הירנומה קיאיצ'ירו
 | |||||||
| לידה |
28 בספטמבר 1867 אוקיאמה, יפן | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 1952 (בגיל 84) טוקיו, יפן | ||||||
| מדינה | יפן | ||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות טאמה  | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת טוקיו | ||||||
| מפלגה | עצמאי | ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
הירנומה קיאיצ'ירו (ביפנית: 平沼 騏一郎; 28 בספטמבר 1867 - 22 באוגוסט 1952) היה פוליטיקאי יפני וראש ממשלת יפן ה-35.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירנומה נולד בעיר צויאמה שבמחוז אוקיאמה, למשפחת סמוראים זוטרה. הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת טוקיו ב-1888, ולאחר מכן החל לעבוד במשרד המשפטים.
במהלך עבודתו במשרד המשפטים בנה הירנומה לעצמו מוניטין של לוחם בשחיתות שלטונית, וניהל עצמו מספר תיקים בעלי חשיפה רחבה. הוא שימש מנהל בית המשפט הגבוה בטוקיו ותובע ציבורי מטעם בית המשפט העליון של יפן. ב-1909 הוא תבע בהצלחה 25 חברי הדיאט של יפן באשמות של לקיחת שוחד מחברת הסוכר של יפן. הוא הפך לסגן שר המשפטים ב-1911, ושנה לאחר מכן התמנה לתפקיד התובע הכללי.
הירנומה יצא בגלוי כנגד השחיתות בפוליטיקה של יפן, וגישה זו התרחבה לאחר זמן מה גם להשפעות זרות, כגון סוציאליזם ודמוקרטיה ליברלית. יחד עם גנרל סדאו אראקי הוא הקים את הקבוצה הלאומנית קוקוהונשה (国本社). הוא הפך לנשיא בית המשפט העליון של יפן ב-1921.
בתקופת שלטונו של ימאמוטו גונבאה התמנה הירנומה לתפקיד שר המשפטים של יפן. במהלך כהונתו הוא סייע בהקמת משטרה חשאית שנועדה להילחם בקומוניזם, בסוציאליזם, ובשאר אידאולוגיות אותן ראה כחתרניות. ב-1924 הוא התמנה ליושב ראש בית האצילים והצטרף למועצה הקיסרית. ב-1926 הוענק לו תואר הקזוקו "דאנשאקו" (ברון).
מועצת הקיסר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירנומה ישב במועצה הקיסרית במשך עשור, במהלכו צבר השפעה רבה. הוא התנגד לרפורמות הכלכליות של ראש הממשלה ואקצוקי רייג'ירו, ולאישור אמנת לונדון מ-1930. לאחר שהצבא פעל על דעת עצמו ונכנס למנצ'וריה ב-1931, גייס הירנומה את תמיכת הממשלה בצעד, ואף סייע בהקמת מדינת הבובות היפנית מנצ'וקוו, ואף דרש את פרישת יפן מחבר הלאומים. ב-1936 הוא התמנה לנשיא המועצה הקיסרית.
ראש הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירנומה התמנה לתפקיד ראש הממשלה ב-5 בינואר 1939. הדיון ששלט בפוליטיקה היפנית בתקופת כהונתו היה האם צריכה יפן לחבור לגרמניה הנאצית על מנת לנטרל את האיום שהציגה ברית המועצות. הירנומה תמך בהסכם אנטי-קומוניסטי, אך חשש שהסכם כזה עלול לגרור את יפן למלחמה עם ארצות הברית ועם בריטניה, בעוד מרבית כוחות צבא יפן עסוקים במלחמת סין–יפן השנייה. לאחר החתימה על הסכם ריבנטרופ–מולוטוב באוגוסט 1939, התפטרה ממשלתו של הירנומה בעקבות כישלון זה ביחסי החוץ שלה, ובעקבות התבוסות הצבאיות היפניות בקרב חלקין גול במונגוליה.
שר הפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר התפטרותו מראשות הממשלה, קיבל הירנומה את תפקיד שר הפנים בממשלתו של פומימרו קונואה, משרה בה החזיק עד 1941. במסגרת תפקידו תמך הירנומה ברעיון השינטו המדיני, אך בד בבד הסתייג מפעולותיו של שר החוץ יוסוקה מצואוקה ומההסכם התלת-צדדי שחתם עם גרמנית הנאצית ועם איטליה הפשיסטית ב-1940. בעקבות התפטרותו של קונואה באוקטובר 1941, התפטר גם הירנומה.
ג'ושין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירנומה שימש ג'ושין, או יועץ בלתי רשמי, לקיסר הירוהיטו במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר מותו של סיונג'י קינמוצ'י, הגנרו האחרון מתקופת מייג'י, ב-1940, מילאו הג'ושין את מקומם. הקבוצה כללה את ראשי הממשלה לשעבר יונאי מיצומאסה, קונואה ונובויוקי אבה, כולם תומכי מדיניות חוץ אגרסיבית. באפריל 1945 מונה הירנומה פעם נוספת לתפקיד נשיא המועצה הקיסרית.
משפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה נעצר הירנומה על ידי רשויות הכיבוש האמריקאי, ונאשם בביצוע פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק. הוא נמצא אשם ונידון למאסר עולם. הוא זכה לשחרור מוקדם ב-1952, ונפטר זמן קצר לאחר מכן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bix, Herbert P. Hirohito and the Making of Modern Japan, Harper Collins, 2000. ISBN 9780060193140.
- Frank, Richard B. Downfall: The End of the Imperial Japanese Empire. Penguin, 1999. ISBN 9780141001463.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הירנומה קיאיצ'ירו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|