לידה |
27 בינואר 1956 (בן 68) ניו אורלינס, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ארצות הברית | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
שון צ'ארלס או'קיף (אנגלית: Sean Charles O'Keefe; נולד ב-27 בינואר 1956) הוא פרופסור באוניברסיטת סירקיוז.[1] קודם לכן הוא היה יושב ראש הסניף הצפון-אמריקאי של חברת אירבוס,[2] מזכיר הצי של ארצות הברית, מנהל נאס"א, הנגיד של אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה,[3] וחבר הדירקטוריון של חברת דופונט.
שון או'קיף נולד במונטריי, קליפורניה לפטריסיה (לבית קרלין) ופטריק גורדון או'קיף, שניהם ילידי ניו אורלינס. פטריק או'קיף היה מהנדס בצי ארצות הברית ובמשך שנים שירת בצוללות גרעיניות.[4] בילדותו של או'קיף חיה המשפחה במספר בסיסים של הצי.
ב-1973 הוא סיים את לימודיו בבית הספר וילר שבנורת' סטונינגטון, קונטיקט. ב-1977 הוא סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת לויולה שבניו אורלינס. ב-1978 הוא קיבל תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת סירקיוז.
לאחר סיום לימודי התואר השני, החל או'קיף לעבוד כמתמחה בצוותו של נשיא ארצות הברית.[5] בהמשך הוא עסק בניתוח תקציבי עבור מחלקת ההגנה. במשך שמונה שנים הוא שימש כחבר בצוות של ועדת ההקצבות של הסנאט של ארצות הברית והיה מנהל צוות תת-ועדת ההקצבות להגנה.
ב-1989 מונה א'וקיף כמבקר מחלקת ההגנה. היו כאלו שכינו אותו "מלאך המוות" (The Grim Reaper) והוא הוביל מאמצים לקיצוץ בתוכניות הגנה שצמרת הפנטגון ראתה כבלתי חיוניות ובזבזניות.[6] הוא קצר שבחים על טיפולו בהיבטים הפיננסיים של מלחמת המפרץ, כאשר הצליח לאסוף כספים מבעלות הברית של ארצות הברית, כך שעלויות המלחמה פחתו באופן משמעותי.[7]
ביולי 1992 מינה הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש את או'קיף כמזכיר הצי בפועל. בסופו של דבר הוא מונה כמזכיר קבוע וכיהן בתפקיד זה עד תום נשיאותו של בוש בינואר 1993. אף על פי שכהונתו בתפקיד נמשכה פחות משבעה חודשים, היא הייתה רצופת אירועים. מלכתחילה הוא מונה כדי לטהר את האווירה שיצרה "שערוריית טיילהוק" (אנ') שבה ביצעו יותר ממאה אנשי הצי וחיל הנחתים תקיפה מינית ב-83 נשים ובשבעה גברים במלון הילטון בלאס וגאס,[8] אך הוא גם עסק בצמצום כוחותיהם של הצי ושל חיל הנחתים בתקופה שלאחר תום המלחמה הקרה ופרסום הצהרת מדיניות אסטרטגית חדשה עבור שתי הזרועות הללו שנקראה "...מהים" (...From the Sea).[9]
לאחר תום נשיאותו של בוש, היה או'קיף פרופסור למנהל עסקי, עוזר לסגן הנשיא הבכיר למחקר ודקאן ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה. לאחר מכן הוא היה לפרופסור לעסקים ולמנהל ציבורי באוניברסיטת סירקיוז.[10]
מינואר ועד דצמבר 2001 שימש או'קיף כסגן מנהל משרד הניהול והתקציב בממשלו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, משרה שחיזקה את המוניטין שלו כאיש תקציבים.
לאחר אישור מינויו על ידי הסנאט של ארצות הברית החל או'קיף לכהן כמנהל נאס"א ב-21 בדצמבר 2001. הוא הגיע לנאס"א ללא הכשרה פורמלית כלשהי במדע או בהנדסה (בדומה לג'יימס וב שכיהן בתפקיד בשנים 1961–1968). ניתן לחלק את תקופת כהונתו של או'קיף בת שלוש השנים לשלושה חלקים שווים במדויק: מדצמבר 2001 ועד ינואר 2003 הוביל או'קיף הוצאה של 5 מיליארד דולר מעבר לצפוי בבנייתה של תחנת החלל הבינלאומית. שנת 2003 עמדה בסימן אסון מעבורת החלל קולומביה והאירועים שאחריה. מינואר 2004 ועד פברואר 2005 הוביל או'קיף את הארגון מחדש של נאס"א כדי לעבוד על החזון לחקר החלל שעליו הכריז הנשיא ג'ורג' ווקר בוש לשליחת בני אדם לירח ולמאדים.
