אליס מידלטון בורינג, 1927 | |
לידה |
22 בפברואר 1883 פילדלפיה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
18 בספטמבר 1955 (בגיל 72) קיימברידג', ארצות הברית |
ענף מדעי | ביולוגיה של התא, דו-חיים, זוחלים |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | נטי סטיבנס |
מוסדות |
|
אליס מידלטון בורינג (באנגלית: Alice Middleton Boring; 28 בפברואר 1883 – 18 בספטמבר 1955) הייתה ביולוגית והרפרטולוגית אמריקאית, שבילתה חלק גדול מחיה האקדמיים בסין. היא הייתה פרופסור מן המניין באוניברסיטת מיין (אנ') וב-Peking Union Medical College וכיהנה כראש המחלקה לביולוגיה ב-Yenching University שבסין. במהלך שהותה בסין חקרה את הטקסונומיה ואת התפוצה של דו-חיים וזוחלים.
אליס מידלטון בורינג נולדה בפילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית בשנת 1883 למשפחה קווקרית מצד אמהּ ולנוצרית מצד אביה. משפחתה של בורינג חיה מעל חנות סבהּ יחד עם סבה, סבתה, אביה, אמהּ, ושלושת אחיה, לידיה טרומן, קתרין ג'נטר ואדווין גאריג'ס בורינג (אנ'). למרות החיים יחדיו הוריה של אמהּ לא חיבבו את אביה ואף התנגדו בתחילה לנישואיה[1].
במהלך לימודי התואר הראשון שלה (B.A) היא הייתה עוזרת מחקר של חתן פרס נובל תומאס הנט מורגן, אשר ממנו למדה טכניקות מחקר בביולוגיה התפתחותית. עד סיום התואר שלה היא פרסמה מאמר משותף עם מורגן על עוברי צפרדעים, ומאמר נוסף משלה בנושא ביולוגיה התפתחותית. ביוני 1904 סיימה בורינג את התואר הראשון שלה באוניברסיטת Woods Hole, Massachusetts[1].
בין השנים 1904–1905 עשתה ב-מכללת ברין מאר לנשים את התואר השני שלה בהנחיית נטי סטיבנס בנושאי פיזיולוגיה ומורפולוגיה. כתוצאה מכך נכתבו שני פרסומים משותפים שלהן[2]. לאחר מכן בין השנים 1905–1906 עברה בורינג לאוניברסיטת פנסילבניה על מנת להשלים לימודי דוקטורט בהוראת אדווין גרנט קונקלין (אנ')[1]. כתוצאה מעזיבתו של קונקלין את אוניברסיטת פנסילבניה, חזרה בורינג לברין מאר וסיימה בשנת 1910 את לימודי הדוקטורט של בהנחיית נטי סטיבנס. בורינג עסקה במסגרת הצעת המחקר שלה במעקב אחר מהלך הזרע של קבוצות שונות של חרקים. כתוצאה מכך הרחיבה בורינג את עבודתה של סטיבנס שעסקה בזיהוי כרומוזום Y ובקשר שלו בנוגע לקביעת המין הזכרי. בנוסף, בורינג ללמדה וחקרה במחלקה לזואולוגיה ואף מונתה לפרופסור באוניברסיטת Maine בין השנים 1910–1918[2].
ב-1918 קיבלה אליס מידלטון בורינג משרה בת שנתיים בבייג'ינג בתור עוזרת בביולוגיה ב-Peking Union Medical College שמומנה על ידי קרן רוקפלר. לאחר סיום המשרה בורינג חזרה ב-1920 לארצות הברית ולימדה במכללת ולסלי עד שחזרה בשנת 1923 למשרה זמנית באוניברסיטת ינצ'ינג[3]. במסגרת עבודתה באוניברסיטת ינצ'ינג, בשנת 1923 מונתה לראש המחלקה לביולוגיה. בורינג עבדה באוניברסיטה זאת עד לסגירתה בשנת 1941 על ידי היפנים, היא חקרה עד אז את האורגניזמים המצויים בסין ואף גילתה זנים חדשים. היא גרמה להבנת עולם הדו-חיים והזוחלים הסינים, בשל פרסום 21 מאמרים שעסקו בהבנת עולם זה[4].
אף על פי שאוניברסיטת ינצ'ינג נסגרה רק בשנת 1941, הפלישה היפנית לסין ב-1937 הפכה את החיים באוניברסיטה לקשים ומשלוחי הדואר לאוניברסיטה הצטמצמו. בורינג נמנתה עם חברי הסגל של האוניברסיטה אזרחי בעלות הברית, רובם אנגלים ואמריקאים, שנכלאו ב-1941 במחנה הריכוז היפני בשנדונג. במהלך שהותה במחנה לא היה לבורינג קשר עם משפחתה[4]. לאחר שנתיים, בשנת 1943, חזרה בורינג לארצות הברית לאחר שהוחלפה בעסקת חילופי שבויים בעזרת שווייץ[2].
בשנת 1946 חזרה בורינג ללמד בינצ'ינג. ב-1950 נאלצה לעזוב כתוצאה מכך שהשלטונות הקומוניסטים בסין לא חפצו יותר בנוכחותם של זרים. בורינג, שנקשרה מאוד לתרבות הסינית, לא חידשה לאחר שובה לארצות הברית את מחקריה אף שקיבלה משרה במכללת סמית'. היא נפטרה בקיימברידג', מסצ'וסטס, כתוצאה מפקקת מוחית, ב-18 בספטמבר 1955, חמש שנים אחרי שובה מסין[2].