לידה |
7 בפברואר 1879 נירבאטור, הונגריה |
---|---|
פטירה |
15 ביולי 1934 (בגיל 55) סאין, רומניה |
שם לידה | Schwarz Pál |
מדינה | הונגריה |
השכלה | אוניברסיטת אטווש לוראנד (1900) |
תפקיד | שר האוצר ההונגרי (25 בנובמבר 1918–21 במרץ 1919) |
מפלגה | National Civic Radical Party |
פאל סנדה (במקור שוורץ, בהונגרית: Szende Pál; נירבאטור, 7 בפברואר 1879 – סאין 15 ביולי 1934) היה סופר, כלכלן, פוליטיקאי רדיקלי בורגני, יהודי-הונגרי, שר האוצר של הונגריה בשנים 1918–1919 בממשלות מיהאי קארואי ולאחר מכן בממשלת ברינקיי (Berinkey).
פאל שוורץ נולד במשפחה יהודית בנירבאטור, שם אביו היה רופא העיירה. אמו באה ממשפחת איכרים יהודית עשירה. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הלותרנית בנירג'האזה ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטה בודפשט (בשמו היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). בשנים 1901–1902 שירת כמתנדב בתותחנים הצבאיים של מבצר בודפשט.[1] בשנת 1904 עבר את בחינת לשכת עורכי הדין והפך לעורך דין. הוא נעזר בבודפשט בדודו מצד אמו איגנץ אצ'אדי (מקודם:אדלר), היסטוריון וחבר האקדמיה ההונגרית למדעים, איתו גם התיידד מאוד.
בשנת 1905 התוודע לקבוצה סביב המגזין "המאה העשרים", ביניהם יצר קשר עמוק עם אוסקר יאסי והתוודע דרכו לפוליטיקה. בהשפעתו הצטרף למגמה הרדיקלית הבורגנית ולבונים החופשיים ובשנת 1914 הפך לחבר מייסד של "המפלגה הרדיקלית האזרחית". מעט קודם לכן התוודע לפוליטיקאי היהודי הליברלי המפורסם, פאל שאנדור (מקודם:שלזינגר) שדרכו הצטרף לפעילות איגוד הסחר הלאומי ההונגרי (OMKE) בשנת 1908. באיגוד מילא את תפקיד המזכיר הכללי עד שנת 1918.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא כמתנדב, ונשלח לחזית המזרחית. מאוחר יותר שוחרר משירותו לבקשת OMKE כדי שניתן יהיה להעמיד את הידע הכלכלי שלו לשירות כלכלת המלחמה. הוא הודח מתפקידו ב-OMKE במהפכת החרציות, בה היה מעורב באופן מלא בשליחות מפלגתו. ב-31 באוקטובר 1918 באחר הצהריים של יום המהפכה מונה למזכיר מדיני באוצר (סגן שר) בממשלת מיהאי קארואי. ב-25 בנובמבר מונה לשר האוצר ושמר על תפקידו זה גם בממשלת ברינקאי עד 1919. ב-21 במרץ לא צורף ולא רצה להצטרף לממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית.
במאי 1919, ברח מהדיקטטורה של בלה קון, ועבר לווינה, שם עסק בפעילות עיתונאית אנטי-קומוניסטית ערה. בשל השתייכותו הפוליטית ותפקידו הפוליטי הקודם, החליט להתיישב בווינה. שם הצטרף לקבוצה של סוציאל-דמוקרטים מהגרים בשם "אור", ובהמשך אף הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית. משנת 1925 ביקר בקביעות בפריז, שם למד כל כך טוב צרפתית שיכול היה להרצות. כתוצאה מכך קיבל משרת הוראה באחת המכללות. מאוחר יותר היה מעורב בעבודתה של ליגת זכויות האדם ובחיים הפוליטיים של השמאל הצרפתי. הוא לקה בהתקף לב בשנת 1928, וכתוצאה מכך פרש חלקית מהחיים הפוליטיים הפעילים.
בתחילת 1934 ברח מווינה בשל מלחמת האזרחים האוסטרית ועבר לצ'כוסלובקיה, שם קיבל את פניו בחום יאן מסריק. הם דנו ביחד בזמנו על תיקון הגבול הונגריה-צ'כוסלובקיה בשנת 1918 (המשא ומתן לא הבשיל אז בגלל המצב הפוליטי הפנימי של הונגריה), ואז הם הכירו. הוא ביקר גם בכמה מבכירי הממשל צ'כוסלובקיים דרך מסריק, אך לא יכול היה לעשות יותר מדי למען המטרה ההונגרית; במאי חלה קשה בפראג. נראה היה שהוא התאושש בהצלחה עד יוני והצליח לנסוע לטרנסילבניה, לסאין אצל אמו ואחותו שהתגוררו שם. בביתם התחיל ללמוד את השפה הצ'כית, שנראתה לו חשובה בנסיבות גלותו. בינתיים לקה בהתקף לב נוסף ב-15 ביולי, אותו כבר לא שרד.
על שמו נקרא רחוב ברובע 5 של בודפשט. [2]