ליטן (עיירה)
 סמל ליטן | |
 | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | סוצ'אבה |
| ראש העיר | Tomiță Onisii |
| בירת העיר |
ליטן  |
| שטח | 72.63 קמ"ר |
| גובה | 243.000000 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 8,878 (1 בדצמבר 2021) |
| קואורדינטות | 47°31′12″N 26°31′55″E / 47.52°N 26.531944444444°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
| http://www.primarialiteni.ro/ | |
  | |
ליטן (ברומנית: Liteni) היא עיירה ברומניה. העיירה ממוקמת בקרבת סוצ'אבה - בירת מחוז סוצ'אבה.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של הקהילה היהודית בליטן הייתה בשנת 1804, אז התיישבו בה ארבעה עשר תושבים פטורים ממסים.[דרוש מקור] רוב היהודים השתקעו בה באמצע המאה ה-19, רובם בעלי מלאכה, בעיקר פרוונים ונגרים, ומקצתם חנוונים.
קהילה מאורגנת של היהדות המקומית לא הייתה בעיירה ואת תפקידי הקהילה מילא ועד בית הכנסת. גם בית קברות לא היה בה והמתים הובאו לקבורה בבית העלמין ב-פלטיצ'ן (Falticeni). רב המקום היה ר' יוסף לנדאו (Landau, נולד ב-1791) שעבר לאחר מכן ל-יאשי (Iasi), ר' יוסף חיבר את ספר ההלכה "ברכת יוסף".
ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כללה האוכלוסייה היהודית בליטן 4 פרוונים, 6 חייטים, 3 נגרים, 15 חנוונים, 3 בעלי מסבאות, שהיו גם סיטונאי תבואה. בידי יהודי אחד הייתה אחוזה של מטעי סלק סוכר בשטח של 50 דונם.
לאחר האמנציפציה בשנת 1919 נבחר בליטן יהודי אחד למועצת העיירה.
רדיפות היהודים בעיירה התחילו בימי שלטון גוגה-קוזה (Goga-Cuza), בשנת 1937. רבים מהיהודים נקנסו לפי חוק לשמירת הבריאות בתואנה שחנויותיהם אינן נקיות.
תקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: ביאור הכוונה במשפט "מנהיגי יהודי ל'".עם נסיגת הצבא הרומני מבסרביה ביולי 1940, השליכו חיילים רומניים כמה יהודים מקרונות הרכבת בשעת נסיעתה. יהודים אחרים נכלאו ונפדו בידי מנהיגי יהודי ל'.
עם פרוץ המלחמה בין רומניה לברית המועצות, ב-22 ביוני 1941, נצטוותה כל האוכלוסייה היהודית להתייצב לעת ערב ליד בנין העירייה, במקביל הודיע להם ראש העיירה בחשאי שעומדים לגרשם מן העיר. כשבאו יהודי העיירה בערב לבית העירייה אמר להם קצין הז'אנדארמריה שלפי צו מאת יון אנטונסקו יובלו למחרת הבוקר ברגל לעיר המחוז פלטיצ'ן. בעזרת ראש העיירה, קיבלו היהודים רשות לשכור עגלות. את מפתחות דירותיהם וחנויותיהם נאלצו למסור למפקד הז'אנדארמריה.
משנתייצבו למחרת היום, עברה במקום שיירה של מכוניות צבאיות בדרך לחזית, כשבאחת מהן ישב אנטונסקו אשר התרעם על כי "היהודונים" טרם עזבו את המקום. לעת ערב הגיעו המגורשים לפלטיצ'ן, ושם נתקבלו על ידי היהודים שבעיר אשר השתדלו לסייע להם.
לאחר השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה חזרו לליטן כ-20 משפחות יהודיות. הרוסים, בעוברם דרך העיירה, השתמשו בבית הכנסת כאורווה לסוסיהם. מבניין בית הכנסת נשארו רק הכתלים והגג. ארגון ה"ג'וינט" תרם כסף לתיקון הבניין, ואף סייע בכסף ובמזון ליהודים שחזרו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליטן
