זהראן עלוש

זהראן עלוש
محمد زهران علوش
זהראן עלוש במהלך מסיבת עיתונאים, 2014
זהראן עלוש במהלך מסיבת עיתונאים, 2014
לידה 1971
דומא, סוריה
פטירה 25 בדצמבר 2015 (בגיל 44 בערך)
ע'וטה, סוריה
שם מלא מוחמד זהראן עלוש
מדינה סוריה
השכלה
אמיר צבא האסלאם
2011–2015
(כ־4 שנים)
ראש מחלקת המבצעים הצבאיים של החזית האסלאמית
2013–2015
(כשנתיים)
מנהיג הפיקוד הצבאי המאוחד במזרח ע'וטה
2014–2015
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוחמד זהראן עלוש (בערבית: محمد زهران علوش; 1971 – 25 בדצמבר 2015) היה מנהיג איסלמיסטי סורי שהתפרסם בשל פעילותו הענפה במלחמת האזרחים בסוריה. הוא היה מקים ומפקד ארגון צבא האסלאם, אשר מהווה מרכיב עיקרי בברית החזית האסלאמית, ותואר לעיתים קרובות כאחד האנשים החזקים ביותר בקרב המורדים הסורים עם "אישיות כריזמטית אך מאופקת".

תחת הנהגת זהראן עלוש, ארגון צבא האסלאם שנתמך על ידי סעודיה וטורקיה גרף ניצחונות רבים ודחק את צבא סוריה מפרבריה הדרומיים של דמשק, לצד הטרדה יום יומית של מרכזי המשטר בדמשק הבירה על ידי רקטות ומרגמות. בראשותו הארגון הצליח להביס ולהניס את כוחות המדינה האסלאמית באזור דמשק, וזאת לצד נטילת חלק בקרבות נוספים בהרי קלמון, זבדאני ועוד נגד צבא סוריה, חזבאללה ומשמרות המהפכה. בנוסף, עלוש היה אחראי לאיחוד למעלה מ-40 פלגים אסלאמיים שונים ליצירת ברית החזית האסלאמית (الجبهة الإسلامية) אשר גרפה אף היא בעקבות כך שורת ניצחונות באזור אידליב, קוניטרה ודרעא.

למרות התבטאויותיו הקיצוניות כנגד השיעים והעלווים, עלוש נתפס על ידי גורמים במערב כ"אסלאמיסט מתון" וכתחליף אפשרי לצבא הסורי החופשי שכוחו הלך ודעך בעקבות עליית גורמים קיצוניים יותר כמו המדינה האסלאמית וג'בהת א-נוסרה. עובדה זו באה לידי ביטוי בכך שנציגו של עלוש נטל חלק בוועידת האופוזיציה הסורית בריאד וכן בראיונות שהעניק לתקשורת המערבית ובפגישה עם נציגים אמריקנים.

זהראן עלוש חוסל בהפצצה מהאוויר על ידי חיל האוויר הרוסי או חיל האוויר הסורי ב-25 בדצמבר 2015 בכינוס של מפקדים בכירים בארגון באזור ע'וטה שבריף דמשק, ולצידו מצאו את מותם בתקרית 5–12 בכירים נוספים. מותו היווה מכה קשה לארגוני המורדים בסוריה בכלל ולצבא האסלאם בפרט. למחליפו של עלוש מונה עיסאם בוידאני, שעם כניסתו לתפקיד הצהיר שהארגון ינקום את מותו של עלוש וימשיך בדרכו עד הפלת משטרו של בשאר אל-אסד.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהראן עלוש נולד בשנת 1971 בעיר דומא הנמצאת בריף דמשק וסמוכה יחסית לבירה. אביו היה שייח' עבדאללה עלוש - איש דת ומטיף סלפי שמוצאו מסעודיה, אשר שימש כמנהל של מרכז אל-אסד ללימודי קוראן. זהראן החל ללמוד את תורת המשפט האסלאמית (השריעה) בפקולטה למשפטים באוניברסיטה האסלאמית של דמשק, וסיים את התואר הראשון באוניברסיטה האסלאמית של מדינה בערב הסעודית בחסות שייח'ים בכירים; לאחר מכן, חזר לסוריה והחל לשמש כמטיף סלפי לצד אביו במסגדים תוך כדי עבודתו כקבלן ולימודי שריעה עבור תואר שני.[1][2][3]

זהראן נעצר לראשונה כבר ב-1987 בהיותו בן 16 עקב פעילות נגד המשטר והיה מוכר לכוחות הביטחון הסורים עקב חברותו בתנועת דאווה הסלפית.[3] בתחילת 2009 עקב קריאותיו נגד המשטר כחלק מפעילותו הסלפית,[4] זהראן נעצר שוב - הפעם על ידי סניף פלסטין של המודיעין הסורי, והוא הואשם בהחזקת נשק לא חוקי לאחר שהנשק "נמצא" כביכול במכוניתו. זהראן נכלא בבית הכלא סאידנאיה המיועד לאסירים פוליטיים במדבר הנמצא כ-22 קילומטר צפונית לדמשק במשך כשנתיים. במהלך שהותו בכלא עלוש יצר קשרים חזקים עם פעילים אסלאמיסטים וחבריו לכלא ועד מהרה הם הפכו לקבוצה מגובשת; קבוצה זאת עתידה לשמש כשדרת הפיקוד של ארגונו וארגון "אחראר א-שאם" בפרוץ המרד.

עם תחילת ההפגנות ברחבי סוריה בשנת 2011 כחלק מהאביב הערבי, עלוש זכה לחנינה ושוחרר מהכלא יחד עם מאה אסירים פוליטיים בחודש יוני;[4] המשטר הסורי נקט בצעד זה על מנת לנסות להרגיע את המהומות - מה שעתיד להתברר מאוחר יותר כטעות איומה. עלוש היה נשוי לשלוש נשים ואב ל-10 ילדים.[3]

