טרנזיט (סדרת לוויינים)

לוויין מדגם Transit 4A

טרנזיט (באנגלית: Transit, Navy Navigation Satellite System, NNSS) הייתה מערכת הניווט הלוויינית הראשונה שהופעלה באופן מבצעי. היא החלה לפעול בשנת 1964 ופעלה עד לשנת 1993 כאשר הופעלה מערכת GPS.

היסטוריה

המערכת הופעלה על ידי חיל הים של ארצות הברית. היא פותחה על ידי DARPA וצוות של המעבדה לפיזיקה יישומית. מספר ימים אחרי שיגור ספוטניק 1 מדעני המעבדה לפיזיקה יישומית הצליחו להגדיר את מסלול הלוויין תוך שימוש באפקט דופלר. במרץ 1958 הוצע לנצל שיטה זו לקבלת מידע על מיקום מדויק של עצם על כדור הארץ^[1]. בעקבות כך הוחלט על תחילת פיתוח מערכת ניווט. מטרת המערכת הייתה לספק מידע למערכת טילי פולאריס שהיו מוצבות על צוללות הצי. בהמשך המערכת החלה לספק שירות גם לגופים פרטיים. בשנת 1988 בוצע עדכון של גובה האוורסט על ידי מדידות שבוצעו על ידי המערכת^[2].

הלוויין הראשון Transit 1A שוגר בספטמבר 1959 אך השיגור נכשל. ב-13 באפריל 1960 שוגר לוויין Transit 1B והחלו בדיקות המערכת. המערכת נכנסה לשירות הצי בשנת 1964 עם תחילת שיגור לוויינים מדגם Oscar.

שיגורי ניסוי ראשונים בוצעו ממרכז החלל קנדי, בהמשך השיגורים עברו לבסיס חיל האוויר ונדנברג. רוב השיגורים בוצעו על ידי משגר סקאוט.

שימוש במערכת הופסק בהדרגה לאחר הפעלת מערכת GPS.

תיאור המערכת

לווייני המערכת הוצבו במסלול קוטבי בגובה של כ-1100 ק"מ. לתפקוד תקין של המערכת היה צורך ב-5 לוויינים פעילים. דיוק המיקום במקור היה כ-200 מ'. בהמשך הדיוק שופר לכ-15-25 מ'. לצורכי המערכת להצבה בצוללת פותח מחשב ייעודי מדגם AN/UYK-1. הוא שקל כ-250 ק"ג^[3]. ביכולתו היה לספק מיקום מדויק של הצוללת כ-15 דקות לאחר קבלת מידע מהלוויינים.

הלוויינים הראשונים של המערכת היו מדגם Oscar והיו מתוכננים ל-3 שנות עבודה. מעשית רובם פעלו 14 שנים. בשנת 1972 החלו בשיגור לוויינים משופרים מדגם Triad. בהמשך פותחו לוויינים מדגם Nova.

לווייני המערכת

תאריך שיגור	שם הלוויין	הערות
17 בספטמבר 1959	Transit 1A	השיגור נכשל
13 באפריל 1960	Transit 1B
22 ביוני 1960	Transit 2A
30 בנובמבר 1960	Transit 3A	השיגור נכשל
22 בפברואר 1961	Transit 3B
29 ביוני 1961	Transit 4A
15 בנובמבר 1961	Transit 4B
19 בדצמבר 1962	Transit 5A
5 באפריל 1963	Transit 5B	שיגור נכשל
16 ביוני 1963	Transit 5C
28 בספטמבר 1963	Transit 5BN-1
5 בדצמבר 1963	Transit 5BN-2
21 באפריל 1964	Transit 5BN-3	השיגור נכשל
4 ביוני 1964	Transit 5C1
6 באוקטובר 1964	Transit O-1
13 בדצמבר 1964	Transit O-2
11 במרץ 1965	Transit O-3
24 ביוני 1965	Transit O-4
13 באוגוסט 1965	Transit O-5
22 בדצמבר 1965	Transit O-6
28 בינואר 1966	Transit O-7
26 במרץ 1966	Transit O-8
19 במאי 1966	Transit O-9
18 באוגוסט 1966	Transit O-10
14 באפריל 1967	Transit O-12
18 במאי 1967	Transit O-13
25 בספטמבר 1967	Transit O-14
2 במרץ 1968	Transit O-18
27 באוגוסט 1970	Transit O-19
2 בספטמבר 1972	Triad 1
30 באוקטובר 1973	Transit O-20
12 באוקטובר 1975	Triad 2
1 בספטמבר 1976	Triad 3
28 באוקטובר 1977	Transit O-11
15 במאי 1981	Nova 1
11 באוקטובר 1984	Nova 3
3 באוגוסט 1985	Transit O-24
3 באוגוסט 1985	Transit O-30
16 בספטמבר 1987	Transit O-29
16 בספטמבר 1987	Transit O-28
26 באפריל 1988	Transit O-23
26 באפריל 1988	Transit O-32
16 ביוני 1988	Nova 2
25 באוגוסט 1988	Transit O-25
25 באוגוסט 1988	Transit O-31

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טרנזיט בוויקישיתוף

• מידע על המערכת
• טרנזיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. https://web.archive.org/web/20150920234035/http://www.jhuapl.edu/techdigest/td/td1901/pisacane.pdf
2. https://www.washingtonpost.com/archive/1998/01/14/measuring-a-mountain/34fe6c45-f382-4776-bfdc-236a1bfc3bae/
3. http://www.ed-thelen.org/comp-hist/BRL64-t.html#TRW-230-130-AN/UYK-1