יבגניה דודינה

יבגניה דודינה
Евгения Додина
	דודינה בסרט "לא רואים עליך", 2011
לידה	10 בדצמבר 1964 (בת 59); מוגילב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ברית המועצות (כיום בבלארוס)
תאריך עלייה	שנות ה-1990
מדינה	ישראל, ברית המועצות
בן זוג	אבי בנימין
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לשנת 1998; פרס קלצ'קין לתיאטרון לשנת 2004; פרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה; זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית השנה ב-2001 וב-2002;
	פרופיל ב-IMDb

יבגניה בוריסובנה (ז'ניה) דודינה (בבלארוסית: Евге́ния Бори́совна (Женя) До́дина; נולדה ב-10 בדצמבר 1964) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית, ילידת-בלארוס הסובייטית. זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית השנה ב-2001 וב-2002.

ביוגרפיה

דודינה נולדה בעיר מוגילב שבבלארוס הסובייטית (כיום בבלארוס), לאב מורה ולאם רופאת ילדים. למדה משחק באקדמיה הממלכתית לאמנות במוסקבה. עם תום לימודיה, שיחקה בתיאטרון מאיאקובסקי, שם לימד גם יבגני אריה. המפגש עם אריה שכנע אותה לעלות לישראל והיא עלתה לישראל עמם בשנות ה-1990, והשתלבה בגרעין המייסד של תיאטרון גשר שבו התבלטה בכשרונה.

לאחר מספר שנים בתיאטרון גשר, עברה לתיאטרון הבימה ושיחקה במגוון רב של תפקידים, ולאחר מכן גם בהפקות משותפות של הבימה ושל התיאטרון הקאמרי.

קריירה

קריירת תיאטרון בישראל

מייד עם עלייתה לישראל, החלה לשחק בתיאטרון גשר. בין השאר שיחקה במחזות "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", שהיה הפקתו הראשונה של תיאטרון גשר ב-1992^[1]; "מולייר" (1992), "אדם בן כלב" (1993), "חלום ליל קיץ" (2001) עליו הייתה מועמדת לפרס שחקנית השנה, "העבד" (2002) שזכה בפרס התיאטרון הישראלי כהצגת השנה^[2]^[3], "שושה" (2003) מאת יצחק בשביס-זינגר^[4], "מדיאה" (2005) שבמהלכה אף שברה קרסול^[5], "גן הדובדבנים" (2006) מאת המחזאי הרוסי אנטון צ'כוב, ואחרות.^[6]

כמו כל שאר שחקני התיאטרון, נאלצה גם דודינה ללמוד להופיע בעברית אף שכעולה חדשה לא דברה את השפה. היא עשתה זאת במאמצים גדולים, תוך שהיא קוראת את הטקסט העברי באותיות קיריליות ומתאמנת על ההגיה הנכונה.

ב-2007, קבלה הצעה לשחק בתיאטרון הבימה בהצגה אנה קארנינה על פי טולסטוי ומאז הפך "הבימה" לתיאטרון הבית שלה^[7]. ב-2009 כיכבה בהצגה "איולף הקטן" על פי איבסן. ב-2010 עלתה בתיאטרון זה ההצגה "מסילה לדמשק" מאת הלל מיטלפונקט, שם שיחקה בתפקיד הראשי^[8]. ב-2011 שיחקה ב"קוויאר ועדשים" בבימויו של מוני מושונוב^[9], ב-2016 שיחקה במחזה "סיפור פשוט" המבוסס על ספר שכתב ש"י עגנון, וביימה שיר גולדברג. ב-2018 שיחקה במחזה "המלך ליר" מאת ויליאם שייקספיר בבימויו של גדי רול, לצד ליא קניג^[10].

דודינה השתתפה גם בשתי הצגות בהפקה משותפת של תיאטרון "הבימה" ותיאטרון "הקאמרי": בשנת 2014 עלתה בכיכובה ההצגה "חשמלית ושמה תשוקה"^[11], וב-2017 המחזה "שלוש אחיות" שכתב אנטון צ'כוב וביים חנן שניר^[12].

קריירה קולנועית בישראל

דודינה השתתפה בחמישה סרטים ישראליים זוכי פרס אופיר:,"קלרה הקדושה"(1996), "קרקס פלשתינה"(1998), "החברים של יאנה" ו"האסונות של נינה" (2004).

