טוביה החולב

טוביה החולב
טביה דער מילכיקער

תמונת המחבר ושער הספר ביידיש משנת 1912
מידע כללי
שפת המקור	יידיש

כריכת הספר טוביה החולב ביידיש, מוסקבה, 1947. הכתיב בהתאם לאיות היידי הסובייטי, הפונטי ונטול הרכיבים העבריים, ברוח הייבסקציה.

כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב)

טוביה החולב (מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער^[1]; תרגום מילולי: "טוביה העוסק במכירת מוצרי חלב"^[2]) הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים; הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר.

הרומן נפרש על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה יהודים רבים נטשו את בתיהם וכפריהם והגרו למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה.

חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.

עלילת הספר

טוביה הוא יהודי עני וקשה-יום, החי סמוך לכפר אנטבקה – עיירה יהודית טיפוסית בתחום המושב של האימפריה הרוסית בשלהי המאה ה-19. אנטבקה סמוכה ל"בויבריק", היא בויארקה, עיירה השוכנת עשרים ק"מ מדרום-מערב לקייב.^[3] טוביה עוסק בחליבה ובמכירת חלב, חמאה וגבינה לתושבי האזור. הוא מפרנס בדוחק את אשתו גולדה ואת שבע בנותיו - רק שש מהן נזכרות בשמן - צייטל, הודל, חוה, שפרינצע, ביילקע וטייבל. טוביה מתקשה להתמודד עם פער הדורות ועם שאיפותיהן של בנותיו. הבנות הבוגרות מעמידות אותו בפני התלבטות קשה: האם להשיא אותן באמצעות שידוך לגברים מבוססים ולתלמידי חכמים, או להתיר להן להינשא לאהובי לבן. את סיפוריו מתבל טוביה בפסוקים מן התורה, התלמוד, המשנה, המדרש והאגדה תוך יציקת משמעות חדשה ומשעשעת לפסוקים והתאמתם למסר אותו הוא רוצה להביע. חרף כל הצרות הפוקדות אותו – כלכליות, משפחתיות וקיומיות – טוביה מלא הומור ואופטימיות בזכות אמונתו באלוהים.

הבת הבכורה, צייטל, רוצה להינשא לאהוב לבה מוטל, חייט עני וצעיר. לעומת זאת, קצב אלמן ואמיד בשם לייזר וולף מנסה לשכנע את טוביה לתת לו להינשא לצייטל. טוביה נקרע בין שני הצדדים, מחד הוא רוצה שלבתו יהיה בעל עשיר שיוכל לפרנס אותה בכבוד, ומאידך הוא לא רוצה לאכזב את בתו שמאוהבת בחייט. לבסוף נכנע טוביה לדמעותיה של צייטל ומתיר לה להינשא למוטל החייט.

בתו השנייה של טוביה, הודיל, מתאהבת בסטודנט צעיר בשם פרצ'יק (ברוסית: פלפלון/ פלפלת) הדוגל במהפכנות ובסוציאליזם. הם חוששים שהשלטונות יאסרו את פרצ'יק ויגלו אותו ומתעקשים להינשא בהקדם, כדי שהודיל תוכל להצטרף אל בעלה במאסרו. זמן קצר לאחר מכן, פרצ'יק אכן נאסר על ידי השלטונות ונשלח לסיביר, ולאחר זמן מצטרפת אליו הודיל.

בתו השלישית של טוביה, חוה, מחליטה כאחיותיה להינשא לבחיר לבה - גוי אוקראיני נוצרי. הפעם טוביה לא מוותר על עקרונותיו ואוסר על בתו להינשא לאהוב לבה. חוה כתגובה בורחת מן הבית ונישאת לגוי בחשאי בכנסייה. מעתה מסרב טוביה להזכיר את שמה של בתו, יושב עליה שבעה ו"קורע קריעה" עליה, כשם שיש לעשות על אדם שמת.

בתו הרביעית, שפרינצע, מתאהבת בבן לאלמנה עשירה בשם אהרונצ'יק, ומטביעה את עצמה במים כאשר היא מגלה שהשידוך לא יכול להתממש.