פעילות צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחרורו מהכלא בשנת 2011, עלוש יצר במהרה קשרים עם חבריו מהכלא וילידי דמשק וע'וטה כדי להקים ארגון לוחם שילחם במשטר לאחר הפגנות לא אלימות שהתרחשו עד אז מצד תושבי סוריה הסונים שנתקלו באלימות של הצבא הסורי. הארגון שהוקם על ידי 16 לוחמים קיבל את השם "פלוגת האסלאם" והוא התפתח במהירות, כשעד יוני 2012 הוא התאחד עם מספר קבוצות נוספות שכונו יחד "חטיבת האסלאם". במקביל התקריות האלימות בין הצבא הסורי למיליציות הסוניות בסוריה הידרדרו לכדי מלחמת אזרחים וכוחו של ארגונו של עלוש עלה בהדרגה בתור הגורם הלוחמני החזק ביותר באזור מרחב דמשק נגד כוחות אסד.[5] במהלך אותו זמן עלוש שיתף פעולה עם ארגונים אחרים באזור דמשק כחלק מברית חזית השחרור האסלאמית הסורית, ומלבד תפקידו כמפקד בכיר בה הוא גם שימש כדוברה. הקפיצה הרצינית של ארגונו של עלוש התרחשה באוגוסט של שנת 2013. באותו זמן אסד ביצע את המתקפה הכימית בע'וטה בניסיון לעקור מהאזור את המורדים - מה שגרם למאות נפגעים. אירוע זה זירז את הצורך באיחוד כמה שיותר ארגוני מורדים באזור דמשק ליצירת חזית מאוחדת ומוצלחת נגד המשטר. בספטמבר 2013, ארגוני המורדים ברחבי דמשק הודיעו על הקמת צבא האסלאם - ארגון שלתוכו התאחדו למעלה מ-50 פלגים חמושים ואשר היו פרוסים בכל רחבי סוריה בהנהגת זהראן עלוש;[6] הם כללו יחדיו 64 גדודים ו-27 משרדי מנהלה ובסביבות 25,000 לוחמים. במקביל, ארגונים רבים התמזגו יחד עם ארגון אחראר א-שאם - כך ששני הארגונים הללו היו מארגוני המורדים החזקים בסוריה. חזית השחרור האסלאמית התפרקה וב-22 בנובמבר 2013 הוקמה תחתיה החזית האסלאמית בה היו דומיננטיים 3 ארגונים גדולים: צבא האסלאם של עלוש, אחראר א-שאם של חסן עבוד וצ'וקור א-שאם של אחמד אבו עיסא. סך הלוחמים שפעלו תחת החזית מוערך בכ-70,000 לוחמים.

מלבד היותו האמיר של צבא האסלאם, עלוש שימש גם כראש מחלקת המבצעים הצבאיים של החזית ויחד עם חסן עבוד ששימש כראש המחלקה המדינית של החזית השניים היו בין המפקדים הבכירים ביותר בארגון לצד אחמד אבו עיסא ששימש כמפקד הראשי של הארגון. החזית המאוחדת הפכה במהירות לגורם צבאי חזק שהיה שווה בכוחו לארגון החזק והוותיק - ג'בהת א-נוסרה (שלוחת אל קאעידה בסוריה), בעוד שצבא סוריה החופשית איבד הרבה מכוחו לטובת שלושת הארגונים הללו ולמעשה הפך לגורם משני בחשיבותו במלחמת האזרחים. זהראן עלוש היה ידוע כגורם מתווך בין ארגוני מורדים מנוגדים, והוא פעל ליצירת בריתות טקטיות באזורי הלחימה השונים - אפילו בין ג'בהת א-נוסרה שזהה באידאולוגיה שלו לדאעש לבין צבא הסורי החופשי המורכב מגורמים חילוניים - הכול למען מטרה אחת שהיא הפלת משטרו של אסד. היכולות של עלוש לרקום בריתות וקשרים בין ארגוני המורדים השונים הם שהביאו בסופו של דבר לאחד הניצחונות הגדולים של המורדים בשנים 2013–2014 עם נפילת מרבית מחוז אידליב לידי המורדים המאוחדים. כוחו של עלוש התחזק אף יותר בעקבות מותו של חסן עבוד בשנת 2014, ובאותה שנה הוא מונה למנהיג של הפיקוד הצבאי המאוחד של מזרח ע'וטה[7] שכלל את צבא האסלאם, אחראר א-שאם, לגיון אלרחמן והאיחוד האיסלאמי של חיילי א-שאם.

זהראן עלוש עצמו שהה בעשרות זירות לחימה בדמשק,[8] תכנן עשרות מבצעים צבאיים, השתתף באופן פעיל או ניהל מספר קרבות[9] ובין סימני ההיכר שלו היה ניתן למנות מדים מנומרים (לרוב בהירים), רצועה שחורה סביב הכתפיים עם אקדח או שניים, מכשירי קשר ולעיתים גם AK-47, והופעה מוקפדת באופן כללי. עלוש השתמש בהשכלתו כמטיף לנאומים כריזמטיים חוצבי להבות בגנות המשטר הסורי בטרם יציאה לקרבות שונים בעוטף דמשק[10] או במפגני ראווה, והתפרסם בנאומיו חדורי המוטיבציה שהפכו אותו לנערץ על ידי לוחמיו ול"גיבור המהפכה הסורית".[11]

תחת הנהגתו של עלוש, ארגון צבא האסלאם ביצע מספר פעולות שזכו להד רב.

  • ב-18 ביולי 2012 בוצע פיגוע התאבדות במהלך ישיבה במטה הביטחון הלאומי בדמשק, המשמש את שירותי המודיעין הסורי. בפיגוע נהרגו בכירים ביותר בצמרת הביטחונית והמדינית של סוריה ביניהם: הישאם אל-איח'תיאר - היועץ לביטחון לאומי, אסף שווכאת - גיסו של אסד וסגן הרמטכ"ל לענייני ביטחון, הרמטכ"ל לשעבר ושר ההגנה דאוד ראג'חה ושר ההגנה לשעבר חסן עלי טורקמאני. לא ברור האם מדובר בפיגוע התאבדות או בפצצה שהופעלה מרחוק. חטיבת האסלאם של עלוש והצבא הסורי החופשי נכסו לעצמם במקביל את האחריות על הפיגוע. היו שסברו שהפגיעה האנושה בבכירים תגרום לנפילה מהירה של המשטר - מה שהתברר לאחר מכן כהנחה שגויה, אך מכל מקום האירוע זכה להד גדול ולהעאלת המורל בקרב המורדים.[12][13]
  • ב-6 באוקטובר 2012, ארגונו של עלוש תפס שתי מערכות של 9K33 אוסה במזרח ע'וטה - כולל 12 טילים לפחות של המערכת. סרטון שפורסם ב-29 ביולי 2013, הראה את צבא האסלאם עושה שימוש במערכת כדי להפיל מסוק תובלה מיל מי-8 סורי.[14]
  • בנובמבר 2013, ארגונו של עלוש כבש בסיס של חיל האוויר הסורי במזרח חלב, ותפס שם זוג מטוסי סילון מסוג אארו L-39 אלבטרוס המשמשים לצורך אימון טייסי קרב. בסרטונים שפרסם הארגון נראים הלוחמים נוסעים עם המטוס על מסלול ההמראה אך לא ממריאים ממנו ועד היום לא היה ידוע על שימוש כלשהו בהם בקרבות. באחד הסרטונים נראה גם זהראן עלוש כשהוא חובש קסדת טיס ומטיס את המטוס על המסלול יחד עם לוחם נוסף.[15] הסרטונים עוררו הדים בתקשורת ומומחים דנו בשאלה האם לצבא האסלאם יש יכולת להקים חיל אוויר קטן שיסייע להם בלחימה וכן האם להם יש סיכוי לשרוד בכלל נוכח מערכות הנ"מ המשוכללות של הצבא הסורי.[16]
  • באפריל 2015, ארגון צבא האסלאם הפיק מצעד לוחמים ענק בעוטף דמשק שטרם נראה כדוגמתו בקרב המורדים בסוריה. במהלך צעדו לפני הבמה שבהם ישבו מפקדי צבא האסלאם ועלוש עשרות טנקים, משאיות צבאיות וגדודי תותחנים ונ"מ, בנוסף ל-1,700 לוחמים עם מדים אחידים. שיאו של המצעד היה נאומו של עלוש שכוון נגד אסד והשיעים.[17] המצעד תפס כותרות בתקשורת העולמית כאירוע הממחיש את חולשתו של הצבא הסורי אשר מאפשר קיום של מצעד כזה ללא תגובה הולמת מהאוויר וכן הפנה זרקורים למימון הסעודי הנרחב ההופך את המיליציות של המורדים לצבא לכל דבר אשר מתבטא בלבוש האחיד של הלוחמים ובתחמושת.
  • ביוני 2015, בעקבות הוצאות להורג של לוחמי צבא האסלאם בעריפת ראש על ידי המדינה האסלאמית (דאעש), צבא האסלאם פרסם סרטון תגובה עם כיתובים באנגלית בו נראים לוחמיו של עלוש בבגדים כתומים (שבהם משתמש דאעש לבגדי המוצאים להורג) מובילים לוחמי דאעש בבגדים שחורים כשהם יחפים וכבולים בשרשראות ברגליהם ובצווארם. לאחר נאום בגנות דאעש וקריאת שמותם, לוחמי צבא האסלאם מוציאים אותם להורג באמצעות יריות בראשיהם.[18]