סרטים ישראליים נוספים שבהם הופיעה: "מייד אין איזראל", "סוף המשחק" (1997), "ז'נטילה" (1997), "סיפור חצי רוסי" (2006), "מכתבים לאמריקה", "היו לילות" (2009), "מר ולדמן היקר", "החטאים", "מות המשוררת" (2017), "משפחה" "קיצור תולדות האוהבים" ו"אין בתולות בקריות".

קריירה טלוויזיונית בישראל

ב-1999 שיחקה בסרט הטלוויזיה "זמן אוויר" בבימויו של יצחק צפל ישורון.

ב-2003 דודינה גילמה את דמותה של השחקנית חנה רובינא בסרט הטלוויזיה "היה או לא היה", העוסק בפרשת אהבתם של רובינא ואלכסנדר פן^[13]. על תפקיד זה זכתה בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה.

ב-2006 שיחקה דודינה את דמותה של אירינה, בעלת חנות קסמים ברחוב סומסום. ב-2007 שיחקה בסדרה "מרחק נגיעה" בתור מרינה, אמו של זוריק (הנרי דוד)^[14]. בסוף אותה שנה השתתפה בעונה השנייה של הסדרה "פרשת השבוע", בתור מושא אהבתו של אלישע (יובל סגל)^[15].

במהלך הקריירה, שיחקה דודינה בתפקידי אורח גם בסדרות טלוויזיה שונות ביניהם ב"פרנקו וספקטור" לצד משה איבגי ורונית אלקבץ ובסדרה "בת ים ניו יורק". בסוף 2008 שיחקה בסדרה "האמת העירומה" ששודרה בערוץ 10 בתפקיד מיקה, אמה של הגר, הילדה שנעלמה^[16].

על השתתפותה בסרטה של מיכל אביעד "לא רואים עליך", זכתה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה באוקטובר 2011^[17].

בשנת 2012 השתתפה בסדרה "עניין של זמן". בשנת 2016 השתתפה בסרט "שבוע ויום" שזכה לפרס בפסטיבל קאן. בשנת 2019 השתתפה בסדרה "כבודו". ב-2020 שיחקה בסדרה "חזרות" של כאן 11^[18]. בשנת 2021 נבחרה להיות הפרזנטורית של חברת הפינטק "BTB - Be The Bank".

בשנת 2023 הקרינו בכאן 11 תוכנית טלוויזיה בהשתתפותה שבה השף ענר בן רפאל פורמן, יצר חמש מנות בהשראת חייה^[19]. באותה שנה עלתה בכאן 11, סדרה דוברת-רוסית בכיכובה של סוזנה פפיאן "סובייצקה", בה דודינה ממלמת אמה של דמותה של פפיאן, בעלילה המלווה שלושה דורות לעליה מברית המועצות.

בספטמבר 2023 התארחה באחד הפרקים של תוכנית האירוח "ארוחה של החיים" ששודרה בכאן 11.

קריירה בעולם

דודינה מרבה להופיע בתפקידים בעולם, בעיקר בגרמניה וברוסיה. היא לומדת את התפקידים בגרמנית אף על פי שאינה דוברת את השפה, כפי שעשתה בעברית כשהייתה עולה חדשה.

ב-2012 השתתפה בהצגה "פרסונה", המבוססת על סרט של אינגמר ברגמן באותה השם, בהפקה משותפת של תיאטרון "הבימה" ותיאטרון "רזידנס" במינכן^[20]. ההצגה עלתה הן בגרמניה והן בישראל^[21]. באותה שנה השתתפה בסרט הפיגוע, של הבמאי הלבנוני זיאד דווארי, שצולם בחלקו בישראל. ב-2017 שיחקה בסרט הגרמני "בזמנים של אור דועך" לצד השחקן השווייצרי ברונו גנץ.
ב-2019 הצטרפה לפרק אחד בעונה השלישית של דרמת הטלוויזיה של BBC אמריקה "להרוג את איב"^[22].

בתחילת 2020 קבלה הזמנה להצטרף למשך שנה לאנסמבל התיאטרון העירוני בשטוטגרט, מהתיאטרונים המוערכים בגרמניה, אך התוכנית בוטלה עקב מגפת הקורונה העולמית שפרצה גם בגרמניה. החל מעונת 2020/21 היא חברה קבועה באנסמבל התיאטרון העירוני בשטוטגרט^[23].

