ריכרד שימפף
 | |
| לידה |
16 במאי 1897 אגנפלדן, האימפריה הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1972 (בגיל 75) דיסלדורף, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1915–1945 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 גנרל לוטננט (לופטוואפה)  גנרל מיור (בונדסוור) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית השדה של הלופטוואפה ה-21 מפקד דיוויזיית הצנחנים ה-3 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל ריכרד שימפף (בגרמנית: Richard Schimpf; 16 במאי 1897 – 30 בדצמבר 1972) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימפף נולד ב-16 במאי 1897 באגנפלדן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1915 התגייס שימף לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-9 (ורדה), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר שימפף ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1929 הוא נשלח לכהן כמדריך בבית הספר לטיסה שהוקם בברית המועצות, ובשנת 1930 מונה לקצין מטה במחלקת החימוש במשרד המלחמה. בשנת 1932 הוא הועלה לדרגת האופטמן, ובשנת 1935 הוא הצטרף ללופטוואפה והועלה לדרגת מיור. בשנת 1936 הוא הצטרף למשרד התעופה של הרייך, ובשנת 1937 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1939 הועלה שימפף לדרגת אוברסט, וב-26 במרץ 1940 מונה לקצין מטה בקבוצת ארמיות A עמה לחם במהלך המערכה על צרפת. ב-4 בנובמבר 1940 הוא מונה לראש מטה צי האוויר הרביעי, ולאחר מכן הוא שימש כראש מטה של כמה מיחידות הלופטוואפה, ולחם עמן במהלך מבצע ברברוסה. ב-27 בספטמבר 1942 הועלה שימף לדרגת גנרל מיור, ובדצמבר 1942 הוא מונה למפקד דיוויזיית השדה של הלופטוואפה ה-21, עמה לחם בקרבות בגזרה הצפונית כחלק מהארמייה ה-16. ב-17 בפברואר 1944 הוא מונה למפקד דיוויזיית הצנחנים ה-3, שהייתה חלק מקורפוס הצנחנים ה-2 בפיקודו של אויגן מיינדל. ב-10 ביוני 1944 הגיעו כוחות הדיוויזיה לנורמנדי, ולחמו שם במסגרת הארמייה השביעית, תוך שהם גורמים אבדות כבדות לכוחות בעלות הברית. ב-20 באוגוסט 1944 נפצע שימפף ברגלו במהלך הקרבות, וב-26 באוגוסט הוענק לו עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-6 באוקטובר הוענק לו על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-6 בינואר 1945 הוא חזר לפקד על הדיוויזיה. שימפף לחם עם הדיוויזיה בקרבות בבלגיה ובגרמניה, ובמרץ 1945 הוא נפל בשבי הצבא הבריטי.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 בדצמבר 1947 שוחרר שימפף מהשבי, ובשנת 1957 הוא הצטרף לבונדסוור, שבו שימש כמפקד המחוז הצבאי ה-3 בדיסלדורף בדרגת גנרל מיור, עד לפרישתו ב-30 ביולי 1962. לאחר מכן הוא התגורר בדיסלדורף, עד לפטירתו ב-30 בדצמבר 1972.