ג'ון קיצהבר

ג'ון קיצהבר
John Kitzhaber
ג'ון קיצהבר
ג'ון קיצהבר
לידה 5 במרץ 1947 (בן 77)
קולפקס, מדינת וושינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ג'ון אלברט קיצהבר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
  • דארטמות' קולג'
  • בית הספר התיכון דרום יוג'ין
  • אוניברסיטת הבריאות והמדע של אורגון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Cylvia Hayes עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל אורגון ה־35 וה-37
10 בינואר 2011 – 18 בפברואר 2015
(4 שנים)
9 בינואר 1995 – 13 בינואר 2003
(8 שנים)
נשיא הסנאט של אורגון
3 בינואר 1985 – 3 בינואר 1993
(8 שנים)
→ אדוארד פיידלי
ביל בראדברי ←
חבר הסנאט של אורגון מטעם המחוז ה-23
12 בינואר 1981 – 3 בינואר 1993
(12 שנים)
חבר בית הנבחרים של אורגון מטעם המחוז ה-45
8 בינואר 1979 – 12 בינואר 1981
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון אלברט קיצהבר (באנגלית: John Albert Kitzhaber;‏ ‏נולד ב־5 במרץ 1947) הוא פוליטיקאי אמריקאי מאורגון, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אורגון ה-35 וה-37 בשנים 1995–2003 ובשנים 2011–2015.

ב-18 בפברואר 2015 התפטר קיצהבר מתפקידו,[1] חודש לאחר השבעתו לתקופת הכהונה הרביעית שלו. רשויות מדינת אורגון והרשויות הפדרליות חקרו חשדות לפלילים נגדו ונגד ארוסתו, סילביה האייס. קיצהבר הוא היחידי מבין מושלי אורגון שהתפטר על רקע שערורייה. במקומו הושבעה כמושלת מזכירת המדינה קייט בראון.

ב-2017 סגרו הרשויות הפדרליות את תיק החקירה נגדו מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.[2] ועדת האתיקה של אורגון מנתה עשרה מקרים בהם עשה קיצהבר שימוש בתפקידו הפוליטי למטרות אישיות. במסגרת הסדר הוא הסכים לשלם קנס של 20,000 דולר.

קיצהבר, שהוא רופא במקצועו, נבחר ב-1978 לבית הנבחרים של אורגון. לאחר תקופת כהונה אחת הוא נבחר ב-1980 לסנאט של אורגון, בו הוא כיהן שלוש תקופות כהונה, עד 1993. מ-1985 ועד לתום כהונתו בסנאט הוא כיהן כנשיאו.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון קיצהבר נודל בקולפקס שבמדינת וושינגטון לאנבל ריד (לבית ווצל) ואלברט ריימונד קיצהבר. ב-1965 הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון דרום יוג'ין שביוג'ין. ב-1969 הוא סיים את לימודיו בדארטמות' קולג' וב-1973 הוא סיים לימודי ברפואה באוניברסיטת הבריאות והמדע של אורגון. לאחר סיום לימודיו ועד 1986 הוא עסק ברפואה ברוזבורג שבאורגון כרופא חירום.

מחוקק באורגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיצהבר החל את הקריירה הפוליטית שלו ב-1978 כאשר הוא נבחר לבית הנבחרים של אורגון, שם הוא כיהן תקופת כהונת אחת של שנתיים. ב-1980 הוא נבחר לסנאט של אורגון, שם הוא כיהן שלוש תקופות כהונה בשנים 1981–1993 וכיהן כנשיא הסנאט מ-1985 ועד תום כהונתו בו. כנשיא הסנאט, הוא היה המנסח הראשי של תוכנית הבריאות במימון ממשלת המדינה.[3]

מושל אורגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהונה ראשונה (1999-1995)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 זכה קיצהבר במועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל אורגון, זאת לאחר שהמושלת המכהנת, ברברה רוברטס, גם היא דמוקרטית, החליטה שלא להתמודד לכהונה שנייה. החלטתה של רוברטס נבעה מסירובו של ציבור הבוחרים להעביר את חוק מס המכירות לצורך מימון תוכנית הבריאות של אורגון, ובשל כך היא נאלצה להפר את הבטחת הבחירות שלה לקיצוץ בהוצאה הציבורית.

