ניקולאיה מנולסקו
.JPG) | |
| צילום מ-2012 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1939 רמניקו ולצ'ה, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 2024 (בגיל 84) בוקרשט, רומניה |
| שם לידה |
Nicolae Apolzan |
| ענף מדעי |
ספרות, ביקורת ספרות, תורת הספרות, היסטוריה של הספרות |
| מקום מגורים |
קמפינה |
| מקום לימודים |
הפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת בוקרשט |
| מנחה לדוקטורט |
שרבן צ'וקולסקו |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ניקולָאֶיה מנולֶסקוּ (רומנית: Nicolae Manolescu 27 בנובמבר 1939 - 23 במרץ 2024) היה מבקר והיסטוריון של הספרות הרומנית, פרופסור באוניברסיטת בוקרשט, חבר האקדמיה הרומנית ושגריר רומניה באונסקו. הוא פעל גם בתקשורת ובפוליטיקה וכיהן כסנטור. מנולסקו היה אחד ממבקרי הספרות המובילים בארצו ויושב ראש איגוד הסופרים הרומנים משנת 2005 ועד מותו.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנולסקו נולד בעיר רמניקו ולצ'ה בחבל מונטניה, בשם ניקולאיה אפולזן (Nicolae Apolzan). שני הוריו היו מורי תיכון. אביו, פטרו אפולזן, היה יליד סיביאל אזור סיביו וצאצא למשפחה מהכפר אפולדו דה ז'וס. הוא כיהן גם כמפקח בתי ספר. שבטרנסילבניה. אמו, סבינה, ילידת רמניקו ולצ'ה, הייתה מורה לצרפתית וחיה מעל מאה שנה.
כשהיה בן 14 נאסרו הוריו על ידי השלטונות הקומוניסטים בנימוק שפעלו בצעירותם בתנועה הלגיונרית ובמפלגה הלאומית ליברלית של גאורגה טטרסקו, ונכלאו למספר שנים. בנסיבות אלה אומץ ניקולאיה הצעיר על ידי סבו מצד אמו וקיבל את שם המשפחה "מנולסקו".
אחרי לימודים בתיכון על שם ניקולאיה בלצ'סקו בעיר הולדתו, עבר מנולסקו לבית הספר "גאורגה לזר" בסיביו וסיים בגיל 17 את בחינות הבגרות. הוא נמשך לתחום הספרות, ובשנות התבגרותו התעניין במיוחד בז'ול ורן, סטנדל ("האדום והשחור"), המחזאי הנריק איבסן ותומאס מאן. אולם הדמות שהשפיעה באופן ניכר על דרכו בבקורת הספרות היה מבקר ספרות בה' הידיעה, ג'ורג'ה קלינסקו, שאת ספרו הענקי על תולדות הספרות הרומנית קרא בהתפעלות עוד בגיל 12. מאוחר יותר פקד את הרצאותיו באוניברסיטה ואף ביקר בביתו שבבוקרשט. היחסים ביניהם התקררו מאוחר יותר, כששניהם כתבו ביקורת ספרות באותו עיתון, וקלינסקו לא התלהב מחופשיות הניתוח שמנולסקו למד דווקא ממנו.[1]
מנולסקו נרשם ללימודי ספרות (פילולוגיה) באוניברסיטת בוקרשט ובשנת 1962 סיים תואר שני.
בשנת 1959, בעקבות המרד מ-1956 בהונגריה וחשש השלטון מפני "דסטליניזציה", החלו מחדש רדיפות פוליטיות קשות ברומניה. כמה מחבריו ללימודים של מנולסקו, שהשתתפו בחוג ספרותי, נעצרו וקיבלו עונשי מאסר. מנולסקו עצמו, שלא הספיק לבוא לישיבות החוג, נענש רק בסילוק זמני מהאוניברסיטה.
בשנת 1974 קיבל מנולסקו תואר דוקטור על עבודתו הסוקרת את כתביו של טיטו מאיורסקו, מבקר הספרות הקלאסי הרומני. על סמך עבודה זו פרסם עוד בשנים 1970 ו-1973 מסה תחת הכותרת "סתירתו של מיורסקו".
פעילותו הספרותית והתרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1963 עבד בסגל הקתדרה לספרות רומנית של הפקולטה לפילולוגיה בבוקרשט ובשנת 1990 מונה לפרופסור ולראש הקתדרה.