בתו הקטנה, ביילקע, מתחתנת עם סוחר עשיר אותו היא לא אוהבת, שלבסוף יורד מנכסיו.

חיי משפחתו של טוביה בעיירה אנטבקה נגדעים כשמתקבל צו גירוש, המחייב את כל יהודי העיירה למכור תוך שלושה ימים את רכושם ובתיהם ולעזוב את העיירה. כשרואה חוה את מה שהגויים מבקשים לעשות ליהודים, היא מחליטה לחזור אל עמה ומשפחתה והיא מקבלת על עצמה חובת גלות יחד עם אביה.

עיבודים

תרגום הספר לעברית

שער הספר בתרגומו של י.ד. ברקוביץ, תש"י

ב-1950 תורגם הספר מיידיש לעברית בידי י"ד ברקוביץ, חתנו של שלום עליכם שתרגם את כל כתביו. בתרגום זה הספר נקרא "טוֹביה החולב".

ב-1983 תורגם הספר בידי בנימין הרשב בשם "טֶביֶה החלבן". הספר ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה.

באותה שנה יצא לאור תרגום נוסף בשם "טוביה החלבן ובנותיו" מאת גניה בן שלום.

ב-2009 תורגם הספר מחדש לעברית בידי דן מירון, בשם "טֶביֶה החולב", הספר יצא לאור בהוצאת כתר.

מחזות

ב-1943 עלה בתיאטרון הבימה המחזה "טוביה החולב" שכתב ועיבד יצחק דב ברקוביץ (חתנו של שלום עליכם) וביים ברוך צ'מרינסקי. ב-1959 הועלה המחזה מחדש. סה"כ הופיעה הצגה זו, על שתי הפקותיה, 275 פעמים.

דמות	משתתפי ההצגה בישראל, 1943	משתתפי ההצגה בישראל, 1959
טוביה החולב	יהושע ברטונוב / שמעון פינקל	יהושע ברטונוב / שמעון פינקל
גולדה	אינה גובינסקה / תמימה יודלביץ	תמרה רובינס / תמימה יודלביץ
צייטל	תמרה רובינס, בת עמי אלישיב-פינקל	פנינה פרח
חווה	חנה רובינא / חנה'לה הנדלר	חנה'לה הנדלר / מרים זוהר / דליה פרידלנד
שלמה	אברהם ניניו	אברהם ניניו
שיינדל	שושנה דואר	דליה פרידלנד / ש. קפלן
מיקיטה גאלאגן	מנחם בנימיני / דוד ורדי	מנחם בנימיני
טיקלה	אלה ברגלס	אלישבע מיכאלי
פידיה	רפאל קלצ'קין	א. כהן
אבא אלכסי	אהרן מסקין / ארי קוטאי	ארי קוטאי / שמואל רודנסקי
זקן מחוז הכפר	חיים אמיתי	פסח גוטמרק

