לידה |
10 בפברואר 1888 Olviopol, אוקראינה | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
20 במאי 1954 (בגיל 66) לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||
שם לידה | Зелиг Бродецкий | ||||||||||||||
מדינה | בריטניה, ישראל | ||||||||||||||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי וילסדן | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||||||
עמית האגודה האווירונאוטית המלכותית | |||||||||||||||
זליג (אשר) בּרוֹדֶצקי (Selig Brodetsky; 10 בפברואר 1888, כ"ח בשבט תרמ"ח, אוֹלְבִיוֹפּוֹל, פלך חרסון, האימפריה הרוסית – 20 במאי 1954, לונדון, בריטניה) היה מתמטיקאי, פעיל ציוני, ראש משרד ההנהלה הציונית בלונדון ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים.
ברודצקי נולד בעיר אוֹלְבִיוֹפּוֹל (כיום פרבומייסק) שבפלך חרסון, ליד אודסה, בתחום המושב היהודי, בדרום-מזרח האימפריה הרוסית (כיום במחוז מיקולאייב באוקראינה) בשנת 1888, שני מ-13 ילדים, לעקיבא ברודצקי (גבאי בבית כנסת) ואדלה לבית פרובר. כילד צעיר היה עד לרצח דודו בפוגרום. ב-1894 עקר עם משפחתו לאיסט אנד בלונדון בעקבות אבי המשפחה, שהשתקע שם שנה קודם. ברודצקי למד בבית הספר היהודי החופשי וזכה במלגות הצטיינות, שסייעו לו להתקבל לבית הספר של הקרן המרכזית ברחוב קאופר, ולאחר מכן כסטודנט בטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג' ב-1905. ב-1908 סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה, למגינת לבה של העיתונות השמרנית שנאלצה לראות בן מהגרים מוביל את בני מחזורו באקדמיה. מלגת ניוטון איפשרה לו ללמוד באוניברסיטת לייפציג בגרמניה לתואר דוקטור, אותו קיבל ב-1913. הדיסרטציה שלו עסקה בסוגיית כוח הכבידה. ב-1914 התקבל כמרצה למתמטיקה שימושית באוניברסיטת בריסטול באנגליה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הועסק כיועץ לחברה בריטית שייצרה פריסקופים לצוללות. בינואר 1919 נשא לאישה את מניה ברנבלום. לזוג נולדו שני ילדים.
ב-1919 מונה למרצה באוניברסיטת לידס, וכעבור חמש שנים זכה כפרופסור בקתדרה משלו. חלק ניכר מעבודתו עסק באווירונאוטיקה ובמכניקה של כלי טיס. עמד בראש בית הספר למתמטיקה באוניברסיטת לידס (1946–1948).
ברודצקי היה ציוני פעיל, מ-1932 ועד מותו היה נשיא המסדר הציוני הבריטי, המכבים הקדמונים. כן היה מקורב לתנועת העבודה[1]. ב-1928 נבחר להנהלה הציונית במקום דוד אידר[2] ולתפקיד המנהל המדיני של משרד ההנהלה הציונית בלונדון. הוא המשיך לכהן בהנהלה הציונית עד שנת 1951[3]. בשנת 1928 עמד בנשיאות הוועד למען ארץ ישראל העובדת בלידס[4]. ב-1940 נבחר לעמוד בראש ועד שליחי הקהילות שהוא הוועד הפועל של התאחדות יהודי בריטניה.
בינואר 1949 עלה שמו של ברודצקי כיורשו של יהודה לייב מאגנס, נשיא האוניברסיטה העברית[5], שנפטר באוקטובר 1948. ברודצקי הפך לנשיאה השני של האוניברסיטה העברית בירושלים במאי 1949[6], כאשר האוניברסיטה הייתה מצויה בתקופתה הקשה, עת נאלצה לגלות ממושבה בהר הצופים. הוא ניסה לתקן את המבנה הארגוני של האוניברסיטה, אך נקלע לסכסוכים עם סנאט האוניברסיטה שסירב לותר על סמכויותיו בעבודה האקדמית והמנהלית. מאבק זה השפיע על בריאותו, ובסוף 1951 הודיע להנהלת האוניברסיטה שלא ישוב לתפקיד אלא אם יבוצעו שינויים במבנה הניהולי, שיאפשרו לו לנהל את האוניברסיטה[7]. ברודצקי התפטר מתפקידו וחזר לאנגליה.
ברודצקי נפטר בלונדון והובא לקבורה בבית הקברות היהודי בוילסדן Willesden) ב-20 במאי 1954.
בינואר 1946 הוקמה בפרדס-חנה שכונה שכונתה בתחילה "שיכון עולים פרדס-חנה" ובהמשך "נוה אשר", על שמו העברי של ברודצקי. השכונה, באזור הדרומי של פרדס-חנה, נבנתה בשלבים ופותחה לאורך השנים. בניית הבתים הסתיימה באמצע שנות ה-50. תושביה הראשונים היו פועלים שכירים ופקידים שעבדו במושבה ובסביבותיה וביקשו להתיישב בה למגורי קבע על אף שלא היו חקלאים. תושביה המאוחרים (נוה אשר חדש) עברו אליה ממעברת פרדס חנה. חלק מהבתים הם דו משפחתיים. כיום גבולותיה הם: מדרום - רח' החבצלת, ממזרח - רח' עמל, מצפון - רח' הצפירה, ממזרח - דרך הנדיב. שנים רבות הייתה השכונה מאוחדת ומונהגת בידי ועד שכונה[8].
במאי 1957 נחנך בית ברודצקי, השוכן ברחוב ברודצקי ברמת אביב ונקרא על שמו. הבית הוקם על ידי הסוכנות היהודית כמעון עולים עבור עולים מארצות המערב[9] וכיום משמש חלק ממעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1954, אחרי פטירתו של ברודצקי, יסדה קבוצת חברים ואוהבים הרצאה שנתית ע"ש ברודצקי באוניברסיטת לידס. ההרצאות דנות בלימודי היהדות או במתמטיקה.
נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים | |
---|---|
|