פרדריק סטוק

פרדריק סטוק
Frederick Stock
לידה 11 בנובמבר 1872
ייליך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 1942 (בגיל 69)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של רוזהיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הגבוה למוזיקה וריקוד בקלן עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור, ויולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדריק סטוק (Frederick Stock‏; 11 בנובמבר 1872, ייליך גרמניה – 20 באוקטובר 1942) היה מנצח ומלחין אמריקאי ממוצא גרמני.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כילד החל סטוק בהכשרתו המוזיקלית אצל אביו, מנצח תזמורת צבאית. בגיל 14 התקבל פרדריק סטוק לקונסרבטוריון של קלן ללימודי כינור וקומפוזיציה. אנגלברט הומפרדינק היה בין מוריו שם ווילם מנגלברג היה בין חבריו לכיתה. לאחר סיום הקונסרבטוריון בשנת 1890 התקבל סטוק לתזמורת העירונית של קלן ככנר. בשנת 1895 הוא נפגש עם תיאודור תומאס, מנהלה של התזמורת הסימפונית של שיקגו, אז בראשית דרכה, ומי שישפיע רבות על עתידו של סטוק. תומאס, שביקר אז בגרמניה לחפש מועמדים מתאימים לגיוס לתזמורתו, הזמין את סטוק למבחן קבלה ונתן לו משרת ויולן בתזמורת שיקגו. אלא שתומס לא איחר לעמוד על כך, שהויולן החדש שלו הוא גם מנצח מחונן מאוד ובשנת 1900 קידם אותו לדרגת עוזר מנצח. לאחר מותו הפתאומי של תיאודור תומאס בשנת 1905, קיבל עליו פרדריק סטוק את משרת המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של שיקגו. בשלב הראשון מילא את התפקיד על בסיס זמני בלבד, אך בשנת 1911, ורק לאחר שהוועד המנהל של התזמורת נכשל בנסיונותיו למשוך למשרה מנצחים כמו גוסטב מאהלר, הנס ריכטר, פליקס ויינגרטנר, קרל מוק ופליקס מוטל, בין השאר, התמנה לבסוף למנהל מוזיקלי קבוע.

בניהולו של סטוק הייתה תזמורת שיקגו לאחת התזמורות הראשונות במעלה בארצות הברית. היא פיתחה צליל ייחודי בכלי נשיפה ממתכת, שאפשר להבחין בו כבר בהקלטות הראשונות של התזמורת. סטוק, תומך נלהב במוזיקה חדישה, עודד את ביצוע יצירותיהם של מלחינים, שנחשבו למודרניים בימים ההם, ביניהם מהלר, ריכרד שטראוס, סטרווינסקי (שהסימפוניה בדו שלו נכתבה לפי הזמנת התזמורת ליובל החמישים שלה), פרוקופייב (שהקונצ'רטו השלישי שלו לפסנתר נוגן בהשמעת בכורה עולמית בשיקגו, עם המלחין ליד הפסנתר), הולסט, קודאי (שהקונצ'רטו שלו לתזמורת נכתב להזמנת סטוק), מיאסקובסקי, סוק, וולטון, אנסקו ועוד רבים אחרים. בשנת 1916 הקליטה התזמורת, בניצוח סטוק, את קובץ התקליטים הראשון שלה לחברת קולומביה. היו אלה ההקלטות הראשונות מאז ומעולם שהקליטה תזמורת אמריקאית בניצוחו של מנהלה המוזיקלי. בהמשך עברה התזמורת אל חברת RCA ויקטור, חזרה אל קולומביה ובסופו של דבר עשתה את הקלטותיה האחרונות בניצוחו של סטוק, בעונת 2–1941, עם RCA ויקטור. הקלטת האולפן האחרונה של סטוק, הסימפוניה השלישית בסי מינור של ארנסט שוסון, יצאה למכירה לאחר מותו, בשנת 1943.

סטוק, מנצח שהמעיטו בערכו, לא היה דמות זוהרת כמו סטוקובסקי, ניקיש או טוסקניני. אורח הניצוח של סטוק טשטש את חשיבותו הוא על הדוכן ונועד להרחיק את תשומת לב המאזינים מן המנצח ולקרבם אל המוזיקה עצמה. אין זאת אומרת, שהיה מנצח משעמם, כפי שיעידו תקליטי וגנר, צ'ייקובסקי, גליאר, ברהמס ואחרים בניצוחו. צניעותו של סטוק מנעה ממנו לקצור תשומת הלב, תהילה וכבוד מצד המאזינים[דרוש מקור].

את הקלטותיו, הקשות להשגה בעידן התקליטורים, אפשר למצוא לסירוגין ב"בידולף" וב"דנטה/ליס" וכן באתר הרשת של התזמורת הסימפונית של שיקגו.

תקופת כהונתו בת שלושים ושבע השנים של פרדריק סטוק כראש התזמורת הסימפונית של שיקגו נפלה באורכה רק מזו של יוג'ין אורמנדי בתזמורת פילדלפיה. זמן קצר לאחר מותו של סטוק, נבחר דזירה דפו ליורשו.

פרדריק סטוק ייסד את התזמורת האזרחית של שיקגו, התזמורת המכינה הראשונה בארצות הברית הקשורה בתזמורת סימפונית חשובה, בשנת 1919. מטרתה היא לגייס מוזיקאים קדם-מקצועיים ולהכשיר אותם להיות נגני תזמורת ברמה גבוהה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדריק סטוק בוויקישיתוף