אוורס, יולי 2022 | |||||||
לידה |
5 בנובמבר 1951 (בן 73) פליימות', ויסקונסין, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שם מלא | אנתוני סטיבן אוורס | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
השכלה | אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון | ||||||
עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
אתר רשמי | |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
אנתוני סטיבן אוורס (באנגלית: Anthony Steven Evers; נולד ב־5 בנובמבר 1951) הוא איש חינוך ופוליטיקאי אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הדמוקרטית, שמכהן כמושל ויסקונסין ה-46 מאז 2019. לפני כן הוא כיהן כמפקח הראשי על החינוך הציבורי של ויסקונסין מ-2009 ועד בחירתו כמושל.
אוורס נולד בפליימות' שבוויסקונסין, למד באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, ובסופו של דבר קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. לאחר שעבד כמורה במשך כמה שנים, הוא עבר לניהול בית ספר, עד שמונה כמפקח חינוך מחוזי. ב-1993 התמודד אוורס לראשונה על תפקיד המפקח החינוך הציבורי של ויסקונסין, ושוב ב-2001, ובשתי הפעמים נוצח בבחירות. תחת זאת הוא מונה כסגן המפקח, תפקיד בו הוא שימש בשנים 2001–2009. ב-2009 הוא התמודד שוב על תפקיד המפקח על החינוך הציבורי, והפעם ניצח, ובשנים 2013 ו-2017 נבחר לתקופות כהונה נוספות בתפקיד.
באוגוסט 2017 הכריז אוורס על מועמדותו לתפקיד מושל ויסקונסין, זאת כדי לקרוא תיגר על המושל שכיהן אז במשך שתי תקופות כהונה, הרפובליקני סקוט ווקר. ווקר נראה אז כמושל מכהן פגיע, ונמתחה עליו ביקורת בשל מדיניות החינוך שלו. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית שהתקיימו באוגוסט 2018 ניצח אוורס. בבחירות המקדימות למשרת סגן המושל ניצח חבר האספה המדינתית לשעבר מנדלה ברנס, והיה לשותפו למרוץ של אוורס. השניים הביסו את יריביהם, סקוט ווקר ורבקה קליפיש, בהפרש של 1.1 אחוז בבחירות הכלליות. בבחירות של 2022 נבחר אוורס לתקופת כהונה נוספת, הפעם בהפרש גדול יותר של 3.4 אחוזים.
אוורס ידוע כמושל שעושה שימוש תכוף בסמכות הווטו שלו, שהיא רחבה יותר עבור מושלי ויסקונסין בהשוואה למושלי מדינות אחרות, זאת בשל התנגדותו לרוב הנושאים שעל סדר היום של בית המחוקקים המדינתי שנשלט על ידי רוב של הרפובליקנים. הוא עשה שימוש בסמכותו זו יותר פעמים בהשוואה לכל מושלי המדינה לדורותיהם, וכן עשה שימוש בסמכות הווטו שלו על סעיפים ספציפיים כדי לשכתב הצעות חוק של הרפובליקנים.
טוני אוורס נולד בעיר פליימות' שבוויסקונסין כבנם של ג'ין (לבית גורו) ושל ריימונד אוורס, רופא במקצועו.[1][2] עבודתו הראשונה הייתה "כילד, גירוד עובש מגבינה". כבחור צעיר, עבד אוורס כמטפל במעון לזקנים.[3] הוא למד בבית הספר התיכון של פליימות', ב-1973 קיבל תואר בוגר אוניברסיטה, ב-1976 תואר מוסמך אוניברסיטה, וב-1986 תואר דוקטור לפילוסופיה במנהיגות חינוכית, כולם מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.[4] את הקריירה המקצועית שלו הוא החל כמורה וכמתאם תקשורת במחוז החינוכי של העיר טומה. בשנים 1979–1980 שימש אוורס כמנהל בית הספר היסודי בטומה, ולאחר מכן ועד 1984 כמנהל בית הספר התיכון. לאחר תום עבודתו כמנהל שימש אוורס כמפקח הראשי על המחוז החינוכי של אוקפילד, ובשנים 1988–1992 הוא היה המפקח על המחוז החינוכי של העיר ורונה. לאחר מכן ועד 2001 הוא היה מנהל סוכנות השירות החינוכית הקואופרטיבית באושקוש.[5]
אוורס התמודד לראשונה בבחירות למשרת המפקח הראשי על החינוך הציבורי בוויסקונסין (מקביל לשר החינוך), משרה בלתי-מפלגתית, ב-1993, ונוצח על ידי ג'ון בנסון. ב-2001 הוא התמודד שנית על התפקיד וסיים במקום השלישי בבחירות המקדימות אחרי אליזבת ברמסטר. לאחר הבחירות מינתה אותו ברמסטר כסגנה, תפקיד בו הוא שימש עד שברמסטר מונתה כנשיאת ניקולט קולג'. כאשר שימש כסגנה של ברמסטר, היה אוורס גם נשיא מועצת מנהלי בית הספר הראשיים של המדינה.
