לידה |
24 בדצמבר 1780 וסטפורד, מסצ'וסטס, המושבות המאוחדות | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
10 במאי 1875 (בגיל 94) וילמינגטון, דלאוור, ארצות הברית | ||||||||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||||||||
מקום קבורה | Wilmington and Brandywine Cemetery | ||||||||||||||
השכלה | אוניברסיטת הרווארד | ||||||||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
וילארד הול (באנגלית: Willard Hall; 24 בדצמבר 1780 - 10 במאי 1875), היה עורך דין ופוליטיקאי מווילמינגטון, דלאוור. הוא היה חבר במפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, שכיהן בסנאט של דלאוור, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מדלאוור וכשופט מחוזי של ארצות הברית בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז דלאוור. הוא כיהן כנשיא הראשון של החברה ההיסטורית של דלאוור, היה נשיא אגודת התנ"ך המדינתית, והיה גורם מרכזי בהקמת אגודת קרן החיסכון של וילמינגטון כבנק קהילתי, שכיהן כנשיא שלה במשך יותר מ-40 שנה.
הול נולד ב-24 בדצמבר 1780 בווסטפורד, מסצ'וסטס,[1] ולמד בבתי הספר הציבוריים ובאקדמיית ווסטפורד.[2] הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד ב-1799 ולמד משפטים ב-1803.[1] הוא התקבל ללשכת עורכי הדין ונכנס למשרד פרטי בדובר, דלאוור, מ-1803 עד 1823.[1] הוא היה מזכיר המדינה של דלאוור מ-1811 עד 1814, ומ-1821 עד 1823.[1]
הול נבחר כדמוקרטי-רפובליקני ממחוז הקונגרס הכללי של דלאוור לבית הנבחרים של ארצות הברית לקונגרס ה-15.[2] הוא נבחר מחדש לקונגרס ה-16 וכיהן מ-4 במרץ 1817 עד 22 בינואר 1821, אז התפטר.[2] הוא נכשל ב-1820 בניסיונו להיבחר מחדש לקונגרס ה-17.[2] הוא היה חבר בסנאט של דלאוור ב-1822.[2] הוא היה המהדר של הקוד המתוקן של דלאוור בשנת 1829.[2] כמו כן, הוא היה ציר לוועידה החוקתית של דלאוור בשנת 1821.[2]
הול קיבל מינוי פגרה מהנשיא ג'יימס מונרו ב-6 במאי 1823, למושב בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז דלאוור שפונה על ידי השופט ג'ון פישר.[1] הנשיא מונרו מינה אותו לאותו תפקיד ב-5 בדצמבר 1823.[1] הוא אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ב-9 בדצמבר 1823, וקיבל את המינוי שלו באותו יום.[1] כבונתו הסתיימה ב-6 בדצמבר 1871, עקב פרישתו.[1]
הול היה נשיא מועצת בית הספר וילמינגטון מ-1852 עד 1870.[2] הול היה גם הנשיא הראשון של החברה ההיסטורית של דלאוור. בספטמבר 1831, הול היה בין עשרים וחמישה חברים מייסדים שנבחרו לכהן במועצת המנהלים של האגודה החדשה לקרן חיסכון של וילמינגטון, בנק קהילתי שנועד לספק לאנשים עם חסכונות צנועים בלבד מקום בטוח להפקיד את כספיהם. ב-1 באוקטובר 1831 נבחר הול לנשיא הבנק, תפקיד בו מילא עד 1872, אז פרש בגיל 92.
הול מת ב-10 במאי 1875 בווילמינגטון, דלאוור,[1] לשם עבר בשנת 1825.[2] הוא נקבר בבית הקברות וילמינגטון וברנדיווין בווילמינגטון.[2]
בשנת 1806, הול נישא לג'וניה קילן, בתו של הקנצלר ויליאם קילן ונולדה להם בת, לוסינדה. ג'וניה מתה ב-1826 והול התחתן עם הרייט היליארד.
הול שימש כמורה בבית ספר לימי ראשון בכנסייה הפרסביטריאנית.