פרקליט המדינה של ארצות הברית

פרקליט המדינה של ארצות הברית
איוש נוכחי אליזבת פרילוגר
תאריך כניסה לתפקיד 20 בינואר 2021
תחום שיפוט ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ייסוד המשרה אוקטובר 1870
איוש ראשון בנג'מין בריסטו
www.usdoj.gov/osg/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הארגון של משרד פרקליט המדינה.

פרקליט המדינה של ארצות הבריתאנגלית: United States Solicitor General ובקיצור USSG) הוא בעל התפקיד הרביעי בחשיבותו במחלקת המשפטים של ארצות הברית, (שווה בדירוג עם המשנה לתובע הכללי). פרקליט המדינה קובע את העמדה המשפטית שארצות הברית תנקוט בבית המשפט העליון. בנוסף לפיקוח ולניהול תיקים שבהם הממשלה צד, משרד הפרקליטות גם מגיש תזכירי (brief) "אמיקוס קוריא" במקרים בהם יש לממשל הפדרלי עניין משמעותי בסוגיה המשפטית. פרקליטות המדינה מייצגת את הממשלה כמעט בכל מקרה שבו ארצות הברית היא צד, וגם ברוב המקרים שבהם הממשלה הגישה תזכיר אמיקוס קוריא. משרד פרקליט המדינה בוחן תיקים בהם בתי המשפט הפדרליים לערעורים פסקו נגד ארצות הברית וקובע האם הממשלה תערער לבית המשפט העליון.

הרכב משרד הפרקליט הכללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקליט המדינה נעזר בארבעה משנים לפרקליט ושבעה-עשר עוזרי הפרקליט. שלושה מהמשנים לפרקליט הם במשרה קבועה במשרד המשפטים. המשנה הנותר, ידוע כ"משנה הראשי", ומכונה לפעמים "המשנה הפוליטי", הוא מתפטר בדרך כלל עם כניסת ממשל חדש, זאת בדומה לפרקליט המדינה עצמו.

פרקליט המדינה, שמשרדיו ממוקמים בבניין בית המשפט העליון וגם במטה מחלקת המשפטים, מכונה "השופט העשירי" כתוצאה מהקשר ההדוק בין השופטים לבין פרקליט המדינה (וצוות פקידי בית המשפט וצוות הפרקליטות). משרד פרקליט המדינה טוען בדרך כלל עשרות פעמים במהלך המושב השנתי של בית המשפט, וכך הוא הטוען התדיר ביותר בפני בית המשפט. כתוצאה מכך, פרקליט המדינה נוטה להיות נינוח במהלך הדיונים, בעוד שהטוענים האחרים יהיו לחוצים. כמו כן, כאשר משרדו של פרקליט המדינה תומך בבקשת ערעור לבית המשפט העליון, הבקשה לערעור מתקבלת לעיתים תכופות. תופעה ראויה לציון בהתחשב בכך שבכל מושב מתקבלות רק 75–125 מתוך למעלה מ -7,500 בקשות שהוגשו.

מלבד השופטים עצמם, פרקליט המדינה הוא בין המשפיעים הידעניים ביותר בין המשפטנים העוסקים בהתדיינות המשפטית של בית המשפט העליון. חמישה מפרקליטי המדינה התמנו מאוחר יותר כשופטים בבית המשפט העליון: ויליאם הווארד טאפט (ששימש כנשיא ה -27 של ארצות הברית לפני שהפך לנשיא בית המשפט העליון), סטנלי פורמן ריד, רוברט ה. ג'קסון, ת'ורגוד מרשל ואלנה קגן. גם כמה מבעלי התפקידים הזוטרים יותר בלשכת פרקליט המדינה, התמנו מאוחר יותר לבית המשפט העליון. לדוגמה, נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס הבן, היה המשנה הראשי לפרקליט, השופט העליון סמואל אליטו היה עוזר הפרקליט. רוברט בורק היה פרקליט המדינה היחיד (אמנם לא פרקליט מכהן) שמונה למועמד לעליון ומועמדותו לא אושרה. עם זאת, מעולם לא נדחה מינוי לבית המשפם העליון של פרקליט מדינה מכהן. שמונה פרקליטי מדינה נוספים שירתו בבתי המשפט לערעורים של ארצות הברית.

