לאונרד ג'ורדן | |||||||
לידה |
15 במאי 1899 מאונט פלזנט, יוטה, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 ביוני 1983 (בגיל 84) בויסי, איידהו, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | לאונרד באק ג'ורדן | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | פארק הזיכרון קלוברדייל, בויסי, איידהו, ארצות הברית | ||||||
השכלה | אוניברסיטת אורגון | ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
בן או בת זוג | גרייס ג'ורדן | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
לאונרד באק ג'ורדן (באנגלית: Leonard Beck Jordan; 15 במאי 1899 – 30 ביוני 1983) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיידהו, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איידהו ה-23 בשנים 1951–1955, וכסנאטור מטעמה בשנים 1962–1973.
ג'ורדן נולד במאונט פלזנט, יוטה. אביו היה שופט מחוזי ואמו מורה בבית ספר. המשפחה עברה לצפון-מזרח אורגון והוא התחנך בבתי ספר באנטרפרייז, מקום מושב מחוז ואלווה. כבן למשפחה גדולה עבד ג'ורדן בחווה, ולאחר מכן, ב-1917, כשהיה בן 18, התגייס לצבא ארצות הברית. הוא הוצב כלוטננט משנה במלחמת העולם הראשונה, אך לא שירת מעבר לים. לאחר שנתיים בשירות הוא החל ללמוד באוניברסיטת אורגון שביוג'ין על בסיס מלגת ספורט ושיחק בנבחרת הפוטבול של המוסד.[1] ב-1923 סיים ג'ורדן את לימודיו, ושנה לאחר מכן נשא לאישה את חברתו לכיתה, גרייס אדינגטון.
לאחר סיום לימודיו, עבד ג'ורדן בחוות כבשים בהלס קניון שבאיידהו במהלך השפל הגדול, וב-1940 התיישב בגריינג'וויל, שם הוא הקים עסק לכלים חקלאיים וסוכנות נדל"ן ועסק במכירת מכוניות.[1]
ב-1946 נבחר ג'ורדן לסנאט של איידהו, אך איבד את מושבו בבחירות של 1948.
ב-1950 נבחר ג'ורדן כמושל איידהו ה-22.[1][2][3]
במהלך תקופת כהונתו שנמשכה ארבע שנים נאסרה הפעלתן של מכונות מזל במדינה, אוחדו כל השירותים הקשורים לטיפול במובטלים ובהכשרה מקצועית, והוקמה נציבות הכבישים המדינתית. ב-1954 הוא לא התמודד על תקופת כהונה שנייה, שכן אז לא התאפשר למושל על פי החוקה להיבחר ליותר מתקופת כהונה רצופה אחת. החל מהבחירות של 1946 האריכה חוקת איידהו את משך תקופת הכהונה של המושל שהייתה נהוגה עד אז של שנתיים, אך לא אפשרה בחירה של המושל לתקופת כהונה רצופה נוספת. יורשו של ג'ורדן כמושל היה התובע הכללי של המדינה, רוברט סמיילי, שהוביל בהצלחה ב-1955 חקיקה להצעת התיקון לחוקת המדינה כך שתתאפשר בחירה לכהונה נוספת של המושל. חקיקה זו אושרה במשאל עם שנערך במסגרת הבחירות הכלליות של 1956.[4][5] סמיילי עצמו נבחר לכהונות נוספות ב-1958 וב-1962, וביקש להיבחר לתקופת כהונה רביעית, אך נוצח בבחירות המקדימות.
ב-1955 מונה ג'ורדן על ידי הנשיא דווייט אייזנהאואר כראש המשלחת האמריקאית של הוועדה הבינלאומית המשותפת לגבול ארצות הברית–קנדה.
באוגוסט 1962 מונה ג'ורדן לסנאט של ארצות הברית על ידי המושל סמיילי, בעקבות מותו של הנרי דוורשאק ביולי אותה שנה.[6][7] בנובמבר אותה שנה הוא ניצח את חברת בית הנבחרים של ארצות הברית, הדמוקרטית גרייסי פפוסט, בבחירות מיוחדות להשלמת תקופת הכהונה המקורית של דוורשאק בסנאט.[8][9] ב-1966 נבחר ג'ורדן לכהונה שנייה מלאה בסנאט לאחר שניצח את חבר בית הנבחרים לשעבר, הדמוקרט ראלף הרדינג.
בעת כהונתו בסנאט סייע ג'ורדן לפרנק צ'רץ' ב-1972 להקים את אזור הנופש הלאומי סואוטות (אנ'). הוא הצביע בעד חוק זכויות האזרח של 1964 וזה של 1968 (אנ').[10][11] הוא גם הצביע בעד חוק זכות ההצבעה של 1965 ובעד אישור מינויו של ת'ורגוד מרשל כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.[12][13] הוא גם הצביע בעד התיקון לשוויון זכויות.[14]
באוגוסט 1971 הודיע ג'ורדן שהוא לא יתמודד בבחירות לכהונה שלישית ב-1972.[15] במקומו נבחר ג'ים מק'קלור, הרפובליקני שכיהן שלוש תקופות כהונה בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה הראשון של איידהו. בגיל 73 היה ג'ורדן הסנאטור הראשון מטעם איידהו שסיים את כהונתו מרצונו.[16]
לאונרד ג'ורדן נפטר ב-30 ביוני 1983 בבויסי בגיל 84. יחד עם רעייתו, שנפטרה שנתיים לאחר מכן, הוא נטמן בפארק הזיכרון קלוברדייל שבעיר. בניין משרדי של מדינת איידהו, הסמוך לקפיטול המדינתי, נקרא על שמו עוד בחייו בדצמבר 1973.