אריך ריבק

אריך ריבק

מידע אישי
לידה	13 ביוני 1937 (בן 87) וופרטאל שבגרמניה
גובה	1.84 מטר
עמדה	מגן
מועדוני נוער
1904 וופרטאל
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1959–1962 1962–1965 וופרטאלר ויקטוריה קלן
קבוצות כמאמן
1965–1967 1967–1968 1968–1973 1973–1978 1978–1984 1984–1985 1985–1988 1992–1993 1995–1996 1998–2000 בורוסיה מנשנגלדבך (עוזר מאמן) רוט-וייס אסן איינטרכט פרנקפורט קייזרסלאוטרן נבחרת גרמניה המערבית (עוזר מאמן) בורוסיה דורטמונד באייר לברקוזן באיירן מינכן באייר לברקוזן נבחרת גרמניה

אריך ריבק (בגרמנית: Erich Ribbeck, נולד ב-13 ביוני 1937 בוופרטאל שברייך הגרמני) הוא כדורגלן ומאמן עבר גרמני. ריבק נודע בהצלחתו כמאמן כאשר זכה עם באייר לברקוזן בגביע אופ"א בשנת 1988. ריבק אימן קבוצות נוספות בבונדסליגה כבורוסיה דורטמונד, באיירן מינכן, איינטרכט פרנקפורט וקייזרסלאוטרן, ובנוסף, אימן גם את נבחרת גרמניה בין השנים 1998 ו-2000, שזה היה תפקיד האימון האחרון שמילא.

קריירה

ריבק שיחק ככדורגלן בתחילת שנות ה-60 בוופרטאלר ובוויקטוריה קלן. בשיאו ככדורגלן שיחק ריבק באוברליגה, שהייתה אז ליגת המשנה בגרמניה. בשנת 1965 פרש ריבק ממשחק פעיל, והחל לעבוד כעוזר מאמן בבורוסיה מנשנגלדבך, תפקיד שמילא עד לשנת 1967. בעונת 1967/1968 החל לאמן את רוט-וייס אסן, ששיחקה אז בליגת המשנה בגרמניה, והצליח לסיים עמה במקום השני ולהתברג למבחני העלייה לבונדסליגה, אך הקבוצה הפסידה בהם להרטה ברלין. בתום עונה זו חתם ריבק באיינטרכט פרנקפורט, ולראשונה כיהן כמאמן ראשי בבונדסליגה. ריבק אימן בפרנקפורט במשך חמש עונות, ושחקניו העיקריים בקבוצה היו ברנד הולצנביין, ברנד ניקל ויורגן גרבובסקי. בשתי עונותיו הראשונות בפרנקפורט, הקבוצה סיימה במקום השמיני בבונדסליגה. בעונתו השלישית של ריבק בקבוצה, 1970/1971, נאבקה פרנקפורט בתחתית ונשארה בליגה על חודה של נקודה אחת. בעונת 1971/1972 ריבק ופרנקפורט סיימו במקום החמישי והעפילו לגביע אופ"א, אך הודחו כבר בסיבוב הראשון על ידי ליברפול. בתום עונת 1972/1973, בה פרנקפורט סיימה שמינית, עזב ריבק את המועדון לאחר חמש עונות.

בקיץ 1973 חתם ריבק בקייזרסלאוטרן, ואימן במועדון במשך חמש עונות. שחקניו העיקריים של ריבק בקבוצה היו קלאוס טופמולר, יוזף פירונג ורולאנד סנדברג. בעונתו הראשונה בקבוצה, 1973/74, סיים ריבק עם קייזרסלאוטרן במקום השישי, ובעונת 1974/75 סיימה הקבוצה במקום ה-13. בעונת 1975/75 סיימו ריבק וקייזרסלאוטרן במקום השביעי בבונדסליגה, והגיעו לגמר הגביע הגרמני, בו הפסידה הקבוצה 2-0 להמבורג. בעונת 1976/77 סיימו ריבק וקייזרסלאוטרן במקום ה-13, נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום. עונתו האחרונה של ריבק בקייזרסלאוטרן הייתה 1977/78, בה סיימה הקבוצה במקום השמיני בבונדסליגה. בתום עונה זו, עזב ריבק את קייזרסלאוטרן.

בשנת 1978 מונה ריבק כעוזרו של יופ דרוואל, מאמנה של נבחרת גרמניה המערבית. ריבק כיהן בתפקיד זה במשך שלושה טורנירים, כאשר הנבחרת זכתה ביורו 1980, הפסידה בגמר מונדיאל 1982 לנבחרת איטליה, וכשלה ביורו 1984, בו לא עברה את שלב הבתים. באותו קיץ, ריבק אימן את נבחרת גרמניה המערבית האולימפית באולימפיאדת לוס אנג'לס, שם הודחה גרמניה המערבית ברבע הגמר לאחר תבוסה 5-2 לנבחרת יוגוסלביה. לאחר הכשלונות ביורו ובאולימפיאדה, עזב ריבק את הנבחרת^[1], ומונה כמאמן בורוסיה דורטמונד לעונת 1984/85. כבר באוקטובר 1984 פוטר ריבק מהקבוצה לאחר עשרה מחזורי ליגה, בהם דורטמונד הפסידה שבע פעמים.

