פול רוזנברג (סוחר אמנות)
פול רוזנברג (בצרפתית: Paul Rosenberg; 1881 - 29 ביוני 1959) היה אספן וסוחר אמנות מודרנית צרפתי-יהודי נודע. הוא החזיק בבעלותו את גלריות האמנות "פול רוזנברג אנד קומפני" בפריז, לונדון וניו יורק. רוזנברג ייצג, בין היתר, את האמנים פיקאסו, בראק, פרננד לז'ה ומאטיס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזנברג נולד בפריז למשפחה יהודית שהיגרה מברטיסלאבה הסלובקית לצרפת בשנת 1859. הוא החל את דרכו בחנות עתיקות שאביו, אלכסנדר רוזנברג, פתח בשנת 1870. בשנים 1902–1905 עבד בבריטניה עבור אביו, ובשנת 1911 פתח בפריז את הגלריה שלו לאמנות ברו דה לה בואטי 21, רחוב בפריז שבו גלריות רבות. רוזנברג שילם לאמנים מחירים טובים יותר ממתחריו, והצליח למשוך לגלריה שלו אמנים כגון פבלו פיקאסו, ז'ורז' בראק, פרננד לז'ה ואנרי מאטיס.
בשנת 1918 החל לייצג את פיקאסו באופן בלעדי, יחד עם סוחר האמנות ז'ורז' וילדנסטין. השניים קנו מדי שנה מספר משמעותי מציוריו, ופרסמו את שמו ברחבי העולם. הקשר בין פיקאסו ורוזנברג נמשך עד לשנת 1932, ועם וילדנסטין עד ל-1939. בשנת 1935 הוא פתח גלריה בלונדון עם גיסו ז'אק הלפט. בספטמבר 1940, מיד לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית, נמלט עם משפחתו לניו יורק, ופתח גלריה שהציגה אמנות אירופית ואמריקאית עכשווית, במנהטן.
אוסף האמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזנברג היה בעל טעם וכישרון יוצא דופן לגילוי ציירים בתחילת דרכם, וסייע להתפתחות אוספי אמנות רבים באירופה ובארצות הברית, ובכללם אלה של מכון האמנות של שיקגו, מוזיאון פילדלפיה לאמנות, והמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. ציורים מאוסף האמנות שלו מצאו את דרכם למוזיאונים הגדולים בעולם, כולל ציורו של ואן גוך, ליל כוכבים, במוזיאון לאמנות מודרנית. רוזנברג עצמו ייחס את הצלחתו כסוחר בין היתר לעובדה שהוא מעולם לא ניסה למכור: "ציורים טובים מוכרים את עצמם. איני מוכר דבר שלא הייתי רוצה לשמור לעצמי". על היצירות ששמר לעצמו אמר כי "כל הון שבעולם לא יוכל לקנות אף אחת מהן, הן מבטאות את חיי".[1]
אוסף האמנות שהותיר אחריו בפריז הוחרם על ידי הנאצים בתקופת הכיבוש הנאצי בשנת 1941.[2] במהלך המלחמה, הצליחה תנועת ההתנגדות הצרפתית להשיב אליו את אחד מהציורים שנבזזו.
המומחה לאמנות נבזזת הקטור פליסיאנו, תיאר בספרו "המוזיאון האבוד" משנת 1998 כיצד בצרפת לבדה הוחרמו 203 אוספים, ובהם קרוב ל-22,000 יצירות אמנות.[3] הפרסום אילץ את המוזיאון לאמנות בסיאטל להחזיר ליורשיו של רוזנברג את ציור האודליסק של מאטיס. היורשים מכרו אותו במכירה פומבית בשנת 2007, עבור 33 מיליון דולר. בנוסף השיב למשפחה מרכז ז'ורז' פומפידו הפריזאי את הציור "אשה באדום וירוק" (Femme en rouge et vert) מאת פרנאן לז'ה, שנמכר על-ידם בשנת 2003 עבור סכום של 16 מיליון אירו.
מספר יצירות נוספות, ביניהם ציורים של קלוד מונה ופייר בונאר שמקום הימצאם אותר על ידי פליסיאנו, נמכרו עבור סכום כולל של 14 מיליון יורו. עם זאת, 64 יצירות אמנות נוספות מהאוסף של רוזנברג עדיין פזורים ברחבי העולם, ונחשבים לאבודים.[4]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזנברג הוא אחיו של לאונסה (Léonce) רוזנברג, סוחר אמנות בזכות עצמו. לרוזנברג נולדו בן ובת. בנו אלכסנדר פ' רוזנברג ירש את הגלריה של אביו בניו יורק, והיה לסוחר אמנות בולט בניו יורק עד לפטירתו בשנת 1987. בתו, מישלין רוזנברג, היא אמה של העיתונאית הצרפתייה אן סינקלייר, היורשת של חלק מנכסיו והונו העצום של רוזנברג לאחר פטירתה של אמה.
בשנת 2008 תרמה סינקלייר לצרפת את אחד מציוריו של פיקאסו - "דיוקן של גברת רוזנברג ובתה", ציור של אמה וסבתה.[5] היא אף עוסקת בכתיבת ספר ביוגרפיה ראשון על סבה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פול רוזנברג, באתר מומה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Paul Rosenberg, Art Dealer, Dies. The New York Times, July 1, 1959
- ^ [1]
- ^ 2 Hector Feliciano, The Lost Museum, New York, 1997, pp. 52–74.
- ^ דורית דיקשטיין-שומרון, מאטיס ודגה ניצלו בשואה, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2003
- ^ באתר מוזיאון פיקאסו
