באי צ'ונג-שי
 | |||||||
| לידה |
18 במרץ 1893 גווילין,  שושלת צ'ינג | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 בדצמבר 1966 (בגיל 73) טאיפיי,  טאיוואן | ||||||
| מדינה | הרפובליקה הסינית (1912-1949) | ||||||
| מקום קבורה |
Bai Chongxi Cemetery  | ||||||
| השכלה |
האקדמיה הצבאית של באודינג | ||||||
| מפלגה |
קוומינטנג | ||||||
| דת | אסלאם | ||||||
| בת זוג | מא פיי-צ'אנג | ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
  | |||||||
בֵּאִי צ'וֹנְג-שִׁי (במנדרינית: 白崇禧, שיאו-ארג'ינג: ﺑَﻰْ ﭼْﻮ ثِ; 18 במרץ 1893 – 2 בדצמבר 1966) היה מצביא ופוליטיקאי סיני אשר היה בכיר במפלגת הקוומינטנג והשתתף בתקופת המצביאים, המשלחת הצפונית, מלחמת המישורים המרכזיים, מלחמת סין-יפן השנייה ומלחמת האזרחים הסינית שלאחריה ברח, ביחד עם שאר ראשי המפלגה, אל עבר טאיוואן. במקורו היה באי מוסלמי מבני החווי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוֹמַר באי צ'ונג-שי כפי שנודע בצעירותו נולד למשפחה מוסלמית סונית ממקור אתני של בני חְווֵי בגווילין אשר בדרום סין, דאז האימפריה הגדולה של צ'ינג. משפחתו היו צאצאים של סוחר פרסי העונה לשם באילודרן אשר בעת התיישב בסין שינה שמו לבֵּאִי, ככל הנראה במהלך המאה ה-18.
באי הועבר לאקדמיה צבאית של גואנגשי, שם עבר הכשרה חלקית כצוער בשנת 1907. באותה האקדמיה יכיר באי את הואנג שאוהונג ולי דזונגז'ן, שניים אשר יהפכו גם הם לדמויות מפתח במאבק על סין מאוחר יותר. לאחר דרישת משפחתו באי נטש את הלימודים הצבאיים ועבר לאקדמיה ללימוד מדעים ודין פוליטי. עם עלייתה של מהפכת שינהאי בסוף שנת 1911, באי הצטרף לפלוגת סטודנטים שתמכו במהפכה אשר היו תחת פיקודו של הואנג שאוהונג ולבסוף נכנס לעוד בית-ספר להכשרה צבאית עד אשר הוסמך בשנת 1914.
קריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה] | |
| לידה |
18 במרץ 1893 Lingui District, הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| פטירה |
1 בדצמבר 1966 (בגיל 73) טאיפיי, טאיוואן |
| מקום קבורה |
Bai Chongxi Cemetery |
| מדינה |
טאיוואן |
| כינוי | 'האיש החכם' |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית של באודינג |
| צאצאים |
Pai Hsien-yung |
| השתייכות |
הרפובליקה הסינית |
| תקופת הפעילות | 1907–1949 (כ־42 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
Order of Blue Sky and White Sun | |
| | |
ביוני 1915 החל הכשרה מחודשת באקדמיה צבאית במחוז חביי. כאשר חזר לגואנגשי לאחר הכשרה מוצלחת הוא הושם כקצין באוגדת גואנגשי הראשונה.
עם התפתחותה של תקופת המצביאים החליטו הואנג שאוהונג, לי דזונגז'ן ובאי להקים את קליקת גואנגשי החדשה אשר פעלה כיחידה צבאית עצמאית הפועלת להשיג כוח והשפעה על כמה שיותר שטחים בדרום סין. באי הצטרף אל מפלגת הקוומינטנג הגדלה והפך מקורב של יושב ראש המפלגה, צ'יאנג קאי שק. בזמן המשלחת הצפונית לאיחוד כל סין, באי שימש כראש המטה הכללי (רמטכ"ל) של צבא המהפכה הלאומי (צבא הקוומינטנג). היה זה במהלך המשלחת שהחל באי להתפרסם כטקטיקן מוכשר ובעל ערך.
למעשה, במהלך המשלחת הצפונית, באי לקח לידי סמכותו הישירה את חיל התנועה המזרחית אותו הנהיג אישית וכבש את הערים האנגג'וֹאוּ ושאנגחאי.
לאחר כיבוש סין נותר באי כמפקד הישיר של חיל התנועה המזרחית וכאשר הועברה בשנת 1928 ההוראה לטבוח בכלל הפעילים הקומוניסטים במפלגת הקווומינטנג (ראו טבח שאנגחאי), באי לא היסס להורות את ההוצאה להורג של כלל הפעילים בחילותיו. הפעולה הזאת, אשר יצרה קרע בין הקוומינטנג והקומוניסטים, הביאה את תומכי הסובייט להקים את המפלגה הקומוניסטית של סין ובכך להתחיל את מלחמת האזרחים הסינית.
