מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
3 בפברואר 1915 אוֹנצ'יכֵּתי (כפר) שבגאורגיה, האימפריה הרוסית | |||
פטירה |
9 באוקטובר 1990 (בגיל 75) טביליסי, ברה"מ | |||
שם מלא | בוריס סולומונוביץ' פאיצ'דזה | |||
גובה | 1.70 מ' | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
בּוֹריס פּאיצָ'דזֶה (בגאורגית: ბორის პაიჭაძე, ברוסית: Борис Соломонович Пайчадзе; 3 בפברואר 1915 - 9 באוקטובר 1990) היה כדורגלן גאורגי מפורסם, ששיחק בעמדת חלוץ מרכזי; הוא היה קפטן של קבוצת דינמו טביליסי, שהתפרסם בזכות זריזותו, מיומנויות הכידרור שלו והבקעת שערים.
בוריס פאיצ'דזה נולד בשנת 1915 בכפר אונצ'יכתי שבחבל גוריה, כאשר גאורגיה הייתה חלק מהאימפריה הרוסית; הוא סיים את לימודיו בבית הספר בתום כיתה ח' והחל ללמוד בבית הספר לטכנאות ימאית של פותי. במקביל ללימודיו, פאיצ'דזה עבד כסבל בנמל והתקדם לדרגה של מנהל עבודה; הוא הכיר את הכדורגל באמצעות משחקים, שימאים אנגלים ארגנו בעת עגינת אוניותיהם בנמל פותי; אחרי סיום לימודיו בבית הספר הטכני, פאיצ'דזה החל לעבוד כמכונאי על האונייה "טֵנדרַה".
בשנת 1934 פאיצ'דזה הצטרף לראשונה לקבוצת כדורגל - זאת הייתה נבחרת העיר פותי. באותה שנה הוא החל ללמוד במכון הטכני של עבר הקווקז. בשנת 1936, לפני פתיחת עונתה הראשונה של ליגת העל הסובייטית, פאיצ'דזה הועבר מקבוצתו הראשונה לדינמו טביליסי בהוראתו של לברנטי בריה (שהיה אז המזכיר הראשון של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הגאורגית ושל ועד עבר הקווקז במפלגה הקומוניסטית הרוסית).
בשנת 1938 פאיצ'דזה הוכר כחלוץ מרכזי השלישי בטיבו באותה עונת אליפות סובייטית (נכלל ברשימת 33 המצטיינים כסגן שני של החלוץ המרכזי שבין 11 המצטיינים).
פאיצ'דזה השתתף ב-180 משחקי דינמו טביליסי בליגת העל הסובייטית וכבש 99 שערים לזכותה. בשנים 1939, 1940 ו-1951 הוא זכה יחד עם קבוצתו בסגנות אליפות ברית המועצות, ואילו בשנים 1936, 1946, 1947 ו-1950 - במקום השלישי.
פאיצ'דזה שיחק ב-40 במדי דינמו טביליסי במסגרת גביע ברית המועצות וכבש 25 שערים לזכותה; שלושה מאותם 40 משחקים היו משחקי גמר הגביע (בשנים 1936, 1937 ו-1946); בשנים 1937-1946, הוא השתתף בכל שבעת המשחקים הבינלאומיים בהן שיחקה הקבוצה, כולל הופעות באיראן ורומניה.
בשנת 1950 פאיצ'דזה נפצע בעת מאבק על הכדור עם שחקנהּ של טורפדו מוסקבה, ניקולאי מורוזוב. בשנת 1951 הפציעה חייבה אותו לסיים את קריירת המשחק. פאיצ'דזה היה מוכר כשחקן הוגן, שבמהלך הקריירה לא קיבל ולו אזהרה אחת מהשופטים.
פאיצ'דזה לא רצה להיות מאמן בתום קריירת המשחק, אך בשנים 1954-1953 הוא אימן דינמו טביליסי. בשנים 1963-1954 הוא שימש כיו"ר ועד הספורט של העיר טביליסי. בשנים 1985-1963 פאיצ'דזה ניהל את האצטדיון של דינמו טביליסי, שלימים (מ-1991) ייקרא על שמו.
פאיצ'דזה זכה בחייו בתארים ובפרסים הבאים: עיטור "אות הכבוד" של ברית המועצות (1941), אמן ספורט נכבד של ברית המועצות (1944), עיטור הדגל האדום של העמל (1957) ופרס וחטנג גורגסלי הגאורגי.
בוריס פאיצ'דזה מת בשנת 1990 בטביליסי. נכון לשנת 2014, הוא ניצב במקום ה-26 במועדון המבקיעים של גריגורי פדוטוב, עם 136 שערים (המועדון הלא-רשמי מהווה רשימת דירוג של כדורגלנים סובייטים ורוסים, שהבקיעו 100 שערים ויותר במשחקים רשמיים בכול המסגרות).
בשנת 2001 בוריס פאיצ'דזה הוכרז רשמית ככדורגלן הגאורגי הטוב ביותר במאה ה-20.
הבמאי הגאורגי רוואז צ'חיידזה ביים סרט על בוריס פאיצ'דזה.