יוסף גרפינקל

יוסף גרפינקל
לידה 1956 (בן 68 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראל
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים (1 באוקטובר 1993) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס פולונסקי (2006)
תרומות עיקריות
חפירות בעמק הירדן התיכון ובשפלת יהודה, ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף גרפינקל (נולד ב־23 ביולי 1956 בחיפה) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור מן המניין לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית. גרפינקל ניהל מספר רב של חפירות באתרים מן התקופה הנאוליתית של המזרח הקרוב, ופרסם 15 ספרים וכמאה מאמרים על מגוון נושאים בארכאולוגיה של ארץ ישראל, שבמרכזם אומנות, פולחן וריקוד.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרפינקל באתר ח'ירבת קייאפה

יוסף גרפינקל השלים לימודי תואר ראשון בגאוגרפיה וארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1981, ולימודי תואר שני בארכאולוגיה מקראית בשנת 1987.

בין השנים 1987–1983 שימש גרפינקל כעוזר מחקר באוניברסיטה העברית וניהל את החפירות באתר הארכאולוגי שביפתחאל בגליל התחתון. גרפינקל חשף חמישה מפלסי התיישבות, רצפות טיח, בורות, קברים, אתרי קבורה ועצמות בעלי חיים מן התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב'.[1] בחפירות נתגלו זרעי פול, שהם העדות הקדומה ביותר בעולם לביות קטנית מסוג זה, וכן כמויות גדולות של זרעי עדשים.

בין השנים 1986–1987 ניהל גרפינקל את החפירות הראשונות באתר הארכאולוגי בגשר בעמק הירדן. החפירות הובילו למסקנה על קיומו של כפר קטן מהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית א' ששכן באזור. בין היתר נחשפו בחפירות ממצאים נדירים שלא הופיעו באתרים אחרים מאותה תקופה, ביניהם בית מלאכה לייצור כלי בזלת.

בשנים 1989–1990 ניהל גרפינקל חפירות באתר הארכאולוגי שליד שער הגולן, בו שוכן הכפר הירמוכי המתוארך לתקופה הנאוליתית הקרמית. גרפינקל ניהל חפירות נוספות באותו אזור במהלך 2004–1996. בחפירות נחשפו ממצאים רבים הקשורים לתרבות הירמוכית, ובנייה בהיקף נרחב שאין לו אח ורע באותה תקופה. בנוסף ניהל גרפינקל בשנים 1989–1990 שתי חפירות בתל עלי שמדרום לכנרת, בעמק הירדן.

בשנת 1992 השלים את הדוקטורט תחת הדרכתם של פרופ' אמנון בן תור ופרופ' נעמה גורן-ענבר בנושא "התרבות החומרית בעמק הירדן בתקופות הנאוליתית הקרמית והכלקוליתית הקדומה". לאחר מכן השלים באותה שנה (1992) גם את הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית.

במהלך השנים שימש גם כחוקר במכון אולברייט לארכאולוגיה (1985–1993) וכעוזר מחקר במרכז הצרפתי למחקר בירושלים (1987–1992). בשנת 1994 מונה גרפינקל לאוצר מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות שבקיבוץ שער הגולן.

בין השנים 1995–1998 שימש כראש המחלקה לארכאולוגיה בשלוחה של האוניברסיטה העברית ברחובות, כאשר בין השנים 1997–1998 ניהל גרפינקל חפירות באשקלון הנאוליתית, השוכנת מצפון לתל אשקלון, לחופי הים התיכון. בחפירות נחשפו כ-100,000 עצמות בעלי חיים ואלפי פריטים מאבני צור.

בשנת 2004 ערך גרפינקל סקר ארכאולוגי בתל צף יחד עם יורק ראון.[2] בשנים 2007-2005 חפר באתר בהיקף נרחב וחשף מבני חצר גדולים ובהם ממגורות עגולות מאורגנות בשורות. באתר נתגלו קשרים ארוכי טווח לאנטוליה (אובסידיאן), למסופוטמיה (כלי חרס של תרבות עובייד) ולמצרים (צדף נילוטי).

בין השנים 2004–2006 שימש כראש המדור לארכאולגיה מקראית, ולאחר מכן החל לכהן כפרופסור בקתדרה על שם יגאל ידין לארכאולוגיה של ארץ ישראל. כמו כן, גרפינקל זכה בשנת 2006 ב"פרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח" מטעם האוניברסיטה העברית.[3]

משנת 2007 ועד 2013 ניהל גרפינקל חפירות בחורבת קייאפה בסמוך לעמק האלה יחד עם הארכאולוג סער גנור. בחפירות נחשפה עיר קדומה המתוארכת לתקופת בית ראשון ביהודה (כ-1000 לפנה"ס), ובה נמצאו ממצאים חריגים שאינם מוכרים מאתרים אחרים באזור יהודה. בנובמבר 2008, הודיעו הארכאולוגים כי חשפו אוסטרקון (שבר של קנקן חרס) שעליו כתובת בעברית בכתב פרוטו-כנעני הכתובה בדיו, וכתובת זה היא הטקסט העברי הקדום ביותר שנחשף עד כה.[4]

בין השנים 2013–2017 ניהל את משלחת החפירה הרביעית בתל לכיש.

