ג'ון מרווין ג'ונס

ג'ון מרווין ג'ונס
John Marvin Jones
לידה 26 בפברואר 1882
מחוז קוק, טקסס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במרץ 1976 (בגיל 94)
אמרילו, טקסס, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת סאות'ווסטרן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון מרווין ג'ונס (באנגלית: John Marvin Jones‏; 26 בפברואר 1882 – 4 במרץ 1976) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטקסס ושופט של בית המשפט לתביעות של ארצות הברית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה וקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס נולד ב-26 בפברואר 1882, בוואלי ויו, מחוז קוק, טקסס, ולמד בבתי הספר הנפוצים ולאחר מכן קיבל תואר ראשון באמנויות בשנת 1902 ממכללת ג'ון ב. דנטון, תואר ראשון בפילוסופיה ב-1905 מאוניברסיטת סאות'ווסטרן ותואר ראשון במשפטים בשנת 1907 מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת טקסס והתקבל ללשכת עורכי הדין באותה שנה. הוא נכנס למשרד פרטי באמרילו, טקסס מ-1908 עד 1917. הוא היה חבר במועצת הבוחנים המשפטיים של טקסס עבור מחוז השיפוט העליון השביעי ב-1913. הוא היה חבר בוועדת הקמפיין הדמוקרטית הלאומית של הקונגרס. הוא היה טוראי של צבא ארצות הברית בפלוגה A של גדוד 308 של קורפוס הטנקים ב-1918.[1][2]

כהונה בקונגרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס נבחר כדמוקרט לקונגרס ה-65 של ארצות הברית ונבחר מחדש לאחד-עשר הקונגרסים העוקבים וכיהן מ-4 במרץ 1917, ועד להתפטרותו ב-20 בנובמבר 1940, כדי להיות שופט של בית המשפט לתביעות של ארצות הברית. הוא היה יושב ראש ועדת החקלאות של בית הנבחרים של ארצות הברית עבור הקונגרס ה-72 של ארצות הברית ועד הקונגרס ה-76 של ארצות הברית.[1]

כהונה כשופט פדרלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס מונה על ידי הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט ב-9 באפריל 1940, למושב שופט בבית המשפט לתביעות שהתפנה על ידי השופט תומאס סאטלר ויליאמס. הוא אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ב-10 באפריל 1940, וקיבל את המינוי שלו ב-20 בנובמבר 1940. שירותו הסתיים ב-9 ביולי 1947, עקב הסמכתו להיות נשיא אותו בית משפט.[2]

ג'ונס היה בחופשה מבית המשפט לתביעות בין השנים 1943 ל-1945, במהלך שירותו כמנהל המזון במלחמה בארצות הברית. [3]

ג'ונס מונה על ידי הנשיא הארי ס. טרומן ב-20 בינואר 1947, למושב נשיא בית המשפט לתביעות שהתפנה על ידי השופט ריצ'רד ס. ויילי. הוא אושר על ידי הסנאט ב-8 ביולי 1947, וקיבל את המינוי שלו ב-9 ביולי 1947. ג'ונס הוקצה מחדש על פי חוק למושב נשיא בית המשפט החדש שנוצר בבית המשפט לתביעות של ארצות הברית ששונה ב-1 בספטמבר 1948. ג'ונס מונה בתחילה כשופט לפי סעיף I, אך בית המשפט הועלה למעמד של סעיף III מתוקף חוק ב-28 ביולי 1953, וג'ונס שימש לאחר מכן כשופט סעיף III. הוא היה חבר בוועידת השופטים של ארצות הברית מ-1956 עד 1964. הוא קיבל מעמד בכיר ב-14 ביולי 1964. כהונתו הסתיימה ב-4 במרץ 1976, עקב מותו באמרילו, טקסס[2] והוא נקבר בבית הקברות לאנו.[1]

שירות אחר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס היה בחופשה מבית המשפט לתביעות בארצות הברית החל מה-15 בינואר 1943, כדי לשמש כיועץ ועוזר למנהל המשרד לייצוב כלכלי עד ל-29 ביוני 1943, אז מונה למנהל מינהל המזון המלחמתי של מחלקת החקלאות של ארצות הברית, וכיהן עד 1 ביולי 1945, אז חזר לתפקידו בבית המשפט לתביעות של ארצות הברית.[1]

ג'ונס שימש כמאסטר מיוחד בבית המשפט העליון של ארצות הברית למיסיסיפי ולואיזיאנה בשנת 1965.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון מרווין ג'ונס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 ג'ון מרווין ג'ונס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 "Jones, John Marvin – Federal Judicial Center". www.fjc.gov.
  3. ^ "Marvin Jones Oral History Interview". Harry S. Truman Presidential Library and Museum. נבדק ב-2 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)