רוברט קורמייר
 | |
| לידה |
17 בינואר 1925 לאומינסטר, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
2 בנובמבר 2000 (בגיל 75) בוסטון, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברטיסת פיטשבורג, תיכון לאומינסטר |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אדמונד רוברט קורמייר (מבוטא "קורמִיר"; באנגלית: Robert Edmund Cormier; 17 בינואר 1935 - 2 בנובמבר 2000) היה סופר, עיתונאי ובעל טור אמריקאי הידוע בכתיבתו הפסימיסטית, הקשה והשנויה במחלוקת, המיועדת לנוער. קורמייר זכה לפרסום עולמי עם הוצאתו לאור של ספרו "מלחמת השוקולד" (1974), סיפור ריאליסטי וקשה על מאבקו של נער בודד מול חבורת נערים שלטת בבית ספר קתולי. רבים מספריו זכו לפרסים ולהוקרה, ועם זאת, נשמעו קריאות להוציאם מן הספריות הציבוריות. ספריו עוסקים בנושאים שנויים במחלוקת, מתארים צד אפל של גיל הנעורים, וכוללים תיאורים של אלימות ופעולות מיניות, והתבטאויות בשפה גסה. המייחד את קורמייר הוא שבחלק גדול מספריו הגיבור מובס.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורמייר נולד למשפחה ממעמד הפועלים, ממוצא צרפתי-קנדי, בשכונה צרפתית קנדית בשם "פרנץ' היל", בעיירה לאומינסטר במסצ'וסטס. הוא היה השני מבין שמונה ילדים. בילדותו, בתקופת השפל הגדול סבלה המשפחה ממחסור, ונאלצה לעבור דירה פעמים רבות, אך לא עזבה מעולם את גבולות לאומינסטר, וקורמייר גר בעיירה כל חייו.
קורמייר למד בבתי ספר פרטיים קתוליים, וכבר מילדותו הצטיין בכתיבת סיפורת ושירה. כאשר למד בקולג' המקומי, התפרסם סיפור ראשון מפרי עטו בכתב עת קתולי, לאחר שאחד המרצים שלח את הסיפור לכתב העת ללא ידיעתו. קורמייר עבד כעיתונאי ובעל טור במספר עיתונים מקומיים. כעיתונאי זכה להצלחה בקנה מידה מקומי, ולפרסים מטעם אגודת העיתונאים בניו אינגלנד. בשנת 1948 נישא לקונסטנס, בת למשפחה מקומית, ולזוג נולדו ארבעה ילדים.
בשנת 1960 התפרסם ספרו הראשון "Now and At the Hour" (עתה ובשעת... לקוח מהפסקה בתפילה הקתולית "אווה מריה" - "התפללי בעדנו, החוטאים, עתה ובשעת מותנו"). במהלך שנות השישים פרסם מספר ספרים נוספים המיועדים לקוראים בגיל ההתבגרות, אך לפרסום עולמי זכה רק בשנת 1974 כשפרסם את ספרו "מלחמת השוקולד". ספר זה זכה לשבחים רבים ולהצלחה כלכלית, ואף הפך לסרט קולנוע בשנת 1988.
"מלחמת השוקולד", שהוא ספרו הידוע ביותר של קורמייר, מתאר בית ספר קתולי, בו מוטלת על הילדים חובה למכור חבילות שוקולד לאירוע צדקה, ועוסק במאבקו של אחד הילדים, ג'רי רנו, לסרב להשתתף במכירה. קורמייר כתב את הספר בעקבות אירוע דומה שקרה לבנו. הספר מתאר חברת ילדים הכופה את רצונה על היחיד, ואת המאבק בין היחיד המנסה להביע את דעתו העצמאית ובין הממסד של בית הספר, וחברת הילדים. הספר הושווה לספרים כ"בעל זבוב" מאת ויליאם גולדינג.[1]
במהלך השנים שלאחר מכן המשיך בכתיבה לבני הנעורים, וספריו זכו לפרסום נרחב, עובדו לקולנוע, וזכו להצלחה כלכלית. עם זאת, כתיבתו עוררה מחלוקת קשה הן בשל התכנים, והן בשל השפה הגסה בה השתמש. גם בתקופה זו המשיך קורמייר לעבוד כעיתונאי עבור העיתון המקומי, והמשיך לגור בעיירת הולדתו.