ב-2009 התמודד אוורס שוב על תפקיד המפקח על החינוך הציבורי, והפעם ניצח, לאחר שהביס את רוז פרננדז בבחירות הכלליות. באפריל 2013 הוא ניצח את דון פירדמור ונבחר לתקופת כהונה שנייה בתפקיד.[6] ב-2017 הביס אוורס את מועמד המפלגה הרפובליקנית לואל הולץ, לאחר שזכה ב-70 אחוזים מהקולות.
ב-2009 עשה אוורס שימוש בחשבונות דואר אלקטרוני ממשלתיים לגיוס תרומות. יחד עם עובד ממשלה נוסף הוא נקנס בסכום של 250 דולר על ניהול תרומות למסע בחירות במהלך שעות העבודה.[7][8]
במרץ 2016 הודיעה מחלקת החינוך של ארצות הברית שאוורס נבחר לשמש כחבר בוועדת המשא ומתן לקביעת תקנות עבור סעיף 1 חלק A של החוק להצלחת התלמידים (Every Student Succeeds Act). על הוועד הוטל לנסח הצעת לתקנות עבור שניים מסעיפי החוק.
ב-2017 דאג אוורס להשקעה מוגברת של המדינה בהגדלת מספר בעלי המקצוע המוסמכים בבתי הספר ולמימון מוגבר לבריאות הנפש ושיתוף פעולה בין-מגזרי.[9]
באוקטובר 2018 פסק בית משפט פדרלי לעתירות, שהיה חלוק בדעתו, שאוורס לא הפר את סעיף חופש הדת ולא את חופש ההתארגנות על פי התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית כאשר הוא סירב לספק הסעת תלמידים לבית ספר קתולי עצמאי בשל העובדה שהיה בסמיכות לבית ספר של הדיוקסיה.[10]
אוורס הציע את תוכנית הרפורמה הפיננסית לחינוך "מימון הוגן למען עתידנו".[11] התוכנית שאפה לפנות לכמה מהאתגרים של מערכת מימון החינוך של ויסקונסין והציע שינויים להבטחת השוויון והשקיפות באיכות של בתי הספר. מושל ויסקונסין, סקוט ווקר לא כלל אף פעם את תוכניתו של אוורס בהצעות התקציב המדינתיות, מסיבה של עלויות.[12]
כמפקח על מערכת החינוך, פעל אוורס יחד עם המועצה הבין-שבטית של הימות הגדולות ועם אומות של האינדיאנים שמוכרות על ידי הממשל הפדרלי בוויסקונסין כדי להתחיל בתהליך של הסכם הבנות עם כל אומה שבטית כדי להתוות את שותפות העבודה שהמדינה ביקשה למסד עם כל אחת מהאומות השבטיות.[13]
הסיוע למחוזות דלילים הופעל בוויסקונסין בהתבסס על המלצות המועצה לבתי ספר כפריים של אוורס. המועצה ציינה שירידה ברישום לבתי הספר והגדלת העלויות גרמו ללחץ נוסף על מחוזות קטנים המיושבים בדלילות. מאז הפעלת סיוע זה נהנו ממנו מאות מחוזות חינוכיים.[14]
ב-23 באוגוסט 2017 הכריז אוורס על כוונתו להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל ויסקונסין ב-2018.[15] הוא ציין את בחירתו לתקופת כהונה נוספת כמפקח על החינוך ב-70 אחוזים מהקולות באותה שנה, ואת הביקורת שלו כלפי המושל ווקר, כסיבות המרכזיות להחלטתו להתמודד. אוורס פרסם את מודעת הבחירות הראשונה שלו נגד ווקר ב-28 באוגוסט.[16] בבחירות המקדימות של הדמוקרטים, שבהן התמודדו שמונה מעומדים, והתקיימו ב-14 באוגוסט 2018, ניצח אוורס.[17] בבחירות הכלליות, שהתקיימו ב-8 בנובמבר, ניצח אוורס את ווקר בהפרש של קצת יותר מאחוז אחד מהקולות ונבחר כמושל ויסקונסין.[18]
