שורשי שבט מארי באחוזת מורוויה של משפחת דה מורוויה הנורמנית שהתבססה במזרח סקוטלנד באמצע המאה ה-12. השבט התרחב למרכז סקוטלנד ומרכז כוחו הפך לאזור בות'וול (בהמשך מטולבדין), במאה ה-16 ענף טוליברדין מארי ביסס את שליטתו בשבט וקיבל מהכתר תואר רוזנות ב-1606. ביתו של רוזן טוליברדין הראשון (ראש השבט) נישאה לתוך רוזנות סטיוארט מאת'ול וכך רוזנות את'ול צורפה אף היא לשטחי השבט ב-1626 וזה הפך לתואר הראשי, בעוד שרוזן טוליברדין נותר תואר משני ולרוב הוענק ליורש העצר של השבט, ב-1703 הרוזנות הפכה לדוכסות. שבט מארי החזיק בכוח פוליטי רב בממלכת סקוטלנד במאות ה-13 וה-14 ולקח חלק חשוב במלחמות העצמאות הסקוטיות ובהתקוממויות היעקוביטים במאה ה-18.
מקורות השבט מצויים באזור ההיסטורי של ממלכת מאריבך (מגאלית סקוטית: ממלכת "שוכני הים") הפיקטית ששכנה לאורך חופה המזרחי של סקוטלנד (ממזרח לאינוורנס באזור מחוז מארי של ימינו), שם קיבל האציל הנורמני פרסקין אדמות במאה ה-12 מדייוויד הראשון, מלך סקוטלנד. פרסקין לקח את השם המקומי 'מארי' (בלטינית 'דה מורוויה') על שם הממלכה הפיקטית ההיסטורית, וייסד במקומה אחוזה נרחבת שבירתה טירת דופוס סביב 1140. למשפחת דה מורוויה היה כוח רב באזור מרכז סקוטלנד המזרחית וקשרים פוליטיים ענפים עם אצילים נורמנים ברחבי בריטניה וארצות השפלה, כמו גם לממלכת סקוטלנד. נכדו של פרסקין, ויליאם דה מורוויה שירת כשריף אינוורניין ושלושה מבניו ייסדו את האחוזות (ענפי השבט); מארי מבות'וול, מארי מאברקירני, וב-1282 הבן השלישי ויליאם ירש את אדמות טוליברדין דרך נישואים לתוך משפחת סטיוארט - ענף מארי מטוליברדין יהפוך במשך השנים למרכז השבט עד לגלוגלו המודרני דוכסות את'ול.
ענף בות'וול היה מרכזי בממלכת סקוטלנד במאות ה-13 וה-14. סר וולטר מארי מבות'וול, קיבל ב-1255 את התפקיד עוצר סקוטלנד ובנו אנדרו מארי שימש מושל סקוטלנד לצד ויליאם וולאס ונהרג במהלך קרב גשר סטירלינג ב-1297. הלורד הרביעי של בות'וול שימש אף הוא עוצר סקוטלנד החל מ-1322, ולאחריו הלורד החמישי תומאס מארי נפטר מהמגפה השחורה ב-1360. אדמות בות'וול יחד עם טירת בות'וול והתואר, הועברו בירושה לרוזן דאגלס השלישי משבט דאגלס.
טירת בלייר - הוקמה ב-1269 לאדון אחוזת את'ול, במהלך השנים הייתה בשליטת שבט קומין ובמאה ה-16 הייתה בשליטת רוזן את'ול משבט סטיוארט. בשנת 1629 תואר רוזנות את'ול ביחד עם הטירה עברו באמצעות נישואים לראשי שבט מארי, אשר בתחילת המאה ה-18 קיבלו את התואר דוכסי את'ול, כאשר טירת בלייר משמשת כס הדוכסות ומרכז שבט מארי. לאורך השנים עברה הטירה שיפוצים והרחבות רבות וכיום מעוצבת בסגנון סקוטי ברוניאלי שהיה נפוץ במאה ה-19, הטירה משמשת גם את מפקדת רגימנט האת'ול היילנדרים.