חיים אישיים

התחתנה בנישואים אזרחיים בטקס שנערך בקפריסין, למוזיקאי אבי בנימין (במקור: אבי בנימינוביץ' נֶדְזְבֶצְקִי; נשוי בשנית), מלחין הבית של תיאטרון גשר שבישראל ולהם בת בשם אנה בנימין נֶדְזְבֶצְקִי^[24].

פרסים, מועמדויות והוקרה

פרס רוזנבלום 1998
פרס קלצ'קין לתיאטרון 2004^[25]
תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב 2010^[^{דרוש מקור]}
ביום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל נבחרה להשיא משׂואה בטקס בהר הרצל שבירושלים, עבור תרומתה לתיאטרון העברי^[26].
זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית השנה ב-2001 וב-2002

דודינה הייתה למועמדת שש פעמים לפרס אופיר הישראלי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יבגניה דודינה בוויקישיתוף

יבגניה דודינה, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יבגניה דודינה, באתר "הבמה"

יבגניה דודינה, ברשת החברתית פייסבוק
יבגניה דודינה, ברשת החברתית אינסטגרם
יבגניה דודינה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יבגניה דודינה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יבגניה דודינה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
יבגניה דודינה, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יבגניה דודינה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יבגניה דודינה, בארכיון הבימה
יבגניה דודינה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
שירלי מושיוף, 23 שאלות עם יבגניה דודינה, באתר ynet, 16 במאי 2003
רוני קובן, לא טרגדיה יוונית, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2005
רותי זוארץ, ‏אנא, דודינה, באתר גלובס, 20 במרץ 2007 - ריאיון
גילי מצא, כל העולם במה: תיאטרון נודד עם יבגניה דודינה, באתר ynet, 29 במרץ 2011
צפי סער, לקראת פסטיבל סרטי נשים ברחובות, משחקות באש, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
ארצי חלפון, ה שחקנית יבגניה דודינה תפוצה ב-612,360 שקל, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 22 באפריל 2013
אבנר שביט‏, יום יום חג: ריאיון עם יבגניה דודינה, על "שבוע ויום" ועל שנה עמוסה בפרסים, באתר וואלה, 7 בספטמבר 2016
אורי קליין, מתי תזכה יבגניה דודינה למעמדה הראוי כאחת משחקניות הקולנוע הגדולות בארץ?, באתר הארץ, 20 ביולי 2017
ליאת רון, ‏"ביום שאתייחס אל עצמי כמו לדיווה - גמרתי", באתר גלובס, 6 באפריל 2017
נירית אנדרמן, יבגניה דודינה: "הסכנה היא שאנשים יתחילו לחשוב מה מותר לכתוב ומה אסור", באתר הארץ, 11 במרץ 2018
יבגניה דודינה מתארחת בפודקאסט "גיקונומי", 13 במאי 2018
אינה טוקר, יבגניה דודינה: "אני לא מתנשאת", באתר ynet, 8 בנובמבר 2018
סמדר שילוני, יבגניה דודינה: בזמן שאני בוכה על הסוכנת שלי שמתה, קיבלתי תפקיד בסדרה שהערצתי, באתר ynet, 21 בבמאי 2020
איתי סגל, "כולם מפחדים ממני, אבל אני מפחדת מכולם", באתר "ידיעות אחרונות", 15 בינואר 2021

מכתביה

"מה העניינים, כפרה?", באתר ynet, 20 באפריל 2008
המהגרים: תל אביב של יבגניה דודינה, באתר nrg‏, 25 באפריל 2009
עדיין לא יודעת מה זה להיות ישראלי, באתר הארץ, 28 באפריל 2009