ביולי 2019 זיהה פרופ' גרפינקל, יחד עם סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה את צקלג באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה – בין קריית גת ללכיש.[5]

גרפינקל נשוי לטל אילן, פרופסור ללימודי מגדר מהאוניברסיטה החופשית של ברלין.

תגליות מדעיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסלון אשה מחימר שנמצא בכפר הירמוכי, שער הגולן

התרבות הירמוכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התרבות הירמוכית

בחפירות באתר הארכאולוגי בשער הגולן מצא גרפינקל ממצאים רבים בכפר הירמוכי, ששינו את הידוע על התרבות הירמוכית שהתקיימה באותו מקום לפני 8,000 שנה, על גדות נחל הירמוך בסמוך לכנרת. נתגלה כי האזור היה מרכז תרבותי שהשפיע רבות על התפתחות התרבות בתקופה הנאוליתית, וכי הוא אחד מן היישובים הקדומים הגדולים בעולם. באתר נמצא המכלול הגדול ביותר של חפצי אומנות מהתקופה הפרה-היסטורית בארץ ישראל.

בין הממצאים שנחשפו באתר היו חלוקי נחל, חלוקי בזלת מחורצים בדגמים גאומטריים שונים, כלי אבן מלוטשים, שברי כלי חרס וצלמיות אדם. בין היתר נמצאו כ-300 פסלונים בדמות אשה שהיקף ירכיה גדול כמעט פי ארבעה מממדי גופה. כל הפסלונים מעוצבים בתנוחה דומה – יד אחת מונחת על החזה והשנייה מונחת על האגן הרחב. פסלונים דומים נתגלו במספר מקומות נוספים בבקעת הירדן, בלבנון ובנחל הירקון בתל אביב. לדברי גרפינקל, הזהות בין הדמויות מוכיחה כי הפסלון שימש למטרות פולחן ולא כחפץ אומנות בלבד. בנוסף סובר גרפינקל כי גם מינה של הדמות מתאים לרוח אותה תקופה, בה הפולחן הדתי התחלק לשתי רמות – ברמה הקהילתית, במקדשים, סגדו לרוב לדמויות גבריות; ואילו ברמה הביתית, במשפחה, שלטה הדמות הנשית.[6] ממצאים מחפירות שער הגולן מוצגים לעשר שנים במוזיאון הלובר בפריז ובמוזיאון המטרופוליטן לאמנות בעיר ניו-יורק.

כמו כן נחשפו באתר בתי חצר גדולים (בין 250 מ"ר ל-700 מ"ר), אשר ביניהם מפרידה מערכת של רחובות מרוצפים בחלוקי נחל ובטיח בוץ. ממערכת הרחובות ומסממנים נוספים שנחשפו המעידים על שילוב בין תכנון כפרי לעירוני ניתן להסיק על דרכי ההיווצרות של הערים הראשונות בעולם. לדברי גרפינקל, ייחודם של הבתים שנמצאו הוא גם בגודלם ובמספר הרב של החדרים אותו הם מכילים, לעומת בתים ביישובים עירוניים מתקופות מאוחרות בהם נמצאו שניים או שלושה חדרים בלבד.[6]

מבצר האלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009

משנת 2007 מנהל גרפינקל יחד עם גנור חפירות ארכאולוגיות בחורבת קייאפה אותה הוא מציע לזהות עם העיר המקראית שעריים. בחפירות חשפו החוקרים מבצר המוקף חומה באורך של כ-700 מטר וסביבה ביצורים רבים. לדברי החוקרים, העובדה כי האתר נמצא על ציר התנועה הראשי בעמק האלה, הביצורים במקום והעדר הממצאים הפלשתיים מעידים כי חורבת קייאפה הייתה עיר מבצר חזקה בגבולה המערבי של ממלכת יהודה.[7]