טירת בות'וול - אדמות בות'וול ניתנו במאה ה-12 לשבט אוליפנט על ידי דייוויד הראשון, מלך סקוטלנד ובשנת 1252 הברונות על אחוזת בות'וול הגיעה דרך נישואין לידי וולטר מארי (וולטר דה מורוויה) שהחל בבניית הטירה. בסוף המאה ה-13 החלו סדרת מערכות בין הכוחות הסקוטיים והאנגליים והטירה, שבניית טרם הושלמה, עברה ידיים מספר פעמים ואף שימשה מפקדתו של המפקד האנגלי רוזן פמברוק, היא נבנתה מחדש, נהרסה שוב ולבסוף חזרה לידי שבט מארי עד שאחרון אדוני מארי נפטר בטירה ב-1360 - היא עברה בירושה בין מספר משפחות לבסוף הייתה לאחוזה של שבט דאגלס.
טירת אורמונד - טירה מרשימה שנבנתה במאה ה-12 וממוקמת צפונית לאינוורנס, שימשה את ראשי ענף מארי מפטי (Petty) ששלטו באזורים נרחבים ממחוז מארי של ימינו. במאה ה-14 השליטה באחוזה עברה לידי שבט דאגלס ולבסוף היא נהרסה כליל במאה ה-16, כיום נותרה רק גבעה במקום שניצבה. טירת פטי הוקמה אף היא על ידי משפחת מארי מזרחית לאורמונד, השליטה עליה עברה לידי שבט מקינטוש וגם היא כיום נותרה הרוסה.
טירת טוליברדין - אחוזת טוליברדין החליפה את בות'וול כענף המרכזי במשפחה, היא הייתה בידי שבט מארי מאז 1284, ב-1606 ראש המשפחה סר ג'ון מארי קיבל ממלך סקוטלנד את התואר רוזן טוליברדין אשר עלה לדרגת ויקונט ב-1676. לאחר המרד היעקוביטי של 1745 הטירה נהרסה ותוכניות לשיקום הטירה לטובת ראש השבט דוכס את'ול נזנחו, שאריות אחרונות נלקחו על ידי תושבים מקומיים לבנייה סביב 1833.
טירת האנטינגטאור - במקור טירה של שבט רות'וון אשר ניתנה לידי שבט מארי ב-1600, כתודה על הסיוע של בני מארי בניסיון ההתנקשות במלך ג'יימס בידי בני רות'וון. האחוזה ניתנה לוויליאם מארי, רוזן דיסרט ובמשך השנים הפכה לחלק מענף טויברדין שהפך בהמשך לאת'ול.
טירת בלווירד - אדמות בלווירד הגיעו בנישואים משבט ברקלי לידי ענף מארי טליברדין ב-1500 כאשר סר אנדרו מארי הבן הצעיר של בית טליברדין נישא ליורשת האחוזה מרגרט ברקלי. הטירה נבנתה ככל הנראה במקום מבנה מוקדם של משפחת ברקלי, בהמשך ברונות בלווירד התפתחה לכדי ויקונוט סטורמונט שטירתה העיקרית עברה לטירת סקון בתחילת המאה ה-17. בלווירד המשיכה לשמש כאחוזה משנית של ויקונטי סטורמונט עד שבהדרגה דעכה בחשיבותה.
ארמון סקון - אדמות סקון הועברו ב-1600 לשבט מארי לאחר שנלקחו משבט רות'וון (רוזנות גורי) כתוצאה מניסיון התנקשות כנגד ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, סר דייוויד מארי מהשבט היה אחד מאלו שהצילו את המלך בתקרית מול הרות'וונים. בסקון שכן מנזר סקון ואבן ההכתרה של סקוטלנד אבן סקון, משום החשיבות הדתית וממשלית של סקון במנזר שכך אבוט ומשום כך הארמון הוגדר כך (במקום טירה) משום שהיה ביתו של האבוט. סר דייוויד מארי קיבל ב-1605 את תואר אדון סקון וב-1621 ויקונט סטורמונט, בשנת 1776ויליאם מארי בנו של הוויקונט החמישי קיבל את התואר רוזן מנספילד, תואר שהפך מאז לתואר הראשי של אחוזת סקון וענף של שבט מארי.
טירת קומלונגון - טירה בצורת מגדל עוז בין חמש קומות שהיה בראשות ענף קוקפול מארי מאז 1331, אזור האחוזה והטירה נמצאים בדרום סקוטלנד בשטחי מחוז דמפרייס וגאלווי של ימינו.