קרל פון אוברקאמפ
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1893 מינכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
4 במאי 1947 (בגיל 53) בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה  |
| מדינה |
הרייך הגרמני  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית.svg){kind=small} רייכסווהר ורמאכט ואפן אס אס |
| תקופת הפעילות | 1912–1945 (כ־33 שנים) |
| דרגה |
 בריגדפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית אס אס ה-7 מפקד קורפוס אס אס הררי החמישי מפקד דיוויזיית אס אס ה-38 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
_4Jahre_BAR.svg){kind=small}
בריגדפיהרר קרל פרדיננד רייכסריטר פון אוברקאמפ (בגרמנית: Carl Ferdinand Reichsritter von Oberkamp; 30 באוקטובר 1893 – 4 במאי 1947) היה פושע מלחמה, מפקד בוואפן אס אס שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה שהועמד לדין ונתלה בעבור פשעיו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוברקאמפ נולד ב-30 באוקטובר 1893 בעיר מינכן שהשתייכה אז לקיסרות הגרמנית. בשנת 1912 התגייס כצוער לצבא הקיסרות הגרמנית והוצב ברגימנט ההוסרים ה-9 (הריין ה-2). ב-7 במרץ 1913 הועלה לדרגת פהנריך, וב-18 בפברואר 1914 קיבל דרגת לוטננט. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, לחם עם הרגימנט בקרבות החזית המערבית ובכלל זה בקרב על הסום, ובהמשך גם בחזית המקדונית. ב-19 בספטמבר 1914 קיבל את צלב הברזל מחלקה שנייה, וב-6 ביולי 1916 קיבל גם את המחלקה הראשונה. ב-18 באפריל 1917 הועלה לדרגת אובר-לויטננט. ב-19 ביולי 1919, שוחרר מהצבא, לבקשתו, בגלל מחלה.
לאחר המלחמה היה אוברקאמפ חבר בפרייקור, ובשנת 1923 השתתף בפוטש במרתף הבירה שהוביל אדולף היטלר. באותה שנה הוא נשא לאשה את סוניה גיליץ', אולם לא היו להם ילדים והם התגרשו ב-1936. לפרנסתו הוא עבר כמדריך סקי וטניס בהרים בגרמניה ובאוסטריה. ב-1933 הצטרף למפלגה הנאצית וקיבל את מספר החבר 1.928.904. ב-6 במאי 1934 הצטרף לאס אה, וב-1 במרץ 1935 פרש ממנו והצטרף לרייכסווהר. הוא שרת כמפקד פלוגה בדרגת אובר-לויטננט ביחידות שונות. ב-1 בספטמבר של אתה שנה הועלה לדרגת האופטמן ומונה למפקד פלוגה ח' ברגימנט היגרים ה-63. ב-18 בינואר 1937 הועלה לדרגת מיור. ב-1938 השתתף באנשלוס, ומונה למפקד זלצבורג. באותה שנה נישא לפרנציסקה היימר אשר ילדה לו שתי בנות. כמו כן באותה שנה הוא פרש מהצבא, והצטרף לאס אס בדרגת שטורמבנפירר.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 היה אוברקאמפ מפקד גדוד שהיה חלק מרגימנט "גרמניה". הוא לחם במסגרת זו במהלך המערכה בפולין, וב-22 בספטמבר קיבל צלב הברזל דרגה שנייה נוסף. הגדוד שלו לחם כחלק מדיוויזיית אס אס "דאס רייך" במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה. ב-1 ביולי 1940 הועלה אוברקאמפ לדרגת אוברשטורמבנפירר וב-10 ביולי קיבל את צלב הברזל דרגה ראשונה. בדצמבר של אותה שנה מונה למפקד רגימנט "גרמניה". ב-30 בינואר 1941 הועלה לדרגת שטנדרטנפיהרר. הרגימנט שלו לחם כחלק מדיוויזיית פאנצר אס אס החמישית "ויקינג" במהלך מבצע ברברוסה, וב-1 באוקטובר 1941 הועלה לדרגת אוברפיהרר.
בעקבות חילוקי דעות עם מפקד הדיוויזיה פליקס שטיינר, הוא הודח מתפקידו ונשלח לברלין למלא תפקידי מטה. ב-30 בינואר 1943 הועלה לדרגת בריגדפיהרר, וב-15 במאי של אותה שנה מונה למפקד דיוויזיית אס אס הררית ה-7 "פרינץ אויגן", אשר הוצבה ביוגוסלביה ולחמה בכוחות הפרטיזנים המקומיים. עוד באותו החודש הייתה הדיוויזיה שלו מעורבת במבצע מוצלח בו כוחות הצ'טניקים בפיקודו של דראגוליוב מיכאולוביץ' נסוגו לכיוון סרביה. מיד לאחר מכן היא השתתפה במבצע "שחור" (המוכר גם בתור "המערכה האנטי פרטיזנית החמישית") ששאף לדחוף את כוחותיו של טיטו שמנו כ-20,000 פרטיזנים לכיוון הרי זלנגורה בדרום-מזרח בוסניה, בצורה של כיתור והתקדמות. במהלך 11 ימי המבצע הייתה הצלחה מועטה לכוחות הגרמנים בהשגת יעדיהם, חלק מיחידות הפרטיזנים הצליחו לחמוק מבעד לכיתור הגרמני, אך מספר יחידות הובסו, במבצע זה נהרגו 613 מחיילי הדיוויזיה. במהלך המבצע ביצעו אנשיו של אוברקאמפ מעשי זוועה שכללו ירי באזרחים וביזה. בספטמבר 1943 נשלחה הדיוויזיה אל גבול איטליה וסייעה בפירוק הצבא האיטלקי מנשקו. ב-30 בינואר 1944 הודח אוברקאמפ מפיקודו על הדיוויזיה, ומילא תפקידי מטה שונים. ב-21 בספטמבר של אותה שנה מונה למפקד קורפוס אס אס הררי החמישי, והחזיק בתפקיד עד 1 באוקטובר. באפריל 1945 שימש לתקופה קצרה כמפקד דיוויזיית אס אס ה-38 "ניבלונג".
אחריתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סיום המלחמה, נכנע אוברקאמפ לכוחות של צבא ארצות הברית. הוא הוסגר ליוגוסלביה, ונשפט על פשעי מלחמה שביצע בתקופה בה פיקד על דיוויזיית אס אס הררית ה-7. הוא נמצא אשם, ונתלה בבלגרד ב-4 במאי 1947. הוא היה בן 53 במותו.
