מס דיבידנדים

מס דיבידנדים הוא המס המוטל על דיבידנד המחולק על ידי חברה לידי בעלי מניותיה. המס מוטל כאשר מתרחש אירוע מס והוא מוטל על מקבל הדיבידנד ולא על המחלק. בחלק מהמדינות, מחלק הדיבידנד נדרש לנכות את המס במקור ולהעבירו לרשויות המס. בישראל מיסוי דיבידנדים הוא חלק ממס הכנסה.

לסיווג ההכנסה מדיבידנד השפעה מהותית על סוג המס ושיעור המס שיוטל על המקבל. בחלק ממדינות העולם, למשל בארצות הברית, קבלת דיבידנד מסווג כהכנסה פירותית. במדינות אחרות, ביניהן ישראל, מדובר בהכנסה הונית. יתרה מכך, ישנן מדינות בהן קיים מיסוי חד-שלבי ובאחרות מיסוי דו-שלבי. הכרת שיטת המס מאפשרת ביצוע תכנון מס לצורך הקטנת המס המשולם.

מס דיבידנדים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, תקבול דיבידנד היא הכנסה חייבת במס הכנסה ככל הכנסה אחרת. בהתאם להוראות סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה נקבע כי דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון הם הכנסה חייבת במס.

החוק בישראל קובע שיעורי מס שונים לחברות ויחידים המקבלים דיבידנד:

  • חברה, תושבת ישראל, חייבת במס על דיבידנד שקיבלה מחברה ישראלית אחרת בשיעור של 0%, פרט למקרה שהחברה הישראלית המחלקת את הדיבידנד היא מפעל מאושר או מפעל מוטב במקרה זה היא חייבת במס בשיעור של 20%.
  • יחיד, תושב ישראל, חייב במס על דיבידנד בשיעור של 25%, פרט למקרה שהיחיד הוא בעל מניות מהותי (המחזיק לכל הפחות 10% מהון המניות של החברה) במקרה זה הוא חייב במס בשיעור של 30%.
שנת מס חברות יחידים
חברה מפעל
מאושר
יחיד בעל
מניות
מהותי
2003 0% 15% 20% 25%
2004 0% 15% 20% 25%
2005 0% 15% 20% 25%
2006 0% 15% 20% 25%
2007 0% 15% 20% 25%
2008 0% 15% 20% 25%
2009 0% 15% 20% 25%
2010 0% 15% 20% 25%
2011 0% 15% 20% 25%
2012 0% 15% 25% 30%
2013 0% 15% 25% 30%
2014 0% 20% 25% 30%
2015 0% 20% 25% 30%
2016 0% 20% 25% 30%
2017 0% 20% 25% 30%
2018 0% 20% 25% 30%
2019 0% 20% 25% 30%
2020 0% 20% 25% 30%

נוסף להוראות החוק, קיימות הוראות שעה המפחיתות את שיעור מס הדיבידנדים על מנת להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בתקופות מיתון או אחרי מבצעים צבאיים. כיוון שהמס מוטל רק כאשר הדיבידנד מחולק, הפחתת שיעור המס מעודדת בעלי חברות להכריז על חלוקת דיבידנד. הפחתת שיעור המס אומנם מפחיתה את המיסוי, אך בפועל הגביה עולה ככל שיותר נישומים מעדיפים לשלם מס בשיעור נמוך, והמדינה רואה הכנסות גבוהות מהתחזיות ומצליחה לממן את הוצאותיה החריגות.

מס דיבידנדים בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, תקבולי דיבידנדים בידי הנישום מסווגים הכנסה רגילה לכן שיעור המס נקבע לפי מדרגות המס של הנישום.

בשנת 2003 הציע הנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש לבטל את המס המוטל על דיבידנדים באומרו כי ”מיסוי דו-שלבי הוא רע לכלכלה שלנו ומשפיע לרעה בעיקר על הפורשים לגמלאות”. בנוסף הוא טען כי מיסוי רווחי חברות היא פעולה הוגנת אולם מיסוי בעלי המניות על אותם הרווחים היא פעולה לא הוגנת.

2003–2007 2008–2012 2013 - והלאה
מדרגה מס ליחיד מס מוטב מדרגה מס ליחיד מס מוטב מדרגה מס ליחיד מס מוטב
10% 10% 5% 10% 10% 0% 10% 10% 0%
15% 15% 5% 15% 15% 0% 15% 15% 0%
25% 25% 15% 25% 25% 15% 25% 25% 15%
28% 28% 15% 28% 28% 15% 28% 28% 15%
33% 33% 15% 33% 33% 15% 33% 33% 15%
35% 35% 15% 35% 35% 15% 35% 35% 15%
39.6% 39.6% 20%

החל משנת 2003 שיעור מס הדיבידנדים נקבע לפי דרגות המס של הנישום, אך ברוב המקרים בדיבידנדים "רגילים" הכנסה מדיבידנד תחשב כמו רווח הון ארוך טווח שתמוסה בשיעור המקסימלי של 15% "מס דיבידנד מוטב". בשנת 2013 ממשל אובמה הוסיף דרגת מס מקסימלית חדשה בסך 39.6% הממסה דיבידנד מוטב בשיעור של 20%.