בתוך מחלקת המשפטים, יש לפרקליט המדינה השפעה משמעותית על כל הערעורים המובאים על ידי המחלקה. פרקליט המדינה הוא בעל המשרה היחיד המחויב באופן סטטוטורי להיות "מלומד במשפט". בכל פעם שמחלקת המשפטים זוכה במשפט והצד המפסיד מערער, המחלקה הרלוונטית של משרד המשפטים מייצגת את המחלקה בדיונים. עם זאת, כאשר משרד המשפטים הוא הצד המפסיד במשפט, ניתן להגיש ערעור רק באישור פרקליט המדינה. לדוגמה, אם מחלקת הנזיקין תפסיד במשפט בבית משפט פדרלי מחוזי, לא ניתן לערער על פסק דין זה ללא אישורו של פרקליט המדינה.

הליך "הקריאה להשקפותיו של פרקליט המדינה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר בית המשפט שוקל האם להוציא צו עיון מחדש בתיק שהממשל הפדרלי אינו צד בו, יבקש בית המשפט לפעמים מפרקליטות המדינה לשקול, בהליך המכונה "קריאה להשקפותיו של פרקליט המדינה" (באנגלית Call for the Views of the Solicitor General - CVSG). בתגובה לקריאה זו יגיש פרקליט המדינה תזכיר (brief) בו יביע דעתו בשאלה אם ראוי להוציא צו עיון מחדש, ובדרך כלל גם יביע את דעתו בשאלה מי מהצדדים צודק.

אף על פי ש"הקריאה להשקפותיו" היא רק בקשה, הרי שמשרד פרקליט המדינה מתייחס אליו כצו. פיליפ אלמן, ששימש כמשנה לפרקליט המדינה, והתפרסם ככותב התזכיר בתיק בראון נגד מועצת החינוך כתב באותו תזכיר: "כאשר בית המשפט העליון מזמין אותך, זה כמו צו מלכותי. פשוט אי אפשר לסרב".

"קריאה להשקפותיו של הפרקליט" תוצא על ידי בית המשפט כאשר השופטים סבורים כי העתירה חשובה ושוקלים לאשרה. ובכל זאת הם מעוניינים בחוות דעת משפטית נוספת. דוגמאות כוללות תיקים בהם יש אינטרס פדרלי; תיקים שבהם אין תקדימים מבוססים; תיקים מורכבים או כאלה שישפיעו על נושאים אחרים.

ה"קריאה להשקפות הפרקליט" לא מציינת מועד להגשה. הפרקליטות נוהגת להגיש את התזכירים בשלושה מועדים. בסוף מאי כך שבית המשפט יוכל לדון בהן לפני תום המושב השנתי שלו, החל בדרך כלל בסוף יוני או תחילת יולי; באוגוסט, לעתירות שבית המשפט ידון בהם עם תחילת המושב השנתי הבא בתחילת אוקטובר; בדצמבר, לעתירות שבית המשפט ידון בהמשך המושב[1].

מספר מסורות התפתחו מאז הוקם משרד התובע הכללי בשנת 1870.

אחת המסורות, שהיא אולי ייחודית לארצות הברית, היא נוהג של "הודאה בטעות". אם פרקליט המדינה לא מסכים עם פסק דין שהתקבל בבית משפט תחתון, אפילו שזה היה לטובת הממשלה, הוא רשאי ל"הודות בטעות". במקרה כזה בית המשפט העליון יבטל את פסק הדין ויחזיר את התיק לדיון מחודש בבית המשפט התחתון.

