איסאק קיקואין
 | |
| לידה |
15 במרץ 1908 (יוליאני) זאגר, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 1984 (בגיל 76) מוסקבה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג (1930) |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Vladimir Nikolaev, ואלרי לגאסוב |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
איסאק קיקואין (ברוסית: Исаак Константинович Кикоин; 28 במרץ 1908, זאגר - 28 בדצמבר 1984, מוסקבה) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי. הוא התמחה בפיזיקה גרעינית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]איסאק קיקואין נולד בשנת 1908 בזאגר (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום בליטא למשפחה יהודית. אביו היה מורה בבית ספר יהודי בעיירה. בשנת 1915 כאשר חזית מלחמת העולם הראשונה התקרבה לאזור המשפחה עברה לפסקוב. בעיר זו הם התגוררו שנים רבות. אביו נפטר בשנת 1940 ואמו נרצחה על ידי הנאצים כאשר פסקוב נכבשה על ידם.
קיקואין סיים לימודי בית ספר, למד בבית ספר לטכנאים וקיבל הסמכת מודד. בשנת 1925 הוא התחיל לימודי פיזיקה במכון הפוליטכני בלנינגרד.
עוד בהיותו סטודנט קיקואין החל לפרסם תוצאות ניסויים שביצע. לאחר סיום הלימודים הוא נותר במכון בו למד. בשנת 1930 הוא נשלח להשתלמות לגרמניה והולנד. בחזרה לברית המועצות קיקואין החל ללמד במוסדות להשכלה גבוהה בלנינגרד.
בשנת 1933 קיקואין גילה תופעה חדשה במוליכי למחצה שנקראת כיום "תופעת קיקואין-נוסקוב". הוא התחיל לעבוד במכון לפיזיקה וטכנולוגיה.
בשנת 1935 לאחר הקמת מכון לפיזיקה בסברדלובסק הוא עבר למקום עבודה החדש. הוא היה מלמד באוניברסיטה טכנית בעיר וכיהן כפרופסור.
לאחר תחילת קרבות מלחמת העולם השנייה קיקואין החל לבצע מחקרים בתחומים שתמחו במאמץ המלחמתי. בשנת 1943 הוא התחיל לעבוד על הפרויקט הגרעיני של ברית המעוצות. הוא היה המוביל בפרויקט בניית מתקנים להעשרת אורניום שנבנו אזור.
לאחר הקמת "מכון קורצ'טוב" קיקואין עבר למכון והחל משנת 1960 היה סגן מנהל המכון.
החל משנת 1945 קיקואין היה פרופסור באוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני במוסקבה, בשנת 1959 הוא עבר לאוניברסיטת מוסקבה בה היה פרופסור עד לשנת 1977.
בשנת 1953 קיקואין נבחר לאקדמיה למדעים של ברית המועצות.
בשנת 1969 קיקואין היה בין המייסדים של ירחון למדע פופולרי "קוונט" שיוצא לאור גם כיום.
קיקואין נכנס לתחום כתיבת ספר לימוד וכתב כמה ספרי לימוד לפיזיקה עבור בתי הספר (ביחד עם אחיו). הוא קידם נושא אולימפיאדות לפיזיקה והעביר החלטה שזוכי התחרות יתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה ללא מבחנים.
על תרומתו לקידום המדע וטכנולוגיה בתחום הגרעין לקיקואין הוענקו עיטורים רבים כולל עיטור לנין (7 פעמים), גיבור העמל הסוציאליסטי (פעמיים), פרס ברית המועצות (6 פעמים), פרס לנין ועוד.
קיקואין נפטר בשנת 1984 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.
בשנת 1991 יצא לאור ספר על חייו.