אחת ההחלטות השנויות במחלוקת של או'קיף התקבלה בינואר 2004, כאשר הוא ביטל את משימת מעבורת החלל המתוכננת לטיפול בטלסקופ החלל האבל המתיישן.[11][12][13] או'קיף טען, שעל רקע אסון הקולומביה, משימה זו תהיה מסוכנת מדי, שכן כל נזק שייגרם למעבורת במהלך הביקור בטלסקופ, עלול למנוע את עגינתה בתחנת החלל כ"חוף מבטחים". בעוד שחברי ועדת החקירה לאסון הקולומביה תמכו בהחלטתו, רבים מהאסטרונומים חשו שהטלסקופ חשוב דיו כדי לקחת את הסיכון.[14][15]
עם תחילת מערכת הבחירות לנשיאות של 2004 החלה המחלוקת על דפי העיתונות בין או'קיף לבין הקלימטולוג של נאס"א, ג'יימס הנסן. ב-2003 נטען שאו'קיף הזהיר את הנסן לא לדון בחלקה של האנושות בהתחממות העולמית. "המנהל [או'קיף] הפריע לי", אמר הנסן לעיתון הניו יורק טיימס, "הוא אמר לי שעלי להימנע מלדבר אודות השפעה אנושית מסוכנת, מכיוון שאיננו יודעים מספיק או אין לו עדויות מספיקות מה מהווה השפעה אנושית מסוכנת". דוברו של או'קיף אמר שהוא לא התכוון לנזוף בהנסן או לרמוז שמאמצי המחקר יקוצצו. הניו יורק טיימס דיווח ש"ד"ר פרנקו אינודי, ראש מנהלת מדעי כדור הארץ של נאס"א במרכז טיסות החלל גודרד, שהיה מנהלו הישיר של ד"ר הנסן, אמר שהוא נכח בפגישה של הנסן ושל או'קיף. אינודי אישר שאו'קיף הפריע למצגת כדי לומר שאלו 'סוגיות עדינות' ושישנה אי-בהירות רבה בנוגע אליהם. אך הוא הוסיף: 'בין אם זה ברור מאליו שיש לקבל זאת כהוראה, אם לאו, זו לא שאלה שנתונה לשיקול דעת. אני באופן אישי לא קיבלתי כזאת כהוראה'".[16]
או'קיף הגיב ליוזמת הנשיא בוש, החזון לחקר החלל כשהעסיק את האדמירל בדימוס קרייג סטידל, שקודם לכן עמד בראש פיתוח תוכנית Joint Strike Fighter כמנהל שותף האחראי למנהל משימת מערכות מחקר של נאס"א. הוא פיתח את תכנון המשימה לחקר ירחי שהתבסס על ארבעה שיגורים של כלי רכב חלליים בינוניים וארבעה מפגשים לכל משימה, שבוטלו על ידי מייקל גריפין מיד לאחר הגיעו לנאס"א. 16 חודשים לאחר הכרזת החזון לחקר החלל של הנשיא בוש החלה נאס"א מחדש את חקר מערכות הגילוי. מהלך זה הוביל לשיגורים של ארס 1 וארס 5 שבהמשך בוטלו וחללית האוריון.
ב-13 בדצמבר 2004 הודיע או'קיף על התפטרותו מנאס"א.[17] לכבודו נקרא האסטרואיד "שונאו'קיף 78905".[18]
ב-21 בפברואר 2005 החליף או'קיף את מארק אמרט כנגיד אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה. לזכותו נזקפה המערכה של האוניברסיטה לגיוס תרומות בהיקף של 798 מיליון דולר. הוא הפך לפופולרי בקרב הסטודנטים של האוניברסיטה בזכות האינטראקציה שלו איתם, בעיקר במסגרת "השיחות עם הנגיד" התקופתיות שהתנהלו בכל רחבי הקמפוס ובמשך כל הסמסטרים, ובזכות הודעות הדואר האלקטרוני המעודדות שהוא שלח. או'קיף הנהיג את האוניברסיטה באוגוסט וספטמבר 2005, עת השתוללה הוריקן קתרינה והקמפוס שלה זכה לכינוי "בית חולים השדה לטיפול נמרץ הגדול ביותר שהוקם בהיסטוריה של האומה". בינואר 2008 הוא הכריז שב-1 בפברואר הוא יסיים את כהונתו כנגיד.