מיד עם בחירתו של אוורס כמושל, ניסו חברי בית המחוקקים ושופטי בית המשפט העליון של ויסקונסין חברי המפלגה הרפובליקנית לחמוס ממנו וממחלקות הממשל את סמכויותיהם. מהלך זה החל שבועיים בלבד לאחר הבחירות ועד השבעתו של אוורס, כאשר בית המחוקקים שהיה בשליטה רפובליקנית התכנס במושב של תקופת הברווז הצולע והעביר חקיקה לצמצום סמכויות המושל הנכנס וסמכויות התובע הכללי. החוקים כוונו לסמכויות של אוורס בנוגע לסוגיות הפיתוח הכלכלי, הצריכו את ממשלו לשכתב אלפי מסמכים ממשלתיים, ודרשו מהתובע הכללי לקבל את אישור בית המחוקקים על כל החלטה על יישוב תביעות.[19] בית המחוקקים חוקק גם חוק שהגביל את זכויות ההצבעה, כולל מגבלות על הצבעה מוקדמת ומגבלות על השימוש בתעודות סטודנט כאמצעי זיהוי מקובל בהצבעה. המושל היוצא סקוט ווקר חתם על כל פריטי החקיקה על אף התנגדותו של אוורס. על המהלך נמתחה ביקורת כמשחק כוחות ובארבע עתירות משפטיות שהוגשו על ידי אוורס, דמוקרטים אחרים בוויסקונסין וארגוני העובדים, נקרא עליו תיגר כנוגד את החוקה[20][21] השינויים בחוקי ההצבעה נפסלו על ידי בית המשפט הפדרלי המחוזי,[20] אך מאוחר יותר הושבו על כנם על ידי בית המשפט הפדרלי השביעי לערעורים.[19]
בנוסף, החליט ווקר על 82 מינויים לממשל המדינתי שבית המחוקקים הזדרז לאשר. במרץ 2019, זמן קצר לאחר תחילת כהונתו הראשונה של אוורס, פסק שופט שהליך זה הפר את החוקה. באותה עת, מינה אוורס מחדש 67 מתוך 82 המינויים, אך החליף 15 מבין אלו שמינה ווקר.[22] המינויים של אוורס אושרו באפריל בהחלטה של בית המשפט לעתירות של ויסקונסין, אך מאוחר יותר באותו חודש ביטל בית המשפט העליון של ויסקונסין את 15 המינויים, ובסופו של דבר פסק שהחלטות בית המחוקקים במהלך תקופת הברווז הצולע לא נגדו את החוקה.[19]
בית המשפט העליון של ויסקונסין אישר גם את רוב החוקים שעברו בבית המחוקקים, ודחה את העתירות שהוגשו על ידי "ליגת הנשים המצביעות" (League of Women Voters) ועל ידי "האיגוד הבינלאומי של עובדי השירות" (Service Employees International Union). העתירות התבססו בעיקר על שאלת ההתאמה לחוקה של החלטות בית המחוקקים ונטען שהצבעה כזו במושבים מיוחדים שלא זומנו על ידי המושל. כינוס מושבים כאלו לא מותר במפורש על ידי החוקה או חוקי המדינה, כך שהעותרים טענו שחוקים שנחקקו במושבים כאלו נוגדים את החוקה. בית המשפט העליון של ויסקונסין דחה את הטענות הללו.[19]
לקראת תום תקופת כהונתו הראשונה של אוורס, סירבו רבים מאלו שמונו על ידי ווקר לסיים את תפקידיהם כאשר פג תוקף המינוי שלהם.[23] אוורס מינה להם מחליפים, אך הרפובליקנים בסנאט המדינתי לא אישרו אותם. אוורס עתר נגדם במערכת המשפט המדינתית, ובית המשפט העליון של ויסקונסין פסק שהמינויים שפג תוקפם יכלו להישאר במשרותיהם ללא הגבלת זמן כל עוד הסנאט לא יאשר את המחליפים.[24] הסנאט גם עשה שימוש בסמכותו כדי להעניש את אלו שמונו על ידי אוורס. עד כה דחה הסנאט 21 מינויים מאז כניסתו של אוורס לתפקיד, בהשוואה לארבעה מקרים בלבד של דחיית מינוי ב-40 השנים לפני כניסתו של אוורס לתפקיד.[25]