ביקורת והפרת חוקי מלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מספר אנשי אופוזיציה סורים האשימו את זהראן עלוש כאחראי לחטיפת פעילת זכויות האדם הסורית ראזן זיתוני, בעלה, וחברותיה איל חמאדה וסמירה חליל נאזים חמאדי ב-9 בדצמבר 2013 בעיר דומא, זאת לאחר שלוחמים המזוהים עם צבא האסלאם פשטו על המשרד שלהם והחרימו ציוד רב ומסמכים אשר מתעדים הפרות דיני מלחמה מצד כל הצדדים במלחמת האזרחים בסוריה. היא צולמה במשרדי צבא האסלאם לצד בעלה ועמיתיה בדצמבר 2013 ומאז נעלמו עקבותיה. עלוש הכחיש את המיוחס לו, ולאחר עצומה עולמית לשחרורן כמו גם פניה אליו מצד 46 ארגוני זכויות אדם בדרישה שישחרר אותן אם הן נתונות במעצר או שיחקור את החטיפה ויפעל לגלות מה עלה בגורלן, צבא האסלאם חתם על העצומה המגנה את החטיפה והבטיח כי יפעל בכל האמצעים כדי למצוא אותן. עם זאת, לטענת פעילי זכויות אדם הארגון אפילו לא טרח לסקור את מקום החטיפה.[19]
  • ב-1 בנובמבר 2015, בעקבות ההפצצות הכבדות של חיל האוויר הרוסי על מעוזי המורדים, העלו לוחמי צבא האסלאם סרטונים שבהם הם מובילים אזרחים עלאווים שבויים בכלובי ברזל במזרח ע'וטה כדי להשתמש בהם כמגן אנושי להדוף את ההתקפות האוויריות.[20]
  • ב-11 בדצמבר 2013, חדרו כוחות מורדים בראשות ג'בהת א-נוסרה והחזית האסלאמית לאזור התעשייה של העיר אדרה וביצעו טבח בתושבים העלאווים, השיעים והדרוזים (לטענת המשטר לא פחות מ-40 אנשים). לטענת המשטר הסורית צבא האסלאם נטל חלק פעיל בטבח.[21][22]
  • מתנגדי עלוש האשימו אותו בהזנחה של פרברי דומא שלא היו תחת שליטתו כמו גם ברצח מנהיגי מורדים פוליטיים כדי לצבור כוח, ובשחיתות והעלאת יוקר המחיה במהלך המצור על ע'וטה בשל שליטת ארגונו על מנהרות האספקה. תומכי עלוש טענו מנגד, שההפגנות הגדולות נגד עלוש בע'וטה מוכיחים שעלוש אינו דיקטטור והוא מאפשר לכולם לומר את דברם.[3]

יחסים עם ארגונים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעלוש היה קשר חזק במיוחד עם צמרת הפיקוד של אחראר א-שאם, שכן כולם שהו באותו כלא טרום המרד הסורי. הארגונים נלחמו יחד כמעט בכל חזיתות הלחימה וכאמור גם לקחו את החלק העיקרי בברית החזית האסלאמית. עם זאת, היחסים בין שני הארגונים הללו לבין ארגון ג'בהת א-נוסרה היו שונים: עלוש, אף ששיתף פעולה פעמים רבות עם שלוחת אל-קאעידה ואף בסרטון שהתפרסם מטעמו הוא טרח להסביר שההבדלים בין ארגונו לג'בהת א-נוסרה הם מינוריים והמחלוקת ביניהם בנושאים מסוימים ניתנת ליישוב בעזרת חוקי השריעה,[23] מכל מקום הוא מנע בעקביות מהארגון להתבסס בכל מרחב ריף דמשק. אחראר א-שאם לעומת זאת, שיתפו פעולה באופן הדוק עם ג'בהת א-נוסרה וארגונים ג'יהאדיסטים אחרים כחלק ממפקדת ג'יש אל-פאתח. ארגונים נוספים ששיתפו פעולה במידה זו או אחרת עם צבא האסלאם במסגרת החזית האסלאמית הם: צבא המוג'אהידין, לגיון א-שאם, לגיון אלרחמן, חזית הלבנט, ג'בהת אנסאר א-דין, ואלוויה אל-פורקאן.

