ג'ים גאי טאקר

ג'ים גאי טאקר
Jim Guy Tucker

ג'ים גאי טאקר, 1977
לידה	13 ביוני 1943 (בן 81) אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית
שם מלא	ג'יימס גאי טאקר הבן
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת הרווארד בית הספר התיכון הול
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל ארקנסו ה־43 12 בדצמבר 1992 – 15 ביולי 1996 (3 שנים) סגן מושל ארקנסו מייק האקבי (מ-1993) → ביל קלינטון מייק האקבי ←
סגן מושל ארקנסו ה־15 15 בינואר 1991 – 12 בדצמבר 1992 (שנה) תחת מושל ארקנסו ביל קלינטון → וינסטון בראיינט מייק האקבי ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השני של ארקנסו 3 בינואר 1977 – 3 בינואר 1979 (שנתיים)
התובע הכללי של ארקנסו ה־49 9 בינואר 1973 – 3 בינואר 1977 (4 שנים) תחת מושלי ארקנסו דייל במפרס דייוויד פריור → ריי תורנטון ביל קלינטון ←

ג'יימס גאי טאקר הבן (באנגלית: .James Guy Tucker Jr;‏ ‏נולד ב־13 ביוני 1943) הוא עורך דין, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מארקנסו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ארקנסו ה-43 משנת 1992 ועד התפטרותו ב-1996 לאחר הרשעתו בהונאה במסגרת פרשת וייטווטר (אנ'). קודם לכן הוא כיהן כסגן מושל ארקנסו ה-15 מ-1991 ועד השבעתו כמושל בעקבות התפטרותו של ביל קלינטון שנבחר כנשיא ארצות הברית, כתובע הכללי של ארקנסו בשנים 1973–1977 וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם ארקנסו בשנים 1977 - 1979.

ראשית חייו

ג'ים גאי טאקר נולד באוקלהומה סיטי, ועבר עם משפחתו לארקנסו לפני הגיעו לגיל הלימודים בבית ספר. הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים בליטל רוק,^[1] וב-1961 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון הול שבעיר.^[2] התנסותו הראשונה בפוליטיקה הייתה כאשר הוא נבחר כסגן הנשיא של "קי קלאב" (Key Club), ארגון בתי הספר התיכוניים הגדול והוותיק ביותר בארצות הברית. בארגון זה הוא שירת בשנים 1960 - 1961. ב-1963 קיבל טאקר תואר בוגר אוניברסיטה מאוניברסיטת הרווארד.

ב-1964 התגייס טאקר לכוחות המילואים של חיל הנחתים של ארצות הברית, אך שוחרר מסיבות רפואיות (כיב עיכולי כרוני) לאחר שסיים את השלב הראשון של האימונים למועמדים לקצונה בבסיס חיל הנחתים קוונטיקו, וירג'יניה. בראשית 1965 הוא עשה את דרכו לדרום-מזרח אסיה על סיפון אוניה שהפליגה מסן פרנסיסקו ונכנס לדרום וייטנאם ככתב צבאי עצמאי. הוא נשאר באזור עד 1967, והשתתף באופן אישי בכמה פעילויות צבאיות. מאוחר יותר באותה שנה הוא פרסם אסופה של ראיונות עם חיילים ממדינתו שאליהם הוא נלווה בקרבות בשם "איש ארקנסו במלחמה" (Arkansas Men at War). הספר זכה באופן כללי לביקורות חיוביות.^[3]

לאחר תקופה קצרה בה שימש כעוזר פרופסור להיסטוריה של ארצות הברית באוניברסיטה האמריקאית בביירות, שב טאקר ב-1968 לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ארקנסו כסטודנט שנה שנייה, סיים את לימודיו, ובאותה שנה התקבל ללשכת עורכי הדין.

