ביקורת על אפל קיימת בכל תחומי פעילות החברה. לפי טענות מבקריה, היא מוכרת ציוד אלקטרוניקה ללקוחות קצה ובו גם עיצובים גנובים[1] או שנרכשו[2], בעוד היא טוענת כי מדובר בעיצובים שלה. הביקורת על אפל תוקפת גם את דרכי הפעולה העסקיות הלא-אתיות, כמו התנהגותה שמונעת תחרות, התדיינויות פזיזות[3], טקטיקות מס מפוקפקות; עוד נטען כי שיטות הייצור שלה כוללות שימוש בסדנות יזע[4], וכמו כן שירות לקוחות הכולל אחריות מטעה, אי אבטחת מידע מספקת והרס סביבתי. בנוסף, ספגה החברה ביקורת[5][6] על שיתוף הפעולה שלה עם תוכנית המעקב האמריקאית פריזמה.
אפל נקלעה למחלוקות ביחס למכירות מקוונות של מוזיקה באיחוד האירופי, בו, כשוק אחיד, לקוחות חופשיים לרכוש סחורות ושירותים מכל אחת מהמדינות החברות בו. iTunes אילצה את הצרכנים ורוכשי המוזיקה האחרים לרכוש בה בלבד, על ידי הגבלת רכישות התוכן למדינה בה היו רשומים פרטי התשלום של הלקוחות, מה שאילץ משתמשים במדינות מסוימות לשלם מחירים גבוהים יותר. ב-3 בדצמבר 2004 הפנה המשרד הבריטי לסחר הוגן את iTunes לנציבות האירופית בגין הפרה של חקיקת הסחר החופשי של האיחוד. אפל הגיבה כי היא לא מאמינה שהיא מפרה את חוקי האיחוד האירופי, וכי היא פעלה בהתאם לגבולות חוקיים שהוענקו לה מחברות התקליטים והמפרסמים. באתר PC World נכתב כי נראה ש"המטרה העיקרית של הנציבות אינה אפל אלא חברות המוזיקה והסוכנויות לזכויות מוזיקה, העובדות על בסיס לאומי ומעניקות לאפל מעט מאוד ברירות להציען על פי לאומים"[7].
אפל ספגה ביקורת על ניסיונה למנוע ממשתמשי אייפון להשתמש ביישום Google Voice על ידי השבתתו באייפון. אפל סירבה לאשר את היישום לשימוש, וטענה כי הוא שינה את הפונקציונליות המיועדת לאייפון, כלומר, עם התקנת היישום, הודעות קוליות לא מועברות עוד ל-iPhone Visual Voicemail, אלא מנותבות לגוגל, ובכך פוגעות בחוויית המשתמש. הדבר גרם למחלוקות בקרב המפתחים והמשתמשים באייפון, ורשות התקשורת הפדרלית (FCC) החלה לחקור את החלטתה של אפל לשלול מהמשתמשים את היכולת להתקין את היישומון מחנות האפליקציות שלה[8]. החל מנובמבר 2010 הותר השימוש ב-Google Voice.
עם פרסום iOS 4.0 SDK, שינתה אפל את תנאי השירות שלה ואסרה על שימוש בתכנות שנכתבות בשפות שאינן מאושרות על ידה. עדכון זה ספג ביקורת על היותו אנטי-תחרותי[9]. הניו יורק טיימס ציטט עובד של אפל שטען כי המדיניות נוגדת תחרות[10][11]. ב-3 במאי 2010 דיווחו אתר Ars Technica והניו יורק פוסט כי רשות הסחר הפדרלית ומחלקת המשפטים של ארצות הברית בודקות איזו סוכנות תפתח בחקירת הגבלים עסקיים בנושא[12][13].