במהלך תקופת כהונתו השנייה של אוורס, שאפו הרפובליקנים להעביר תיקון לחוקת המדינה כדי שיגביל עוד יותר את סמכויות המושל. ב-2024 התבקש ציבור הבוחרים בוויסקונסין להצביע על שני תיקונים שיגבילו את שליטת המושל על הוצאות המדינה. אחד מהם אמור להוציא מתוקף כל החלטה על הוצאה שתתקבל על ידי המושל או על ידי כל סוכנות ממשלתית שלא הוגדרה במפורש בחקיקה. השני דרש אישור של בית המחוקקים על שימוש בכל כספי מימון פדרלי שיועברו למדינה.[26] בבחירות של 2024 דחה ציבור הבוחרים את התיקונים הללו.[27]
בפברואר 2019 החזיר אוורס את כוחות המשמר הלאומי של ויסקונסין שהיו מוצבים על גבול ארצות הברית – מקסיקו בעקבות מצב החירום שהוכרז על ידי הנשיא דונלד טראמפ. אוורס אמר, "פשוט אין מספיק עדויות שיבססו את טענתו של הנשיא למשבר ביטחון לאומי בגבול הדרום-מערבי שלנו. לפיכך, אין שום הצדקה להמשך נוכחות אנשי המשמר הלאומי של ויסקונסין על גבול זה.[28]
באותו חודש הכין ממשל אוורס הצעת תקציב שכללה הצעות לחוקיות השימוש בקנאביס רפואי למטופלים בתנאים מסוימים, על פי המלצת רופא. הוא גם הציע אי-הפללה על החזקת או הפצה של 25 גרם או פחות של קנאביס בוויסקונסין ואת ביטול הדרישה ממשתמשים אלו בקנאבידיול לקבל אישור רופא מדי שנה. ההצעות הללו של אוורס זכו להתנגדות מנהיגי הרפובליקנים בבית המחוקקים.[29]
ב-30 באפריל 2021 ביקש אוורס 1.6 מיליארד דולר בכספים פדרליים לצורך הרחבת הנגישות לתוכנית המדיקאייד. הוא גם הציע החלטה על חוקיות השימוש במריחואנה לצורכי רפואה ופנאי, וכן העלאת שכר המינימום והשבת זכות ניהול המשא והמתן הקיבוצי לעובדי הציבור. הצעות אלו נדחו על ידי הרוב הרפובליקני בבית המחוקקים המדינתי.[30][31]
ב-20 במרץ 2020, עקב מגפת הקורונה, הכריז אוורס על מצב חירום רפואי במדינה.[32] ביום המחרת, הוא הורה על סגירת כל בתי הספר בוויסקונסין החל מ-18 במרץ ללא אפשרות לפתיחה מחדש שלהם עד 6 באפריל לכל המוקדם.[33] ב-17 במרץ, הורה אוורס על איסור כלל מדינתי על התכנסויות ציבוריות של יותר מעשרה אנשים, זאת בעקבות ייעוץ שקיבל מהממשלה הפדרלית.[34][35] צו זה הורחב להוראה מדינתית "בטוח יותר בבית" שפורסמה ב-25 במרץ, ובמקור אמור היה תוקפה לפוג ב-25 באפריל, כשלאנשים יותר לעזוב את בתיהם לצרכים חיוניים ולצורכי עבודה בלבד.[36] משאל דעת קהל שנערך החל מ-24 במרץ ועד 29 במרץ, נתן לאוורס אישור של 65 אחוזים מדעות הנסקרים, עליה של 14 אחוזים בחודש אחד, וכן הראה ש-76 אחוזים מהציבור תמך בטיפול של אוורס במגפה.[37]
