ולדמר לנלה
 | |
| לידה |
17 בדצמבר 1872 Lerbo socken, שוודיה  |
|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 1960 (בגיל 87) Sankt Matteus, שוודיה |
| מדינה |
שוודיה |
| מקצוע |
מתרגם, דיפלומט, מוציא לאור, סופר, עורך, עיתונאי, אספרנטיסט, מרצה |
| בן או בת זוג |
|
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (16 בפברואר 1965) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | ולדמר לנלה |
  | |
ולדמר לנלה (בשוודית: Valdemar Langlet; 1872, לרבו (Lerbo), שוודיה – 1960, סטוקהולם) היה מוציא לאור, מפעילי הפצת שפת האספרנטו, דיפלומט וחסיד אומות העולם משוודיה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנלה למד באוניברסיטאות בגרמניה, אוסטריה ושווייץ. הוא עבד בתור מהנדס, עיתונאי ועורך במספר עיתונים בשוודיה. הוא כתב מספר ספרים על נושאי אקטואליה וכן על מסעותיו ברוסיה ובהונגריה. בשנת 1890 למד אספרנטו והיה ממייסדי מועדון האספרנטו של אופסלה ב-1891, שהיה מועדון האספרנטו השני בעולם. שנים רבות היה לנלה נשיאו של המועדון. בשנת 1906 נוסדה פדרציית האספרנטו השוודית, ולנלה היה נשיאה עד 1909.
בשנת 1899 נישא לנלה לסיניה בלומבר (Signe Blomberg), אספרנטיסטית מטורקו שבפינלנד. היא הלכה לעולמה ב-1921. לנלה הכיר את נינה בורובקו (Nina Borovko), בתו של אספרנטיסט מרוסיה, ונישא לה ב-1925.
משנת 1932 היה לנלה מרצה לשוודית באוניברסיטה בבודפשט. באותה תקופה עבד בתור נספח לענייני תרבות בשגרירות שוודיה בבודפשט.
פעילותו למען יהודים בתקופת השלטון הנאצי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת העולם השנייה פעל לנלה למען נרדפים יהודים ולא יהודים של המשטר הפשיסטי בהונגריה. לאחר פלישת הגרמנים להונגריה במרס 1944 מונה לנלה לתפקיד יושב ראש סניף הצלב האדום השוודי בהונגריה. בתפקידו זה העניק ליהודים רבים תעודות חסות שוודיות בהן נקבע כי יהודים אלה מועמדים לקבלת אזרחות שוודית. כך ניצלו יהודים אלה מגורלם של רבים מיהודי בודפשט, שנורו או גורשו בצעדות מוות לכיוון גבול אוסטריה. לנלה קיבל לידיו בתים מאזרחים שעזבו את בודפשט עקב המלחמה, ופעל להכרה בבתים אלה בתור בתים הנמצאים תחת חסות השגרירות השוודית. כך היו היהודים ששיכן בבתים אלה מוגנים מפני גירוש. בנוסף לפעילותו זו של לנלה, סייע לו עוזרו אנטל לוקאץ' (Lukács) לפרוש את חסות הצלב האדום על יהודים רבים וכך להציל את חייהם. לוקאץ', שפעל בעיקר ברובע אויפשט, הוכר לימים גם הוא בתור חסיד אומות העולם.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1945 שבו בני הזוג לנלה לשוודיה. הם התפרנסו מכתיבתו העיתונאית של ולדמר ומשיעורי נגינה בפסנתר שנתנה נינה. ב-1955 עברו השניים לסטוקהולם.
הכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1946 קיבל לנלה מדליית הוקרה מהצלב האדום השוודי. כמו כן קיבל את אות מסדר כוכב הקוטב (אנ').
בשנת 1965 הכיר יד ושם בוולדמר לנלה בתור חסיד אומות העולם.
ציור דיוקנו של לנלה תלוי בטירת גריפסהולם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פעילותו של לנלה, באתר יד ושם (באנגלית)