קריירה משפטית

טאקר עבד כשותף זוטר במשרד עורכי הדין רוז בליטל רוק, משרה שממנה הוא התקדם להיות ב-1970 תובע. הוא שירת כתובע במחוז השיפוטי השישי של ארקנסו בשנים 1971–1972. בתפקיד זה הוא פיקח על תיקי התביעה ביותר מאלף תיקים פליליים. הוא השיג הרשעות בכמה תיקים שנחשבו על ידי משקיפים מקומיים כבלתי אפשריים להרשעה, כולל מקרה אחד של חטיפה.

לבקשתו של טאקר, כדי להתגבר על עומס התיקים, מונו שופטים זמניים ממחוזות שיפוטיים אחרים על ידי בית המשפט העליון של ארקנסו. הוא מונה על ידי מושל המדינה לוועדה לעדכון החוק הפלילי של ארקנסו, תפקיד בו הוא שימש בשנים 1973–1975.

חקירה בנוגע לשחיתות משטרתית שטאקר החל לנהל, נבלמה על ידי חבר מושבעים גדול מחוזי שמונה על ידי שופט שהיה בעל ברית פוליטי של מפקד המשטרה. על כל פנים, בשנה שלאחר מכן, חבר מושבעים גדול פדרלי, שהסתמך על עבודתו של טאקר, הוציא דוח נוקב שהוביל לזעזוע במחלקת המשטרה ולהתפטרותו של מפקדה, בלשים בכירים ופקידי עירייה שותפים.

התובע הכללי של ארקנסו

ב-1972 היה טאקר נציג לוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, ובנובמבר אותה שנה, בגיל 29, הוא נבחר כתובע הכללי של ארקנסו. הוא ניצח בקלות את מועמד הרפובליקנים אד בת'ון, שלימים היה יורשו של טאקר כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השני של ארקנסו שבסיסו בליטל רוק.

טאקר כיהן כתובע הכללי שתי תקופות כהונה בשנים 1973–1977. יחד עם נשיא בית המשפט העלין של ארקנסו הוא היה יושב ראש שותף של הוועדה לעדכון החוק הפלילי של המדינה. היה זה המהלך הראשון לעדכון החוק הפלילי והוא אושר על ידי האספה הכללית של ארקנסו. טאקר גם החל להתערב בתיקים שנגעו לתעריפי השירותים הציבוריים בפני נציבות השירותים הציבוריים של ארקנסו. הוא שימש כיושב ראש שותף של הוועדה להגנת הצרכן באגודה הלאומית של התובעים הכלליים.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

ממשרת התובע הכללי נבחר טאקר מטעם המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית, בו הוא כיהן מינואר 1977 ועד ינואר 1979. הוא שירת כחבר בוועדת המיסוי והתקציב, בתת-הוועדה לביטחון חברתי, ובוועדה המיוחדת לרפורמה ברווחה.

ב-1978 ויתר טאקר על מושבו בבית הנבחרים כדי להתמודד, ללא הצלחה על מושב בסנאט של ארצות הברית. בבחירות אלו הוא נוצח בבחירות המקדימות על ידי המושל המכהן דייוויד פריור. באותה מערכת בחירות, ביל קלינטון, שב-1977 החליף את טאקר בתפקיד התובע הכללי, נבחר כמושל.

חזרתו לעריכת דין

טאקר שב לעיסוקו בעריכת דין. כיריב פנים-מפלגתי עקבי של קלינטון, הוא הובס על ידו כאשר הוא ביקש להיבחר כמועמד המפלגה למשרת המושל ב-1982 לאחר תבוסתו של קלינטון על ידי הרפובליקני פרנק ד. וייט ב-1980. לאחר מכן הוא היה שותף במשרד עורכי הדין "מיטשל, ויליאמס, זליג וטאקר" ושימש כעורך דין מוביל במשרד.

סגן מושל ארקנסו

שמונה שנים לאחר מכן, הודיע טאקר על כוונתו להתמודד שוב על משרת המושל מול קלינטון, שביקש להיבחר לתקופת כהונתו החמישית והיה מצופה ממנו להתמודד על מועמדות המפלגה לנשיאות ארצות הברית. על אף זאת, הוא פרש מהמרוץ בבחירות המקדימות של המפלגה למשרת המושל ותחת זאת התמודד על משרת סגן המושל.

