מלאני פיליפס

מלאני פיליפס
Melanie Phillips
לידה 4 ביוני 1951 (בת 73)
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, מחזאית, עיתונאית, בעלת טור
מקום לימודים סנט אן קולג' (אוקספורד), Putney High School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ושוע רוזנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סאפפו (2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
melaniephillips.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלאני פיליפס (באנגלית: Melanie Phillips; נולדה ב-4 ביוני 1951) היא סופרת, מחזאית, בעלת טור ועיתונאית יהודייה-בריטית נאו-קונסרבטיבית ופרו-ישראלית.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפס נולדה ב-1951 ברובע האמרסמית' שבמערב-מרכז לונדון, למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני. אביה אלפרד, היה מוכר בגדים והאם מייבל בעלת חנות לממכר בגדי ילדים. שני ההורים, מהגרים מרוסיה ומפולין, היו בעלי דעות שמאליות מבחינה פוליטית וגם פיליפס החלה את דרכה העיתונאית בשמאל, אף כי בהמשך הפכה בהדרגה יותר ויותר נאו-שמרנית.

פיליפס בוגרת אוניברסיטת אוקספורד בספרות אנגלית, והייתה פעילה מאוד בתקופת לימודיה, בארגוני הסטודנטים. במרץ 1974, בת 23, נישאה לעיתונאי, כתב משפטי של ה-BBC והעורך המשפטי של הדיילי טלגרף, הסופר היהודי בריטי ג'ושוע רוזנברג, אחרי שהיה חברה במשך שנים. לזוג יש שני ילדים.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריה של פיליפס הופיעו בעיתונים רבים, כאשר הבמה והעיתון משתנים בהתאם להתפתחות דעותיה הפוליטיות חברתיות. היא החלה את דרכה העיתונאית אחרי האוניברסיטה, בעיתון ערב מקומי של מחוז הרטפורדשייר בדרום מזרח אנגליה, Evening Echo. ב-1976, בעקבות זכייתה בפרס העיתונאי הצעיר של אותה שנה היא התקבלה לעבודה במגזין שמאלי בשם New Society, שם נחשבה לרדיקלית ופמיניסטית. החל מ-1977 כתבה וערכה ב"גארדיאן", הייתה עורכת החדשות מ-1984 ובעלת טור קבוע משלה החל מ-1987. הקריירה העיתונאית שלה זכתה לזינוק משמעותי עקב "סקופ" שפרסמה סמוך לתחילת עבודתה בגרדיאן, כשגילתה שמהגרות לבריטניה נאלצות לעבור "בדיקת בתולים" בנמל התעופה הית'רו, לפני כניסתן למדינה. הדבר זכה לכותרות ראשיות, המדיניות שונתה והקריירה העיתונאית שלה נסקה.

לאחר 16 שנות עבודה בגרדיאן עברה ב-1993 ל"אובזרבר" וב-1998 ל"סאנדיי טיימס". מדצמבר 2001 כתבה בעיקר בעיתון "דיילי מייל" וכיום מופיע הטור שלה בטיימס הלונדוני ובג'רוזלם פוסט. עוסקת בניתוחים פוליטיים-חברתיים מנקודת מבט שמרנית וכותבת גם ב"ג'ואיש כרוניקל" בנושאים יהודיים. בנוסף, היא כותבת גם בלוג קבוע[1], משדרת ברדיו BBC וב-1985 אף הוצג מחזה שכתבה, בשם "בוגדים", על בימות התיאטרון בלונדון.

כתיבתה ודעותיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1982, בעת הפילוג במפלגת הלייבור הבריטית, תמכה פיליפס באגף השמאלי שלה והביעה התנגדות נחרצת למפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהוקמה אז. בהדרגה היא הפכה עם השנים יותר ויותר ימנית, עד השלמת המהפך אצלה, בשנות התשעים של המאה הקודמת. עם זאת, גם כיום היא מעדיפה לראות את עצמה מבחינה פוליטית כנאו-קונסרבטיבית ולא שמרנית. בדומה לבני בריתה הפוליטיים בארצות הברית, היא רואה את עצמה כ"ליברלית, שנחטפה על ידי המציאות" וכ"מגינה על ערכיו הליברליים האמיתיים של המערב כנגד הקמים עליו מבפנים".

פיליפס כתבה ספרים רבים. ספרה האחרון עד כה, "העולם התהפך" (אפריל 2010, הוצאת אנקאונטר), מתאר איך תורם המערב עצמו, בהתנהגותו, להפסד אפשרי שלו כנגד האסלאם הרדיקאלי הנלחם בו[2]. ספרה הקודם, "לונדוניסטאן" (2006), יצא לאור במקביל בבריטניה ובארצות הברית, הפך בשתיהן לרב-מכר, ומתאר את כניעתה של בריטניה לאסלאם[3].

פיליפס, כמו גם דניס מק'יואן - הסופר הבריטי - אירי ומעטים נוספים הם בין היחידים בנוף האינטלקטואלי הבריטי המביעים שם דעות פרו ישראליות. לדעתה של פיליפס, "ישראל מעולם לא הייתה מולדתם של הפלסטינים ולפיכך היא גם מעולם לא נלקחה מהם בכוח. ההפך הוא הנכון - הפלסטינים הם אלה שניסו ומנסים עד היום לכבוש את המולדת היהודית בכוח, מידי היהודים, בעליה החוקיים. מבחינה היסטורית, חוקית ומוסרית גם יחד, פלשתינה הייתה והיא מולדתם של היהודים ושלהם בלבד."

