מקס-יוזף פמזל
 | |
| לידה |
15 בינואר 1897 רגנסבורג, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1985 (בגיל 88) מינכן, גרמניה המערבית  |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצפוני של מינכן |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית גרמניה המערבית |
| תקופת הפעילות |
1916–1945 1957 – 1960 |
| דרגה |
 גנרל-לויטננט (ורמאכט)  גנרל לויטננט (בונדסוור) |
| תפקידים בשירות | |
|
ראש מטה הקורפוס ה-18 מפקד הקורפוס ההררי ה-18 מפקד הדיוויזיה ההררית ה-6 ראש מטה ארמיית ליגוריה מפקד המחוז הצבאי ה-6 (בונדסוור) מפקד הקורפוס ה-2 (בונדסוור) | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
מקס-יוזף פמזל (בגרמנית: Max-Josef Pemsel; 15 בינואר 1897 – 30 ביוני 1985) היה גנרל בצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הוא הפך לאחד הקצינים הבכירים הבודדים ששירתו בוורמאכט ושירתו לאחר מכן בבונדסוור.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פמזל נולד ב-15 בינואר 1897 ברגנסבורג, בוואריה, שהייתה חלק מהקיסרות הגרמנית. הוא התגייס לצבא בוואריה במהלך מלחמת העולם הראשונה באפריל 1916, ושובץ ברגימנט הרגלים הבווארי ה-11, עימו נלחם בחזית המערבית. ב-30 באפריל 1918 הועלה פמזל לדרגת לויטננט. על פעולותיו בקרבות הוא עוטר בעיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה ובעיטור ההצטיינות הצבאי דרגה רביעית עם חרבות.
לאחר שביתת הנשק, פמזל נשאר ברייכסווהר הגרמני המצומק. בשנת 1935 הפך פמסל לקצין מטה בהדיוויזיה ההררית ה-1.[1]
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה הוא לחם בזירות השונות. בשנת 1941 במהלך הפלישה ליוגוסלביה הוא היה ראש המטה של הקורפוס ה-18, אשר בשנת 1943 הפך לקורפוס ההררי ה-18. עד 1944 הוא הועלה לדרגת גנרל-לויטננט ומונה לראש מטה הארמייה השביעית בפיקודו של גנרל-אוברסט פרידריך דולמן, שבמהלכו ריכז את התגובה הגרמנית הראשונה למבצע אוברלורד. באוגוסט 1944 הועבר פמזל לפינלנד וקיבל את הפיקוד על הדיוויזיה ההררית ה-6, תפקיד שהחזיק בו עד 19 באפריל 1945. ב-9 בדצמבר 1944 קיבל פמזל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. באפריל 1945 הועבר פמזל לאיטליה, שם הפך לראש מטה ארמיית ליגוריה. הוא נכנע ב-26 באפריל 1945 ונשאר שבוי מלחמה עד אפריל 1948.[1]
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 באפריל 1956 הצטרף פמזל לבונדסוור בדרגת גנרל-מיור וקיבל את הפיקוד על המחוז הצבאי השישי שבסיסו במינכן. ב-1 באפריל 1957 הוא מונה למפקד הקורפוס השני, שהוצב באולם, וב-30 בינואר 1958 הועלה לדרגת גנרל-לויטננט.
פמזל פרש לגמלאות ב-30 בספטמבר 1961 ומת ב-30 ביוני 1985 במינכן.[1]
פמסל היה יועץ צבאי ליוצרי הסרט "היום הארוך ביותר" משנת 1962, שבו גילם אותו וולפגנג פרייס. [2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקס-יוזף פמזל באתר specialcamp11 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "Generalleutnant Max Pemsel". bridgend-powcamp.fsnet.co.uk. 2011. נבדק ב-11 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Longest Day (1962) - Full cast and crew". imdb.com. 2013. נבדק ב-11 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
| בקרת זהויות |
|
|---|