ביולי 2008, בעונה השנייה של חפירות במבצר, גילו גרפינקל וגנור אוסטרקון (שבר קנקן חרס) ברצפת אחד המבנים, שעליו חמש שורות של טקסט עברי כתוב בדיו בכתב פרוטו-כנעני. שפוענח מאוחר יותר כטקסט עברי מובהק, המכיל פעלים שאינם קיימים בשפות אחרות. על פי אחת הדעות, בטקסט מופיעה קריאה בעלת מאפיינים סוציאליים להגן על המעמדות החלשים, להתייצב לצידם ולתמוך בהם. תיארוך פחמן-14 של השכבה בה נמצאה הכתובת שנעשה באמצעות חרצני זית שנמצאו באתר, מראה כי הכתובת נוצרה בערך בשנת 1000 לפנה"ס. האוסטרקון תוארך לתקופה קדומה אף יותר מאבן תל זית, דבר ההופך אותו לטקסט העברי הקדום ביותר שנחשף עד כה, ולתגלית ארכאולוגית בעלת חשיבות גבוהה.

לדברי גרפינקל וגנור, גילוי המבצר, חשיפת האוסטרקון ושאר הממצאים באתר, מספקים עדות חד משמעית לקיומה של ממלכה בימי דוד המלך ולקיומן של ערים בצורות ביהודה כבר במאה ה-10 לפנה"ס. מכאן כי לא ייתכן שהמעבר מחברה כפרית (תקופת הברזל I) לחברה עירונית (תקופת הברזל II) בישראל ויהודה התרחש רק בסביבות שנת 900 לפנה"ס, כגישת הכרונולוגיה הנמוכה.[8][9]

רשימת פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1992. The Pottery Assemblages of Sha'ar Hagolan and Rabah Stages from Munhata (Israel). Paris: Association Paléorient, 360 pp.
  • 1995. Human and Animal Figurines of Munhata, Israel. Paris: Association Paléorient, 150 pp.
  • A. Ben-Tor, R. Bonfil, Y. Garfinkel, R. Greenberg, A.M. Maeir and A. Mazar. 1997. Hazor V. Jerusalem: Israel Exploration Society.
  • 1999. Neolithic and Chalcolithic Pottery of the Southern Levant. Qedem 39, Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem, 321 pp
  • 1999. The Yarmukians, Neolithic Art from Sha'ar Hagolan. Jerusalem: Bible Lands Museum, 96 pp. (Exhibition Catalogue)
  • Y. Garfinkel and M. Miller. 2002. Sha'ar Hagolan Vol 1. Neolithic Art in Context. Oxford: Oxbow, 262 pp
  • 2003. Dance at the Dawn of Agriculture. Austin: Texas University Press, 326 pp
  • 2004. The Goddess of Sha'ar Hagolan. Excavations at a Neolithic Site in Israel. Jerusalem: Israel Exploration Society, 216 pp
  • Y. Garfinkel and D. Dag. 2006. Gesher: A Pre-Pottery Neolithic A Site in the Central Jordan Valley, Israel. A Final Report. Berlin: ex oriente, 214 pp
  • Y. Garfinkel and S. Cohen 2007. The Early Middle Bronze Cemetery of Gesher. Final Excavation Report. AASOR 62. Boston: American Schools of Oriental Research. 150 pp
  • Y. Garfinkel and D. Dag. 2008. Neolithic Ashkelon. Qedem. Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University. c. 332 pp
  • Yosef Garfinkel and David Ben-Shlomo 2009. Sha'ar Hagolan Vol. 2. (Qedem Reports 9). Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University, 308 pp.
  • Yosef Garfinkel and Saar Ganor 2009. Khirbet Qeiyafa Vol. 1. Excavation Report 2007-2008. Jerusalem: Israel Exploration Society, 304 pp.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף גרפינקל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יפתחאל דוח ראשוני, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גליון 121
  2. ^ תל אל צאף, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 117 (2005
  3. ^ פרסים ומלגות - שנת 2006, עיתון האוניברסיטה העברית "קו פנים"
  4. ^ הטקסט העברי הקדום ביותר התגלה במבצר האלה, האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה לדוברות
  5. ^ מצאנו את צקלג המקראית, באתר וואלה, 8 ביולי 2019
  6. ^ 1 2 עמירם ברקת, ‏"הנשים השמנות" מקיבוץ שער הגולן יוצגו במקביל במוזיאונים הידועים בעולם, באתר "הידען", 7 ביולי 2003
  7. ^ חורבת קאייפה: ביצור הגבול בממלכת יהודה, יוסף גרפינקל, האוניברסיטה העברית וסער גנור, רשות העתיקות
  8. ^ חפירות חורבת קאייפה וסופה של ה"כרונולוגיה הנמוכה", האוניברסיטה העברית וסער גנור, רשות העתיקות
  9. ^ אסף שטול-טראורינג, סערה בעולם הארכיאולוגיה: האם בחירבת קייאפה נמצאה הוכחה לקיומה של ממלכת דוד?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011