לידה |
15 בנובמבר 1788 ברידג'וויל, דלאוור, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
27 באוקטובר 1857 (בגיל 68) מילפורד, דלאוור, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | בית הקברות הפרסביטריאני הישן, דובר, דלאוור, ארצות הברית | ||||
השכלה | בית הספר וסטאון | ||||
מפלגה | המפלגה הפדרליסטית, המפלגה הוויגית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
צ'ארלס פולק הבן (באנגלית: .Charles Polk Jr; 15 בנובמבר 1788 – 27 באוקטובר 1857) היה חוואי ופוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הפדרליסטית, ובהמשך המפלגה הוויגית, שכיהן כחבר בית הנבחרים והסנאט של דלאוור וכמושל דלאוור ה-27 וה-30 בשתי תקופות כהונה נפרדות בשנים 1827–1830 ובשנים 1836–1837.
צ'ארלס פולק הבן נולד ליד העיירה ברידג'וויל שבדלאוור, כבנם של צ'ארלס פולק האב ושל מרי מנלאב פולק. משפחת פולק הגיעה לאמריקה מסקוטלנד, והנשיא ג'יימס פולק היה דודן רחוק שלו. רוברט פולק התיישב במחוז סומרסט שבפרובינציית מרילנד ב-1660, ובני ענף המשפחה בדלאוור היו צאצאים שלו. צ'ארלס פולק האב היה ותיק מלחמת העצמאות של ארצות הברית, ושירת ב-1777 ברגימנט של קולונל דייוויד הול. הוא היה בעל שטחי קרקעות נרחבים באזור ברידג'וויל, כיהן שמונה שנים בבית הנבחרים של דלאוור, והיה נציג לוועידת החוקה של המדינה ב-1792.
לאחר מות אביו ב-1795 החל פולק הבן ללמוד בבית הספר וסטאון שבמחוז צ'סטר בפנסילבניה, ולאחר מכן למד משפטים בקריאה עצמית עם קנסי ג'ונס האב, נשיא בית המשפט העליון של דלאוור, אך מעולם לא עסק במקצוע. ב-1812 הוא כבר היה הבעלים של פונדק ליד ברידג'וויל.
פולק היה חבר המפלגה הפדרליסטית, שנהנתה מרוב במחוזות קנט וסאסקס, אך הייתה כמעט בשוויון ברמה המדינתית עם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, בשל כוחה של זו האחרונה במחוז ניו קאסל. כתוצאה מכך, היו הבחירות המדינתיות בדלאוור צמודות בדרך כלל והתנהלו בהן מאבקים קשים. דלאוור הייתה המדינה האחרונה בארצות הברית שבה הייתה למפלגה הפדרליסטית השפעה כלשהי, לאחר שבשאר המקומות נעלמה למעשה לחלוטין. עד 1827 התפלגו מהמפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית הג'פרסונית הוותיקה לסיעה הג'קסונית, או הסיעה הדמוקרטית, או סיעת אדמס/קליי, שנודעה בתחילה כמפלגה הלאומית הרפובליקנית ומאוחר יותר כמפלגה הוויגית. אלו שנותרו במפלגה הפדרליסטית, שרבים המהם היו בדלאוור, הלכו בעקבותיהם.
פולק ורוב הפדרליסטים בדלאוור הצטרפו לסיעת אדמס/קליי, והחלו לתפוס את השליטה מטעם הלאומים-הרפובליקנים ולאחר מכן מטעם הוויגים בפוליטיקה של דלאוור. כמו הפדרליסטים, הוויגים היו חזקים במיוחד במחוזות קנט וסאסקס, אך היו כמעט בשוויון עם המפלגה הדמוקרטית שהייתה בעלת כוח ברובו של מחוז ניו קאסל. התחרות בין צפון לדרום המדינה נמשכה כמקודם, רק תחת שמות שונים.
בתחילה ייצג פולק את מחוז סאסקס, וכיהן שתי תקופות כהונה בבית הנבחרים המדינתי בשנים 1814–1815. לאחר שעבר למחוז קנט, הוא נבחר שוב לבית הנבחרים, הפעם מטעם מחוז זה. הוא כיהן בבית הנבחרים בעוד שני מושבים של הבית בין השנים 1818–1824. ב-1819 הוא גם נבחר למנהלת המחוז. ב-1824 הוא נבחר כחבר הסנאט של דלאוור, בו הוא כיהן תקופת כהונה אחת בשנים 1825–1827. במושב של 1826 הוא היה יושב ראש הסנאט.
באותה שנה בחרה המפלגה הפדרליסטית בפולק כמועמדה לתפקיד מושל דלאוור, ולאחר מערכת בחירות קשה הוא נבחר, לאחר שזכה בהפרש קל מול מועמד הדמוקרטים-רפובליקנים דייוויד האזרד. הוא כיהן כמושל מ-16 בינואר 1827 ועד 19 בינואר 1830.