בקיץ 1985 מונה ריבק כמאמן באייר לברקוזן, שם אימן שלוש עונות בהצלחה רבה, כששחקניו העיקריים היו רודיגר פולבורן, תומאס הורסטר, וולפגנג רולף, פאלקו גץ, הרברט ואס וצ'ה בום קון. בעונת 1985/86 סיימו ריבק ובאייר לברקוזן במקום השישי בבונדסליגה, והעפילו לגביע אופ"א, אך הודחו בשלב מוקדם. בעונת 1986/87 שוב סיימו ריבק ולברקוזן במקום השישי המוביל לגביע אופ"א, אך הפעם הקמפיין היה מוצלח בהרבה, כאשר באייר לברקוזן זכתה בגביע אופ"א, לאחר ניצחון במפגש כפול על אספניול. במפגש זה אספניול ניצחה 3-0 במשחק הראשון, ולברקוזן ניצחה בתוצאה זהה בגומלין, ולאחר מכן בבעיטות ההכרעה. באותה עונה, לברקוזן סיימה במקום השמיני בבונדסליגה. בתום עונת 1987/88 עזב ריבק את באייר לברקוזן, ולקח הפסקה קצרה מאימון.

במרץ 1992 מונה ריבק כמאמנה של באיירן מינכן, שסבלה מעונה חלשה, על אף שבשורותיה שיחקו אוליבר קרויצר, שטפן אפנברג, כריסטיאן ציגה, אולף תון ורולאנד וולפארט, והייתה ממוקמת במקום העשירי בלבד עת הגעתו של ריבק. הקבוצה נשארה במקום זה גם בתום העונה, אך ריבק המשיך לעונה נוספת, בה באיירן מינכן סיימה שנייה, מרחק נקודה אחת מהאלופה ורדר ברמן. בדצמבר 1993, לאחר פתיחת עונה חלשה יחסית של באיירן מינכן, פוטר ריבק מהקבוצה, שזכתה באליפות בתום עונה 1993/94. באפריל 1995 חזר ריבק לבאייר לברקוזן, וסיים עם הקבוצה במקום השמיני בבונדסליגה, ופתח את עונת 1995/96 במועדון. ריבק פוטר באפריל 1996 מבאייר לברקוזן, לאחר שהקבוצה נקלעה למאבקי תחתית.

לאחר הפסקה של שנתיים, שב ריבק לאמן, כאשר עזב את ביתו באיים הקנריים ומונה כמאמן נבחרת גרמניה במקומו של ברטי פוגטס, לאחר כישלון הנבחרת הגרמנית במונדיאל 1998. ריבק היה המינוי המבוגר ביותר בתולדות הנבחרת הגרמנית, כאשר מונה לתפקיד בגיל 61. הקדנציה של ריבק באימון נבחרת גרמניה זכתה לביקורות רבות, כאשר גרמניה הודחה בשלב הבתים של גביע הקונפדרציות 1999, לאחר תבוסה 4-0 לנבחרת ברזיל והפסד 2-0 לנבחרת ארצות הברית, וכשלה גם ביורו 2000, בו צברה נקודה אחת בלבד בבית שכלל גם את נבחרות פורטוגל, רומניה ואנגליה. לאחר יורו 2000 התפטר ריבק מאימון הנבחרת. מאזנו של ריבק בנבחרת גרמניה בקדנציה זו עמד על עשרה ניצחונות, שש תוצאות תיקו ושמונה הפסדים. מאזן זה נחשב לחלש ביותר בין כל מאמני נבחרת גרמניה לדורותיהם.

לאחר פרישתו, ריבק שב לגור באיים הקנריים, וכיום מתגורר לסירוגין בטנריפה ובפולהיים שבגרמניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריך ריבק בוויקישיתוף

• אריך ריבק, באתר Transfermarkt
• אריך ריבק, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• אריך ריבק, באתר WorldFootball.net
• אריך ריבק, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

הערות שוליים

1. זיגמונד שפיגלר, המאמן ריבק התפטר, מעריב, 3 באוקטובר 1984

נבחרת מערב גרמניה – אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984
1 פרנקה • 2 בוקנפלד • 3 דיקגיסר • 4 באסט • 5 והמאייר • 6 בוכוואלד • 7 גרו • 8 בומר • 9 שצשניידר • 10 ברמה • 11 מיל • 12 יונגהאנס • 13 שן • 14 לוקס • 15 ראן • 16 שרייר • 17 שלינדוויין • מאמן: ריבק		מערב גרמניה

נבחרת גרמניה – יורו 2000
1 קאן • 2 באבל • 3 רהמר • 4 לינקה • 5 בודה • 6 נובוטני • 7 שול • 8 הסלר • 9 קירסטן • 10 מתאוס • 11 רינק • 12 להמן • 13 באלאק • 14 האמאן • 15 ווש • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 דייסלר • 19 יאנקר • 20 בירהוף • 21 ראמלו • 22 בוט • מאמן: ריבק		גרמניה