ב-6 באפריל הוציא אוורס צו מושל להשעיית הבחירות המקדימות לנשיאות שהיו אמורות להתקיים למחרת, בנוסף לפעילויות בחירות נוספות. הצעד ננקט בתגובה לאי-נקיטת הפעולה של הרפובליקנים בבית המחוקקים להשעייה או להתאמת הבחירות על אף הסיכון הנרחב של החמרת התפשטות הנגיף אם הבחירות יימשכו כמתוכנן. ב-2 באפריל אמר אוורס שאין לו שום סמכות חוקית להוציא צו שכזה, ושמנהיגי הרפובליקנים בבית המחוקקים השתמשו במילותיו שלו כנגדו כאשר קראו תיגר על הצו בבית המשפט. הרוב השמרני בבית המשפט העליון של ויסקונסין ביטל את צו המושל שעות ספורות לאחר שהוא הוצא, והבחירות התקיימו למחרת כמתוכנן.[38]
ב-16 באפריל הורה אוורס על הארכת הסגר המדינתי עד ל-26 במאי, ואישר את המשך סגירת כל בתי הספר במדינה עד לסוף שנת הלימודים.[39] בית המחוקקים הגיש מיד עתירה לביטול הצו, והרוב השמרני בבית המשפט העליון של ויסקונסין פסל אותו ב-13 במאי, ולאחר מכן פג תוקף הצו הראשוני של אוורס.[40] אוורס הגיב לעתירה בהאשימו את המחוקקים הרפובליקנים ב"חטיפת סמכות", ואמר שהכוח הפוליטי חשוב להם יותר מחיי האנשים. הרפובליקנים מצידם כינו את צו ההארכה "שימוש לרעה בסמכות".[41]
ב-20 באפריל הכריז אוורס על תוכנית שיקום, שכללה מתווה לפתיחה הדרגתית מחודשת של כלכלת המדינה עם שוך המגפה. התוכנית קבעה תנאי של ירידה של שיעור התמותה היומי במשך 14 ימים רצופים לפני שניתן יהיה ליישם את השלב הראשון שלה.[42]
ב-30 ביולי פרסם אוורס צו מושל על חובת חבישת מסכה רפואית בניסיון חדש לרסן את התפשטות המגפה, בהכריזו על מצב חירום מדינתי חדש כדי שיוכל לעשות כן.[43] כמו בצווים קודמים שהוציא אוורס במסגרת טיפולו במגפה, הגישו הרפובליקנים עתירה מידית בטענה שהוא חרג מסמכותו. היה זה על אף העובדה שלרפובליקנים בבית המחוקקים הייתה היכולת לבטל בהצבעה את מצב החירום. עד פברואר 2021 לא נעשה שום ניסיון כזה, ואז הגיב אוורס בהוצאת צו חירום נגדי חדש.[44]
ב-31 במרץ 2021 פסל בית המשפט העליון של ויסקונסין את הצו של אוורס על חבישת מסיכות ברוב של 4 תומכים מול 3 מתנגדים, זאת על פי התפלגות השופטים לליברלים ושמרנים, ודחה את הטיעון של אוורס שאופייה המשתנה של המגפה מצדיק הכרזה על מצב חירום יותר מפעם אחת.[45]
לאחר פרשת הירי בג'ייקוב בלייק בקנושה, פרסם אוורס הצהרה שגינתה את השימוש המפורז בכוח על ידי המשטרה, ונקב בשמות האפרו-אמריקאים שנהרגו על ידי השוטרים.[46] הוא אמר, "בעוד שלא כל הפרטים מצויים בידינו, מה שאנו יודעים בביטחה הוא שהוא לא האדם השחור הראשון שנורה או נפצע או נהרג ללא רחמים בידיהם של אנשי אכיפת החוק במדינתנו או בארצנו".[47]
בעקבות אי-השקט בקנושה, שיגר אוורס את אנשי המשמר הלאומי לעיר.[48] מעשי ביזה וגרימת נזק לכלי רכב, בתי עסק, ומבני ציבור כמו בתי ספר, מוזיאון הדינוזאורים המקומי והספרייה הציבורית, התרחשו במהלך המהומות.[49] אוורס גם הגיב למצב בקריאה למחוקקי ויסקונסין לכנס מושב מיוחד ולהעביר חקיקה שתתייחס לאלימות המשטרתית.[50]