בסעיף 3.3.1 שעודכן על ידי אפל נכתב טרם העדכון:
”3.3.1 יישומים רשאים להשתמש בממשקי API שפורסמו רק באופן שנקבע על ידי Apple ואסור להם להשתמש או לתקשר עם ממשקי API פרטיים או לא פרטיים[14]”
בסעיף 3.3.1 המתוקן נכתב כך:
”יישומים רשאים להשתמש בממשקי API מתועדים אך ורק באופן שנקבע על ידי Apple ואסור להם להשתמש או להתקשר עם ממשקי API פרטיים כלשהם. יישומים חייבים להיכתב במקור ב-C, C++ או JavaScript כפי שהוא משמש את מנוע ה-iPhone OS WebKit, ורק קוד שנכתב ב-C, C++ או JavaScript עשוי להרכיב ולקשר ישירות נגד ממשקי ה-API המתועדים”
בתגובה, פרסם סטיב ג'ובס פוסט שכותרתו "מחשבות על פלאש"[15], אך לא התייחס ישירות לכלי פיתוח של צד שלישי למעט פלטפורמת אדובי פלאש. הפוסט "מחשבות על פלאש" זכה לקיתונות של ביקורת על כך שסטיב ג'ובס משקר ברבים[16][17][18].
במאי 2015 דווח כי מחלקת המשפטים וה-FTC האמריקאית החלו לחקור את אפל בחשד שהיא מנהלת קרטל יחד עם חברות תקליטים מרכזיות שמרתיע אותן מפני הזרמה של המוזיקה שברשותן באופן מקוון תוך שימוש בפרסומות, וזאת על מנת לדחוף את המשתמשים להשתמש בשירות Beats Music שעמד בפני השקה מחודשת. בפרט נחשד כי אפל דחפה את חברות התקליטים להוציא את המוזיקה שהן מפרסמות מהשירות המתחרה ספוטיפיי המבוסס על מודל Freemium לעומת מודל המנויים ב-Apple Music[19][20].
יישומים הזמינים דרך ה-App Store המחייבים תשלום עבור תכונות נדרשים להשתמש במערכת התשלומים של אפל, שבתורה גוזרת עמלה של 30% על כל עסקה[21]. מדיניות זו ספגה ביקורת על כך שאפל לוקחת סכומי כסף לא סבירים, בהשוואה לעמלה של 1%-5% שגובות חברות האשראי[21] ועמלה של 1%-10% שחלק מהשירות המקוונים גובים[22].
ביולי 2015 שלח שירות המוזיקה ספוטיפיי הודעה למנויים ב-iOS ובה דחק בהם לבטל את המינויים שלהם שרכשו דרך שירות התשלומים של ה-App Store, ולאחר מכן לחדש את המינוי דרך אתר ספוטיפיי, תוך עקיפת העמלה שמשלמת ספוטיפיי לאפל על כל מינוי[23]. כשנה לאחר מכן דווח כי היועץ המשפטי של ספוטיפיי שלח מכתב ליועץ המשפטי של אפל ובו כתב כי החברה "גורמת לנזק חמור לספוטיפיי ולקוחותיה", משום שהיא לא מאשרת עדכון לאפליקציה. אפל לא אישרה את העדכון בשל "כללי המודל העסקי" שמחייבים את ספוטיפיי להשתמש במערכת התשלומים של אפל (ITunes) אם היא "רוצה להשתמש באפליקציה כדי לשכנע לקוחות חדשים ולמכור מינויים". היועץ המשפטי של ספוטיפיי מתח ביקורת נוקבת על השתלשלות האירועים, וכתב כי "הפרק האחרון מעורר חששות כבדים לאור חוקי התחרות של ארצות הברית והאיחוד האירופי. הדבר ממשיך דפוס פעולה מטריד של אפל לשלול ולהפחית את התחרות של ספוטיפיי ב-iOS וכן כמתחרה לאפל מיוזיק, במיוחד כשנראית כמכוונת נגד ספוטיפיי". הוא תיאר גם את תהליך האישור ב-App Store כ"נשק לפגיעה במתחרים"[24]. בתגובה כתב היועץ המשפטי של אפל כי "אנו מוצאים זאת כמדאיג שאתה מבקש פטורים מהכללים שחלים על כל המפתחים וקיימים בפומבי" והוסיף כי "ההנחיות שלנו חלות באופן שווה על כל מפתחי האפליקציות, בין אם מדובר במפתחי משחקים, מוכרי ספרים אלקטרוניים, שירותי הזרמת וידאו או מפיצי מוזיקה דיגיטליים, ובלי קשר בין אם הם מתחרים מול אפל ובין אם לאו", וכי החברה "לא שינתה את התנהגותה או את כלליה" כשהציגה שירות סטרימינג עצמאי וכי אין "כלום בהתנהגות של אפל" שתומך בטענות בדבר אנטי-תחרות[25].