טאקר הבין שקלינטון לטש את עיניו לנשיאות, ושהוא עשוי היה שלא לכהן את מלוא תקופת כהונתו כמושל. על פי הסעיף בחוקת ארקנסו שמונע מהמושל מלמלא את תפקידו כאשר הוא נוסע אל מחוץ למדינה, שימש טאקר כמושל בפועל באופן כמעט קבוע בעת יציאותיו של קלינטון למסעות הבחירות שלו בקיץ 1991 ובמהלך הבחירות בנובמבר 1992, והשיב לקלינטון את סמכויותיו וחובותיו בכמה הזדמנויות כאשר הוא שב למדינה, בין השאר כאשר הוא פיקח על הוצאתו להורג של ריקי ריי רקטור (אנ'). בנובמבר 1992 נבחר קלינטון לנשיאות, וב-12 בדצמבר הוא התפטר. מתוקף תפקידו כסגן המושל הושבע טאקר במקומו.

מושל ארקנסו

טאקר (משמאל) בפגישה עם ביל קלינטון בבית הלבן ב-1993.

באותו שבוע כינס טאקר מושב מיוחד של האספה הכללית של ארקנסו כדי לפתור משבר פיננסי של מערכת הבריאות המדינתית. בדרבונו, אישר בית המחוקקים הטלת מס על משקאות קלים, והכספים ממס זה הופקדו בקרן נאמנות למילוי מטרות מערכת הבריאות. אנשי תעשיית המשקאות הקלים קיבצו תמיכה מספקת כדי להגיש עתירה לביטול המס, אך המס אושר ברוב של 60 אחוזים מקולות המצביעים. בבחירות של 1994 ניצח טאקר ונבחר כמושל בזכות עצמו לאחר שזכה ב-59 אחוזים מן הקולות והביס את יריבו הרפובליקני שפילד נלסון. ב-10 בינואר 1995 הוא שהושבע לתקופת כהונה שהייתה אמורה להיות תקופה מלאה של ארבע שנים (קלינטון נבחר גם הוא במערכת הבחירות של 1990 לתקופת כהונה של ארבע שנים, לאחר הארכת משך תקופת כהונת המושל, אך לא השלים אותה מאחר שנבחר לנשיאות).

הרשעה והתפטרות

ב-28 במאי 1996 הורשע טאקר בסעיף אחד של קשירת קשר ובסעיף אחד של הונאת דואר, כחלק מחקירתו של קנת' סטאר בפרשת וייטווטר (אנ'). הוא נשפט יחד עם ג'יימס ב. מקדואל, ורעייתו סוזאן מקדואל. התביעה נוהלה בעיקר על ידי פרקליט משרד התובע המיוחד של מחלקת המשפטים של ארצות הברית, ריי ג'אן. טאקר בחר שלא להעיד כעד הגנה על פי עצת פרקליטו. הוא קיבל גזר דין מקל של ארבע שנים מאסר על-תנאי ומעצר בית בחלק מהזמן בשל בריאותו הרופפת. ביוני 1996 הוא נכנס לרשימת ההמתנה להשתלת כבד של מאיו קליניק.^[4]

בארקנסו, כמו במדינות נוספות, קיים סעיף בחוקת המדינה שאוסר על עבריינים מורשעים מלכהן במשרות ציבוריות נבחרות. כתוצאה מכך, הודיע טאקר על כוונתו להתפטר. סגן המושל, הרפובליקני מייק האקבי, התכונן להשבעתו כמושל, ואז החליט טאקר להשהות את התפטרותו עד לשימוע בבית המשפט על רקע כמה גורמים, כולל גילויים שלאחר המשפט שאחת המושבעות במשפטו הייתה נשואה לאדם שהורשע בהחזקת קוקאין וטאקר סירב פעמיים להמתיק את עונשו. יותר מכך, מושבעת זו הייתה אחייניתו של הפעיל המקומי רוברט "סיי" מקינטוש, שהפגין נגד טאקר במהלך משפטו. הוא טען שהרשעתו פסולה עקב כך, ושחוקת ארקנסו הייתה מעורפלת בנוגע למעמדו כעבריין מורשע עד לדיון בגזר דינו. על כל פנים, כמה שעות לאחר הודעתו על השהיית התפטרותו, התפטר טאקר על רקע איום בהליך הדחה על ידי בית המחוקקים, שהתכנס לטקס השבעתו של האקבי.

