אנדרו האריס

אנדרו האריס
Andrew L. Harris
אנדרו האריס
אנדרו האריס
לידה 17 בנובמבר 1835
מילפורד, אוהיו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בספטמבר 1915 (בגיל 79)
איטון, אוהיו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אנדרו לינטנר האריס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות מאונד היל יוניון, איטון, אוהיו, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת מיאמי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל אוהיו ה־44
18 ביוני 190611 בינואר 1909
(שנתיים)
סגן מושל אוהיו ה־23 וה-29
8 בינואר 190618 ביוני 1906
(162 ימים)
תחת מושל אוהיו ג'ון פטיסון
פרנסיס טרידווי ←
11 בינואר 189213 בינואר 1896
(4 שנים)
תחת מושל אוהיו ויליאם מקינלי
→ ויליאם מרקיז
אסא ג'ונס ←
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנדרו לינטנר האריסאנגלית: Andrew Lintner Harris;‏ 17 בנובמבר 183513 בספטמבר 1915) היה פוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, חבר המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כסגן מושל אוהיו בשתי תקופות כהונה שונות, וכמושל אוהיו ה-44. בצעירותו לחם האריס במלחמת האזרחים האמריקנית, והיה אחד מגיבורי קרב גטיסברג.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרו האריס נולד במילפורד שבמחוז באטלר, אוהיו. הוא התחנך בבתי ספר מקומיים, וב-1860, לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת מיאמי שבאוקספורד, אוהיו, הוא התגייס כטוראי בצבא האיחוד.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מהרה טיפס האריס בסולם הדרגות והיה לקולונל של רגימנט הרגלים ה-75 של אוהיו, והשתתף ברבים מהקרבות של ארמיית הפוטומק. ב-1 ביולי 1863, בקרב גטיסברג, הוא הוביל את אנשיו בנסיגה מוצלחת דרך שדה הקרב הלוהט של גבעת בית הקברות, שם הם התחפרו על המדרון הצפון-מזרחי. כמי שפיקד בקרב על בריגדה, היה האריס בעל תפקיד מפתח בעיכוב המתקפות החוזרות ונשנות של כוחות הנמרים של לואיזיאנה בפיקודו של הארי הייז, וסייע להבטיח את החזקתה של הגבעה החשובה הזאת עבור ג'ורג' מיד. האריס המשיך להוביל את כוחותיו בהמשך המלחמה, אף על פי שהוא נחל תבוסה מביכה באוגוסט 1864 בקרב גיינסוויל בפלורידה. בתום המלחמה הוענקה לו דרגת ייצוג של בריגדיר גנרל בצבא המתנדבים.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעורך דין, החל האריס לעסוק במקצועו עם תום המלחמה ב-1865. בשנים 18661870 הוא כיהן בסנאט של אוהיו, ובשנים 18751882 כשופט שלום במחוז פרבל. האריס נבחר פעמיים כסגן מושל אוהיו. בפעם הראשונה ב-1891 וב-1893 כשותפו למרוץ של ויליאם מקינלי וכיהן כסגן המושל בשנים 18921896. בפעם השנייה הוא נבחר ב-1905, כאשר הדמוקרט ג'ון פטיסון נבחר כמושל. פטיסון הושבע כמושל בינואר 1906, אך נפל למשכב מיד לאחר טקס ההשבעה ונפטר ביוני אותה שנה. כסגן המושל, הושבע האריס במקומו כמושל וכיהן עד ינואר 1909. תקופת כהונתו כמושל, כולל החודשים הספורים בהם כיהן פטיסון, נמשכה באופן חד פעמי שלוש שנים עקב המעבר של אוהיו לבחירות בשנים זוגיות במקום בשנים אי-זוגיות. בבחירות של 1908 ניסה האריס להתמודד למשרת המושל בזכות עצמו אך נוצח בהפרש קל לדמוקרט ג'דסון הרמון. בעת כהונתו כמושל חתם האריס על חוק שאסר על תרומות לפוליטיקאים של תאגידים עסקיים.

מותו והנצחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרו האריס נפטר באיטון שבאוהיו ב-13 בספטמבר 1915 כתוצאה ממחלת לב.[1] הוא נטמן בבית הקברות מאונד היל יוניון שבעיר.[2] על שמו נקרא ב-2005 כביש 127 שמחבר בין המילטון לאיטון בטקס בו השתתפו קרובי משפחתו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרו האריס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]