לידה |
12 באוגוסט 1918 שימלה, הודו |
---|---|
פטירה |
19 בספטמבר 1944 (בגיל 26) סטינברגן, הולנד |
מדינה | הממלכה המאוחדת, הראג' הבריטי |
השכלה | בית הספר סנט אדוארד |
השתייכות | חיל האוויר המלכותי |
תקופת הפעילות | מ-1936 |
דרגה | מפקד כנף |
פעולות ומבצעים | |
| |
עיטורים | |
| |
גאי גיבסון (באנגלית: Guy Gibson; 12 באוגוסט 1918 – 19 בספטמבר 1944) היה טייס בריטי, מפקד כנף שהוביל את "פורצי הסכרים" בהתקפה האווירית על סכרי הרוהר במלחמת העולם השנייה. מגיבורי המלחמה הנודעים של בריטניה.
גאי פנרוז גיבסון נולד בשנת 1918 בהודו, שבה היה אביו איש הממשל הבריטי. בהיותו בן שש חזרה משפחתו לאנגליה, ובה גדל והתחנך. למד בבית הספר סט. אנדריוס באוקספורד, שבו למד גיבור מלחמה בריטי אחר - דאגלס באדר ("הטייס הקיטע"). בטרם מלאו לו 18 ניסה להתגייס לחיל האוויר המלכותי, אך נדחה מפאת גילו הצעיר. בשנת 1936, בהיותו בן 18, חזר וביקש להצטרף לחיל האוויר ובקשתו נענתה בחיוב. בשנת 1937 סיים קורס טיס והוענקה לו דרגת קצונה והוא הצטרף לטייסת מפציצים.
גיבסון נכנס לפעולה מיד כשבריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית ב-3 בספטמבר 1939. מטוסו היה אחד מ-27 מפציצים שנשלחו לחוג מעל לים הצפוני על מנת לאתר ולתקוף את אניות הצי הגרמני. מחמת מזג האוויר הקשה לא הצליחו המטוסים לאתר את ספינות האויב וחזרו לבסיסם.
בתקופת המלחמה המדומה לא השתתף גיבסון בפעילות מבצעית. פעילותו כטייס מפציצים מבצעי חודשה בעת המערכה על צרפת בשנת 1940 והוא זכה על חלקו בה בעיטור צלב התעופה המצוינת (Distinguished Flying cross).
לאחר ביצוע סבב ההפצצות ויתר גיבסון על תקופת פגרה בת שישה חודשים מפעילות מבצעית, שהגיעה לו, בה ישמש כמדריך בבית הספר לטיסה, ועל פי בקשתו הוצב לפיקוד מטוסי הקרב. הוא הטיס מטוס קרב לילי ורשם לזכותו ארבע הפלות של מטוסי אויב.
בשנת 1941, בגיל 23 בלבד, קודם גיבסון לתפקיד מפקד כנף. באפריל 1942 הוצב גיבסון שנית לפיקוד המפציצים והוביל למעלה ממאה גיחות הפצצה.
גיבסון זכור לפקודיו כמפקד קשוח ולעיתים בוטה, משמעתן ששאב את מקצוענותו ויהירותו ממעמדו כאחד מטייסי המפציצים המנוסים ביותר בחיל האוויר.
בהמשך שנת 1942 נתמנה גיבסון למפקד טייסת 617, שהייתה טייסת חדשה שזה אך נוסדה לייעוד מיוחד - פיצוץ הסכרים של חבל הרוהר בגרמניה, שהפעילו תחנות כוח הידרואלקטריות, במטרה לגרום לנזק כבד לתעשייה הגרמנית. מטוסי הטייסת היו מפציצים כבדים בעלי ארבעה מנועים מסוג אוורו לנקסטר, שהיו המפציצים העיקריים של חיל האוויר המלכותי במחצית השנייה של מלחמת העולם.