בנובמבר אותה שנה ניצח קיצהבר בבחירות הכלליות לאחר שגרף 51 אחוזים מקולות המצביעים. מועמד הרפוובליקנים, לשעבר חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, דני סמית', קיבל 42 אחוזים מהקולות. ב-9 בינואר 1995 הושבע קיצהבר כמושל אורגון ה-35.

במהלך תקופת כהונתו הראשונה, הנהיג קיצהבר את תוכנית הילדים של אורגון, שנועדה לזהות ילדים בסיכון ולסייע להם ולמשפחותיהם.[4] אף על פי שהוא התנגד באופן אישי לעונש המוות, אישר קיצהבר שתי הוצאות להורג במהלך תקופת כהונתו הראשונה: זו של דאגלס פרנקלין רייט ב-1996, וזו של הארי צ'ארלס מור ב-1997. בהצהרה שנשא ב-2011, אמר קיצהבר: "היו אלו ההחלטות המייסרות והקשות ביותר שקיבלתי כמושל... מאז אני מתחרט על החלטות אלו".[5]

כהונה שנייה (2003-1999)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 קרא מתנגד המיסים הרפובליקני ביל סיזמור תיגר על קיצהבר. סיזמור ייסד את "איגוד משלמיי המיסים של אורגון", ועד פעולה פוליטי שביצע פעולות שדלנות נגד גידול במיסים וקידם קיום משאל עם להגבלת הגבלת השימוש בכספי המיסים.

במהלך מערכת הבחירות של אותה שנה, דווח בעיתון "האורגוניאן" על התנהלותו השנויה במחלוקת של סיזמור בחייו הפרטיים, וכן על פעולותיו בוועד הפעולה הפוליטי שלו ובמוסדות החינוכיים ללא כוונת רווח שלו.

בבחירות הכלליות זכה קיצהבר ב-64 אחוזים של הקולות מול 30 האחוזים מהקולות שקיבל סיזמור. מתוך 36 מחוזות אורגון, ניצח קיצהבר ב-35, כשרק מחוז מלהיור הכפרי השוכן על גבול איידהו הצביע עבור סיזמור.

בתקופת כהונתו השנייה כמושל, קידם קיצהבר יוזמות בנוגע למשאבים הטבעיים, כולל "תוכנית אורגון לסלמון ולקווי פרשת המים" שמטרתה הייתה לשמר את אוכלוסיית דגי הסלמון בנהרות אורגון שהיו בסכנת הכחדה. התוכנית הייתה מאמץ משותף שעודד סוכנויות פדרליות, מדינתיות ומקומיות לפעול יחד עם בעלי הקרקעות לשקם את קווי פרשת המים ואת אוכלוסיות דגי הסלמון המתדלדלות. קיצהבר גם בלט בעמדה שנויה במחלוקת לטובת הריסת כמה מהסכרים בצפון-מערב המדינה לשיקום אוכלוסיות דגי הסלמון.[6][7]

ניהול הצמיחה, במיוחד בעמק הנהר וילאמט, היה בעדיפות גבוהה מבחינתו של קיצהבר, והוא היה תומך נלהב של מערכת שימושי הקרקעות המקיפה של אורגון. הוא התנגד לניסיונות להחליש את ההגנה על אזורי החוות ואת האכיפה של גבולות ההתפשטות העירונית. קיצהבר גם הקים את כוח המשימה של המושל לצמיחה ואת פורום יכולת החיים של עמק וילאמט כדי לסייע לאיסוף מידע מדויק ולהתוות את הגישות המשולבות לפיתוח קהילות יציבות. תוכנית הפתרונות לקהילות ניסתה להתמקד במאמצים של סוכנויות מדיניותיות רבות, של ממשלות מדינות אחרות וקבוצות אינטרסים לפתרון בעיות בשיתוף פעולה ותיאום הניהול של מיזמי פיתוח קהילות שונות ברחבי אורגון.

על פי חוקת אורגון, היה קיצהבר מנוע מלהיבחר לתקופת כהונה שלישית רצופה ב-2002. במקומו נבחר הדמוקרט טד קולנגוסקי, שנבחר גם לכהונה שנייה ב-2006.

לאחר שתי תקופות הכהונה הראשונות שלו כמושל, היה קיצהבר למנהל מרכז המדיניות המבוססת על עדויות באוניברסיטת הבריאות והמדע של אורגון, שם הוא שימש כיושב ראש ונשיא במוסד למצוינות רפואית ובמכון פארק אסטס, וייסד את קבוצת קידום הטיפול הרפואי, "תנועת ארכימדס".[8]

כהונה שלישית (2015-2011)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיצהבר בנאום הניצחון שלו בבחירות 2010.