באוגוסט 2016 החלה ספוטיפיי "להעניש" אמנים שהציעו לאפל מיוזיק בלעדיות על התוכן שלהם באמצעות הפחתת החשיפות למוזיקה שלהם והציעה פחות אפשרויות לקידום מכירות[26][27]. במאי 2017 דיווח פייננשל טיימס כי ספוטיפיי, כמו גם מספר חברות אחרות, הגישו מכתב לאיחוד האירופי בטענה כי "כמה" מערכות הפעלה, חנויות אפליקציות ומנועי חיפוש ניצלו לרעה את כוחם והיותם "שערים" כדי לשמש "שומרי סף"[28]. מספר ימים לאחר מכן דיווחה רויטרס כי האיחוד האירופי מכין חוקים שנועדו להתמודד עם סכסוכים בין תאגידים גדולים ועסקים קטנים יותר, במיוחד בנוגע ל"נהלי סחר בלתי הוגנים"[29][30].
בדצמבר 2018 ביטלה נטפליקס את האפשרות לרכוש מינויים אצלה דרך iTunes של אפל, במטרה להימנע מעמלה של 30% שגובה אפל; זאת על רקע הידיעה שאפל פועלת כדי להקים שירות וידאו עצמאי[31][32]. כמו כן פורסם כי האפשרות לצפייה בסרט האינטראקטיבי של מראה שחורה: בנדרסנאץ' אינה זמינה עבור משתמשי Apple TV[32].
בנובמבר 2015 הועלתה f.lux, תוכנת מחשבים פופולרית שמתאימה את צבעי התצוגה בשעות הלילה וכן מבטלת את האור הכחול שעשוי לפגוע בדפוס השינה[33], למכשירי iOS באמצעות "הורדה צדדית"; המשתמשים מתקינים את Xcode, סביבת פיתוח למחשבי מקינטוש ומתקינים ידנית את היישום במכשיר שלהם, ובכך עוקפים את ה-App Store ואת ערוצי ההפצה הרשמיים שלא מעניקים לתוכנה את ההרשאות הנדרשות עבורה[34]. יממה לאחר מכן, מפתחי התוכנה הפכו את היישום ללא זמין למכשירי אפל, לאחר שיצרו קשר עם החברה וקיבלו מידע כי הדבר מפר את הסכם המפתחים[35]. במרץ 2016, במסגרת עדכון למערכת ההפעלה שלה, אפשרה את מצב "Night Shift" ב-iOS[36], ושנה לאחר מכן הרחיבה את התמיכה גם ל-MacOS[37]. לאחר העדכון, פרסמו מפתחי f.lux הודעה בה שיבחו את אפל וציינו את עצמם כ"חדשנים והמובילים המקוריים בתחום זה". הם גם ביקשו מהחברה לאפשר את הגישה גם ל-f.lux, ובכך לתמוך במשימה "לקדם את חקר השינה והכרונוביולוגיה"[38][39].
ביקורות דומות עלו בשנת 2019, כאשר דווח שאפל דרשה לבצע שינויים או הסירה אפליקציות הכוללות בקרת הורים ומעקב אחר שימוש במכשירים; עם העדכון ל-iOS 12, נוספה תכונה בשם "זמן מסך".