הערות שוליים

^ שוש אביגל, "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", מחזה מרובה בפעלולי לשון של טום סטופארד, חדשות, 19 ביוני 1992
^ עכבר העיר, "העבד" של בשביס זינגר בתיאטרון גשר, באתר הארץ, 21 בינואר 2002
^ ציפי שוחט, "העבד" של גשר היא הצגת השנה בתיאטרון, באתר הארץ, 30 במרץ 2003
^ ציפי שוחט, המחזה "שושה" בתיאטרון "גשר", באתר הארץ, 18 בפברואר 2003
^ ציפי שוחט, יבגניה דודינה שברה קרסול - בוטלו 19 הצגות של גשר, באתר הארץ, 14 בפברואר 2005
גילי איזיקוביץ, תיאטרון גשר יפצה את יבגניה דודינה ב-600 אלף שקל, באתר הארץ, 22 באפריל 2013
^ מיכאל הנדלזלץ, רקוויאם לתום הילדות, באתר הארץ, 18 ביולי 2006
מיכאל הנדלזלץ, זה הזמן שלא עומד במבחן, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2006
^ ציפי שוחט, יבגניה דודינה תגלם את אנה קרנינה, באתר הארץ, 11 במרץ 2007
^ מיכאל הנדלזלץ, מסילה לדמשק: אמת שאפשר לחיות אתה, באתר הארץ, 13 באפריל 2010
^ יובל בן עמי, עכבר העיר, קוויאר ועדשים: המסיבה של מושונוב, באתר הארץ, 6 במאי 2012
טל פרי, ‏הנסיכה על העדשה, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2011
^ ננו שבתאי, "המלך ליר": שייקספיר על־זמני ורלוונטי, כמו גם כישרונה של ליא קניג, באתר הארץ, 20 בינואר 2019
^ מיכאל הנדלזלץ, "חשמלית ושמה תשוקה": גן עדן ושמו אומללות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2014
מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, חשמלית ושמה תשוקה: בימוי הרפתקני מלא מודעות עצמית, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2014
^ יאיר אשכנזי, "שלוש אחיות": זה פוליטי גם כשכן קוראים צ'כוב, באתר הארץ, 26 באפריל 2017
^ "היה או לא היה" יפתח את רצועת השידור החדשה של סרטים מקומיים בהפקת הכבלים, באתר הארץ, 1 בינואר 2003
^ רותי זוארץ, ‏מרחק נגיעה בין איכות לרייטינג, באתר גלובס, 20 בפברואר 2007
^ ענת אור, יבגניה דודינה, לצורך תפקידה בסדרה "פרשת השבוע" חזרה השחקנית לנגן בפסנתר, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2007
^ יונתן אלמליח, עכבר העיר, גם נערה יפה בת 17 לא מספיקה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2008
ירון פריד, "האמת העירומה": יודברו פגעי הדרמה אחת ולתמיד, באתר הארץ, 4 בפברואר 2009
^ נירית אנדרמן, "לא רואים עלייך" - הזוכה בפסטיבל חיפה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011
^ איתי סגל, אנשים שעובדים איתי לראשונה, תמיד מופתעים לגלות שאני לא מפחידה כמו שהם חשבו, באתר ynet, 15 בינואר 2021
^ ארוחה של החיים | יבגניה דודינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בספטמבר 2023
^ ציפי שוחט, יבגניה דודינה מציגה: פרסונה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2012
^ ביקורות:
טל פרי, ‏פרסונה כפולה: יבגניה דודינה בתפקיד כפול במחזה "פרסונה", באתר גלובס, 5 בפברואר 2013
יובל בן עמי, עכבר העיר, פרסונה: החיבור בין אינגמר ברגמן למלחמה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2012
מיכאל הנדלזלץ, תיאטרון: "פרסונה", זה לא אישי, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2012
^ רן בוקר, יבגניה דודינה תככב בעונה השלישית של "להרוג את איב", באתר ynet, 10 בנובמבר 2019
חן חדד, "להרוג את איב" חוזרת עם הפתעה מחרידה הממתינה מעבר לפינה, באתר הארץ, 15 באפריל 2020
^ [1]
^ יעקב בר-און, ‏יבגניה דודינה: "אחרי העלייה הייתי באופוריה מוחלטת. ישר הרגשתי ישראלית", באתר מעריב אונליין, 11 בספטמבר 2018
^ מרב יודילוביץ', פרס קלצ'קין יוענק לשחקנית יבגניה דודינה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2004
^ הארץ, אור קשתי, יהונתן ליס, אנשיל פפר ושירות "", מדינת ישראל חוגגת 61 שנה, באתר הארץ, 28 באפריל 2009

[1] שוש אביגל, "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", מחזה מרובה בפעלולי לשון של טום סטופארד, חדשות, 19 ביוני 1992

[2] עכבר העיר, "העבד" של בשביס זינגר בתיאטרון גשר, באתר הארץ, 21 בינואר 2002

[3] ציפי שוחט, "העבד" של גשר היא הצגת השנה בתיאטרון, באתר הארץ, 30 במרץ 2003

[4] ציפי שוחט, המחזה "שושה" בתיאטרון "גשר", באתר הארץ, 18 בפברואר 2003

[5] ציפי שוחט, יבגניה דודינה שברה קרסול - בוטלו 19 הצגות של גשר, באתר הארץ, 14 בפברואר 2005
גילי איזיקוביץ, תיאטרון גשר יפצה את יבגניה דודינה ב-600 אלף שקל, באתר הארץ, 22 באפריל 2013