לקראת ביצוע המשימה אומנו צוותי הטייסת באימון מיוחד לטיסת לילה נמוכה וביצוע הפצצה מגובה נמוך. מדענים בריטיים פיתחו לביצוע המשימה פצצה מיוחדת הנזרקת מן המפציץ בגובה נמוך ומבצעת דילוגים אופקיים על פני המים, כדוגמת דילוגי אבן הנזרקת בזווית אופקית לשלולית מים, או כדרך שמקפיצים כדור על פני המים. המדענים בחרו בסוג פצצה זה משום שהגיעו למסקנה כי פגיעת פצצה המוטחת אופקית אל בסיס הסכר מתאימה יותר לפיצוצו מהטלת פצצה באופן אנכי.
בליל ה-16 במאי 1943 יצאה טייסת 617 בפיקודו של גאי גיבסון לביצוע משימת פריצת סכרי הרוהר. השם שניתן לפעולה היה "נזיפה" (Operation Chastise). למשימה יצאו 19 מפציצים. בהפצצה, שבוצעה בליל ירח מלא, מגובה נמוך, נפרצו שניים מתוך שלושת הסכרים שהופצצו, עמק התעשייה הגרמני של הרוהר הוצף ונגרם נזק כבד לתעשייה הגרמנית. גם המחיר ששילמו הבריטים היה כבד - שמונה מפציצים לא שבו מן הפעולה ו-53 אנשי צוות נהרגו.
הגרמנים הצליחו לבנות את הסכרים מחדש תוך זמן קצר יחסית, אולם במשאבים רבים, והגבירו את השמירה על הסכרים באמצעים ובכוחות שנשללו מחזיתות המלחמה האחרות. פריצת הסכרים הייתה בגדר הישג תעמולתי גדול לבעלות הברית והעלתה את המוראל של העם הבריטי.
לאחר פריצת הסכרים הוענק לגאי גיבסון "צלב ויקטוריה" שהוא אות ההצטיינות הגבוה ביותר, המוענק בשל אומץ לב מול פני האויב, לאנשי הכוחות המזוינים הבריטים וכוחות חבר העמים הבריטי. האות הוענק לו לא רק בשל חלקו בפריצת הסכרים, אלא גם כהכרה באומץ הלב ובמנהיגות שגילה במבצעיו הקודמים. לאחר הענקת צלב ויקטוריה ניתנה לגיבסון תקופת ביניים של פגרה, לפני שובו לפעילות מבצעית. בתקופה זו כתב את ספר זיכרונותיו מתקופת שירותו בחיל האוויר "חוף האויב מנגד". לאחר מכן נשלח על ידי ממשלת בריטניה למסע הרצאות בארצות הברית. מטרת שליחותו, מלבד הסיבה המוצהרת של מסע הרצאות, הייתה ככל הנראה הכוונה לשמור על שלומו של גיבור המלחמה.
ביוני 1944 חזר גיבסון לפעילות מבצעית. ב-14 בספטמבר 1944 הוביל גיבסון במטוסו גיחת הפצצה מעל גרמניה בראש כוח מפציצים גדול, לתקיפת מסילות ברזל ומתקני תעשייה. בשובו התרסק מטוס הקרב-הפצצה שלו מסוג מוסקיטו בשמי הולנד. שנים רבות רווחה הסברה כי מטוסו הופל על ידי מטוסי האויב, אך כשהתגלו לימים שברי המטוס התברר כי המטוס התרסק לקרקע עקב התרוקנות מכל הדלק שלו, שנגרמה עקב תקלה טכנית. מרשל האוויר ארתור האריס, שהיה ראש פיקוד המפציצים הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה, תיאר את גאי גיבסון כ "לוחם הגדול ביותר שאי זה (בריטניה) גידל מעולם".
By Guy Gibson, Publisher: Crecy publishing, 1998.
פול בריקהיל, פורצי הסכרים, תרגם מאנגלית: אריה חשביה. הוצאת דשא, 1960; בהוצאת זמורה ביתן, 1983.