בשנת 2005 אסר סטיב ג'ובס על כל הספרים של ג'ון ויילי ובניו להופיע בחנויות של אפל בתגובה לפרסום ביוגרפיה לא מורשית בשם icon: Steve Jobs[40][41].
הספר ספג ביקורת בגין היותו "כזה שאינו מביע באופן מגובש וברור את דעתו של ג'ובס, יתירות לשוניות ואנקדוטות מגושמות". עם זאת, למרות הביקורת על איכות כתיבתם של ג'פרי ס. יאנג וויליאם ל. סימון והניסיונות להדגיש את המאפיינים ה"שליליים" של ג'ובס כבוס וכאדם, היו שכתבו כי הספר מציג מבט מבדר יחסית על חייו של סטיב ג'ובס[42].
אפל ספגה ביקורת על הורדות מחירים אחרי השקות, הבולטת שבהן הייתה הורדת מחיר האייפון ב-200 דולר חודשיים בלבד לאחר יציאתו. הירידה המהירה במחיר הביאה לתלונות בפני אפל, על כך שלקוחות שרכשו את המכשירים של אפל מיד לאחר ההשקה שילמו יותר, ובשל כך אפל הציעה 100 דולר מתנה לרוכשים הראשונים מאפל או מ-AT&T[43].
אפל ספגה ביקורת על שיטותיה לשליטה הדוקה במידע הנוגע להשקות מוצרים, תוך שהיא מפיצה בכוונה מידע שגוי על מנת לאתר מדליפים ולהותיר את התקשורת בעלטה בכל הנוגע להתפתחויות באפל[44]. לפיכך, השיטות של אפל גורמות להתלהבות רבה יותר סביב המוצר. במקרים מסוימים, הדליפה אפל בכוונה מידע לציבור על מנת לאמת את הכדאיות בהשקת מוצרים כמו אייפד[45]. רבים מייחסים את החשאיות בה פועלת אפל לאופי האינדיבידואלי של סטיב ג'ובס, ש"תמיד שמר דברים קרוב לחזה... וסיפר עליהם בפני אנשים מעטים יחסית"[44].
אפל הואשמה כי לחצה על עיתונאים לחשוף את מקורותיהם והגישה תביעות נגד אלמונים, כדי לגלות כיצד מידע אודות המוצר שלהם הודלף[46]. בפרט, אפל ניהלה מאבק ממושך נגד אתר Think Secret שהביא ל"פתרון חיובי עבור שני הצדדים"[47].
ב-2006 נטען ב-Mail on Sunday כי מפעלי אפל בסין, בניהולן של פוקסקון ואינוונטק, שמייצרים את האייפוד ומקיימים סדנות יזע[48]. במאמר נכתב כי מפעל אחד העסיק 200 אלף עובדים שהתגוררו ועבדו בו למעלה מ-60 שעות בשבוע. המאמר דיווח גם כי העובדים הרוויחו כ-100 דולר בחודש ונאלצו לשלם עבור שכר דירה ומזון במפעל, דבר שגרם להם להוציא למעלה מחצי ממשכורתם. במאמר נאמר כי חולקו דליים לעובדים על מנת שיוכלו לשטוף את בגדיהם[49].
מיד לאחר הפרסום הודיעה אפל על פתיחה בחקירה ועבדה יחד עם היצרנים על מנת להבטיח שהתנאים יותאמו לסטנדרטים שלה. בשנת 2007 החלה החברה בביקורות שנתיות של תנאי העבודה של כל הספקים שלה, תוך העלאת הסטנדרטים בהדרגה וניתוק הקשרים עם אלה שלא עמדו בהם. דו"חות התקדמות שנתיים מפורסמים גם כן מאז 2008[50].
תחקיר ה-BBC בשנת 2014 מצא כי שעות העבודה הארוכות ובעיות נוספות נמשכו, על אף הבטחה של אפל לרפורמה בפעילות המפעל לאחר גל התאבדויות בפוקסקון בשנת 2010. בעוד שב-BBC טענו כי יש בידיהם הוכחות להפרות מתמשכות מאז 2010, אפל לא הסכימה עם הטענות והגיבה: "אנו מודעים לכך שאין חברה שעושה כל כך הרבה כמו אפל כדי להבטיח תנאי עבודה הוגנים ובטוחים"[51].
