סמדר שיר

סמדר שיר
סמדר שיר, 2009
סמדר שיר, 2009
לידה 10 בספטמבר 1957 (בת 67)
תל אביב, ישראל
שם לידה סמדר שיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק סופרת, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, אנגלית
תחום כתיבה ספרות ילדים
יצירות בולטות צוציק, גלי, נמרודרורוני ויויו
תקופת הפעילות מ-1965
בן זוג פרופסור עמי סידי
צאצאים 6
פרסים והוקרה פרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, 2007
אות ספר הזהב, 2011, 2013
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמדר שיר עם אות ספר הזהב

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית ישראלית. כתבה למעלה מ-400 ספרים.

שיר נולדה בספטמבר 1957 בשם סמדר שיינמן וגדלה בתל אביב. אמה הייתה מורה ואביה היה מהנדס. היא בוגרת בית הספר התיכון הדתי "צייטלין" ולימודי ספרות ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב. את שם העט סמדר שיר (שנהפך לאחר מכן לשמה הרשמי) בחרה בעצת המשוררת תרצה אתר, כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים.

שיר החלה לכתוב בגיל חמש, ובגיל שמונה (שנת 1965) הפכה לע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר לכתבת נוער ב"מעריב לנוער". בשנת 1973, בגיל 15 בלבד, כתבה מילים לשני שירים שהפכו ללהיטים גדולים - "נפרדנו כך" (אבנר גדסי) ו"ילדה קטנה" (גבי שושן). את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", פרסמה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו נולד במעריב לנוער המדור "דברים קטנים" - שאותו ערכה שיר, ויצאו לאור הספרים הבאים: "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים".

ההצלחה המסחרית הגדולה שלה הפכה את שיר לאחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים "צוציק", "גלי", "נמרודרורוני" ו"יויו".

למבוגרים כתבה שיר שישה רומנים שהיו לרבי מכר וזכו ב"ספרי זהב" (מכירות של 20 אלף עותקים לפחות): "מגירות אהבה נעולות", "כתם לידה", "רומן אמיתי", "אין בעולם אהבה כמו", "אמא, תחייכי!" ו"הגבר שלך".

שיר ומשפחתה התגוררו במשך תשע שנים במיניאפוליס, ארצות הברית. בשנים אלה פרסמה שבעה ספרי ילדים באנגלית וגם כתבה את "ספר השמות העבריים לילדים אמריקניים", אשר ראה אור בהוצאת "הארפר אנד רואו" ומופץ עד היום ברחבי העולם. כמו כן תרגמה ספרים רבים מאנגלית לעברית.

שיר כתבה שירים רבים, בעיקר לזמר הים-תיכוני, לזמר הרוק הישראלי ולקלטות ילדים. שיריה הראשונים היו "נפרדנו כך" ו"ילדה קטנה" (גבי שושן) שכתבה בגיל 15 (ב-1973). שירים ידועים נוספים שכתבה הם "לדמעות שלך יש פה", "נסיכה של שמחה", "כוכב מזל שלי" ו"אם תאהב אותי" (שרית חדד), "חיים שלי" (זהבה בן), "כשאת שותקת" (אבי סינואני ושלומי שבת), "אתה בליבי" (אורנה ומשה דץ עם יוסי אזולאי), "בטבעת זו" (ליאור פרחי), "באמצע הקיץ" ו"אתמול" (איתן מסורי), "את יפה" (עידן יניב), "אישה בונה אישה הורסת" (אבנר גדסי) ו"משהו ממני" (הראל סקעת). שירי הילדים שכתבה ידועים בעיקר בביצועם של אורנה ומשה דץ, בקלטות הילדים "בא לי מסיבה לי" ו"טיף וטף".

בשנת 2004 הוציאה את קלטת הילדים "אמא משחקושקוש", אשר כללה שירים שכתבה, הלחינה וביצעה בעצמה.

לשיר שני טורים אישיים, שבועיים, בידיעות אחרונות: "אמא מספרת" במוסף "זמנים מודרניים" ו"סמדר, תגידי" במוסף "פיוז", בו היא עונה על שאלות של בני נוער. מרבה לפרסם כתבות וראיונות בנושאי חינוך, משפחה וחברה. כמו כן כותבת מדי שבוע בעלוני תנועת מבראשית, ליסודי ולגן, בתקווה לחבב את פרשות השבוע על ילדים ולקרבם למורשת היהודית.