עסק לאורך השנים בביקורת ספרות גם במסגרת כתבי עת לתרבות: תחילה ב"גזטה ליטררה" (Gazeta literară, "העיתון הספרותי"), והחל משנת 1972 שימש מבקר הספרות של כתב העת רומניה ספרותית, לאורך שלושים שנה. בחלק מהזמן ניהל את העיתון ג'ורג'ה איוואשקו.
ניהל את פעילות החוג "צ'נקלול דה לון" (Cenaclul de luni, ה"צ'נקולום של יום שני") שבו התחילו את דרכם רוב המשוררים הרומנים משנות ה-1980. החוג נסגר על ידי השלטונות בשנת 1983.
בין השנים 1962–1972 פרסם ביקורת ספרות גם בשבועון לתרבות "קונטמפורנול" (Contemporanul, "בן זמננו").
משנת 1990, אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי ברומניה, הפך למנהל וה"אדיטוריאליסט" של "רומניה ליטררה".
בשנת 2005 נבחר ליושב ראש איגוד הסופרים של רומניה ובשנת 2006 מונה לשגריר ארצו באונסקו.
בין השנים 1998–2001 הנחה את תוכנית התרבות "מקצועי - התרבות" בערוץ הטלוויזיה "פרו-TV", והחל משנת 2002 ניהל את מפגשי רומניה הספרותית בחוג פרומתאוס.
פעילותו הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולאיה מנולסקו נמנה עם מייסדי התנועה הפוליטית "הברית האזרחית" (Alianţa Civică), וביולי 1991 נבחר ליושב ראש של מפלגה קטנה יותר, "מפלגת הברית האזרחית" (PAC), שהייתה חלק מקואליציה של מפלגות בשם "הקונבנציה הדמוקרטית הרומנית". בספטמבר 1991 הוא נבחר כסנטור ברשימת הקואליציה, כנציג של סיביו. ב-1992 נבחר כמועמד לנשיאות רומניה מטעם מפלגת הברית האזרחית. בשנת 1998 מפלגתו התמזגה עם המפלגה הלאומית ליברלית, מתוך ניסיון לחדש את התנועה הליברלית במפה הפוליטית הרומנית. לבסוף בשנת 2000 התפטר מנולסקו מתפקיד יושב ראש המועצה הלאומית של המפלגה הלאומית ליברלית והחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים.
ניקולאיה מנולסקו היה חבר בוועדת טיסמניאנו, שבדקה וערכה את הדו"ח הרשמי על פשעי המשטר הקומוניסטי ברומניה. פרט לראשות איגוד הסופרים ותפקיד השגריר באונסקו, מנולסקו מילא גם את תפקיד ראש המועצה להענקת תארים אוניברסיטאיים. למרות שהיה מוערך מאוד בגלל בקיאותו וכישרונותיו הרבים, צבירת תפקידים חשובים רבים כל כך הוותה גם היא נושא לביקורת נגדו.
יריביו ומבקריו מן הימין הפוליטי לא סלחו למנולסקו על הפשרות שעשה בזמנו, כמו חלק גדול מהאקדמאים בארצו, עם המשטר הקומוניסטי.
ניקולאיה מנולסקו נפטר ב-23 במרץ 2024 בבית החולים "אליאס" בבוקרשט עקב סיבוכים של מחלה ממושכת בלב ובריאות.
פרסים ומחוות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1997 - חבר בהתכתבות של האקדמיה הרומנית
- 2013 - חבר האקדמיה הרומנית.
- עיטור הצלב הגדול של מסדר "השירות הנאמן" של רומניה
- עיטור הצלב הגדול של המסדר הלאומי "כוכב רומני" (העיטור הגבוה ביותר של רומניה)
- עיטור מסדר האמנויות וספרות של צרפת בדרגת קצין
- 2016 - פרופסור דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת "וסילה אלכסנדרי" בעיר בקאו
- 14 בינואר 2017 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת בלץ ברפובליקת מולדובה.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1966 - Lecturi infidele, eseuri de critică şi istorie literară. Debut editorial - "קריאות בלתי נאמנות", מסות של ביקורת והיסטוריה ספרותית. יצירה זו התחילה את דרכו בביקורת ספרות.
- 1968 - Metamorfozele poeziei - המטמורפוזות של השירה: סינתזה של השירה הרומנית בין מלחמות העולם
- Poezia română modernă de la George Bacovia la Emil Botta. Antologie - השירה הרומנית המודרנית מג'ורג'ה בקוביה ועד אמיל בוטה. אנתולוגיה. תוך זמן קצר העותקים הוצאו על ידי השלטונות מחנויות הספרים והושמדו. המהדורה השנייה תוכל להופיע רק אחרי 1990.