עובדים המרכיבים מכשירי אייפון, אייפד ואחרים עובדים לעיתים קרובות בתנאים קשים, לפי עובדים במפעלי פוקסקון. על פי דיווחי החברה, ספקי אפל בסין השליכו באופן לא ראוי פסולת מסוכנת ורשומות מזויפות[52].
פיצוץ במאי 2011 במפעל המייצר אייפדים בצ'נגדו, נהרגו ארבעה אנשים ונפצעו 18. העובדים עבדו שעות נוספות, ובמקרים מסוימים שבעה ימים בשבוע, וחיו במעונות. היו שהתלוננו על כך שהם עומדים שעות רבות כל כך עד שהם מתקשים ללכת[52].
השימוש של פוקסקון בסטודנטים ובקטינים הוא חלק מהניסיון למצוא עובדים גמישים בעלות נמוכה. כשגל ההתאבדויות ב-2010 הותיר את החברה במחסור בעובדים, ממשלת מחוז הנאן סייעה להפר את החוק. המחוז הפנה 100 אלף סטודנטים לעבודה בקווי הייצור בשנזן כ"מתמחים" (משמעות המונח הסיני יכולה להיות גם "חניך") והודיע להם תשעה ימים מראש. הסטודנטים אמרו כי נאמר להם שאם לא כן, לא יורשו ללמוד תואר שני.
המתמחים הפכו למרכיב משמעותי מכוח העבודה של פוקסקון, ומהווים עד 15% - או 180 אלף מתמחים - בזמני שיא. מורים הוצבו במפעלי החברה כדי לעקוב אחר נוכחות המתמחים, חלקם בני 14 או פחות - הפרה של החוק הסיני.
בסוף שנות ה-80 הייתה אפל חלוצת טכניקת הנהלת החשבונות "אירי כפול עם כריך הולנדי" שמפחיתה תשלום מיסים על ידי ניתוב רווחי החברה דרך חברות בנות איריות והולנדיות לקריביים. בשנת 2004, היו באירלנד שליש מהכנסות אפל ברחבי העולם, על פי החברה. רוברט פרום, החשב של אפל באמצע שנות התשעים, כינה את הטקטיקה "הסוד השמור ביותר באירופה"[53] טקטיקות מסוג זה סייעו לאפל לשמור על תשלום מיסים בסך 3.2% מהרווחים הזרים, ובהמשך להפחית אותם ל-2.2% ב-2010, ועוד פחות מכך על פי החברה[53].
על פי דו"ח הסנאט על מבנה המיסים של החברה ממאי 2013, אפל החזיקה ברווחים של מיליארדי דולרים בחברות בנות איריות כדי לשלם מעט או בכלל לא מיסים לממשלה.
בין הממצאים בדו"חות:[54]
כחלק מהדלפות לוקסמבורג, נחשפה אפל כמי שמשתמשת במקלט מס בלוקסמבורג לצורכי הימנעות מתשלום מיסים[55].
מועצת תלונות הצרכן הדנית דיווחה על תקלה בקו מוצרי ה-iBook, מתחה ביקורת על תגובת אפל לנושא, והצביעה על בעיות בשירות הלקוחות של אפל[56]. התקלה גרמה לשבר בחלק המחבר בין שני רכיבים במחשב, שקרה לרוב אחרי תום תקופת האחריות של אפל[57].
למרות קיום מצומצם של נוזקות ווירוסים במוצרי אפל, דו"ח משנת 2006 שערכה חברת אבטחת המחשבים מקאפי מצא עלייה של 228% בשיעור הפגיעויות השנתי בשנים 2003–2005. יתר על כן, כל שנה מאז ועד היום נמצאו מספר משמעותי של פגיעויות שתוקנו באמצעות עדכוני אבטחה[58][59][60].