בספטמבר 2009 הכריז קיצהבר על התמודדותו לכהונה שלישית כמושל.[9] בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית שהתקיימו במאי 2010 הוא הביס את רוג'ר אובריסט ואת מזכיר המדינה שלעבר של אורגון, ביל בראדברי.[10]

בבחירות הכלליות התמודד קיצהבר מול מועמד הרפובליקנים כריס דאדלי, איש עסקים ושחקן ה-NBA לשעבר. תוצאות הבחירות היו צמודות כאשר קיצהבר זכה ב-49.29 אחוזים של הקולות מול 47.77 האחוזים שגרף דאדלי ואחוזים בודדים שניתנו לשני מועמדים שוליים.[11][12]

ב-10 בינואר הושבע קיצהבר לכהונתו השלישי כמושל ה-37 של אורגון, וירש את חבר מפלגתו שירש אותו בתום כהונתו הקודמת, טד קולנגוסקי.

בחירות אלו היו הראשונות באורגון בהם יושמה שיטה על פיה המועמדים לתפקיד יכלו להיות מועמדים של עד שלוש מפלגות.[13] במקרה של קיצהבר, בנוסף להיות מועמד הדמוקרטים, הוא גם היה מועמד המפלגה העצמאית של אורגון.

ב-20 בנובמבר 2011 הודיע קיצהבר שהוא מתכוון להמתיק עונש מוות שנועד להתבצע חודש לאחר מכן. הוא הכריז שכל עוד הוא מכהן כמושל לא יתבצעו הוצאות להורג באורגון, וכינה את סוגיית עונש המוות "מסוכנת ובלתי צודקת".[5] הנידון למוות שעונשו הומתק, גארי האוגן, עלה לכותרות כאשר הוא סירב לקבל את החנינה, וביקש שהוצאתו להורג תתקיים. השופט הבכיר, טימותי פ. אלכסנדר, שמונה לבית המשפט של מחוז מריון, פסק שהאוגן רשאי היה לדחות את המתקת העונש ולבקש שתהליך הוצאתו להורג בזריקת רעל יימשך. קיצהבר עתר בעניין לבית המשפט העליון של אורגון,[14] שפסק ב-20 ביוני 2013 לטובתו של המושל.[15] ב-2012 כינה המגזין רולינג סטון את קיצהבר כאחד "מ-12 המנהיגים שעשו דברים", בצטטו את החלטתו לבלום את ההוצאות להורג באורגון, ובהגדירו אותה ככזאת ש"ממחישה כיצד הממשלה יכולה להשפיע".[16]

קיצהבר ניהל את ההקמה הכושלת של אתר "הכיסוי של אורגון" (Cover Oregon), אתר רכישת ביטוחי הבריאות על בסיס חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה.[17] ב-2014 הוא נחל אכזבה מכשלונו של מיזם העל של הגשר על נהר קולומביה על רקע התנגדות הרפובליקנים בסנאט של מדינת וושינגטון וממשלת מחוז קלארק שבה.[18]

שערורייה בעלת גוון אישי יותר הכתה את לשכת המושל בסוף אותה שנה, כאשר חשף העיתון וילאמט ויק נישואין שקודם לכן לא היה ידוע עליהם של זוגתו של קיצהבר, סילביה האייס למהגר מאתיופיה ב-1997. האייס ציינה שהנישואין הללו הסתיימו בראשית העשור הראשון של המאה ה-21, ואמרה שנישואין אלו היו נישואים לטובת השגת גרין קארד תמורת כסף, שאליהם היא נכנסה במהלך תקופה קשה בחייה. על פי המדווח קיצהבר לא היה מודע לנישואים עד לפרסום התחקיר בעיתון.[19] ימים ספורים לאחר מכן, דווח בתחנות רדיו מקומיות שהאייס הייתה מעורבת במעשה פלילי נוסף ב-1997 של גידול קנאביס בוושינגטון, דיווח שגם אותו היא לא הכחישה.[20][21]

