יחסי אינדונזיה–מיאנמר | |
---|---|
אינדונזיה | מיאנמר |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
1,904,569 | 676,578 |
אוכלוסייה | |
284,611,571 | 54,676,529 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
1,371,171 | 64,815 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
4,818 | 1,185 |
משטר | |
דמוקרטיה נשיאותית | דמוקרטיה נשיאותית (בפועל פרלמנטרית) אחידה |
יחסי אינדונזיה–מיאנמר הם היחסים הדו-צדדיים בין אינדונזיה ומיאנמר.
היחסים בין המדינות כוננו ב-27 בדצמבר 1949. אינדונזיה מחזיקה במיאנמר שגרירות ביאנגון ואילו מיאנמר מחזיקה באינדונזיה שגרירות בג'קרטה.
אינדונזיה תמכה ובירכה על הצטרפותו של מיאנמר לאיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) בשנת 1997. אינדונזיה תומכת גם בתהליך הדמוקרטיזציה של מיאנמר. אינדונזיה ממלאת מאז את תפקיד המפקח האזורי על הדמוקרטיה על ידי עידוד מתמיד של נייפידאו לרפורמה במערכת הסמכותית שלה.[1]
כמדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם, אינדונזיה צופה מקרוב באלימות המשותפת נגד המיעוט המוסלמי של רוהינגיה. אינדונזיה גם מחליפה דעות עם בנגלדש ונציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), במטרה להביע את דאגתם ולהתייחס לבעיות פליטי רוהינגה במיאנמר. סוכנות האו"ם הביעה הערכה על תרומתה של אינדונזיה לסייע במציאת פתרון לסוגיית הרוהינגיה.[2] סוסיליו באמבאנג יודהויונו, נשיא אינדונזיה, קורא למנהיגי מיאנמר להתייחס לאלימות בהנהגת בודהיסטים נגד מוסלמים שלדבריו עלולים לגרום לבעיות למוסלמים במקומות אחרים באזור. אינדונזיה מעודדת את מיאנמר להתייחס לסוגיה של רוהינגיה בתבונה, ולמנוע מתח ואלימות. אינדונזיה מוכנה לתמוך במיאנמר כדי להשיג יעדים אלו.[3]
ב-22 במאי[4] וב-20 באוגוסט 2013[5] מחלקה 88 של המשטרה האינדונזית נגד הטרור, תפסה חשודים בטרור וחשפה ניסיון של חמושים אסלאמיסטים אינדונזיים לפוצץ את שגרירות מיאנמר בג'קרטה. עלילת טרור כושלת זו נטען[דרושה הבהרה] כי הייתה כדי לנקום את הריגתם של מוסלמי רוהינגיה במיאנמר.[6]
בשנת 2017, בעקבות רדיפה צבאית של הרוהינגה, הפגינו מפגינים מול שגרירות מיאנמר בג'קרטה ונזרק בקבוק תבערה לבניין.[7]
היחסים בין אינדונזיה העתיקה ומיאנמר התקיימו כבר במהלך המאה ה-14, נגרקרטגאמה כתב היד הג'אווני מתקופת מג'פהיט הזכיר את Marutma, מדינה שהיום מזוהה כ-Martaban או Mottama, הממוקמת בדרום מיאנמר המודרנית.[8]
בורמה תמכה מאוד במאבק העצמאות של אינדונזיה. בשנת 1947, בורמה, אז הייתה תחת ממשלת מעבר, ביקשה מממשלת הודו לקיים ועידה בענייני אינדונזיה בניו דלהי. ב-23 במרץ–2 באפריל 1947 קיימה הודו ועידת יחסי אסיה בניו דלהי בהודו, שבה בורמה, שעדיין הייתה תחת שלטון קולוניאלי בריטי, הראתה את תמיכתה בגינוי התוקפנות הצבאית ההולנדית. במהלך מלחמת העצמאות של אינדונזיה איפשרה בורמה למטוס הדקוטה RI-001 "Seulawah" של אינדונזיה, שנתרם על ידי אנשי האצ'נזה, לנחות בשדה התעופה של מינגלאדון של רנגון, ב-26 בינואר 1949, ונשכרה על ידי Union of Burma Airways.
בורמה הכריזה על עצמאותה מבריטניה ב-4 בינואר 1948. בהמשך כוננו שתי המדינות באופן רשמי קשר דיפלומטי ב-27 בדצמבר 1949. כינון מערכת היחסים הדיפלומטית בין המדינות הודגש על ידי פתיחת "הבית האינדונזי" ביאנגון, ששודרג לאחר מכן לשגרירות הרפובליקה של אינדונזיה באפריל 1950. באותה תקופה הנשיא סוקרנו ציין את בורמה כ"חברה במאבק ובמימוש עצמאות אמיתית".[9]
הנשיא סוהארטו ביקר במיאנמר ב-26 בנובמבר 1972, ב-22–29 באוגוסט 1974 וב-23–25 בפברואר 1997. לעומת זאת, הגנרל נה וין ביקר באינדונזיה בין התאריכים 11–14 ביוני 1973 ובתאריכים 8–13 ביוני 1974. הגנרל נה וין ערך גם ביקור אישי באינדונזיה ב-23–25 בספטמבר 1997 בהזמנת הנשיא סוהארטו. בתוך כך, גם הגנרל הבכיר טהאן שווה ביקר באינדונזיה בתאריכים 5–8 ביוני 1995, נובמבר 1996, ובאפריל 2005.[9]
אינדיקציה נוספת לשיפור מערכת היחסים בין אינדונזיה למיאנמר היא ביקורם של שלושה נשיאים אינדונזיים במיאנמר: הנשיא עבד א-רחמן וחיד ב-7 בנובמבר 1999, הנשיא מגוואטי סוקרנופוטרי ב-24 באוגוסט 2001, והנשיא ד"ר סוסיליו באמבאנג יודהויונו ב-1–2 במרץ 2006 ו-23–24 באפריל 2013.[10] ראש ממשלת מיאנמר, גנרל תיין סיין, ביקר רשמית באינדונזיה בין התאריכים 16–17 במרץ 2009 ומאי 2011.
הייצוא של אינדונזיה למיאנמר כולל מוצרי נייר ונייר, שמן דקלים, ברזל ופלדה, טבק וגומי. מאידך, יבוא אינדונזיה ממיאנמר כולל קורנפלור, עץ, אגוזים, סודה, דגים וירקות. מיאנמר ציינה את רצונה לייבא דשן או מלט והזמינה משקיעים אינדונזיים להשקיע או לפתוח עסקים במיאנמר. השווי הכולל של הסחר אינדונזיה-מיאנמר החל ביוני 2008 הסתכם ב-159 מיליארד דולר.[11]
אינדונזיה גם הסכימה להשקיע בענף החשמל והבנייה של מיאנמר. מפיק המלט הגדול באינדונזיה, PT Semen Indonesia, הסכים להשקיע 200 מיליון דולר במפעל של מלט במיאנמר שיוקם בתחילת 2014.[12] במהלך ביקורו הממלכתי באפריל 2013, הנשיא יהודויונו נשבע להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי בהתאם לרפורמות של מיאנמר, והבטיח גם לדחוף את החברות הציבוריות והפרטיות של אינדונזיה להשקיע במיאנמר, ולקבוע היקף סחר יעד של מיליארד דולר לשנת 2014.[13] גם אינדונזיה וגם מיאנמר מקדמים את היקף הסחר של שתי המדינות. היקף הסחר מוערך ביותר ממיליארד דולר.[14] אינדונזיה הציעה לרכוש 300,000 טונות אורז ממיאנמר.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)