ספריו זכו להכרה בינלאומית, והוא היה מועמד מספר פעמים לפרס ספרות הילדים הבריטי היוקרתי "מדליית קרנגי". ספרו "Heroes" אף זכה בציון מיוחד לשבח מוועדת הפרס, הישג יוצא דופן שכן הפרס מיועד בדרך כלל לספרות ילדים בריטית.[2] כן זכה, בשנת 1991 בפרס "מרגרט א. אדוארדס" המוענק מטעם אגודת הספרנים האמריקאית על ספריו "מלחמת השוקולד", "לאחר המוות הראשון" ו "I Am the Cheese", ולפרסים נוספים המוענקים על ידי אגודות ספרותיות אמריקאיות ומקומיות.[3]
בשנת 2000 מת מסרטן הריאות.
סגנונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתיבתו של קורמייר היא ריאליסטית ופסימית. גיבוריו לא יזכו לסוף טוב. מאבקיהם לא יוכתרו בהצלחה. מסופר כי קורמייר התבקש לסיים את "מלחמת השוקולד" בסוף טוב, וסירב. החלטה זו היא שהביאה לספר את עוצמתו.[4] כתיבתו רוויה בתיאורים מיניים ומילות סלנג גסות, והיא חוללה מהפכה בספרות הילדים בארצות הברית.[5] על אף שהנושאים בהם עוסק קורמייר הם אוניברסליים, הוא מתאר לפרטי פרטים את החיים בארצות הברית, את הווי בית הספר הקתולי ומשחק הפוטבול.[6]
ספריו של קורמייר נחשבים לספרות ילדים קלאסית, ומספר מסיפוריו הקצרים נכנסו לאנתולוגיות המשמשות קריאת חובה בבתי ספר בארצות הברית.[7] בישראל נבחר "מלחמת השוקולד" כאחד מבין עשרת הספרים האהובים ביותר על תלמידי כיתות י' עד יב' לשנת תשס"ח,[8] ועם זאת כתיבתו עומדת בפני מתקפה של גורמים חינוכיים בארצות הברית, המסתייגים מהתיאורים המיניים והמילים הגסות שבספרים. בין 1990 ל-2000 היה הספר "מלחמת השוקולד" במקום העשירי ברשימת הספרים שספריות ציבוריות נדרשו להסיר מן המדפים.[9] גם במהלך המאה ה-21 עדיין נמצא קורמייר במקום גבוה ביותר בין הסופרים שספריהם נדרשים להסרה מהמדפים.[10]
ספריו שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאחר המוות הראשון, תרגום: שחר אביב, הוצאת אלפא / זמורה, 1988.
- מלחמת השוקולד, תרגום: אליענה אלמוג, הוצאת כתר, הסדרה הצעירה, 2007.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט קורמייר, ברשת החברתית Goodreads- דף הסופר בהוצאת הספרים רנדום האוס.
- פגוש את הסופר באתר הוצאת בארנס אנד נובל.
- רוברט קורמייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריאנה מלמד, הזכות לסרב למכור שוקולד, באתר ynet, 18 באפריל 2007
- ^ רוברט קורמייר באתר הוצאת "רנדום האוס".
- ^ רוברט קורמייר באתר סופרי מחוז ווסטר
- ^ אריאנה מלמד, הזכות לסרב למכור שוקולד, באתר ynet, 18 באפריל 2007
- ^ רונית רוקאס, הצד הקודר של החיים, בלי הנחות לנוער, באתר הארץ, 5 במרץ 2007
- ^ רותה קופפר, ג'רי: גיבור דעתן ולא שגרתי, באתר הארץ, 2 בפברואר 2007
- ^ רוברט קורמייר באתר הוצאת "רנדום האוס".
- ^ נבחרו הספרים האהובים ביותר על תלמידי ישראל בתשס"ח קו לחינוך
- ^ רשימת מאה הספרים אותם דרשו להסיר מהמדפים מספר פעמים רב ביותר בין 1990 ל-2000 איגוד הספריות האמריקאי
- ^ רשימת הסופרים שספריהם נדרשים להסרה מהמדפים במאה ה-21 איגוד הספריות האמריקאי