באותה עת התמודד קיצהבר עם שאלות בנוגע לעסקי הייעוץ של האייס והאם היא עשתה שימוש במעמדה וביחסיה עמו. קיצהבר התבקש לעבור חקירה אתית בנוגע לפעילויותיה העסקיות של האייס,[22] שאותה סירבה ועדה של המדינה לבצע.[23] קיצהבר הגן בפומבי על הביקורת שהוטחה בהאייס, באומרו שהרשות המבצעת של המדינה פעלה על פי הכללים בנוגע לעבודת הייעוץ שלה והגדיר את נישואיה לשעבר כ"עניין אישי", אף על פי שהוא הודה שהוא "הופתע ונפגע" לשמוע עליהם.[24][25]

כהונה רביעית (2015)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 התמודד קיצהבר על תקופת כהונה רביעית. בעוד שהוא הוביל בסקרים על יריבו, דניס ריצ'רדסון, חבר בית הנבחרים המדינתי, רפובליקני שמרן מהעיר סנטרל פוינט, והביס אותו בבחירות בהפרש של 5.6 אחוזים, מסע הבחירות שלו ניצב בפני המחלוקת על כישלון מיזם "הכיסוי של אורגון" ועל מעשיה של האייס, כשעל רקע זה תקף ריצ'רדסון את קיצהבר ואת זוגתו כמושחתים.[26] בבחירות אלו היה קיצהבר גם מועמד מטעם מפלגת המשפחות העובדות של אורגון.

ב-12 בינואר 2015 הושבע קיצהבר לכהונתו הרביעית, תקדים בתולדותיה של אורגון.[27] בתחילת תקופת כהונתו זו, הוא נהנה משיתוף הפעולה של הרוב הדמוקרטי בבית המחוקקים המדינתי, הגבוה ביותר שהיה בכל 12 שנותיו עד אז כמושל.[28] בנאום ההשבעה שלו הוא ציין שכהונתו הרביעית תהיה האחרונה שלו, באומרו שהיא "תשלים את הקשת של הקריירה הפוליטית שלי". הוא אמר שהוא ירצה להתמקד בחוסר השוויון החברתי-כלכלי באורגון במהלך ארבע שנותיו האחרונות כמושל המדינה.[29]

שערוריית השפעתה של האייס ואחריתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סילביה האייס, זוגתו של קיצהבר.

על אף מאמציו לנהל את מדיניותו, המשיך קיצהבר להתמודד עם השערוריות שהיו קשורות לזוגתו ועבודתה כיועצת. במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב-30 בינואר 2015 אמר קיצהבר שלהאייס לא יהיה יותר שום תפקיד בממשל, אף על פי שהוא אישר שהם מתכננים להינשא.[30] העיתון "האורגוניאן", שתמך בו במסעות הבחירות של 2010 ושל 2014, הרחיק לכת עד שקרא לו להתפטר, אם כי קיצהבר אמר שהוא לא שוקל לעשות כן.[31] בכירי הדמוקרטים במדינה, כולל גזבר המדינה טד וילר, נשיא הסנאט המדינתי פיטר קורטני ויושבת ראש בית הנבחרים המדינתי טינה קוטק, פרסמו הצהרות ב-12 בפברואר, בהן הם דחקו בקיצהבר להתפטר.[32] באותו יום דיווח העיתון וילאמט שעוזרו של קיצהבר ניסה למחוק אלפי הודעות אימייל של המושל מהשבוע הקודם.[33] ביום המחרת, 13 ביוני 2015, הודיע קיצהבר על התפטרותו, שתיכנס לתוקפה ב-18 בפברואר.[34]

ב-2017, לאחר 28 חודשי חקירה, הודיעה הממשלה הפדרלית שהיא סגרה את תיק החקירה בנוגע לחשדות שקיצהבר והאייס עשו שימוש במעמדם להשגת טובות הנאה אישיות.[35] בדף הפייסבוק שלו, פרסם קיצהבר פוסט בו הוא אמר:

לא היה לזה שום בסיס. כפי שאמרתי מלכתחילה, לא התפטרתי מפני שהייתי אשם בשם עוול כל שהוא, אלא בגלל ההשתוללות של התקשורת סביב לשאלות אלו שמנעו ממני להיות מנהיג יעיל כפי שרציתי וכפי שהייתי צריך להיות.[36]