ב-1829 עברה חקיקה שקבעה את הקמתן של מועצות חינוך בכל אחת מנפות המדינה, והוקמו בית ספר קטנים כך שלכל תלמיד היה בית ספר במרחק של לא יותר משני מילים (שלושה ק"מ) מביתו. הייתה זו תוכנית שאפתנית ויצירתית לשיפור החינוך העל-יסודי שפותחה וקודמה כבר קודם לכן על ידי וילארד הול, שהיה אז שופט בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית (אנ'). לתוכנית היה מימון ברמה זו או אחרת מהמדינה, אך הייתה ציפייה שהרשויות המקומיות ישלימו אותו, כשרבות מהן לא עשו כן.
במהלך תקופת כהונתו של פולק כמושל, הירידה בתפוקת היבולים עקב שחיקת האדמות הייתה לעניין שעורר דאגה רבה. כדי לטפל בבעיה, שכרה האספה הכללית של דלאוור מומחה ממכון פרנקלין (אנ') בפילדלפיה, שהעניק להם ייעוץ בעל ערך לשימוש בדשנים. באותה עת, החלה כרייתה של תעלת צ'ספיק ודלאוור, וכמה מהחקלאים במחוז ניו קאסל הבינו שהחוואר שהופק מפעולות החפירה יוכל להעשיר את אדמותיהם. תוך עשיית שימוש באדמה זו, ניטעו עצי האפרסק הראשונים ליד דלאוור סיטי.
עם זאת, רבים סברו שהבעיה נובעת מסיבה אחרת. ללא ספק, פולק, ששיקף את החשיבה הזאת, קבע שהבעיה נעוצה בעבודה בלתי מספקת, באומרו שהבעיה נבעה מ"המצב האומלל של אוכלוסיית האפרו-אמריקאים שמספרם במדינה הלך וגדל... חסרי אחריות, ללא מורא החוק, ואומללים... שבט נודד ללא מקום מגורים קבוע, שלחלופין נודד מן העיר אל הכפר". פולק ואחרים היו מודאגים בנוגע למספרים הגדולים של האפרו-אמריקאים ובמקום להתייחס לבעיה באופן ישיר, שאפו להגביל את כניסתם למדינה.
ב-1831 התקבלה חוקת דלאוור החדשה. פולק היה נשיא ועידת החוקה, אך המנהיג האמיתי של הוועידה היה מזכיר המדינה לשעבר בממשלו של פולק וידידו האישי, הסנאטור ג'ון קלייטון. בחוקה שהתקבלה נקבעו עריכת בחירות בחודש נובמבר, קיום מושבים דו-שנתיים של האספה הכללית, תקופת כהונה של ארבע שנים למושלי המדינה ולסנאטורים מטעמה, ותקופת כהונה של שנתיים לחברי בית הנבחרים. למושלים לא הותר להיבחר ליותר מתקופת כהונה רצופה אחת. במערכת המשפט בוצע גם כן שינוי, שעל פיו הופחת מספר שופטי בית המשפט העליון של המדינה מתשעה לחמישה.
לאחר תום תקופת כהונתו הראשונה כמושל, נבחר פולק שוב ב-1834 לסנאט של דלאוור, ובמושב של 1835–1836 כיהן כיושב ראש הסנאט. בתפקידו זה הוא היה הראשון על פי חוקת המדינה בסדר הירושה לתפקיד המושל, וכשנפטר המושל קיילב בנט בעת כהונתו, הושבע פולק במקומו וכיהן בפעם השנייה כמושל בשארית תקופת כהונתו המתוכננת של בנט מ-11 ביולי 1836 ועד 17 בינואר 1837. לאחר מכן הוא שב לכהן בסנאט עד ינואר 1843, כשבמושב האחרון כיהן שוב כיושב הראש שלו.
בשנים 1843–1848 שימש פולק כרשם הצוואות של מחוז קנט, וב-1850 עבר לווילמינגטון, כאשר הנשיא ג'ון טיילר ביקש ממנו לשוב מפרישתו כדי לכהן שלוש שנים כגובה המס של נמל וילמינגטון. לבסוף הוא מונה באוגוסט 1857 כשופט בבית המשפט העליון של דלאוור.
פולק נשא לאישה את אליזבת פורנל, ולשניים נולדו תשעה ילדים. ב-1816 רכש פולק שטח אדמה רחב בחוף ביג סטון, ליד מילפורד במחוז קנט. הוא הקים שם את ביתו לחוף מפרץ דלאוור.
צ'ארלס פולק נפטר בביתו בחוף ביג סטון ב-27 באוקטובר 1857. הוא נטמן בבית הקברות הפרסביטריאני הישן בדובר, בשטח בו שוכן כיום מוזיאון המדינה של דלאוור. בנו, ויליאם א. פולק, כיהן כיושב ראש בית הנבחרים של דלאוור בשנים 1867–1868.