האיחוד האיסלאמי של חיילי א-שאם שיתף פעולה כמעט תמיד עם צבא האסלאם ואף היה אחד מעמודי התווך של הפיקוד הצבאי המאוחד של ע'וטה, אולם במהלך זמן רב התנהל ביניהם סכסוך חריף בין השאר לאחר שהשליטה על איחוד בתי הדין השרעיים בע'וטה נפלה לידי נציג האיחוד - חאלד טאפור ולא לידי נציג צבא האסלאם - סמיר כאכה. בפגישה עם זקני ע'וטה במהלך המצור המתמשך על האזור, זהראן עלוש סיפר שהאיחוד האיסלאמי עצר כמה מחברי צבא האסלאם, והם בתגובה לכך עצרו כמה חברים מהאיחוד ביניהם בכיר מוביל בגוף הפוליטי. הוא טען שאותו בכיר הודה שהאיחוד מחזיק במחסניו 1,000 טון של מזון והוא דרש מזקני ע'וטה להקים ועדה שתחשוף את המחסנים של האיחוד כדי להוזיל את מחירי המזון שכן לא ייתכן ש"במחסני האיחוד יש אלף טון של מזון בעוד שהילדים שלנו צריכים לאכול תולעים ממכולות"[24] כן הוא טען באותה הזדמנות שהאיחוד האיסלאמי גורם במכוון למחסור במוצרים כדי להמריד את התושבים נגד צבא האסלאם. למרות זאת, מאוחר יותר המחלוקות ביניהם נפתרו והארגונים חזרו לשתף פעולה כבתחילה.

בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים, התקיים שיתוף פעולה מלא בין צבא האסלאם ואחראר א-שאם לצבא הסורי החופשי שמורכב ממורדים חילונים או איסלאמיסטים מתונים והיה אז בשיא כוחו. עד 2013, כוחו של הצבא הסורי החופשי הלך ודעך לטובת הארגונים הג'יהאדיסטים שקמו בכל רחבי סוריה, ועיקר פעילותו הייתה בצפון סוריה ובמרכזה. היחסים בין הארגונים היו מורכבים למדי שכן צבא האסלאם ואחראר א-שאם שיתפו פעולה גם עם ג'בהת א-נוסרה שנלחמה בקביעות בצבא הסורי החופשי.
בין 6 בדצמבר ל-12 בדצמבר, כוחות של החזית האסלאמית פשטו על מחסני נשק עמוסים בציוד שמקורו בסעודיה וארצות הברית במעבר הסורי-טורקי באב אל-הווא בצפון אידליב השייכים ל-SMC (אחת הזרועות של הצבא הסורי החופשי). הדיווחים הראשונים טענו שהחזית האסלאמית גירשה משם את כוחות הצבא הסורי החופשי לעבר סוריה, אולם דובר צבא האסלאם - אסלאם עלוש שמשמש גם כדובר החזית טען שה-SMC שלח עליהם קריאת מצוקה כדי להגן על המחסנים מפני התקפות של ארגונים לא מזוהים (כנראה דאעש או ג'בהת א-נוסרה). מנהיג SMC שנמלט לטורקיה - סלים אידריס, אישר מצידו שהוא ביקש מהחזית האסלאמית לשלוח סיוע וטען שהוא יכול ללכת לשם ולחזור בכל עת. עם זאת, לוחמים ששהו באותו זמן במחסנים טענו שהחזית האסלאמית השתלטה על המחסנים בניגוד לרצונם כדי למנוע מהנשק להגיע לידיים של המדינה האסלאמית.
החל מתחילת המעורבות הרוסית בסוריה ב-2015 לטובת באשר אסד, שיתופי הפעולה בין כלל הארגונים ובכללם הצבא הסורי החופשי הפכו לשכיחים יותר ויותר בלית ברירה.

בעת התעצמות ארגון המדינה האסלאמית (דאעש), טרם היה סכסוך בינה לבין צבא האסלאם כל עוד היא פעלה במשותף עם שאר הארגונים במזרח סוריה (אף שבדומה לג'בהת א-נוסרה היא נלחמה בצבא הסורי החופשי). יתר על כך, בתחילה היא אף שימשה כבוררת במחלוקות בין ארגוני מורדים אחרים על שליטה בשדות נפט שנפלו לידם ושיתפה פעולה איתם בדיר א-זור, בקמישלי ובחלב. אבו עומר א-שישאני שהיה באותה תקופה מנהיג של חטיבת המוג'אהירין הצ'צ'נית בטרם עריקתו ניסה אף לקנות מהחזית האסלאמית טילי נ"ט עבור המדינה האסלאמית אך נתקל בסירוב מצידם ובשל כך ארגונו התקיף בסיס של הצבא הסורי החופשי כדי לקחת משם את השלל לצורך המלחמה בעיראק. לאחר הקרע בין המדינה האסלאמית לאל-קאעידה וסירובו של אבו מוחמד אל-ג'ולאני לאחד את ג'בהת א-נוסרה עם המדינה האסלאמית, פרץ ב-3 בינואר 2014 מאבק אלים בין שני הארגונים כאשר המדינה האסלאמית עצרה ועינתה מורדים מכל הארגונים באזורי כיבושיה מה שגלש עד מהרה לסכסוך בין המדינה האסלאמית לכלל ארגוני המורדים הסורים כשהללו בתגובה לכך סילקו את דאעש מכל אזור אידליב וחלב. המדינה האסלאמית מצידה הבטיחה נקמה במהרה, ובניסיון אחרון למנוע את המלחמה בין כלל הארגונים, השייח' התאולוג - ד"ר עבדאללה אל-מוהאיסיני שנחשב לאחד מאנשי הדת הבכירים ביותר בקרב המורדים הסורים, ניסה לעשות פשרה שנודעה בשם "יוזמת אל-אומה" שבה יוקם בית משפט נייטרלי על פי חוקי השריעה ויהווה בורר במחלוקות בין הארגונים וכן יזם מפגש משותף בחלב בין ג'בהת א-נוסרה-המדינה האסלאמית-אחראר א-שאם. בעוד שכל ארגוני המורדים - כולל ג'בהת א-נוסרה, צבא האסלאם, הצבא הסורי החופשי ועוד - הסכימו לפשרה, המדינה האסלאמית הודיעה שמעבר לדרישה ש-50% מהשופטים יהיו מאנשיה, יש לה שני תנאי יסוד: 1. כל הצדדים יודיעו בפומבי על עמדתם ביחס לדמקורטיה חילונית - בייחוד הצבא הסורי החופשי שזאת הייתה מטרתו המוצהרת. 2. על הצדדים לנקוט עמדה ברורה ביחס למעצמות זרות. עם התנאי הראשון היווה בעיה עבור הצבא הסורי החופשי, הרי שהתנאי השני היווה משוכה רצינית עבור מרבית הארגונים היות שרובם נתמכו על ידי סעודיה, קטר, טורקיה או ארצות הברית, כך שמבחינתם גינוי של מדינות זרות לא בא כלל בחשבון. מהרגע שהארגונים הגיעו למסקנה שהפשרה והמלחמה עם הארגון כמעט בלתי נמנעים הם הגיבו באופנים שונים: אבו מוחמד אל-ג'ולאני היה כבר מסוכסך עמוק עם הארגון לאחר שהמדינה האסלאמית התנערה אל-קאעידה והוא סירב לבקשת אבו בכר אל בגדאדי להתאחד עם ארגונו אף שבעבר היה אחד מהאנשים הקרובים אליו. חסן עבוד מאחראר א-שאם הודיע כי ארגונו יעשה את מירב המאמצים כדי לא להסתכסך עם המדינה האסלאמית. אחמד אבו עיסא מצ'וקור א-שאם נקט בעמדה תקיפה כלפי הארגון והודיע שהוא מתכוון לסלק את הארגון מכל הלבנט. זהראן עלוש באותו שלב נקט בעמדה מתונה יותר מאחמד אבו עיסא לפחות באופן מילולי.