קריירה עסקית

החל מראשית שנות ה-80, כאשר עסק בעריכת דין, החלו טאקר ורעייתו בטי לבנות מערכת טלוויזיה בכבלים במרכז ארקנסו ומאוחר יותר באזור דאלאס-פורט וורת' ובדרום פלורידה. בראשית שנות ה-90, נכנס טאקר לשותפות לרכישת מערכת טלוויזיה בכבלים מורחבת בלונדון. מאוחר יותר התמזגה חברה זו עם חברות אחרות והפכה לחברה ציבורית. החל מאמצע שנות ה-90, טאקר ורעייתו, יחד עם ג'יימס ריידי, הקימו חברת טלוויזיה בכבלים באינדונזיה. ב-1998, בעיצומו של משבר פיננסי ופוליטי באינדונזיה, חברה זו כמעט ונקלעה לפשיטת רגל. בינואר 1999 נסע טאקר לאינדונזיה, ויחד עם משפחת ריידי הקים חברה חדשה שנקראה Kabelvision, ובנה מערכות נרחבות בג'קרטה רבתי, בסורבאיה ובבאלי. ב-2000, התמזגה החברה לחברה חדשה שנקראה AcrossAsia Multimedia Ltd. באותה שנה היא נרשמה בבורסת השוק המתעורר של הונג קונג. יחד עם AcrossAsia Multimedia הם בנו את תשתית הטלוויזיה בכבלים והאינטרנט הגדולה ביותר באינדונזיה.

שנותיו המאוחרות

כבר בשנות לימודיו בהרווארד, סבל טאקר ממחלה אוטואימונית, שמאוחר יותר אובחנה כמחלת כבד כרונית חסימתית. המחלה יצרה אצלו בעיות כבד חמורות שהחלישו אותו בצורה רצינית והיוו איום על חייו. ב-1994 הוא כמעט ונפטר מדימום במערכת העיכול ומצבו החמיר בהתמדה. ביום חג המולד 1996 הושתל כבד בגופו של טאקר במאיו קליניק.

ב-2012 תרם טאקר את אוסף מסמכיו הציבוריים והאישיים לאוניברסיטת ארקנסו.^[5] אוסף המסמכים עבר לתצוגה וב-2017 נפתח לציבור.^[6] על שמו נקרא כוכב בקבוצת הכוכבים יונה.^[7]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ים גאי טאקר בוויקישיתוף

• ג'ים גאי טאקר באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ג'ים גאי טאקר, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'ים גאי טאקר באנציקלופדיה של ארקנסו (באנגלית)
• ג'ים גאי טאקר באתר The Political Graveyard (באנגלית)

הערות שוליים

1. "James Guy Tucker, Jr. – Old State House Museum of Arkansas History". oldstatehouse.com. Archived from the original on January 6, 2015.
2. "Warriors: Vietnam Portraits by Two Guys from Hall". MacArthur Museum of Arkansas Military History. Archived from the original on September 13, 2011.
3. Brown, Robert L.; McLarty, Tom (November 2010). Defining Moments: Historic Decisions by Arkansas Governors from McMath to Huckabee. University of Arkansas Press. p. 112.
4. Michael Haddigan (August 20, 1996). "TUCKER SENTENCED TO 4 YEARS' PROBATION". washingtonpost.com.
5. "Tucker papers go beyond governor years". NWA Online. August 6, 2017.
6. "Tucker papers open to public, document political career of 43rd governor". Uni of Arkansas. March 30, 2017.
7. "Dignitaries with Named Stars".