בינואר 2019 הסכים קיצהבר לשלם 20,000 דולר כקנס לוועדת האתיקה של ממשלת אורגון על ניגודי עניינים הקשורים להאייס בעת שהיה מושל.[37] באותו חודש הסכימה גם האייס לשלם לוועדה סכום של 44,000 דולר על הפרת כללי האתיקה שעלו מהשימוש שלה במעמדה כנושאת משרה ציבורית לטובות הנאה אישיות.[38][39]

פעילותו מחוץ לכהונתו כמושל ואחריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיצהבר משמש כמנהל מרכז המדיניות המבוססת על עדויות באוניברסיטת הבריאות והמדע של אורגון. הוא עוסק בהתנדבות במדיניות רפואית במוסד למצוינות רפואית, מוסד חינוכי שמפעיל תוכניות ללימודי המשך לרופאים.[40] הוא גם משמש כנשיא של מכון פארק אסטס, ארגון ללימודי המשך לראשי קהילת הצוותים הרפואיים ומנהלי בתי חולים.[41]

ב-13 בינואר 2006, בתקופה שבין תקופת כהונתו השנייה לזו השלישית שלו כמושל, הכריז קיצהבר על הקמתה של "תנועת ארכימדס", ארגון ששואף לשפר את רמת הבריאות של האוכלוסייה על ידי יצירת מערכת יציבה שתעשה שימוש במשאבים הציבוריים שמוצאים על טיפול רפואי כדי להבטיח שלכל אחת ואחד תהיה את הגישה למערכת מוגדרת של שירותי בריאות יעילים. המטרה היא ליצור חזון למערכת שוויונית ובת-קיימא וכן את התמיכה הפוליטית הדרושה להגשמתה. ברוח זו הוגשה ב-2007 הצעת חוק שזכתה לתמיכתם של רבים מתושבי אורגון.

החוק לשיפור הבריאות של אורגון נפל במושב 2007 של בית המחוקקים המדינתי לאחר שלא עלה בידו של קיצהבר להתגבר על החששות שהועלו על ידי איגוד הגמלאים של ארצות הברית.[42] תחת זאת עברה הצעת חוק אחרת לרפורמה במערכת הבריאות, שעלתה בסנאט של אורגון ותוקנה כך שתכלול חלקים של הצעת החוק של תנועת ארכימדס.[43]

עם הסרת מועמדותו של טום דאשל לתפקיד מזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, נפוצו שמועות שהתפקיד יועד לקיצהבר.[44][45] בכל אופן, קיצהבר דחה כל אפשרות להתמנות לתפקיד ואמר שהאפשרות לא עלתה כמעשית.

ב-7 בפברואר 2014 הביע קיצהבר תמיכה במועמדותו של עמיתו הדמוקרטי דונלד ברוויק למשרת מושל מסצ'וסטס.[46] ב-2 במאי 2016 הוא הביע את תמיכתו בברני סנדרס כמועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות של 2016.

חיים אישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של קיצהבר הוא גרמני.[47] ב-1971 הוא נשא לאישה את רוזמרי לינהאן. השניים התגרשו ב-1974. ב-1995 הוא נישא בשנית לשרון לה קרוי ולשניים נולד בן אחד. ב-2003, זמן קצר לאחר תום כהונתו השנייה של קיצהבר, הם התגרשו.

קיצהבר חי עם סילביה האייס, מייסדת חברת הייעוץ הסביבתי 3EStrategies.[48][49] באוגוסט 2014 הודיעו השניים על אירוסיהם, אך לא הודיעו על תאריך לחתונתם.[50]

במהלך הקריירה הפוליטית שלו נודע קיצהבר בשל כך שנהג ללבוש מכנסי ג'ינס כחולים באירועים ציבוריים. בטקס ההשבעה הראשון שלו ב-1995 הוא גרם למהומה כאשר הופיע לבוש באופן זה.[51] במהלך מסע הבחירות שלו ב-2010 לכהונתו השלישית, הוא נמנע לעיתים קרובות מלענוב עניבה, והעדיף להופיע בחולצה ובז'קט ללא עניבה.