שיר הייתה העורכת הראשונה של מגזין הילדים "עולמו של דיסני" ועם הזמן אף פרסמה בו סיפורים בהמשכים.

בנוסף כתבה ותרגמה שיר מחזות זמר לילדים בחנוכה כגון: "סיסי הנסיכה" (1998), "בת הים הקטנה" (1999), "בילבי" (1999), 2000, 2005), "קטנטנות" (2002), "תום סויר והאקלברי פין" (2003), "אלאדין" (2004), "נסיך האגדות" (2005), "עלי באבא וארבעים השודדים" (2009), ועוד.

במפגש עם ילדים, כשהיא נשאלה עד מתי תכתוב, ענתה:

אני אכתוב תמיד מפני שאני כותבת, קודם כל, לעצמי – לילדה שבתוכי, לנערה שעדיין לא התבגרה, לאישה שעדיין מחפשת תשובות ועדיין חולמת על ימים טובים.

בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".

בשנת 2008 הופצה קלטת הילדים "חי, דק וצ'פצ'ולה" לה כתבה את התסריט, אשר שנה לאחר מכן קיבלה עליה אלבום פלטינה עקב מכירת 40,000 עותקים שלה[1][2].

בשנת 2009, כאשר התאבד הבדרן דודו טופז, פרסמה שיר כי הם קיימו רומן בעת שהיא הייתה בת 14 והוא בן 25, ובכתבה סיפרה ששירהּ "נפרדנו כך" נכתב בהשראת הפרידה ביניהם[3]. עם זאת, בתוכנית מצעד "הגברים מאחורי השירים" ששודרה בערוץ הבידור הישראלי, סיפרה שיר כי מילות השיר נכתבו לאחר שנער תלמיד כיתה י"ב נפרד ממנה כשהייתה בכיתה ט'.

בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.

בשנת 2013 זכתה שיר באות ספר הזהב על ספרה "גאליס - הקיץ של רונה ודורי". הספר מבוסס על סדרת הטלוויזיה "גאליס", לאחריו כתבה שיר את "גאליס - הכוכבים של יולי", "גאליס - ליעם הולך בעקבות הלב", "גאליס - יונתן ודני במבצע מקסיקני" ו"גאליס - מתחילים מחדש" המבוססים גם הם על הסדרה.

שיר ידועה בכתיבתה המעודדת את מקומה של האם במשפחה. דבר זה מתבטא בשירים שלה כגון "חיים שלי", הטורים אותם היא מפרסמת ועוד.

במהלך השנים צברה שיר מספר תקריות עיתונאיות בהן כתבה שפרסמה לגבי קרנית גולדווסר, אלמנתו של אודי גולדווסר שנחטף כחייל והסתמכו על קטעי שיחות שניהלה קרנית עם המנחמים שהגיעו ללווייתו על אף שסירבה להתראיין לתקשורת. במקרה אחר, שיר הייתה זו שהתקשרה לרונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ובכך הייתה זו שבישרה על נפילת בנה הטייס סגן אסף רמון.[4] ביולי 2024 הסיר ידיעות אחרונות במהלך חריג כתבת שער שערכה עם אורן סמדג'ה לאחר שפורסמו בה ציטוטים ללא רשות.[5]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר נשואה לפרופסור עמי סידי, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז רפואי וולפסון ולהם חמש בנות (בתם הרביעית היא השחקנית לשעבר ורופאת הילדים כרמל סידי) ובן.

שיר מתגוררת בסביון.

באור יהודה נקרא מעגל תנועה על שמה.