לאחר שהמדינה האסלאמית החליטה להקים חליפות אסלאמית בכל רחבי עיראק וסוריה ופתחה במלחמה כוללת עם שאר הארגונים, זהראן עלוש הפך במהרה להיות מהמתנגדים הגדולים שלה, ולאחר שזרוע התקשורת של דאעש העלתה סרטון שבו לוחמיה הוציאו להורג כ-12 אנשים מלוחמיו של עלוש בעריפת ראש הוא גמל להם על כך באופן דומה. מעבר ללחימה העיקשת ביניהם בעוטף דמשק ודרום סוריה, הארגון ברשותו פרסם סרטים שבהם הואשם דאעש בכך שהוא ארגון פורק עול המהווה סכנה לתנועת הג'יהאד, הורג את המוסלמים ומשאיר את עובדי האלילים, בוזז את רכוש המוסלמים ומשפיל את כבודם, משתף פעולה עם צבאו של אסד, וכן שהוא משתמש בפסוקים מהקוראן המדברים על כופרים כדי ליישם אותם על מוסלמים. בסרטון שהתפרסם ב-6 ביולי 2014, זהראן עלוש נאם בפני לוחמיו נגד המדינה האסלאמית ובין השאר אמר:[25]

זאת קבוצה של ח'וארג', החבורה של אל-בגדאדיהם ניסו להרוס את הג'יהאד באפגניסטן, בצ'צ'ניה, בבוסניה-הרצגובינה ובעיראק. עכשיו הם הגיעו לכאן כדי לנסות ולהרוס את הג'יהאד בסוריה.

— מוחמד זהראן עלוש, יולי 2014

בעוד שכוחות המדינה האסלאמית הביסו את צבא האסלאם ויתר הארגונים בדיר א-זור, א-ראקה ושאר מזרח סוריה, צבא האסלאם מנגד היה מהראשונים שעצרו את תנופת דאעש בסוריה באזור ריף דמשק, ובשיתוף פעולה עם שאר הארגונים הם הביסו את דאעש גם בחלב ואידליב. זהראן עלוש שרד אף מספר התנקשויות מצד המדינה האסלאמית.

צבא האסלאם של עלוש היה יריב מר של ארגוני הטרור השיעים שבאו לעזרת אסד ממדינות שיעיות - בעיקר חזבאללה מלבנון, קאטיב חזבאללה מעיראק וחטיבת הפאטימיון האפגנית. היחסים בין ארגונו של עלוש לבין הכוחות הכורדים היו מורכבים יותר: בעוד שבשנים הראשונות של מלחמת האזרחים גם ארגוני המורדים הג'יהאדיסטים שיתפו פעולה עם ארגונים כורדים כדוגמת ג'בהת א-אכראד בלחימה מול אסד ודאעש (החזית האסלאמית הכורדית אף התאחדה עם אחראר א-שאם לגמרי), ככל שעבר הזמן היחסים ביניהם הפכו למתוחים יחסית - ייתכן גם בשל השפעתה של התומכת העיקרית טורקיה שראתה בהתעצמות הכורדים בצפון סוריה איום אסטרטגי. תקריות וחילופי אש בין צבא האסלאם וארגונים סוניים אחרים לבין ה-YPG או הכוחות הסוריים הדמוקרטיים חדלו מלהיות נדירים כבעבר, בעיקר בשל הרושם שהכורדים משתפים יותר ויותר פעולה עם אסד נגד המורדים וכן התנגדות לרעיון של אוטונומיה כורדית בצפון סוריה.

יחסים עם המערב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מספר חודשים לאחר הקמת פלוגת האסלאם של עלוש, הוא זכה במהרה לתמיכה כספית של סעודיה - שהתבטאה גם בהעברת תחמושת ומדריכי לחימה פקיסטנים דרך ירדן - כחלק מנסיונותיה להחליש את הברית השיעית ההולכת ונרקמת בין איראן - עיראק - סוריה - לבנון ומאידך כדי שארגונו יהווה משקל נגד לג'בהת א-נוסרה שהתמיכה בה הייתה בעייתית בשל היותה שלוחת אל-קאעידה בסוריה. טורקיה וקטר גם הם הצטרפו מאוחר יותר לתמיכה כספית בארגון - הן כחלק מהברית הסונית בראשות סעודיה לדחיקת הברית השיעית בסוריה ובתימן, והן בשל היריבות האישית שבין טורקיה לסוריה. המנהיג הפוליטי של צבא האסלאם ובן דודו של זהראן - מוחמד מוסטפא עלוש - השתתף אף בשיחות השלום בוועידת האופוזיציה הסורית בריאד כחלק מהכנה לקראת משא ומתן של המעצמות על עתידה של סוריה, אף על פי שעלוש טען במספר הזדמנויות שהאופוזיציה הסורית אינה מייצגת כלל את העם הסורי שכן היא שוכנת מחוץ לסוריה. במהלך המצור על ע'וטה ב-2014, זהראן עלוש שהיה אף הוא נצור בעיר נראה במפתיע באיסטנבול במהלך פגישה עם אנשי דת סורים התומכים באופוזיציה נגד אסד.[26] אסלאם עלוש - בן דודו של זהראן המשמש כדובר של צבא האסלאם ואחד המפקדים הבכירים בארגון - סירב לענות לשאלה כיצד זהראן הצליח לצאת מע'וטה לאיסטנבול ולחזור במהלך ריאיון לתקשורת הערבית. בעקבות התחממות היחסים בין טורקיה לסעודיה וביקורו של רג'פ טאיפ ארדואן בסעודיה, אסלאם עלוש הודיע שהארגון מברך על ההתקרבות בין המדינות בתקווה שיהא לכך השפעה על קיצו של המשטר הסורי. הארגון גם שיגר הודעת ברכה לרג'פ טאיפ ארדואן בעקבות ניצחונו בבחירות בשנת 2015.