קיצהבר מתגורר ועובד בפורטלנד, ובמהלך כל שנות כהונתו כמושל הוא סירב להתגורר במעון המושל הרשמי בסיילם.[52][53]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון קיצהבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Nakamura, Beth. "Governor John Kitzhaber announces his resignation". The Oregonian.
  2. ^ Green, Aimee (June 17, 2017). "End of criminal investigation into Kitzhaber, Hayes comes as no surprise to experts". The Oregonian.
  3. ^ Dr. John Kitzhaber’s Unorthodox Ideas On Reforming Health Care - KHN
  4. ^ "Governor Announces Comprehensive "Oregon Children's Plan" - Effort Aims to Identify and Help At-Risk Youth from Birth". State of Oregon Archives. January 13, 2003. Archived from the original on February 19, 2015.
  5. ^ 1 2 "Gov. John Kitzhaber stops executions in Oregon, calls system 'compromised and inequitable'". The Oregonian.
  6. ^ "Kitzhaber calls for breaching four dams". The Oregonian.
  7. ^ "Oregon Governor John Kitzhaber's letter to Congress on Elk Creek Dam (8/27/02)". Archived from the original on April 6, 2012.
  8. ^ Colby, Ira C.; Catherine N. Dulmus; Karen M. Sowers (January 2013). Connecting Social Welfare Policy to Fields of Practice. pp. 153–154.
  9. ^ Mapes, Jeff (September 2, 2009). "Kitzhaber files committee to run for governor". OregonLive.com.
  10. ^ Kitzhaber, Dudley To Face Off For Governor - Your Vote News Story - KPTV Portland Archived July 4, 2010, at the Wayback Machine
  11. ^ "John Kitzhaber wins Oregon's governor race". The Oregonian. November 3, 2010.
  12. ^ "Governor Results Map". The New York Times.
  13. ^ Mapes, Jeff (July 8, 2009). "Kulongoski will sign fusion voting bill". The Oregonian.
  14. ^ Zheng, Yuxing (December 21, 2012). "Gov. John Kitzhaber files brief with Oregon Supreme Court over Gary Haugen death penalty reprieve". Oregon Live.
  15. ^ Jung, Helen (June 20, 2013). "Oregon Supreme Court denies death row inmate Gary Haugen's bid for execution". Oregon Live.
  16. ^ "The Quiet Ones: 12 Leaders Who Get Things Done". Rolling Stone. 2012. Archived from the original on January 8, 2012.
  17. ^ Paging Dr. Kitzhaber: What did Gov. know about Cover Oregon collapse? Archived February 3, 2014, at the Wayback Machine by Dusty Lane, KATU.com January 30, 2014 KATU
  18. ^ Manning, Jeff (March 7, 2014). "Columbia River Crossing: ODOT to pull plug, bridge project is dead". The Oregonian.
  19. ^ Jaquiss, Nigel (October 8, 2014). "Oregon First Lady Cylvia Hayes' Undisclosed Third Marriage Was to 18-Year-Old Immigrant". Willamette Week.
  20. ^ "Broker: Hayes was leader in planned marijuana grow". KGW. October 14, 2014. Archived from the original on January 16, 2015.
  21. ^ Tilkin, Dan (October 13, 2014). "1997: Cylvia Hayes jointly bought property for pot grow". KOIN 6 News. Archived from the original on January 16, 2015.
  22. ^ "Oregon gov's fiancée reportedly helped buy land to grow marijuana in 1997". FOX News. October 14, 2014.
  23. ^ Gunderson, Laura (November 7, 2014). "State ethics commission denies John Kitzhaber request to review Cylvia Hayes contracts, first lady role". The Oregonian.
  24. ^ Jaquiss, Nigel (October 10, 2014). "Gov. John Kitzhaber, Rep. Dennis Richardson Clash at City Club Debate". Willamette Week.
  25. ^ Roth, Sara (October 10, 2014). "Hayes admits to sham marriage, Kitzhaber defends fiancee". KGW. Archived from the original on January 16, 2015.
  26. ^ "Kitzhaber wins Oregon Governor, Richardson concedes". KGW. November 5, 2014. Archived from the original on December 23, 2014.
  27. ^ Wong, Peter (January 14, 2015). "Kitzhaber draws on history, inspiration for fourth inauguration speech". Hillsboro Tribune.