ב-27 בדצמבר 2011, אפל נקנסה על ידי רשות התחרות האיטלקית ב-900 אלף אירו בגין העובדה שהחברה לא הודיעה כנדרש ללקוחותיה על זכותם החוקית לשנתיים אחריות על פי קוד הצרכן האיטלקי. על פי הרשות, אפל חשפה אחריות לשנה בלבד ומכרה ללקוחותיה את שירות AppleCare לשנה נוספת בניגוד לחוק. הרשות קנסה את אפל ב-400 אלף אירו על אי-פרסום האחריות לשנתיים ועוד 500 אלף על מכירות AppleCare[61].
ב-15 במרץ 2013, הטלוויזיה המרכזית של סין שידרה תוכנית לכבוד יום הצרכן הבינלאומי. התוכנית ביקרה את האחריות של אפל בסין. נאמר בה כי האייפון תמיד מקבל כיסוי אחורי ישן כשהוא מתוקן בסין. עוד נכתב כי תקופת האחריות למוצר השתנתה ל-90 יום ותקופת האחריות למקינטוש והאייפד איננה על פי החוקים הסיניים לאחריות[62].
ב-1 באפריל אותה שנה התנצל מנכ"ל אפל טים קוק בפני הצרכנים הסינים על המדיניות והודיע כי ישנה אותה[63].
בנובמבר 2008 שלחה אפל מכתב הפסקת פעילות לצמיתות ל-BluWiki, ספקית ויקי שאינה מסחרית[64], בטענה להפרת זכויות יוצרים במילניום הדיגיטלי. אפל טענה כי קיום דיונים אודות כיצד אפשר לגרום לתוכנות אחרות לרוץ על מכשירי האייפוד שלה מפר את זכויות היוצרים שלה[65]. ב-27 באפריל 2009 מפעילי BluWiki תבעה את אפל בגין הצהרה על אי-הפרה ואי-עקיפה. לבסוף, אפל חזרה בה מטענותיה ב-8 ביולי 2009.
במקרה אחר, גוגל האשימה את אפל (וכמו כן את אורקל, מיקרוסופט ואחרות) בניסיון להוריד את אנדרואיד באמצעות התדיינויות על פטנטים[66]. הדבר קשור לתביעות של אפל נגד סמסונג שכללו למעלה מ-50 תביעות ברחבי העולם עם תביעות נזיקין בגובה מיליארדי דולרים. גוגל טענה כי היא צד שלישי בתביעה, וכי זהו ניסיון נוסף של אפל להוריד את אנדרואיד, תוך שהיא ציינה כי אפל ביקשה מהשופט להכריח את גוגל להעביר לידיה מסמכים המכילים את קוד המקור של אנדרואיד[67].
ביוני 2012 התקוממו ב+Google בעקבות צו מניעה שיצא לבקשת אפל[68] נגד הגלקסי נקסוס שהיה מכשיר הדגל של מערכת ההפעלה אנדרואיד. אמנם בית המשפט לערעורים בארצות הברית הסיר את צו המניעה[69], אך מ-30 ביולי 2012 הפך ההאשטג "BoycottApple" לזה שהיה הארוך ביותר אי פעם ב +Google.
אפל הואשמה לעיתים קרובות בדבר התיישנות מתוכננת של מכשיריה. לפי טענה זו, החברה גורמת למכשירים להרגיש מיושנים יותר מאשר הם באמת, ובכך לגרום למשתמשים לרכוש "גרסה חדשה ומשודרגת" של המכשיר[70][71][72] בדצמבר 2015 הוגשה נגד אפל תובענה ייצוגית בגין התיישנות מתוכננת בעת העדכון ל-iOS 9[73].
אפל מסרה בדצמבר 2017 כי הסיבה לכך שהטלפונים הישנים שלה פועלים לאט יותר היא משום שהסוללה שלהם נשחקת עם הזמן וכי הטלפונים הישנים שלה עשויים להיסגר באופן בלתי צפוי[74].