנס, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום 26 בקטע ה-10, והוא סייע לכריס פרום לנצח את המרוץ כולו. הוא סיים שביעי בטור של בריטניה בהמשך העונה.
שני ניצחונות רצופים באומלופ
[עריכת קוד מקור | עריכה].JPG)
ב-2014 פתח סטאנרד את העונה עם מקום שישי בטור של קטר. לאחר מכן השיג את סטאנרד את ההישג הגדול בקריירה שלו עד כה, לאחר שניצח את אומלופ הט ניוסבלד, לאחר שגבר על שותפו לבריחה ששרדה עד סיום המרוץ, גרג ואן אוורמאט, בספרינט הסיום. עם ניצחונו הפך סטאנרד לבריטי הראשון לנצח במרוץ. הוא השתתף בהמשך בטור של בריטניה, אך שבר את מפרק כף היד במהלך תאונה ונאלץ לסיים את העונה.
את 2015 פתח סטאנרד שוב עם מקום רביעי בטור של קטר. לאחר מכן התחרה שוב באומלופ הט ניוסבלד ורכב בקדמת המרוץ ביחד עם שלושה רוכבים מאטיקס קוויק-סטפ, תום בונן, סטיין ואנדנברח, וניקי טרפסטרה. השלושה ניסו לפרק את סטאנרד ללא הצלחה, לאחר התקפות של ואנדנברח ובונן. בסופו של דבר התקיף סטאנרד בעצמו ורק לטרפסטרה היו את הכוחות להמשיך איתו, ובספרינט הסיום גבר סטאנרד על טרפסטרה, כשבונן מסיים שלישי, בפער של 8 שניות, וואנדברח מסיים רביעי, בפער של 15 שניות. עם ניצחונו במרוץ הפך סטאנרד לרוכב הראשון במאה ה-21 לנצח פעמיים ברציפות במרוץ[2]. בהמשך העונה סיים סטאנרד שלישי באליפות בריטניה ונבחר שנית לטור דה פראנס, כשהוא מסייע לכריס פרום לנצח במרוץ, כשסטאנרד עצמו מסיים במקום ה-128. סטאנרד סיים ביחד עם סקיי במקום התשיעי באליפות העולם בנגד השעון לקבוצות.
ב-2016 סיים סטאנרד שלישי ב-E3 הרלבקה, כשהוא מוביל קבוצה של עשרה רוכבים שהגיעה 11 שניות אחרי מיכל קוויאטקובסקי המנצח ושבע שניות אחרי פטר סאגאן שסיים שני. סטאנרד סיים שלישי גם במונומנט פריז–רובה, לאחר שהיה חלק מדבוקת רוכבים של חמישה רוכבים ששרדה עד הסיום, אך הפסיד למת'יו היימן המנצח ותום בונן שסיים שני בספרינט הסיום בולודרום ברובה. הוא נבחר בפעם השלישית והשנייה ברציפות לטור דה פראנס וסיים את המרוץ במקום ה-161, כשהוא מסייע לכריס פרום לנצח את המרוץ בפעם השנייה ברציפות. הוא נכלל בסגל בריטניה לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, אך לא סיים את מרוץ הכביש. לאחר מכן ניצח סטאנרד את הקטע השלישי בטור של בריטניה, לאחר בריחת יחיד.
ב-2017 ניצח סטאנרד את הקטע הרביעי בהראלד סאן טור באוסטרליה, הוא השתתף בפעם השנייה בוואלטה אספנייה וסייע לכריס פרום לנצח את המרוץ. ב-2018 ניצח את הקטע השביעי בטור של בריטניה לאחר בריחת יחיד. לאחר מכן סיים עם סקיי במקום הרביעי באליפות העולם בנגד השעון לקבוצות.
ב-2019 סיים שני באליפות בריטניה, כשהוא מסיים שביעי במקצה נגד השעון באליפות. הוא נכלל שוב בסגל סקיי לוואלטה אספנייה וסיים במקום ה-106 את המרוץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של איאן סטאנרד
איאן סטאנרד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- איאן סטאנרד, באתר olympedia.org
- איאן סטאנרד, באתר Cycling Archives