  28. ^ Staver, Anna (January 12, 2015). "Kitzhaber to be sworn in for historic fourth term". Statesman Journal.
  29. ^ Gunderson, Laura (January 12, 2015). "John Kitzhaber sworn in for final term, speaks of inequities among Oregonians". The Oregonian.
  30. ^ "John Kitzhaber: Cylvia Hayes won't play political role in administration". The Oregonian. January 30, 2015.
  31. ^ "John Kitzhaber must resign: Editorial". The Oregonian. February 4, 2015.
  32. ^ "BREAKING: Top Oregon Democrats calling for Kitzhaber to resign". KATU. February 12, 2015. Archived from the original on August 18, 2015.
  33. ^ Jaquiss, Nigel (February 12, 2015). "Gov. John Kitzhaber's Office Sought To Destroy Thousands of His Emails". Willamette Week.
  34. ^ Nakamura, Beth (February 13, 2015). "Oregon Governor John Kitzhaber resigns amid criminal investigation, growing scandal". The Oregonian. Portland, Oregon.
  35. ^ Tracy Loew, Federal prosecutors won't charge former Oregon Gov. John Kitzhaber, First Lady Cylvia Hayes, Statesman Journal, June 16, 2017.
  36. ^ מתוך דף הפייסבוק של קיצהבר
  37. ^ Mapes, Jeff (March 29, 2019). "Kitzhaber Agrees To $20,000 Fine In Ethics Case That Goes To Commission Friday". OPB.org. Oregon Public Broadcasting.
  38. ^ "Ex-first lady agrees to settle ethics charges for $44K". APnews.com. THE ASSOCIATED PRESS. March 6, 2019.
  39. ^ Friedman, Gordon R. (March 5, 2019). "Cylvia Hayes, ex-Oregon first lady, agrees to settle ethics charges for $44,000". oregonLive.com. The Oregonian.
  40. ^ tfme.org - Home
  41. ^ Estes Park Institute: Presenting Fellows Archived July 27, 2010, at the Wayback Machine
  42. ^ Updated: Health care unity frays, as Kitzhaber goes his own way - OregonLive.com: Politics Updates
  43. ^ "Around Town: Kitzhaber ends support for health care reform bill". Portland Business Journal. April 22, 2007.
  44. ^ "With Daschle Gone, Who Will Run Health and Human Services?". WSJ.
  45. ^ Sam Stein, "Daschle Replacement Buzz: Bradley, Dean, Rendell, Sebelius," Huffington Blog, February 3, 2009at huffingtonpost website.
  46. ^ Robert Rizzuto (February 7, 2014). "Massachusetts gubernatorial hopeful Don Berwick lands endorsement from Oregon Gov. John Kitzhaber". MassLive Politics.
  47. ^ "Oregon Gov. John Kitzhaber shares his kuchen recipe from his great-grandmother".
  48. ^ "Kitzhaber's companion, Cylvia Hayes, takes on first lady duties under unusual spotlight". The Oregonian. January 29, 2011.
  49. ^ "Oregon's First Lady Weathers Criticism, Pushes Anti-Poverty Agenda". NPR.org. June 18, 2012.
  50. ^ Mapes, Jeff (August 4, 2014). "Oregon Gov. John Kitzhaber gets engaged to first lady Cylvia Hayes". The Oregonian.
  51. ^ "The Photo Vault: Kitzhaber's blue-jeans shocker". OregonLive.com.
  52. ^ "Who is Cylvia Hayes? Oregon's first lady derailed by bad judgment, environmental zealotry, quest for validation". The Oregonian. October 31, 2014.
  53. ^ Esteve, Harry (December 3, 2010). "Gov.-elect John Kitzhaber plans to keep Portland home, use Salem mansion sparingly". The Oregonian.


מושלי אורגון אורגוןאורגון
ג'ון ויטאקר • אדיסון קרנדל גיבס • ג'ורג' למואל וודס • לה פאייט גרובר • סטיבן צ'דוויק • ויליאם וולאס תאייר • זינס פרי מודי • סילבסטר פנוייר • ויליאם פיין לורד • תאודור ת'רסטון גיר • ג'ורג' ארל צ'מברלין • פרנק בנסון • ג'יי באוורמן • אוסוולד וסט • ג'יימס ויתיקומב • בן אולקוט • וולטר פירס • אייזק לי פטרסון • אלבין וולטר נורבלד • ג'וליוס מאייר • צ'ארלס מרטין • צ'ארלס ספראג • ארל סנל • ג'ון יוברט הול • דאגלס מקיי • פול פטרסון • אלמו סמית' • רוברט הולמס • מארק הטפילד • טום מק'קול • רוברט סטראוב • ויקטור אטיה • ניל גולדשמידט • ברברה רוברטס • ג'ון קיצהבר • טד קולנגוסקי • ג'ון קיצהבר • קייט בראון • טינה קוטק