ב-2022 ביקש אוורס להיבחר לתקופת כהונה שנייה. שותפו למרוץ ארבע שנים קודם לכן, סגן המושל מנדלה ברנס, בחר להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית. בבחירות המקדימות של הדמוקרטים שהתקיימו באוגוסט אותה שנה, נבחר אוורס כמועמד המפלגה ללא יריבים שניצבו מולו, וחברת בית המחוקקים שרה רודריגז, נבחרה כשותפתו למרוץ. בבחירות הכלליות ניצחו אוורס ורודריגז, לאחר שהביסו את צמד המועמדים הרפובליקנים, טים מישלס ורוג'ר רות'
לאחר בחירתו של אוורס לתקופת כהונה שנייה, היה על בית המחוקקים לשתף פעולה עמו בסוגיית הכנסות גופי הממשל המקומיים. הבעיה נוצרה עקב שני סעיפים ברפורמת התקציב של ווקר מ-2011. הבעיה הראשונה נוצרה עקב העובדה שחלוקת הכנסות המדינה לגופי הממשל המקומיים הייתה צריכה להתאים לעודף או הגרעון התקציבי של הרשויות המקומיות. הבעיה השנייה הייתה שהרשויות המקומיות היו מנוע מלגייס הכנסות באמצעות מיסי מכירות חדשים. לאחר עשור של ממשל ווקר, סוגיית הכנסות הרשויות המקומיות הפכה למשבר מדינתי, שכן שיעור חלוקת ההכנסות לרשויות המקומיות ירד באופן משמעותי.[51] רשויות מקומיות גדולות וקטנות נאבקו לאזן את תקציביהן, כשרבות מהן עמדו בפני איום של קיצוץ עמוק בשירותי אכיפת החוק ובשירותים חיוניים אחרים.[52][53]
אוורס ובית המחוקקים הצליחו להגיע לידי פשרה על חלוקת ההכנסות בחוק שנחקק ב-2023 ושביצע שינויים שהעניקו תוספת של כ-36 אחוזים בחלוקת ההכנסות לכל אחת מהרשויות המקומיות. לרשויות המקומיות ניתנה גם אפשרות לגמישות נוספת בגיוס הכנסות חדשות ממיסי המכירות.[54]
אוורס גם הבטיח הצלחה נוספת לרשויות המקומיות בתקציב ב-2023 תוך שהוא עשה שימוש בהטלת וטו על סעיפים מסוימים בחוק התקציב. ויסקונסין היא אחת המדינות שסמכות מתן וטו על סעיפי חוקים היא הנרחבת ביותר בארצות הברית, ולרשות המושלים עומדת אפשרות לתקן הצעות חוק ממחיקת מילים מסוימות כדי לשנות את משמעות המשפטים ועד מחיקת פסקאות שלמות. באמצעות מחיקת כמה מילים, הצליח אוורס להרחיב את המגבלה לבקשת מחוזות החינוך להכנסות נוספות. בתקציב זה, הטיל אוורס גם וטו על קיצוץ במס ההכנסה עבור שתי דרגות ההכנסה הגבוהות, וכן הטיל וטו על ניסיון לרכז את ארבע דרגות ההכנסה בוויסקונסין לשלוש.[55]
מאוחר יותר באותה שנה, הגיעו אוורס ובית המחוקקים לפשרה בסוגיית חבילת המימון לאצטדיון American Family Field, לאחר שמילווקי ברוארס וליגת הבייסבול הבכירה איימו שמילווקי עלולה לאבד את הקבוצה אם לא יבוצעו שיפורים באצטדיון.[56]
ככל הנראה, המהלך החשוב ביותר בתקופת כהונתו השנייה של אוורס הייתה בחירתה של בחירתה של ג'נט פוטסביץ' לבית המשפט העליון של ויסקונסין, וכך השיגו הליברלים רוב בבית המשפט לראשונה מאז 2008.[57] מהלך זה הגשים את שאיפתו ארוכת הימים של אוורס לבטל את הטיה בקביעת מחוזות בחירה של 2011, ובכך ליצור אפשרות שבבחירות לבית המחוקקים של 2024 עשוי להיבחר בית מחוקקים שישקף יותר את ההצבעה הכללית של הציבור.[58]
אוורס נשוי לחברתו מימי בית הספר התיכון, קאתי. לשניים שלושה ילדים ותשעה נכדים.[59] עד שעבר ניתוח אינטנסיבי ב-2008, סבל אוורס מסרטן הוושט.[60]