ויקטור שם-טוב
 | |||||||
| לידה |
1 בפברואר 1915 סמוקוב, ממלכת בולגריה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 במרץ 2014 (בגיל 99) ירושלים, ישראל | ||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 1939 | ||||||
| מקום קבורה |
הר המנוחות, ירושלים | ||||||
| מפלגה |
מפ"ם | ||||||
| סיעה | מפ"ם, המערך | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
  | |||||||
ויקטור שם-טוב (1 בפברואר 1915 – 8 במרץ 2014) היה פוליטיקאי ישראלי, כיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסמוקוב שבבולגריה לרחמים ולינדה קויומג'יסקי. בילדותו התחנך בבית הספר העברי בסופיה ולמד את התרבות והמורשת היהודית ואת השפה העברית. הוא המשיך את לימודיו בגימנסיה בולגרית ובנעוריו הצטרף לתנועת הנוער "מכבי הצעיר". שם-טוב וחבריו בתנועת הנוער נטשו בהפגנתיות את הגימנסיה בשנת הלימודים האחרונה, והצטרפו להכשרה בחווה חקלאית, כדי להתכונן לעלייה ולהתיישבות בארץ ישראל. שם-טוב עלה לארץ ישראל במרץ 1939.
עם הגעתו לארץ החל לסייע בקליטת עולי בולגריה, ראשית בירושלים ומאוחר יותר ביפו. את דרכו הפוליטית החל בהסתדרות, מטעם סיעת מפ"ם[1]. לדברי ד"ר משה מוסק, הממונה על גנזך המדינה לשעבר, שימש שם-טוב משנת 1941 את המודיעין הבריטי כקריין בתחנת רדיו חשאית ששידרה לבולגריה. מטרת השידורים הייתה להפיץ ידיעות על רדיפת היהודים בבולגריה ולעורר תסיסה והתנגדות נגד המשטר הפשיסטי והאנטישמי של המלך בוריס השלישי[2]. במסגרת פעילותו הענפה בקרב עולי בולגריה ייסד את "האגודה לשיתוף ואחווה ישראל-בולגריה" ועמד בראשה. כמו הקים את עמותת "סלבדור" למורשת יהודי בולגריה ואת קרן המלגות ע"ש רחל "רשקה" דניאלובה, שהעניקה עזרה הומניטרית ליוצאי בולגריה. בשנת 1950 היה מזכיר סניף ההסתדרות בשכונות הפועלים בדרום ירושלים והוצב במקום השלישי ברשימת מפ"ם למועצת העיר[3]. בשנות ה-50 היה מזכיר מפ"ם בירושלים[4] ובשנים 1979–1985 היה מזכ"ל המפלגה.
כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים. בשנת 1961 נבחר לראשונה לכנסת החמישית מהמקום השישי ברשימה, כנציג עדות המזרח[5]. כיהן גם בכנסת השישית. כיהן כחבר הכנסת בין השנים 1961–1969), והיה מהבולטים בחברי ועדת הכספים[6]. בשנת 1981 שב לכנסת וכיהן בכנסות ה-10 וה-11 (1981–1988). הוא פרש מכהונתו בכנסת פחות משנה לפני תום כהונתה של הכנסת ה-11, ב-15 במרץ 1988.
בשנים 1969–1977 היה שר, אך לא חבר הכנסת, בהתאם לנוהג במפ"ם לבחור בנפרד את השרים וחברי הכנסת[7]. בתחילה היה שר בלי תיק, והחל מ-1970 שר הבריאות בממשלת גולדה מאיר ובממשלת יצחק רבין הראשונה. כמו כן כיהן למשך מספר חודשים כשר הסעד, בראשית ימיה של ממשלת רבין הראשונה, בשנת 1974. עם הקמת ממשלת האחדות בשנת 1984 סירב להתמנות לשר.
לאחר מלחמת יום הכיפורים ביקר את גולדה ומשה דיין על שחברי הממשלה לא היו מודעים לכך שעומדת לפרוץ מלחמה. יחד עם שר התחבורה אהרן יריב הגה בשנת 1974 את נוסחת יריב - שם טוב שבה קראו למדינת ישראל להכיר באש"ף ולנהל משא-ומתן לשלום עם הפלסטינים.
הוא התנגד למלחמת לבנון הראשונה מיומה הראשון, ועל רקע זה קיבל איומים בטלפון[8].