כאשר ביוני הגיע אל העיר בייג'ינג עם כוחות הקוומינטנג, הכריז כי מנצ'וריה אוחדה עם שאר הממשלה הלאומית. בדצמבר אותה השנה החל באי להניע 60,000 חיילים סינים לשינג'יאנג למען יפקדו על בניית מסילת ברזל אשר תקשר את המחוז עם מרכז סין ותמנע את התפשטות ההשפעה הסובייטית בצפון המחוז.
בשנת 1929 החל צ'יאנג קאי-שק בהוצאתם להורג של מתחרייו הפוליטיים, מחשש לחייו חמק באי לעבר הודו-סין הצרפתית עד אשר הבין כי אין סכנה הנשקפת לו וחזר שנה מאוחר יותר לסין. בין 1930 ל-1936 נותר באי בתפקיד המפקד הראשי של מחוז הולדתו גואנגשי.
בהיותו מוסלמי קרא באי לבני דתו להצטרף אל גיוס הקוומינטנג.
מלחמה ביפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר בשנת 1937 התרחשו אירועי תקרית גשר מרקו פולו והקרב על שאנגחאי החלה מלחמת סין-יפן השנייה וצ'יאנג קאי-שק הזמין את באי לחזור אל הממשלה למען תמיכה במאבק המלחמה. בתור ממלא מקום ראש המטה הכללי באי ייעץ לצ'יאנג לצאת באסטרטגית 'סחר מקום תמורת זמן' (אסטרטגיה לפיה הכוח הנפלש נסוג ונותן שטחים לתוקף בתמורה לזמן התארגנות אל המלחמה).
באי העביר כספים להנהגת כוחות גרילה אשר הפיצו כאוס ברחבי המחנה היפני. בשנת 1938 מונה באי למפקד העליון של משרד ההנהלה בשטח של המועצה הצבאית בגווילין. במהלך פיקודו הוא ראה טקטיקת הנהגה מוצלחת במהלך הקרב הראשון על צ'אנגשה, הניצחון הסיני הגדול הראשון של המלחמה.
על פועלו בזמן המלחמה הפך באי ליורשו הצבאי ככל הנראה (היה זה לפי רוב ההערכות) של צ'יאנג קאי-שק במקרה מותו של האחרון.
מלחמת אזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כניעת האימפריה היפנית מלחמת האזרחים הסינית נפתחה מחדש ובשנת 1946 מונה באי לשר ההגנה של הרפובליקה הסינית, משרה חסרת ערך שכן צ'יאנג שמר על כל הסמכויות הצבאיות לעצמו. לאחר שאירע התנגשות בין אזרחים לסמכויות באי טאיוואן, באי נשלח ב-1947 אל האי כשליחו ומייצגו של צ'יאנג.
בשנת 1948 הוא הודח מתפקידו כשר ההגנה הלאומי והוצב לפיקוד על חיילים במרכז ובדרום סין. בשלהי סוף 1948 הוא עדיין עמד בפקודותיו של צ'יאנג בסירוב לנהל משא ומתן עם הכוחות הקומוניסטים, עד לינואר 1949 הוא שינה את דעתו, דרש בפומבי אחרת וסירב להורות להתנגש בכוחות הקומוניסטיים באזור נהר הואי.
זמן קצר לאחר מכן הוא דרש מיחידות גואנגשי שלו להשתחרר מתפקידם בדרג הלאומי וחזר לפיקודו האישי כדי שיוכלו להגן על מחוז מולדתו. הוא כמעט הלך רחוק יותר ודרש מצ'יאנג לפרוש מתפקידו. עם התבוסה בהאנקו שבמחוז חוביי, הוביל באי את הכוחות הלאומיים בנסיגה חזרה דרומה להנגיאנג שבמחוז הונאן. באוקטובר 1949, עדיין בפיקוד על 200,000 חיילים מוכנים לקרב, הוא הכין את מחוז גואנגשי לעמדת התנגשות סופית נגד הקומוניסטים, אך בסופו של דבר הוא ברח לטייוואן עם שארית הממשלה הלאומית ברואו כי זהו מצב בלתי אפשרי.
בטאיוואן
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר הגיע אל האי באי פרש מהצבא ונשאר יועץ לנשיא הרפובליקה הסינית (צ'יאנג) עד שנת 1951. הוא קרא למוסלמים מכל העולם להתנגד לקומוניזם עד אשר לבסוף נפטר ב-2 בדצמבר 1966 עקב פקקה מוחית. הלווייתו נערכה בסגנון צבאי בבית העלמין בטאיפיי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה, באתר מלחמת העולם השנייה
- באי צ'ונג-שי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)