- 1970 - Contradicţia lui Maiorescu, monografie, eseu psihanalitic, biografie,istorie literară :הסתירה של מיורסקו - מונוגרפיה, מסה פסיכואנליטית, ביוגרפיה, היסטוריה ספרותית
- 1971-1988 - Teme, 7 volume de eseuri, critifiction - תימות, 7 כרכי מסות, קריטיפיקשן
- 1976 - Introducere în opera lui Alexandru Odobescu - מבוא ליצירתו של אלכסנדר אודובסקו, מונוגרפיה קריטית
- 1976 - Sadoveanu sau utopia cărţii - מיכאיל סדוביאנו או אוטופיית הספר - מונוגרפיה בגישה אטיפית, אופיינית למנולסקו, של יצירתו של סדוביאנו
- 1980-1983 - Arca lui Noe. Eseu despre romanul românesc, 3 volume - תיבת נח. מסה על הרומן הרומני בשלושה כרכים. עבודה זו נחשבת לסינתזה המקיפה ביותר על הרומן הרומני. כוללת את התאוריה של שלושת הדורות של הרומן - הדורי, היוני והקורינתי, כאנלוגיה לסגנון העמודים ביוון הקדומה. שלוש הקטגוריות שקולות כנגד הרומנים הריאליסטיים או הכל-יודעים, הרומנים בגוף ראשון, והרומנים הפוסטמודרניים.
- 1987 - Despre poezie. - על השירה: מבוא לניתוח השירה על סוגיה הספרותיים
- 1990 - Istoria critică a literaturii române, volumul I - ההיסטוריה הקריטית של הספרות הרומנית - כרך א - ממכתבו של ניאקשו מקמפולונג דרך תקופת הרומנטיזם המוקדם והספרות של 1848, ועד השדאו ואודובסקו. מסתיים בפרק המוקדש לרומן מעידן 1848
- 1991 - Dreptul la normalitate: Discursul politic şi realitatea - הזכות לנורמליות: השיח הפוליטי והמציאות. מסות ומאמרים אדיטוריאליים על נושאים פוליטיים שפורסמו בכתב העת "רומניה ליטררה" בתחילת שנות ה-1990.
- 1995 - Cărţile au suflet - "לספרים יש נשמה". חוזר על חלק מנושאי ה"תימות".
- 1999 - Poeţi romantici משוררים רומנטיים - החלק הראשון מהכרך השני של ההיסטוריה הקריטית של הספרות הרומנית. כוללת ניתוח יצירותיהם של וסילה קרלובה, יון הליאדה רדולסקו, גריגורה אלכסנדרסקו, דימיטריה בולינטיניאנו ווסילה אלכסנדרי.
- 2000 - Contradicţia lui Maiorescu - הסתירה של מיורסקו - מהדורה שלישית בהוצאת הספרים "הומניטס"
- 2001 - תימות (נושאים) בהוצאת "אוניברסליה"
- 2002 - Literatura română postbelică. Lista lui Manolescu הספרות הרומנית אחרי המלחמה, רשימתו של מנולסקו. שלושה כרכים (כרך א - השירה, כרך ב - הספרות והתיאטרון, כרך ג - הביקורת והמסה).
- 2003 - Cititul şi scrisul, Nicolae Manolescu par lui meme - הקריאה והכתיבה - ניקולאיה מנולסקו בעיני עצמו
- 2008 - Istoria critică a literaturii române ההיסטוריה הקריטית של הספרות הרומנית - חמש מאות שנות ספרות. יצירה זו מסכמת את עבודתו בתחום חקר הספרות. זו עבודה שנייה מסוג זה, אחרי ספרו הקלאסי של ג'ורג'ה קלינסקו.
- 2009 - Viaţă şi cărţi. Amintirile unui cititor de cursă lungă - חיים וספרים. זיכרונותיו של קורא למרחקים ארוכים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Gelu Vlaşin - Instinctul critic primordial Alienaţiuni critice, România literară 3/2001 - ג'לו ולאשין - האינסטינקט הבקורתי ההיולי - ב"רומניה ליטררה" 3/2001
- המאמר "על הקריאה והכתיבה", בתרגום רירי סילביה מנור, בכתב העת מאזנים (דצמבר 2010) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gelu Vlaşin - 2001