פורט מורגן

פורט מורגן
Fort Morgan

צילום אוויר של פורט מורגן (2002)
מידע כללי
סוג	מבצר
שימוש	מבצר חוף אתר תיירות
על שם	דניאל מורגן
מיקום	דרומית למוביל
מדינה	אלבמה, ארצות הברית ארצות הברית
בעלים	צבא ארצות הברית הממשלה הפדרלית של ארצות הברית
מייסדים	צבא ארצות הברית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1819–1834 (כ־15 שנים)
חומרי בנייה	לבנים
יוצר	בנג'מין הופקינס סמיואל הוקינס רנה דה רוסי (אנ') קורנליוס אוגדן
אדריכל	סימון ברנרד (אנ')
מידות
אורך	540 מטר
רוחב	540 מטר
גובה	10 מטר
שטח	כ-250 דונם
גובה מעל פני הים	0 מטר
קומות	3
קואורדינטות	30°13′41″N 88°01′23″W / 30.228056°N 88.023056°W / 30.228056; -88.023056
https://ahc.alabama.gov/properties/ftmorgan/ftmorgan.aspx
(למפת אלבמה מוגדלת)   מונטגומרי ברמינגהאם האנטסוויל מוביל טסקלוסה דיקייטר דותן מ י ס י ס י פ י טנסי ג'ורג'יה פלורידה מפרץ מקסיקו פורט מורגן (למפת אלבמה רגילה)   מונטגומרי ברמינגהאם האנטסוויל מוביל טסקלוסה דיקייטר דותן מ י ס י ס י פ י טנסי ג'ורג'יה פלורידה מפרץ מקסיקו פורט מורגן

המבנה המרכזי בפורט מורגן לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית. ניכר ההרס הרב שנגרם למבנה לאחר שבועיים מצור

פורט מורגן הוא מבצר שנבנה בארצות הברית בתחילת המאה ה-19 בכניסה למפרץ מוביל (אנ') (מפרץ מקסיקו) כדי לשמור על עיר הנמל מוביל שבדרום אלבמה. נקרא על שם דניאל מורגן שהיה מפקד בצבא הקונטיננטלי במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית. המבצר היה מעורב בקרבות במלחמת האזרחים האמריקנית ועמד במצור ממושך שהטיל צבא הצפון על כוחות צבא הקונפדרציה שהתבצרו במקום. מוגדר כאתר היסטורי ואתר לאומי של ארצות הברית.

ההיסטוריה של המבצר

פורט בוייר

במקום בו הוקם המבצר היה קיים לפני כן מבצר בשם פורט בוייר (אנ') שהוקם ב-1813 מאדמה ועץ ומגיניו האמריקאים נלחמו בצבא בריטניה במהלך מלחמת 1812. המבצר הותקף פעמיים במהלך אותה מלחמה:

• בספטמבר 1814 התחולל קרב פורט בוייר הראשון שהיה במהותו קרב תותחים בין הצי הבריטי למגיני המבצר והסתיים ללא הכרעה.
• בפברואר 1815 התחולל קרב פורט בוייר השני שכלל הנחתת כוחות יבשתיים שצרו על המבצר ואילצו את מגיניו להיכנע. כיבוש המבצר וכניעת הכוחות שהגנו על מפרץ מוביל איפשר לצי הבריטי להיערך לכיבוש העיר מוביל אך בדרכם לשם נחתם הסכם גנט שסיים את מלחמת 1812. במסגרת ההסכם נחזירה בריטניה לארצות הברית את המבצר.

הקמת המבצר

כלקח ממלחמת 1812 החליט הפיקוד של צבא ארצות הברית לחזק את המבצרים הימיים לאורך חופי ארצות הברית כשביניהם היה גם פורט בוייר החרב כשבין השאר הוחלף שמו לפורט מורגן. חיזוק המבצר החל ב-1819 על בסיס תוכניות שהכין המהנדס הצרפתי סימון ברנרד (אנ'). תהליך ההקמה התעכב לאחר שורה של בעיות הנוגעות למנהלי הפרויקט. ראשון המנהלים היה בנג'מין הופקינס שנפטר לאחר זמן קצר מקדחת צהובה. מחליפו, סמואל הוקינס, נפטר גם הוא לאחר תקופה קצרה (1821). הפרויקט נמסר אז לניהולו של קפטן רנה דה רוסי (אנ') מחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית אך ב-1925 חלה דרוסי והעביר את ניהול העבודה לסגנו קורנליוס אוגדן שהצליח לסיים את הבנייה ב-1934. לקח נוסף ממלחמת 1812 היה הצורך לבצר לא רק את החזית לים אלא גם את הגישה היבשתית למבצר.