באוקטובר 2009 מונה או'קיף כמנהל הכללי של איירבוס צפון אמריקה. קשריו בוושינגטון נלקחו בחשבון כאשר איירבוס ניסתה להבטיח חוזה בשווי של 35 מיליארד דולר עם חיל האוויר של ארצות הברית לבניית מערכות לתדלוק אווירי בתחרות מול בואינג.[2] או'קיף גייס את פול פסטורק, המפקח של אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה בין השנים 2007–2011, כיועץ הראשי והמזכיר המשותף של אירובוס צפון אמריקה.[19]
באוגוסט 2010 ניצל או'קיף מהתרסקות מטוס קל באלסקה, בו טס עם ידידים לחופשת דייג.[20] בינואר 2011 הוא קיבל על עצמו גם את תפקיד יושב ראש מועצת המנהלים של אירבוס צפון אמריקה. במרץ 2014 הוא פרש מהחברה כדי לטפל בבעיות רפואיות שהתעוררו כתוצאה מהתרסקות המטוס ב-2010.[21]
בנובמבר 2014 הודיע המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים שאו'קיף הצטרף אליו כיועץ בכיר.[22] בה בעת הודיעה אוניברסיטת סירקיוז שאו'קיף מונה כפרופסור בשורותיה.[23] או'קיף שמר על קשר הדוק עם האוניברסיטה מאז סיים בה את לימודיו. בין השנים 1996–2001 הוא שימש כפרופסור לעסקים ולמדיניות ממשל באוניברסיטה. ב-1999 הוענק לו פרס נגיד האוניברסיטה וב-2011 הוענק לו פרס בוגר האוניברסיטה המצטיין בשירות ציבורי.[24]
לאו'קיף ולרעייתו לורה שלושה ילדים. רב-סבו היה ארתור ג'. או'קיף האב, שבין השנים 1926–1929 כיהן כראש עיריית ניו אורלינס. סבו, ארתור או'קיף הבן, היה חבר הסנאט של לואיזיאנה בין השנים 1948–1950. דודו, מייקל ה. או'קיף, היה גם הוא חבר הסנאט של לואיזיאנה בין השנים 1960–1983.
מזכירי ההגנה, הצי, המלחמה, הצבא וחיל האוויר של ארצות הברית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מזכירי ההגנה (1947 ואילך) |
פורסטל • ג'ונסון • מרשל • לווט • וילסון • מקלרוי • תומאס גייטס • מקנמארה • קליפורד • ליירד • ריצ'רדסון • שלזינגר • רמספלד • בראון • ויינברגר • קרלוצ'י • צ'ייני • אספין • פרי • כהן • רמספלד • רוברט גייטס • פאנטה • הייגל • קרטר • מאטיס • שנהאן (בפועל) • אספר (בפועל) • ספנסר (בפועל) • אספר • מילר (בפועל) • נורקוויסט (בפועל) • אוסטין | ||||||
כפופים למזכיר ההגנה |
| ||||||
מזכירי הצי (1776–1949) (כחבר הקבינט) |
סטודרט • סמית' • המילטון • ג'ונס • קראונינשילד • סמית' תומפסון • סאות'רד • בראנץ' • וודברי • דיקרסון • פאולדינג • באדג'ר • אפשור • הנשאו • גילמר • מייסון • באנקרופט • מייסון • פרסטון • גרהאם • קנדי • דובין • טוסי • ולס • בורי • רובסון • ריצ'רד תומפסון • גוף • האנט • צ'נדלר • ויטני • טרייסי • הרברט • לונג • מודי • מורטון • בונפרט • מטקלף • ניוברי • מאייר • דניאלס • דנבי • וילבור • אדמס • סוואנסון • אדיסון • פרנק נוקס • פורסטל • סאליבן • מתיוס | ||||||
מזכירי המלחמה (1789–1947) (כחבר הקבינט) |
הנרי נוקס • פיקרינג • מקהנרי • דקסטר • דירבורן • יוסטיס • ארמסטרונג • מונרו • קרופורד • קלהון • ברבור • פורטר • איטון • קאס • פוינסט • בל • ספנסר • פורטר • וילקינס • מרסי • קרופורד • קונרד • ג'פרסון דייוויס • פלויד • הולט • סיימון קמרון • סטנטון • סקופילד • רולינס • בלקנאפ • אלפונזו טאפט • ג'. דונלד קמרון • מקרארי • ראמזי • לינקולן • אנדיקוט • פרוקטור • אלקינס • לאמונט • אלגר • רוט • ויליאם הווארד טאפט • רייט • דיקינסון • סטימסון • גאריסון • בייקר • ויקס • דווייט דייוויס • גוד • הארלי • דרן • וודרינג • סטימסון • פטרסון • רויאל |