בשנת 1983 השתייך למיעוט שדרש לפרק את המערך ולרוץ לכנסת בנפרד ממפלגת העבודה[9]. שם-טוב היה בעל אידאולוגיה סוציאליסטית מובהקת והיה בין "נותני החסות" האידאולוגים והפוליטיים לאיחוד בין רצ למפ"ם. בבחירות המקדימות במרצ תמך ברן כהן והרבה לדבר על הצורך בשינוי התדמית המתנשאת של המפלגה.
בבחירות לכנסת ה-15 דורג במקום ה-119 הסמלי ברשימת מרצ לכנסת, בבחירות לכנסת ה-17 דורג במקום ה-118 הסמלי ברשימה, בבחירות לכנסת ה-18 דורג במקום ה-116 הסמלי ברשימה זו ובבחירות לכנסת ה-19 דורג במקום ה-115 הסמלי ברשימה.
בשנת 1998 הוענק לשם טוב אות "יקיר ירושלים". עם כינון פרס א.מ.ת. נתמנה לחבר ועדת הפרס בגלל קרבת משפחה שלו לנדבן אלברטו מוסקונה ניסים[10].
שם-טוב העביר עוד בחייו את ארכיונו האישי לארכיון השומר הצעיר שב"יד יערי".
ויקטור שם-טוב נפטר בגיל 99 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לגרטי, מראשוני מפלגת מפ"ם (נפטרה באוק' 2020). אחיו, לאון זהבי, היה פעיל קומוניסטי ישראלי, חבר מק"י, רק"ח וחד"ש, אשר שימש כעיתונאי בעיתוני המפלגה "קול העם" ו"זו הדרך"[11]. אח נוסף, שמואל, עלה לישראל באוניית המעפילים פאטריה שנתפסה על ידי הבריטים, הוא שוכן כמחנה המעצר בעתלית ומת שם מטיפוס. מאוחר יותר הגיעו ארצה גם ההוריו של שם-טוב ואחותו זלמה. אחות נוספת, מרים, נשארה עד בבולגריה[11]. בתו היא פרופ' לספרות עברית איריס פרוש; בנו הוא העיתונאי שמוליק שם-טוב ונכדתו היא העיתונאית והשדרנית גילי שם טוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקטור שם-טוב, באתר הכנסת - ויקטור שם-טוב, באתר כנסת פתוחה
- ירושלים בין בחירות לבחירות, על המשמר, 8 בפברואר 1949
- עם מותו
- מורן אזולאי, השר לשעבר ויקטור שם-טוב נפטר והוא בן 99, באתר ynet, 8 במרץ 2014
- יהונתן ליס, מת ויקטור שם-טוב, שר הבריאות לשעבר ומזכ"ל מפלגת מפ"ם, באתר הארץ, 8 במרץ 2014
יוסי שריד, ויקטור שם טוב - האיש שלא הפסיק לחלום, באתר הארץ, 8 במרץ 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במערכות פועלי ירושלים, משמר, 6 בנובמבר 1947
- ^ אלי אלון, ויקטור שם טוב "עבד בשירות הידיעות הבריטי", באתר TheMarker, 15.5.14 (מאורכב בוייבאק מאשין)
- ^ החלה מערכת הבחירות לעיריות, על המשמר, 15 באוקטובר 1950
- ^ השעון ומערכת הבחירות, חרות, 18 בנובמבר 1959
- ^ מ. שמריהו, צמרת מפ"ם קבעה את רשימת המועמדים לכנסת, מעריב, 20 ביוני 1961
- ^ דניאל בלוך, גליון הציונים של הח"כ, דבר, 27 ביוני 1969
- ^ מפ"ם אישרה נציגיה לממשלה ולכנסת, דבר, 24 בספטמבר 1969
- ^ ויקטור שם־טוב, מכתב גלוי לרוצח שלי, מעריב, 14 באוקטובר 1982
- ^ יהודה יודין, מפ"ם - הצד השני של המטבע, דבר, 26 בדצמבר 1983
- ^ עוזי בנזימן, הכבוד האבוד של ויקטור שם טוב, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2002
- ^ 1 2 שלום ירושלמי, תחת שמי מוסקבה, כל העיר, 10 ביוני 1988
| שרי הבריאות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הסעד (1948–1977) |
יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם | 
|
| שרי העבודה והרווחה (1977–2003) |
מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון | |
| שרי הרווחה (2003–2007) |
זבולון אורלב • אהוד אולמרט | |
| שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007–2016) |
יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ | |
| שרי העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2016–2021) |
חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי | |
| שרי הרווחה והביטחון החברתי (2021 ואילך) |
מאיר כהן • יעקב מרגי | |
| יושבי ראש ועדת האתיקה של הכנסת | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|