עם סיום הבניה הוצבה במקום יחידת תותחנים של צבא ארצות הברית.

מלחמת האזרחים

מלחמת האזרחים האמריקנית נפתחה רשמית ב-12 באפריל 1861 אך כבר ב-3 בינואר אותה שנה כבש כוח של צבא הקונפדרציה, בפיקודו של קולונל ג'ון טוד, את פורט מורגן כחלק מחיזוק ההגנות על מוביל. הצבא הדרומי תיגבר את המבצר ב-600 חיילים וב-18 תותחים כבדים שטווח הירי שלהם כיסה את מעבר המים העמוקים מול המבצר (סך התותחים במבצר הסתכם ב-46). כמו כן חיזק את הגישה היבשתית ממזרח בעמדות ותעלות וגייס מספר ספינות מלחמה, בפיקודו של אדמירל פרנקלין ביוקנן (אנ'), כדי להגן על המבצר.

בנוסף חיזק צבא הדרום את פורט גיינס (כ-10 ק"מ מערבית לפורט מורגן ומעבר למעבר המים) והציב שם 26 תותחים. עם פרוץ המלחמה הועבר הפיקוד על המבצר על ריצ'רד לוסיאן פייג' (אנ').

ההיערכות של צבא הדרום באזור איפשרה, במהלך המלחמה, למעבר של ספינות אספקה ושירות של הקונפדרציה אל העיר מוביל וממנה עם מספר נפגעים נמוך.

ב-5 באוגוסט 1864 תקף צי של ספינות מלחמה של צבא הצפון, בפיקודו של אדמירל דייוויד פראגות', את מפרץ מוביל (אנ'). תחילה הכניע הכוח את צי הדרום שהגן על המפרץ ולאחר מכן כבש את פורט גיינס. לאחר מכן התפנה חלק מהצי, בפיקודו של מייג'ור גנרל גורדון גריינג'ר, להטיל מצור על פורט מורגן (אנ'). המצור נמשך כשבועיים במהלכם הפציץ צי הצפון את המבצר ללא הפסקה עד כניעתו של מפקד המבצר, פייג', ב-23 באוגוסט 1864.

לאחר כיבוש המבצר שימש הנמל שלידו כנקודת יציאה לפשיטות של צי צבא הצפון ליעדים צבאיים של צבא הדרום באזור מוביל כשבין השאר תקף צי הצפון את הפורט הספרדי (אנ') ואת פורט בלייקלי (אנ'). פעילות זו נמשכה עד 9 במאי 1965 כשהדרום חתם על הסכם כניעה. בסיום המלחמה היו חלקים גדולים מהמבצר הרוסים מההפצצות של המצור.

לאחר מלחמת האזרחים

ב-1870 החל תהליך שיפוץ המבצר והוכנסו לתוכו 12 תותחים כבדים אולם בסיום השיפוץ נזנח המבצר.

ב-1895 אישר הנשיא גרובר קליבלנד את חיזוק הביצורים של פורט מורגן. במהלך הפרויקט, שנמשך עד 1900, נבנו בסביבות המבצר חמש עמדות בטון עבור סוללות התותחים. כל אחת מעמדות אלו קיבלה שם משלה:

• עמדה 1 נקראה על שם המבצר ההיסטורי פורט בוייר
• עמדה 2 נקראה על שם הנרי דירבורן.
• עמדה 3 נקראה על שם הקצין הצרפתי מייג'ור גנרל Louis Lebègue Duportail שלחם לצד האמריקאים במלחמת העצמאות של ארצות הברית
• עמדה 4 נקראה על שם קפטן Evan Thomas שנהרג ב-1873
• עמדה 5 נקראה על שם לוטננט William T. Schenck שנהרג ב-1900 במהלך מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים

מלחמת ארצות הברית-ספרד

ב-1898, במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד, השתתפה אחת הסוללות, שהוצבו על האי, במלחמה זו.

מלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה הועברו חלק מהתותחים למפעלי נשק כדי להסב אותם לתותחים מתניידים על רכבות. תותחים אלו הועברו לפעילות בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. תקופה מסוימת שימש המבצר כמטרה לניסויים בדגמי תותחים, ימיים ויבשתיים, חדשים. ב-1917 עם הצטרפות ארצות הברית למלחמה הפך המקום למחנה אימון לחיילי יחידות תותחי שדה ותותחי נ"מ. כמו כן פעלה במבצר יחידת אלחוט.

לאחר מלחמת העולם הראשונה

ב-1920 הוצבה במבצר סוללת תותחי הוביצר אך ב-1924 זנח צבא ארצות הברית את המבצר והתותחים נשלחו למחזור.

מלחמת העולם השנייה

ב--1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, חזר צבא ארצות הברית למבצר והציב בו חמישה תותחי 155 מ"מ. ב-1946, לאחר המלחמה, נטש הצבא את המבצר ומחלקת המלחמה של ארצות הברית העבירה את האחריות עליו לשלטונות אלבמה.

המבצר בעת החדשה

ב-1960 הוגדר המקום כאתר היסטורי לאומי על ידי הממשלה הפדרלית של ארצות הברית^[1]. ב-1966 הוגדר האתר כאתר מורשת במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים^[2]. ב-2007 הוגדר המבצר כאחד מעשרה אתרים בארצות הברית בסיכון הגבוה ביותר להתמוטטות. ב-2008 החל תהליך חיזוק קירות המבנה כשבמהלך העבודות נתגלה במקום פגז שנורה מאונייה במהלך המצור ולא התפוצץ^[3].

כיום המבצר פתוח לביקורי תיירים.

ב-1946 שימש השדה בקרבת המבצר כשדה תעופה למטוסים קלים מתוך כוונה לקדם כך תיירות^[4]

תיאור המבצר

המבצר הוקם בקצה של לשון ים ארוכה שבולטת לתוך מימי מפרץ מקסיקו ומוקף משלושת עבריו בים. המבצר הוא מדגם מצד כוכב ונבנה מלבנים שרופות. המבנה המרכזי בן 3 קומות בצורת כוכב והוא מוקף בחפיר ומעברה חומה נוספת נמוכה יותר. בשלהי המאה ה-19 נבנו מסביב למבצר חמישה מבני בטון שיועדו לסוללות תותחים.

ב-1906 וב-1916 נפגע המבצר מהוריקנים שהרסו חלקים גדולים ממבני העץ ששימשו למגורי החיילים והקצינים.

גלריה

• 
  שרטוט של פורט מורגן מתקופת בנייתו
• 
  שער הכניסה הראשי לפורט מורגן ומעליו שלט "פורט מורגן 1833"
• 
  החפיר המקיף את המבנה המרכזי
• 
  תותח היסטורי המוצב במבצר
• 
  מסדרון בתוך המבנה

לקריאה נוספת

• Lewis, Emanuel Raymond (1979). Seacoast Fortifications of the United States. Annapolis: Leeward Publications. ISBN 978-0-929521-11-4.
• Weaver II, John R. (2018). A Legacy in Brick and Stone: American Coastal Defense Forts of the Third System, 1816-1867, 2nd Ed. McLean, VA: Redoubt Press. ISBN 978-1-7323916-1-1.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורט מורגן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פורט מורגן

• פורט מורגן, ברשת החברתית פייסבוק
• המצור על פורט מורגן במלחמת האזרחים, באתר hmdb.org
• קרב מפרץ מורגן, באתר nps.gov
• פורט מורגן, באתר gulfshores.com
• פורט מורגן, באתר alabama.travel

הערות שוליים

1. דף הרישום של פורט מורגן, באתר tps.cr.nps.gov
2. דף הרישום של פורט מורגן, באתר npgallery.nps.gov
3. Workers discover cannon shell, באתר blog.al.com, ‏23 ביוני 2008
4. מטוסים בפורט מורגן, באתר members.tripod.com