ארצות הברית לא תמכה בארגון בפומבי, אך מתחת לפני השטח היו מגעים עם הארגון בשל ההבנה של הממשל האמריקני שזהראן הוא איש מפתח באופוזיציה הסורית הנחשב למתון יחסית לאל-קאעידה ובשל גורמים נוספים כמו היחלשות צבא סוריה החופשית לטובת ארגונים ג'יהאדיסטים אחרים ועליית כוחו של ארגון המדינה האסלאמית. נציגי צבא האסלאם נפגשו עם השליח היהודי של אובמה לסוריה - דניאל רובינשטיין ועם נציגים אמריקנים נוספים, וזהראן עצמו העניק מספר פעמים ראיונות לכלי תקשורת מערביים. על כך הוא גם זכה לכתבות בגנותו במגזין דאביק של המדינה האסלאמית. במאמר משנת 2014 שהוקדש לאופוזיציה הסורית, שגריר ארצות הברית לשעבר באלג'יריה וסוריה רוברט סטיבן פורד תיאר את עלוש כ"מפקד איסלמיסטי שאפתן" השייך לארגוני האופוזיציה המתונים, ואשר היה מהראשונים להנחיל אבדות לכוחות המדינה האסלאמית בקרבות עקובים מדם בעוטף דמשק. בהתייחסה לתפקידו של צבא האסלאם בחלק מהסדר עתידי, מחלקת המדינה של ארצות הברית אמרה ש"יש לנו חששות משמעותיים בנוגע להתנהגות של 'צבא האסלאם', אבל הם הלכו לריאד והשתתפו מתוך רצון טוב". ב-20 במאי 2015 במהלך ריאיון לאתר אמריקני עלוש הביע ביקורת מרירה על אובמה שבאה לביטוי במספר טענות: 1. אמריקה פלשה לעיראק ומוטטה את שלטונו של סדאם חוסיין על בסיס שמועות בדבר נשק ביולוגי שברשותו, בעוד שלגבי אסד אשר מפציץ באופן גלוי את האזרחים בנשק כימי היא לא עושה מאומה. 2. אובמה ביקש מצבא האסלאם להפסיק ירי רקטות לעבר בסיסים של המשטר בדמשק, אף על פי שהרקטות באו בתגובה להפצצות חסרות הבחנה של המשטר על כיכר מרכזי בע'וטה בה נהרגו כ-80 אנשים. 3. אובמה מנע העברת משלוחים של טילי נ"מ מתקדמים מלוב לידי הארגונים בסוריה על מנת שיוכלו להתגונן מול ההפצצות הרצחניות עליהם ועל אזרחים. לטענת עלוש "הגענו למסקנה שלממשל האמריקני הנוכחי לא אכפת מהעם הסורי. הם רואים את הזוועות שקורות בסוריה והם לא עושים כלום. הם לא מאפשרים לנו להגן על עצמנו והם מהווים למעשה מכשול בפני חירותו של העם הסורי".[27] ה-20 במאי 2015.

המתנגדת העיקרית לארגונו של עלוש הייתה הממשלה הסורית שלא חסכה ממנו תיאורי גנאי כ"טרוריסט", "שופך דם" וכיוצא בזה, וכן איראן ורוסיה. החל מתחילת המעורבות הרוסית בסוריה, הרוסים ניסו לשכנע את מינהלת האו"ם ללוחמה בטרור (CTED) להכניס את צבא האסלאם לרשימת ארגוני הטרור כדי שלא יהיה צורך לנהוג בהם על פי חוקי המלחמה - אך הדבר נתקל בהתנגדות של ארצות הברית בלחץ טורקיה, סעודיה וקטר. מלבד המדינות שהוזכרו לעיל (סוריה, איראן, רוסיה) ומצרים, צבא האסלאם לא הוכרז במערב כארגון טרור.

אידאולוגיה והתבטאויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהראן עלוש השתייך לתנועת הסלפים מהאסכולה הסונית, אך אישיותו הייתה שנויה במחלוקת בכלי תקשורת ובקרב העולם הערבי; אף על פי שגינה את הדמוקרטיה והודיע שארגונו שואף להקים תיאוקרטיה אסלאמית סונית שבה חוקי השריעה ייושמו במלואם,[28] בו זמנית הוא היה גם פרגמטי מספיק לתמרן את דרכו בפוליטיקה של המורדים הסורים והבריתות המתחלפות בה תדיר וכן להציג את עצמו במערב כמגן העם הסורי מפני משטרו של אסד. למרות היחס אליו כגורם "מתון", הוא התפרסם פעמים רבות בשל התבטאויותיו הקיצוניות כלפי שיעים ועלוואים האופייניים לאסכולה זו.[29] הוא נהג לכנותם בשלל כינויי גנאי כדוגמת "טמאים", "טינופות", "ראפידה"[30] "מאג'וס"[31] ו"נוסיירי".[32] בחודש הרמדאן בשנת 2013, הוא נשא נאום חריף במיוחד נגד השיעים; להלן חלקים ממנו:

שמעתי בזמן האחרון את מה שהוזכר על ידי שיעים טמאים, אויבי אבו בכר ועומר, אויבי עות'מאן בן עפאן, ואפילו אויבי עלי בן אבי טאלב. שמעתי אותם מפרסמים איומים והבטחות שהם לא יאפשרו להקים את מדינת אומייה מחדש בשאם. ואנו אומרים לכם: טמאים, מי אתם שתסלפו את הקוראן אלה שכרתו ברית עם הטטרים והמונגולים בעבר והביאו אותם לתוך מדינתנו ועיוותו את הדת של אללה ושינו את הסונה ונלחמו בה והרגו צעירים ומבוגרים....המוג'אהידין של שאם ישטפו את הזוהמה של הראפידה ממנה ואם ירצה אללה הם יטהרו אותה לנצח מאלה שנלחמו בדתו של אללה....הם מאיימים באינתיפאדה שיעית ואנו אומרים לכם בתגובה כי השיעים עדיין נשארו כנועים ובזויים לאורך ההיסטוריה....הם הביאו את הטטרים לשאם הגדולה והכניסו אליה גם את המונגולים, ואחרי זה המוסלמים חזרו וניקו את שאם מהזוהמה והטומאה שלהם.... הנביא אמר: יהיו אלה חיילים חמושים, אחד בשאם ואחד בתימן ואחד בעיראק אשר ילחמו נגד השקר... אתם האנשים של שאם נושאים היום את דגל האסלאם ואתם ראויים להחזיק אותו ולהניף אותו יותר גבוה כמו שהנביא רצה... אוי, ראפידה טמאים, כמו שבית אומייה ריצצו את גולגולתיכם בעבר כך אנשי ע'וטה והעם של שאם יהרסו את הגולגולות שלכם בעתיד. הם יגרמו לכם לטעום את העינויים הכי גרועים בחיים לפני שאללה יגרום לכם לטעום את העינוי הגרוע מכל ביום הדין... הם לא רוצים את מדינת אומייה משום שהיא זאת שנפטרה מהתהילה המיושנת של המאג'וס האלה... אנחנו בפלוגת האסלאם מברכים את המוג'אהידין מכל רחבי העולם שבאים לסייע לנו ולהילחם בשורותינו... עד ההשפלה וההרס של המאג'וס אויביי אללה, עד שלא ננקה את שאם מהזוהמה והטומאה שלכם...