רשימת פרקליטי המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוקן שם תקופת כהונה שירת תחת הנשיא (ים)
1 בנג'מין בריסטו 11 באוקטובר 1870 15 בנובמבר 1872 יוליסס גראנט
2 סמואל פיליפס 11 בדצמבר 1872 1 במאי 1885 יוליסס גראנט
3 ג'ון גוד 1 במאי 1885 5 באוגוסט 1886 גרובר קליבלנד
4 ג'ורג' ינקס 30 ביולי 1886 29 במאי 1889 גרובר קליבלנד
5 אורלו צ'פמן 29 במאי 1889 19 בינואר 1890 בנג'מין הריסון
6 וויליאם טאפט 4 בפברואר 1890 20 במרץ 1892 בנג'מין הריסון
7 צ'ארלס אולדריץ' 21 במרץ 1892 28 במאי 1893 בנג'מין הריסון
8 לורנס מקסוול 6 באפריל 1893 30 בינואר 1895 גרובר קליבלנד
9 הולמס קונרד 6 בפברואר 1895 1 ביולי 1897 גרובר קליבלנד
10 ג'ון ריצ'רדס יולי 1897 מרץ 1903 ויליאם מקינלי
11 הנרי הויט פברואר 1903 מרץ 1909 טדי רוזוולט
12 לוייד באוורס אפריל 1909 ספטמבר 1910 ויליאם טאפט
13 פרדריק להמן דצמבר 1910 יולי 1912 ויליאם טאפט
14 ויליאם בוליט יולי 1912 מרץ 1913 ויליאם טאפט
15 ג'ון דייוויס (פרקליט) 29 באוגוסט 1913 21 בנובמבר 1918 וודרו וילסון
16 אלכסנדר המלך 21 בנובמבר 1918 24 במאי 1920 וודרו וילסון
17 ויליאם פרירסון יוני 1920 יוני 1921 וודרו וילסון
18 ג'יימס בק יוני 1921 יוני 1925
19 ויליאם מיטשל 4 ביוני 1925 4 במרץ 1929 קלווין קולידג'
20 צ'ארלס יוז מאי 1929 אפריל 1930 הרברט הובר
21 תומאס תאצ'ר מרץ 1930 מאי 1933 הרברט הובר
22 ג'יימס ביגס מאי 1933 אפריל 1935 פרנקלין רוזוולט
23 סטנלי ריד אפריל 1935 27 בינואר 1938 פרנקלין רוזוולט
24 רוברט ג'קסון מרץ 1938 18 בינואר 1940 פרנקלין רוזוולט
25 פרנסיס בידל 22 בינואר 1940 25 באוגוסט 1941 פרנקלין רוזוולט
26 צ'ארלס פהי 1 בנובמבר 1941 ספטמבר 1945 פרנקלין רוזוולט
27 הווארד מקגרת' אוקטובר 1945 - אוקטובר 1946 הארי טרומן
28 פיליפ פרלמן יולי 1947 אוגוסט 1952 הארי טרומן
29 וולטר קאמינגס דצמבר 1952 מרץ 1953 הארי טרומן
30 סיימון סובלוף פברואר 1954 יולי 1956 דווייט אייזנהאואר
31 לי רנקין אוגוסט 1956 ינואר 1961 דווייט אייזנהאואר
32 ארצ'יבלד קוקס ינואר 1961 יולי 1965 ג'ון קנדי
33 ת'ורגוד מרשל 23 באוגוסט 1965 30 באוגוסט 1967 לינדון ג'ונסון
34 ארווין גריזוולד אוקטובר 1967 21 במרץ 1973 לינדון ג'ונסון
35 רוברט בורק 21 באוגוסט 1973 20 בינואר 1977 ריצ'רד ניקסון ג'רלד פורד
36 דניאל פרידמן 20 בינואר 1977 28 במרץ 1977 ג'ימי קרטר
37 וייד מק-קרי 28 במרץ 1977 20 בינואר 1981 ג'ימי קרטר
38 רקס לי אפריל 1981 1 ביוני 1985 רונלד רייגן
39 צ'ארלס פריד 1 ביוני 1985 20 בינואר 1989 רונלד רייגן
40 ויליאם ברייסון 20 בינואר 1989 26 במאי 1989 ג'ורג בוש האב
41 קנת' סטאר 26 במאי 1989 20 בינואר 1993 ג'ורג בוש האב
42 ויליאם ברייסון 20 בינואר 1993 7 ביוני 1993 ביל קלינטון
43 דרו דייס 7 ביוני 1993 1 ביולי 1996 ביל קלינטון
44 ולטר דלינגר 1 ביולי 1996 13 בנובמבר 1996 ביל קלינטון
45 סת' וקסמן 13 בנובמבר 1996 20 בינואר 2001 ביל קלינטון
46 ברברה אנדרווד 20 בינואר 2001 11 ביוני 2001 ג'ורג' בוש הבן
47 טד אולסון 11 ביוני 2001 10 ביולי 2004 ג'ורג' בוש הבן
48 פאול קלמנט 11 ביולי 2004 19 ביוני 2008 ג'ורג' בוש הבן
49 גרגורי גר 19 ביוני 2008 16 בינואר 2009 ג'ורג' בוש הבן
49 אדוין קנידלר 16 בינואר 2009 19 במרץ 2009 ברק אובמה
49 אלנה קגן 19 במרץ 2009 17 במאי 2010 ברק אובמה
50 ניל קטיאל 17 במאי 2009 9 ביוני 2010 ברק אובמה
51 דון ורלי 9 ביוני 2010 25 ביוני 2016 ברק אובמה
52 איאן גרשנגום 25 ביוני 2016 20 בינואר 2017 ברק אובמה
53 נואל פרנסיסקו 20 בינואר 2017 10 במרץ 2017 דונלד טראמפ
54 ג'פרי וול 10 במרץ 2017 19 בספטמבר 2017 דונלד טראמפ
55 נואל פרנסיסקו 19 בספטמבר 2017 23 ביולי 2020 דונלד טראמפ
56 אליזבת פרילוגר 20 בבינואר 2021 מכהנת כיום ג'ו ביידן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]