• ב-1953 כתב ארנולד פרל, מחזאי יהודי אמריקאי, מחזה באנגלית בשם "עולמו של שלום עליכם" ובו היו שלושה מערכונים, לאו דווקא של שלום-עליכם. כעבור חמש שנים, ב-16 בספטמבר 1957, הועלה בתיאטרון קארנגי בניו-יורק מחזה בשם "טביה ובנותיו", שגם אותו כתב פרל, והפעם בעקבות "טוביה החולב". הבמאי היה הווארד דה סילבה.
• ב-1961 עלתה הפקה בשם "טוביה ושבע בנותיו", של התיאטרון היידי בניו יורק, בכיכובו של יוסף בולוף, שגם הופיעה בישראל באולם "הבימה"^[4].
• העיבוד הידוע ביותר הוא העיבוד למחזמר "כנר על הגג" על ידי המחזאי היהודי-אמריקני יוסף שטיין. המחזה הועלה בברודוויי לראשונה בשנת 1964, ומאוחר יותר עובד לסרט בכיכובו של חיים טופול. העלילה המתוארת במחזה ובסרט שונה בפרטים רבים מהעלילה המקורית שכתב שלום עליכם.
• בשנת 1989 עיבד המחזאי היהודי-רוסי גריגורי גורין את סיפורי טוביה החולב למחזה בשם Поминальная молитва (תפילת אשכבה/"יזכור"), אשר ב-1991 תורגם לעברית תחת השם "תפילה" על ידי רבקה משולח, ועלה בתיאטרון הקאמרי בכיכובם של אירינה סלזניובה ומיכאיל קוזקוב^[5][6]. המחזה הוצג בטלוויזיה הרוסית בשנת 1993. המחזה Поминальная молитва ("תפילה") עובד לסרט קולנוע בשנת 2017 על ידי הקולנוען ולדימיר לרט תחת השם שלום לביתך! (באוקראינית: !Мир Вашому дому).^[7][8]
• ב-2002 העלה תיאטרון יידישפיל את ההצגה "טוביה החלבן" (טביה דער מילכיקער) בבימוי יון לוצ'יאן^[9]. את טוביה גילם שמואל עצמון, ובהצגה שיחקו טרייסי אברמוביץ', אנאבלה יעקב, ישראל טרייסטמן, גדי יגיל, הלנה ירלובה, אריק כץ, לואיס מינסס, קרול מרקוביץ, גרא סנדלר, ענת עצמון, אירמה סטפנוב, קונסטנטין סלפוחין, אורי קובלסקי ואנדריי קשקר. בתפקיד הילדים: אור גרא, שיר רדומי, דנה בן דור.

• בשנת 2018, הכוריאוגרף הרוסי יגור מנישקוב העלה יחד עם בלט ירושלים עיבוד לבלט של סיפורי טוביה החולב והמחזמר "כנר על הגג", הנושא את השם "כנר על הגג". היצירה הועלתה כמופע העשור להקמת הלהקה.^[10] היצירה מכילה קטעי פסקול מהסרט "כנר על הגג", כמו גם יצירות של המלחינים היהודים גרשווין, ברנשטיין ושניטקה.^[11] העיבוד מתמקד בסיפוריהן של צייטל וחוה בלבד, וגולדה, אשתו של טוביה, אינה נראית בתמונה. לכנר בעיבוד זה יש תפקיד רחב יותר, והוא משמש לעיתים כבן-זוגו לריקוד של טוביה, כמו גם תופס את מקומה של פרומה-שרה בחלום הבלהות של טוביה. בניגוד למחזמר, יצירת הבלט מכילה ברקע גם את דמויותיהם של אהרונצ'יק, בחיר לבה של שפרינצע, בתו הרביעית של טוביה, ואת בן זוגה של ביילקע, בתו החמישית.^[10] המופע מציג את חמש בנותיו של טוביה בגיל מתאים לנישואים, כפי שכל אחת הופיעה בסיפורה ב"טוביה החולב". סוף המופע מתכתב עם הסוף שהוצג ב"כנר על הגג", אם כי חוה נותרת עם פיידקה באנטבקה.

סרטים

שמואל רודנסקי משחק בסרט 'טוביה החלבן ושבע בנותיו', 2 בינואר 1967. צלם- דן הדני. מאוספי הספרייה הלאומית, ישראל.

טוביה (ידוע גם כטוביה החולב) הוא גם שמו של סרט ביידיש משנת 1939 המבוסס על סיפורו של שלום עליכם.

עיבוד נוסף לסיפור הוא הסרט "טוביה ושבע בנותיו" (1968) בבימויו של מנחם גולן^[12].