— מוחמד זהראן עלוש, 2013[33]

עלוש איים להרוס את מקדש א-סיידה זיינב הקדוש לשיעים עם נפילתו של משטר אסד (אירוע שהתבצע בסופו של דבר דווקא על ידי המדינה האסלאמית), ולטהר את דמשק משיעים ועלוואים. בתקשורת המערבית לעומת זאת, עלוש טען כי חלק מההצהרות נגרמו בעטיו של לחץ פסיכולוגי במהלך המצור של צבא סוריה על העיר ע'וטה. דוברו של עלוש טען בתקשורת המערבית שהוא משתמש ברטוריקה אסלאמית לצרכים פנימיים ועל מנת ללכד תחתיו את הלוחמים.

בריאיון לרשת אל-ג'זירה ששודר ב-19 ביוני 2013, אמר עלוש שארגונו "ימשיך לבנות את מדינתנו, דתנו והציוויליזציה האסלאמית, ואנו נחפש אחר הצדק לנצח ונחזיר את הזכויות לבעליהם" והדגיש בין השאר כי דיאלוג עם משטר אסד הוא יהרג ואל יעבור בגלל הפשעים שבוצעו על ידו בעם הסורי. כמו כן הוא צוטט ש"אנחנו להוטים לקיים יחסים טובים עם המדינות השכנות, אך לעולם לא נשכח בוגדים שתמכו במשטר כמו איראן והיזבאללה". הוא ציין ש"זכויות המיעוטים בסוריה תישמרנה, ותמיד נהיה הוגנים עם כל אחד". לשאלת המנחה על עמדתו לגבי ישראל, עלוש אמר שישראל היא מדינה כובשת בתוך שטח סוריה, היא תופסת קרקע פלסטינית ועוינת לעם הסורי, ופשעיה שימשו תירוץ של המשטר במשך 30 שנה לדריכה על העם הסורי בתואנה של "התנגדות".[28]

במהלך 2015 - כנראה תחת לחץ מצד התומכים הזרים של הארגון - ניסה עלוש ללטש את תדמיתו בעיני המערב. בראיון האחרון שלו למשל עם כתבת סורית נוצרית עבור כתב עת מקוון בארצות הברית, עלוש ניסה ליצור רושם של איש אחראי ובעל ברית פוטנציאלי למערב במאבק נגד הטרור באומרו בין השאר: "אם נצליח להפיל את המשטר, ניתן לעם הסורי לבחור איך הוא רוצה לנהל את המדינה שלו", ו"העלאווים הם חלק מהעם הסורי ורק כאלו עם דם על הידיים צריכים לתת דין וחשבון על מעשיהם".[27]

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שישי ה-25 בדצמבר 2015, זהראן עלוש התכנס יחד עם מספר בכירים בארגונו ובכירים בארגון אחראר א-שאם ולגיון אלרחמן באזור א-רוטה א-שרקייה בפרוורי ע'וטה שבריף דמשק לצורך תיאום התקפות ודרכי פעולה. המבנה שבו שהו הופצץ במספר טילים על ידי מטוסי קרב, מה שגרם לפיצוץ וקריסת הבניין על לוחמי הארגון ששהו בו. לבד מעלוש נהרגו בההפצצה על פי הדיווחים גם בנו ואחד מסגניו, בנוסף לכ-12 בכירים נוספים מארגונו ובכירים באחראר א-שאם ולגיון אלרחמן. על פי פרסומים בכלי תקשורת לבנונים עלוש אותר על ידי שיחת טלפון מסגירה שביצע עם בכיר במדינה ערבית כל שהיא (ייתכן שמדובר בסעודיה), אך יש שסברו שמדובר במרגל מבפנים. גורמי אופוזיציה וגורמים מערביים העריכו שחיל האוויר הרוסי אחראי לחיסול, בעוד שהרמטכ"ל הסורי עלי עבדאללה איוב הודיע כי הפעולה בוצעה על ידי מטוסי חיל האוויר הסורי, אף על פי שהטלוויזיה הממלכתית הסורית לא הזכירה זאת.

תגובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • זמן קצר לאחר החיסול, מועצת המנהיגות של צבא האסלאם בראשות אבו קוסאי, עלי עבד אל-באקי והשייח' אבו עבדול רחמן הכריזה: "אנו מודיעים על מות הקדושים של המפקד מוחמד זהראן בן עבדאללה עלוש" ובין השאר הודיעה על זהות המפקד הבא והבטיחה לנקום על חיסולו.[34] זמן קצר לאחר מכן צבא האסלאם ירה עשרות טילים לעבר תחנת הכוח המרכזית של דמשק והביא לחורבנה המוחלט - מה שגרם לעלטה כבדה ברחבי העיר.
  • כיממה לאחר החיסול, המנהיג החדש של צבא האסלאם - עיסאם בוידאני המכונה אבו המאם אל-בוידאני, יצא בהצהרה לתקשורת על כך שצבא האסלאם ימשיך בדרכו של זהראן למוטט את משטר אסד, והודיע שארגונו יתקוף את השגרירות הרוסית בדמשק כנקמה על החיסול.[35]
  • המנהיג של אחראר א-שאם - אבו יחיא אל האמאווי - הוציא הודעת ניחומים על מותו של עלוש וכן הודיע שהארגון ינקום את מותו.
  • הקואליציה הלאומית הסורית יצאה בהצהרה כי חיסולו של עלוש מדגיש שמטרותיה של המעורבות הרוסית בסוריה היא להחליש את כוחות המורדים המתונים ובכך היא משרתת את האינטרסים של ארגונים קיצונים כדאעש. כן היא הוסיפה, שרוסיה מנסה לסכל את המאמצים של האו"ם להגיע להסדר מדיני בנושא סוריה והחיסולים שהיא מבצעת הם בניגוד להחלטה 2254 של מועצת הביטחון של האו"ם.
  • הצבא הסורי החופשי הודיע שהוא מגנה את "ההפצצה הפחדנית והבוגדנית" כלשונו, של חיל האוויר הרוסי.
  • ארגון הטרור חמאס שלח הודעת ניחומים לצבא האסלאם בעקבות חיסולו של עלוש.
  • רמטכ"ל צבא סוריה יצא בהצהרה כי "לאחר סדרה של ניטור פעולות ומעקב ועל סמך מידע המודיעיני מדויק, חיל האוויר הסורי ביצע מבצע אווירי בו הוא הפציץ באופן ממוקד אזור כינוס של ארגוני טרור והמפקדים שלהם באזורים הכפריים של דמשק במזרח ע'וטה אשר אחראיים לירי רקטות לעבר דמשק ופרבריה".
  • סוכנות הידיעות הממלכתית של סוריה (SANA) פרסמה הודעה ש"הטרוריסט זהראן עלוש העומד בראש צבא האסלאם הקשור לבית המלוכה הסעודי, נהרג באזור א-רוטה א-שרקייה בדמשק" ללא ציון מי האחראי לחיסולו.

השלכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למותו של זהראן עלוש שהיה אחד מהאנשים החזקים בקרב המורדים הסורים הייתה השפעה מוראלית עצומה על המורדים בסוריה, וחסרונו בלט היטב בתור מתווך בולט בין הארגונים השונים.[36] לאחר מותו התחילו עימותים בהיקף נמוך בין צבא האסלאם לבין אחד מהארגונים החברים בברית החזית האסלאמית - לגיון אלרחמן - אשר מעוזו הוא בשכונת ג'ובאר בדמשק, ואשר פעיל גם בע'וטה ובהרי קלמון. ארגון זה מורכב מלוחמים מתונים יותר מצבא האסלאם וזהים יחסית בהשקפתם לצבא הסורי החופשי. בשיא העימותים הלגיון כבש מידי צבא האסלאם מספר שטחים וגרם להתערבות של ג'בהת א-נוסרה אשר החשיב את לוחמי הארגון כ"כופרים", בעוד שאחראר א-שאם מצידו נותר נייטרלי בסכסוך. לבסוף בעזרת תיווך קטרי, מנהיגו החדש של צבא האסלאם - אבו חמאם אל-בואידאני, חתם עם הארגון על סיום מעשי האיבה. למרות זאת, היו חילופי אש נוספים בין הארגונים גם לאחר מכן.

גורמים מערביים העריכו, שחיסולו של עלוש מהווה אסטרטגיה רוסית וסורית כדי להפחית את השפעתם של המורדים "המתונים" יחסית בסוריה ולצמצם הבחירה בין אסד לבין המדינה האסלאמית - זאת כדי למנוע מהקהילייה הבינלאומית לפעול להדחת אסד ממשרתו כאשר החלופה המוצעת גרועה לאין שיעור.

כשבוע לאחר חיסולו של עלוש, סעודיה הוציאה להורג את השייח' השיעי נימר א-נימר באשמת חתירה נגד בית המלוכה והטפות למרידה נגדה - מה שגרם למהומות בערים השיעיות בסעודיה ולהחרפת המתח עם איראן. יש שסברו שההוצאה להורג בוצעה על ידי סעודיה כנקמה על חיסולו של עלוש.[37]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ‏ Islamist rebel leader walks back rhetoric in first interview with U.S. media
  2. ^ ‏ "Syrian opposition defends Eastern Ghouta situation"
  3. ^ 1 2 3 4 ‏ Who's Who: Zahran Alloush
  4. ^ 1 2 ‏ Freedom fighters? Cannibals? The truth about Syria’s rebels
  5. ^ ‏ Syria army 'tightens siege of rebel bastion near Damascus'
  6. ^ ראו סרטון בו הארגונים מכריזים על הקמת צבא האסלאם ועל שבועת אמונים לזהראן עלוש
  7. ^ סרטון על ההכרזה בדבר הקמת הפיקוד הצבאי המאוחד בע'וטה
  8. ^ זהראן עלוש בודק את מערך השריון של צבא האסלאם מול דמשק
  9. ^ סרטון של זהראן עלוש במהלך הקרב על המחסנים של גדוד 559 סמוך להרי קלמון
  10. ^ זהראן עלוש נואם בפני הלוחמים בטרם פיצוץ מנהרות מתחת למטה השביח'ה בשכונת ג'ובר בדמשק
  11. ^ אחד מנאומיו האחרונים של זהראן עלוש לפני חיסולו אשר מתייחסים אליו כמעין צוואה ללוחמי צבא האסלאם.
  12. ^ ‏ Damascus blast 'kills' top Assad officials
  13. ^ ‏ Syria crisis: Profiles of security and defence chiefs killed in Damascus blast
  14. ^ ראו סרטון של הפלת מיג 8 סורי על ידי צבא האסלאם
  15. ^ ראו סרטון; בסופו רואים את זהראן מטיס את המטוס.
  16. ^ חיל האוויר של המורדים האסלאמיים ממריא בסוריה, טיימס אוף ישראל, 3 בנובמבר 2013
  17. ^ ראו סרטון: המצעד הצבאי הגדול בשערי דמשק (المعارضة السورية في أكبر عرض عسكري " على أبوب دمشق " جيش الإسلام)
  18. ^ נקמת המוג'אהידין המדוכאים
  19. ^ ‏ "The Syrian Opposition Is Disappearing From Facebook"
  20. ^ ראו סרטון בו השבויים מובלים בכלובים
  21. ^ ‏ Syrian troops launch offensive after dozens killed
  22. ^ ‏ Islamists kill 15 Alawite and Druze civilians in Syria -activists
  23. ^ סרטון בו עלוש מדבר על יחסיו עם ג'בהת א-נוסרה
  24. ^ סרטון של זהראן עלוש במפגש עם זקני ע'וטה
  25. ^ ראו סרטון בו זהראן נואם נגד דאעש
  26. ^ في أمرٍ مُستغرب من حيث التوقيت والدوافع، غادر زعيم ميليشيات “جيش الاسلام”، زهران علوش، الاراضي السورية متوجهاً إلى تركيا حيث بات في إسطنبول.
  27. ^ 1 2 זהראן עלוש בריאיון ל-mc clatchy dc
  28. ^ 1 2 ראיון של זהראן עלוש באל-ג'זירה
  29. ^ ראו דוגמאות להתבטאויותיו בסרטון
  30. ^ ראפידה משמעותו בערבית "הסרבנים". זהו מונח איסלאמי עבור מוסלמי שדוחה מעליו מרות ומנהיגות אסלאמית לגיטימית. המונח שגור בפי הסונים ככינוי גנאי עבור השיעים אשר סירבו לקבל את מרותם של החליפים אבו בכר, עומר ועותמ'אן כיורשים לגיטימיים של מוחמד וראו בחליף עלי את היורש הלגיטימי היחיד.
  31. ^ כינוי גנאי לפרסים בטרם התאסלמו.
  32. ^ כינוי גנאי לעלאווים על שם מייסד דתם מוחמד אבן נוסייר או על שם דמיון מנהגיהם לנוצרים.
  33. ^ נאומו של זהראן עלוש אל האומה האסלאמית בנושא האתגר מול הסרבנים השיעים
  34. ^ ראו סרטון
  35. ^ ראו סרטון
  36. ^ כתבה באל-ג'זירה על השלכות מותו של זהראן עלוש
  37. ^ ד"ר ירון פרידמן, כשהסעודים הרגו את הנמר השיעי בכלוב, באתר ynet, 3 בינואר 2016