[6] מיכאל הנדלזלץ, רקוויאם לתום הילדות, באתר הארץ, 18 ביולי 2006
מיכאל הנדלזלץ, זה הזמן שלא עומד במבחן, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2006

[7] ציפי שוחט, יבגניה דודינה תגלם את אנה קרנינה, באתר הארץ, 11 במרץ 2007

[8] מיכאל הנדלזלץ, מסילה לדמשק: אמת שאפשר לחיות אתה, באתר הארץ, 13 באפריל 2010

[9] יובל בן עמי, עכבר העיר, קוויאר ועדשים: המסיבה של מושונוב, באתר הארץ, 6 במאי 2012
טל פרי, ‏הנסיכה על העדשה, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2011

[10] ננו שבתאי, "המלך ליר": שייקספיר על־זמני ורלוונטי, כמו גם כישרונה של ליא קניג, באתר הארץ, 20 בינואר 2019

[11] מיכאל הנדלזלץ, "חשמלית ושמה תשוקה": גן עדן ושמו אומללות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2014
מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, חשמלית ושמה תשוקה: בימוי הרפתקני מלא מודעות עצמית, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2014

[12] יאיר אשכנזי, "שלוש אחיות": זה פוליטי גם כשכן קוראים צ'כוב, באתר הארץ, 26 באפריל 2017

[13] "היה או לא היה" יפתח את רצועת השידור החדשה של סרטים מקומיים בהפקת הכבלים, באתר הארץ, 1 בינואר 2003

[14] רותי זוארץ, ‏מרחק נגיעה בין איכות לרייטינג, באתר גלובס, 20 בפברואר 2007

[15] ענת אור, יבגניה דודינה, לצורך תפקידה בסדרה "פרשת השבוע" חזרה השחקנית לנגן בפסנתר, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2007

[16] יונתן אלמליח, עכבר העיר, גם נערה יפה בת 17 לא מספיקה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2008
ירון פריד, "האמת העירומה": יודברו פגעי הדרמה אחת ולתמיד, באתר הארץ, 4 בפברואר 2009

[17] נירית אנדרמן, "לא רואים עלייך" - הזוכה בפסטיבל חיפה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011

[18] איתי סגל, אנשים שעובדים איתי לראשונה, תמיד מופתעים לגלות שאני לא מפחידה כמו שהם חשבו, באתר ynet, 15 בינואר 2021

[19] ארוחה של החיים | יבגניה דודינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בספטמבר 2023

[20] ציפי שוחט, יבגניה דודינה מציגה: פרסונה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2012

[21] ביקורות:
טל פרי, ‏פרסונה כפולה: יבגניה דודינה בתפקיד כפול במחזה "פרסונה", באתר גלובס, 5 בפברואר 2013
יובל בן עמי, עכבר העיר, פרסונה: החיבור בין אינגמר ברגמן למלחמה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2012
מיכאל הנדלזלץ, תיאטרון: "פרסונה", זה לא אישי, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2012

[22] רן בוקר, יבגניה דודינה תככב בעונה השלישית של "להרוג את איב", באתר ynet, 10 בנובמבר 2019
חן חדד, "להרוג את איב" חוזרת עם הפתעה מחרידה הממתינה מעבר לפינה, באתר הארץ, 15 באפריל 2020

[23] [1]

[24] יעקב בר-און, ‏יבגניה דודינה: "אחרי העלייה הייתי באופוריה מוחלטת. ישר הרגשתי ישראלית", באתר מעריב אונליין, 11 בספטמבר 2018

[25] מרב יודילוביץ', פרס קלצ'קין יוענק לשחקנית יבגניה דודינה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2004

[26] הארץ, אור קשתי, יהונתן ליס, אנשיל פפר ושירות "", מדינת ישראל חוגגת 61 שנה, באתר הארץ, 28 באפריל 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]


דודינה בסרט "לא רואים עליך", 2011
לידה	10 בדצמבר 1964 (בת 59) מוגילב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ברית המועצות (כיום בבלארוס)
תאריך עלייה	שנות ה-1990
מדינה	ישראל, ברית המועצות
בן זוג	אבי בנימין
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לשנת 1998 פרס קלצ'קין לתיאטרון לשנת 2004 פרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית השנה ב-2001 וב-2002
פרופיל ב-IMDb