ספרים שכתבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת ספרים (חלקית)
שם הספר הוצאה שנה הערות
מונולוגי של נערה אל"ף 1975
שירי רחוב ספריית מעריב 1982
האוHOW הוצאת אלישר 1982 עם דודו דותן ויפתח אלון
פתקים הוצאת סטימצקי תמוז 1987
דפי של רפי - לנצח? הוצאת מעריב 1987
התיכוניסטים 1 - אהבת קיץ ספריית מעריב 1989
התיכוניסטים 2 - בין שנינו ספריית מעריב 1989
התיכוניסטים 3 - שישה עשר נרות ספריית מעריב 1989
כמעט אמא ספריית מעריב 1990
התיכוניסטים 5 - קצת בצד, קצת לבד ספריית מעריב 1990
מסיבת פיג'מות 1 - דווקא השבוע ידיעות ספרים 1994
מסיבת פיג'מות 2 - הסוד של סיון ידיעות ספרים 1994
מסיבת פיג'מות 3 - עיניים כחולות ידיעות ספרים 1995
מסיבת פיג'מות 4 - כמו דוגמניות ידיעות ספרים 1996
גלי מכיתה ג' ידיעות ספרים 1997
גלי לא מגלה סודות ידיעות ספרים 1998
גלי כותבת יומן ידיעות ספרים 1998
גלי אוספת זכרונות ידיעות ספרים 1999
גלי שולחת מכתבים ידיעות ספרים 2001
קטנטנות ידיעות ספרים 2001
גלי מציעה חברות ידיעות ספרים 2002
רומן אמיתי ידיעות ספרים 2002
גלי וחבורת לב-זהב ידיעות ספרים 2003
גלי ותעלומת הנסיכה ידיעות ספרים 2004
גלי ב"כוכב נולד" ידיעות ספרים 2004
גלי מארגנת מסיבות ידיעות ספרים 2004
גלי במבצע דיאטה ידיעות ספרים 2005
גלי ו"מועדון המקובלים" ידיעות ספרים 2005
גלי דוגמנית ליום אחד ידיעות ספרים 2005
גלי בעולם מתוק, אך מר ידיעות ספרים 2006
גלי בין שני בנים ידיעות ספרים 2006
גלי והעגיל הכחול ידיעות ספרים 2006
גלי והמכה השלישית ידיעות ספרים 2007
גלי שמאחורי הזוגות ידיעות ספרים 2007
גלי מלכת החיוכים ידיעות ספרים 2007
גלי בשמלה ירוקה ידיעות ספרים 2008
גלי נולדה למעוד ידיעות ספרים 2008
גלי מאמצת חבר ידיעות ספרים 2008
גלי במשימת הישרדות ידיעות ספרים 2009
גלי לומדת לחסוך ידיעות ספרים 2009
גלי והבית על העץ ידיעות ספרים 2009
גלי משחקת אותה ידיעות ספרים 2010
גלי והסבתא השלישית ידיעות ספרים 2010
גלי והחצ'קון הראשון ידיעות ספרים 2010
קסדת הקסם 1: אדום - אדום זה לא חלום ידיעות ספרים 2011
קסדת הקסם 2: מחונן אבל לא חנון ידיעות ספרים 2011
שירת מרים ידיעות ספרים 2011 אוטוביוגרפיה
גלי ופיית השיניים ידיעות ספרים 2011
גלי עוברת דירה ידיעות ספרים 2011
גלי מול המלך ידיעות ספרים 2011
קסדת הקסם 3: כשיש קסם - אין חרם ידיעות ספרים 2012
יומני החופש הגדול: העונה הראשונה ידיעות ספרים 2012
גאליס 1: הקיץ של רונה ודורי ידיעות ספרים 2012
גלי פתגם לי ידיעות ספרים 2012
קסדת הקסם 4: מבצע הר געש ידיעות ספרים 2013
יומני החופש הגדול: העונה השנייה ידיעות ספרים 2013
גאליס 2: הכוכבים של יולי ידיעות ספרים 2013
אמא, תחייכי! ידיעות ספרים 2013 רומן מתח למבוגרים
גלי מרכיבה משקפיים ידיעות ספרים 2013
כוכב הצפון: העונה הראשונה ידיעות ספרים 2014
גאליס 3: ליעם הולך בעקבות הלב ידיעות ספרים 2014
גלי בחורשת האקליפטוס ידיעות ספרים 2014
גאליס 4: יונתן ודני במבצע מקסיקני ידיעות ספרים 2015
מועדון החנונים - העולם על פי יותם ידיעות ספרים 2015
גאליס 5: מתחילים מחדש ידיעות ספרים 2016

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לאה אתגר, משה דץ וסמדר שיר מקבלים אלבום פלטינה מפנינה אדרי, באתר נוצץ, 3 בנובמבר 2009
  2. ^ עדי משחקת אותה, באתר ישראל היום, 5 בפברואר 2012
  3. ^ סמדר שיר, אהבה ראשונה, ראיון אחרון, באתר ynet, 20 באוגוסט 2009
  4. ^ ערן סויסה וחני יודל, שיר הרס, באתר nrg‏, 25 בינואר 2011
  5. ^ דוד ורטהיים‏, ידיעות אחרונות הוריד מהאוויר ראיון מרכזי עם אורן סמדג'ה, באתר וואלה, 11 ביולי 2024