מהדורות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יידיש

• טביה דער מילכיקער: אויסגאבע פאר שול און היים, הוצאת אלטער ראזענטאל-פאנד, 1961.
• טביה דער מילכיקער, הוצאת יוסף ליפשיץ-פאנד, 1966

עברית

• טוביה החולב, תרגום י.ד. ברקוביץ, הוצאת השחר, (1913).
• טוביה החולב, תרגום י. ד. ברקוביץ, הוצאת דביר, 1939.
• טוּביה החלבן, תרגום א. אהרוני, הוצאת אל"ף, 1982.
• טוביה החלבן ובנותיו, תרגום גניה בנשלום, הוצאת ג. בנשלום, 1983.
• טֶביֶה החלבן ומונולוגים, תרגום מיידיש ואחרית דבר: ה. בנימין (בנימין הרשב), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983.
• כתבי שלום עליכם; טוביה החלבן, הוצאת ספרית פועלים
• טוביה החלבן; סנדר בלאנק; סטמפניו, הוצאת ספרית פועלים, 1997. עם רישומים מאת יוסל ברגנר
• טֶביֶה החולב (השלם), תרגם מיידיש והוסיף הערות ואחרית דבר: דן מירון, הוצאת כתר ספרים, 2009 (251 עמודים) ISBN 9789650717636

ראו גם

• כנר על הגג
• טוביה ושבע בנותיו
• טוביה החולב (סרט, 1939)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טוביה החולב בוויקישיתוף

קישורים לסריקות המלאות של הספר

• שלום עליכם, טוביה החולב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• טֶביֶה החלבן ומונולוגים, תרגום מיידיש ואחרית דבר: ה. בנימין (בנימין הרשב), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983

כתבות

• שלום עליכם, פותחים ספר: טוביה החולב, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2009
• מתן חרמוני, כולן היו בנותיו, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009
• בני מר, חלב שחור שלא החמיץ, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
• ראשיתו של "טוביה החולב", דבר, 24 באפריל 1964
• יעקב וייצנר, האשה ביצירתו של שלום עלייכם: עיון ב'טוביה החלבן', חוליות 3, אביב 1996

הערות שוליים

1. שם הדמות בשפת המקור, יידיש, הוא "טֶביֶה" ולא "טוביה", אולם בתרגום הראשון של הספר לעברית (על ידי י"ד ברקוביץ) תורגם השם ל"טוֹביה", ובצורה זו הוא נשתרש בציבור. תרגומים מאוחרים יותר תרגמו את שם הספר בצורות שונות: "טוּביה החלבן" (ברנר ואהרוני); "טוביה החלבן ובנותיו" (בנשלום); "טֶביֶה החלבן" (הרשב); "טֶביֶה החולב" (דן מירון).
2. המונח "מילכיקער" אינו זהה למונח "חלבן" שמשמעו אספקת חלב, אלא הוא רחב יותר ומשמעו התפרנסות מאספקת כלל מוצרי החלב (באותה התקופה ובאותו המקום לא הייתה נהוגה כלל אספקת חלב, שכן כל אחד היה מגדל ומספק את החלב שלו בכוחות עצמו. דן מירון, "ארבע הערות בפתח", ג', מבוא לספר טֶביֶה החולב, תרגום: דן מירון, הוצאת כתר, 2009.
3. Ken Frieden, Classic Yiddish Fiction: Abramovitsh, Sholem Aleichem, and Peretz, SUNY Press, 2012. עמ' 98.
4. חיים גמזו, אמש בתיאטרון: יוסף בולוף — בהצגת "טוביה ושבע בנותיו" (ב״בית הבימה"), הארץ, 25 במאי 1961
5. תמי לוביץ, כוכב הקולנוע והבמה הרוסי, קוזאקוב, החליט להישאר בישראל, חדשות, 7 ביולי 1991
6. שוש אביגל, הצגה / התקווה הרוסית מכזיבה - 'השחף' בקאמרי, חדשות, 17 בדצמבר 1991
7. Myr vashomu domu!, נבדק ב-2020-01-26
8. Tevye’s Daughters (Ukraine), www.goldenglobes.com (באנגלית)
9. טוביה החלבן באתר יידישפיל
10. מחול - כנר על הגג - מעדן בניחוח קלאסי, באתר www.habama.co.il
11. מאיה נחום שחל, "כנר על הגג" - גרסת הבלט: העיירה היהודית קמה לתחייה, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2018
12. צילום הסרט "טוביה ובנותיו" יחלו השבוע, על המשמר, 13 באוגוסט 1967
    יצחק בן-נר, סרטי השבוע, על המשמר, 5 באפריל 1968