במסגרת דעותיה אלו היא מרבה לבקר את ההסברה הישראלית, שאיננה קיימת לדבריה ואיננה נלחמת כלל בתעמולה הפלסטינית בדעת הקהל המערב-אירופית, ולכן מפסידה בזירה זו בצורה מוחלטת[4].

דוגמה להסברה נכונה יותר על פי דרכה של פיליפס ניתן למצוא במאמר התגובה שכתבה לידיעה של "Associated Press" בנוגע לפתיחתו של מלון חמישה כוכבים חדש בעזה, אשר "רק אורחים חסר לו": "מדוע אין בעזה תיירים? הבה נחשוב חזק. הייתכן שזה נובע מכך שמי ששולט על עזה איננו מעוניין בשלום ובקידום כלכלי? שהוא הפך את האזור לזירה של טרור פנימי ומלחמה חיצונית ומחזיק את אזרחיו בעוני קבוע כמחסן לטרוריסטים וכמגינים אנושיים?"[5]

פיליפס התנגדה לנשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה וטענה שהוא מרקסיסט ואיסלמיסט ואולי אף מוסלמי בסתר בעצמו. באשר לאיראן, פיליפס טוענת שמדינה זו מהווה כיום את האיום החמור ביותר על העולם החופשי ותומכת בתקיפה צבאית כנגדה. לדעתה "הברירה איננה בין מלחמה לשלום בין העולם החופשי לאיראן. מלחמה עם מדינה זו היא כמעט בלתי נמנעת. הברירה היחידה היא בין מלחמה על פי תנאיה של איראן, לבין מלחמה כנגדה על פי תנאי העולם החופשי."

בנושאים נוספים: פיליפס תומכת במלחמה נוקשה בשימוש בסמים ויש לה דעה נחרצת בנושאי הומוסקסואליות וגזע. לדוגמה, היא מתנגדת לנישואים חד-מיניים ולטיפולי הפריה ללסביות. במאמר שכתבה ב-28 בנובמבר 2009 היא טוענת שהמלחמה בתופעות אלה היא לא פחות מ"מלחמה להצלת הציוויליזציה". לדעתה "ערכי המשפחה המסורתיים נמצאים כיום תחת מתקפה רבתי מתמדת של קואליציה של פמיניסטים, פעילי זכויות הומוסקסואלים, עורכי דין העוסקים בגירושין ומרקסיסטים, הסבורים שזוהי הדרך הטובה ביותר להחרבתו של אורח החיים המערבי".

ספריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Divided House: Women at Westminster, Sidgwick and Jackson, 1980, ISBN 0-283-98547-X.
  • Doctors' Dilemmas: Medical Ethics and Contemporary Science by Melanie Phillips & John Dawson, Harvester Press, 1985, ISBN 0-7108-0983-2.
  • All Must Have Prizes, Warner, 1998, ISBN 0-7515-2274-0.
  • The Sex-Change Society: Feminised Britain and the Neutered Male, Social Market Foundation, 1999, ISBN 1-874097-64-X.
  • America's Social Revolution, Civitas: Institute for the Study of Civil Society, 2001, ISBN 1-903386-15-2.
  • The Ascent of Woman: A History of the Suffragette Movement and the Ideas Behind it, Little, Brown, 2003, ISBN 0-316-72533-1.
  • Londonistan: How Britain Is Creating a Terror State Within, Gibson Square Books Ltd, 2006, ISBN 1-903933-76-5.
  • The World Turned Upside Down: The Global Battle Over God, Truth and Power, New York, Encounter Books, 2010, ISBN 978-11-59403-375-9.

פרסים שקיבלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס העיתונאי הצעיר - 1976.
  • פרס אורוול לעיתונות - 1996 (הפרס הבריטי הנחשב ביותר, בגין כתיבה עיתונאית פוליטית)[6].
  • פרס "האישיות התקשורתית האנטי מוסלמית הבולטת ביותר של השנה" - 2003, מ - "הוועדה המוסלמית לזכויות אדם", ארגון שפיליפס עצמה תיארה כ"ארגון האחראי יותר מכל ארגון אחר בבריטניה לקידום הג'יהאדיזם של חומייני".
  • פרס מטעם אגודת העיתונות החופשית (דנמרק) (Trykkefrihedsselskabet), ל"עיתונאי המוכשר, האמיץ והבלתי מתפשר ביותר של השנה" - 2009.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלאני פיליפס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הבלוג של מלאני פיליפס
  2. ^ קרולין גליק, מאמר ביקורת מאת על הספר "העולם התהפך", באתר לאטמה, 3 באוקטובר 2010
  3. ^ מאמר ביקורת מאת דניאל ג'ונסון על הספר "לונדוניסטאן", באתר קיוונים, תרגום מהמקור האנגלי שהופיע ב"קומנטרי", יולי - אוגוסט 2006
  4. ^ מלאני פיליפס בריאיון לתוכנית 'רואים עולם' בערוץ הראשון
  5. ^ מאמר בבלוג של פיליפס מ-8 באוגוסט 2011
  6. ^ על מלאני פיליפס, באתר פרס אורוול